הנושאים החמים
שקל תשעים – כסף בשפה של בני אדם
זאת סדרה קלה לעיכול, על כסף והתנהלות כלכלית.
בלי גרפים, בלי טבלאות – רק עברית מדוברת,
תובנות יומיומיות,
והסברים שפשוט נכנסים ללב (ולתקציב).
כל מאמר עומד בפני עצמו –
ואתם מוזמנים להצטרף מתי שנוח.
זאת סדרה קלה לעיכול, על כסף והתנהלות כלכלית.
בלי גרפים, בלי טבלאות – רק עברית מדוברת,
תובנות יומיומיות,
והסברים שפשוט נכנסים ללב (ולתקציב).
כל מאמר עומד בפני עצמו –
ואתם מוזמנים להצטרף מתי שנוח.
פרומו—
לנהל תקציב זה מעולה — אבל לא תמיד פשוט.
המשכורת נכנסת פעם בחודש, ורוב ההוצאות גם.
אבל אז נוחת חשבון חשמל או מים —
שמכסה בעצם שני חודשים —
ומשבש את כל האיזון.
החודש היה רגוע,
ואיכשהו בסוף… החשבון התרוקן.
בפרק הזה שלומית, שלומי וערימת חולצות
מסבירים למה זה קורה —
ומה אפשר לעשות כדי שזה לא יפתיע אותנו שוב.
הסיפור—
שלומית מגהצת בסלון, ערימה אחרי ערימה.
שלומי עובר, מציץ בבגדים:
"מה זה כל זה? השתמשנו בזה רק השבוע?"
"זה גם מהשבוע שעבר," עונה שלומית.
"לא הספקתי, אז הצטבר."
שלומי מתיישב מול הלפטופ:
"כמו החשבונות... תראי —
750 ש"ח חשמל, 400 מים.
ואין לנו מאיפה לשלם. העו"ש על הקצה."
שלומית עוצרת רגע:
"וזה בכלל על אייר גם.
זוכר שלפני חודש שמחנו שיש כסף?
פינקנו את עצמנו…
אבל מי משלם עכשיו על החשמל של אייר?"
שלומי מהנהן:
"נכון… כאילו סיוון צריך לשלם גם על עצמו וגם על אייר."
"וזה רק כי החברות גובות פעם בחודשיים"
"ומה אם היו גובים פעם בשנה,
היית מקבל חשבון של 4,000 ש"ח.
מה היית עושה?"
"נכנס ללחץ."
"אז אנחנו צריכים לחשוב אחרת — חודשי,
להפריש כל חודש —
נגיד, 400 לחשמל, 200 למים...
וככה, כשמגיע החשבון — לא מופתעים."
שלומי רושם פתק:
"דו־חודשיים – להפריש כל חודש מראש"
וקורץ:
"והפעם, כשאנחנו בפלוס —
זה הולך לקרן 'שלומית מתפנקת אחרי הגיהוץ'."
השנקל שלי
לפעמים התקציב שלנו נראה תקין —
ואז באים כמה חשבונות כבדים
ומעיפים אותנו מהמסלול.
זה לא אומר שהתפרענו.
פשוט לא שמנו לב שחשבונות מסוימים
מגיעים פעם בחודשיים —
אבל שייכים בעצם לשני חודשים.
אז מה עושים?
מתנהלים כאילו הם כן מגיעים כל חודש.
זה לא משנה אם חברת החשמל
רוצה כסף כל חודשיים או כל שנה —
אנחנו נחליט מה נכון לנו.
הדרך הכי פשוטה:
– לקחת ממוצע של כל החשבונות האלה
– ולהפריש קבוע כל חודש סכום קטן בצד.
פחות הפתעות.
יותר שליטה.
אז איך זה נראה בתכלס?
1- פתחו את שלושת החשבונות האחרונים של חשמל, מים, גז וארנונה
2- חלקו כל חשבון למספר הימים שעבורו הוא נערך,
ותכפילו ב30 (או חלקו ל-2 במקרה של חשבון דו חודשי) – כך תדעו כמה כל חודש עלה
3- חשבו ממוצע חודשי
4- מהיום – הפרישו את הסכום הזה בצד כל חודש
(בצורה שהכי נוחה לכם: פק"ם, מזומן, או העברה לחשבון אחר עם שורה מתאימה באקסל)
גם אם זה רק 300 ש"ח –
כשהחשבונות יגיעו, הם ימצאו את הכסף מחכה להם.
ולא אתכם מופתעים.
ואם אתם עדיין מתעצלים לחשבן את הממוצע לבד?
עשינו את זה בשבילכם!
לחצו פה בשביל להגיע למחשבון קטן ויעיל לחישוב הפרשה חודשית מומלצת
אז מה היה לנו הפעם?
• חשבונות דו־חודשיים – חשבונות שמגיעים אחת לחודשיים, כמו מים וחשמל.
• הפרשה חודשית – לשים בצד סכום קבוע כל חודש, גם אם החשבון טרם הגיע.
• תקציב לפי חודשים – גישה שבה כל חודש עומד בפני עצמו, עם ההכנסות וההוצאות שלו בלבד.
זה היה מאמר מתוך
"שקל תשעים – כסף בשפה של בני אדם"
סדרת פוסטים על כסף והתנהלות בגובה העיניים.
העלה לכם מחשבה? שאלה? תובנה משלכם?
תגיבו – זה עוזר לי לבחור לאן לגלגל את השקל הבא.
