אקסלומדע'ס פרק 51 ▪︎ תכירו את פונקציית CHOOSECOLS הגאונית באקסל/גוגל שיטס ▪︎ מסע לנבכי המספר 3 במשנתו של המהר"ל מפראג זצ"ל

תמונת מקור - Leonardo AI

איתא בתלמודא (בבלי מסכת שבת דף פ"ח עמוד א'):

"דְּרַשׁ הַהוּא גָּלִילָאָה (אותו איש גלילי) עֲלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא.(לפני רב חסדא לפי שרב חסדא יושב והדרשן עומד קאמר עליה דדומה כמו שהעומד למעלה מן היושב -פירוש רש"י ז"ל) בְּרִיךְ רַחֲמָנָא (הקב"ה) דִּיהַב אוֹרְיָאן תְּלִיתַאי, (שנתן תורה משולשת, ופירש רש"י ז"ל דהיינו ג' ספרים - תורה נביאים וכתובים) לְעַם תְּלִיתַאי, (כהנים לוים וישראלים - פירוש רש"י ז"ל) עַל יְדֵי תְּלִיתַאי,(משה תליתאי לבטן, מרים אהרן ומשה - פירוש רש"י ז"ל) בְּיוֹם תְּלִיתַאי, (מתוך ג' ימי ההגבלה) בְּיַרְחָא תְּלִיתַאי…" (כלומר חודש סיוון, שהוא שלישי מחודש ניסן הראשון לחודשי השנה)

המספר 3 חוזר על עצמו שוב ושוב בכל הקשור למעמד הר סיני ונתינת התורה הקדושה.

מה כל כך מיוחד במספר הזה?

ומה משמעותו העמוקה?

רבינו המהר"ל מפראג זצ"ל בספרו דרך חיים (מסכת אבות פרק ג' משנה ג' אמתניתין "רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה וכו') ביאר וכתב על סודו של המספר 3 / המשולש. וזהו לשונו:

"אמנם מה שאמר ג' דוקא ולא שנים, דבר זה כי אמר על שלחן אחד, ואפילו אכלו על שני שולחנות אין חלוק רק כאשר הם מצטרפים יחד ואמרו עליו דברי תורה נקרא זה שלחן אחד, כי גורם דבר זה מה שנצטרפו על שלחן אחד שנחשב כאילו אכלו משולחן גבוה ודאי, להיות שלחן גבוה אחד כשם שהמזבח היה אחד ולא היה כאן ב' מזבחות רק מזבח אחד לאל אחד, ואין נקרא שלחן אחד רק ע"י שלשה, כי שנים הם מחולקים ואין למספר זה מאחד כלל,

ויש לך להבין עוד בחכמה איך שנים הם רבוי ולא יתאחדו ושלשה יש להם התאחדות כאלו הם דבר אחד, ולכך יבא מספר שלשה תמיד על דבר שיש להם חבור ביחד ולא כן שנים. וזה תוכל להבין בצורה כאשר תניח שני קוים זה אצל זה אין זה נראה כאחד כלל בעבור שלא יתאחדו הקווים כמו זה

הרי אין כאן דבר אחד, אבל כאשר אתה מניח שלשה כמו זה

הרי הקווים הם מתאחדים ודבר זה נקרא דבר אחד ולפיכך בשנים אין צירוף ולא כן בשלשה כי מספר זה יש צירוף…

ומפני שהכתוב אמר זה השלחן אשר לפני ה' ולפני הש"י אין שייך רק שולחן אחד לא שולחן מחולק, ולכך צריך שיהיה שלשה. ואע"ג כי לענין תורה אמרו למעלה כי שנים שיושבים ועוסקים בדברי תורה שכינה ביניהם, אינו דומה בודאי לענין זה שנאמר שנחשב כאילו אכלו משולחן גבוה אי אפשר שיהיה רק שולחן אחד, כי המזבח הוא אחד לאל אחד וכבר אמרנו כי מספר ג' יש לו חבור." עכ"ל.

"שלש" הוא מלשון שלשלת. (עיין בפירושו של רש"י ז"ל - חומש שמות כ"ח. י"ד על הפסוק "וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר וכו'" וזה לשונו: "שרשרות זהב - שלשלאות")

כלומר, חריזה של פריטים שונים יחדיו והפיכתם לאחד,

לפני השלשלת (השרשרת) חרוזים - לא היה שום קשר ואחדות בין החרוזים השונים, ועל ידי השלשלת נוצר קשר וחיבור ביניהם.

מאפיין זה בא לידי ביטוי בעולם הגיאומטרי בצורתו של המשולש,
שני הקווים הופכים מחסרי יציבות וחסרי משמעות "לצורה" סימטרית ושלמה.

כל זאת - על ידי הקו השלישי המחבר וממזג את שני הקווים יחדיו.

רבינו המהר"ל מפראג זצ"ל בספרו תפארת ישראל (פרק י"ח) הסביר על פי זה את מה שאמרו רבותינו ז"ל שהסיבה שלא נאמר כי טוב ביום השני לבריאת העולם היא - שבו נברא הגיהנום.

ביום השני אלוקים הבדיל בין מים למים - בין מים העליונים למים התחתוניים.

הבדלה זו אינה עדיין "דבר שלם" בשלב זה, כמו גם - הגיהנום לרשעים שנברא ביום השני שמהותו הוא "העדר וחסרון" ורחוק מן השלם…

וביום השלישי לבריאת העולם נאמר פעמיים "כי טוב".

מה קרה ביום השלישי? הארץ הוציאה עצים, פירות ודשאים.

ואז אִיגַּלַּאי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ שכל ההפרדה בין מים למים הוא המקור לברכה ולהבאת חיים וטובה לעולם,
אילולי ההבדלה בין מים למים - הכל היה מציאות מימית אחת ולא היה "מקום" ליבשה,

הפרי הוא תוצר של אחדות בין שמים (הגשם שירד על האדמה) לבין הארץ שהצמיחה את העץ.

(וכידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל שהקב"ה אמר "עץ פרי עושה פרי למינו" שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והאדמה שינתה ולא עשתה כן ולכך נתקללה… וגם לאחר מעשה זה של האדמה עדיין "הפרי" עצמו מגלה את האחדות בבריאה בין שמים לארץ.)

ולכן נאמר ביום השלישי דווקא פעמיים כי טוב…

נפלא מאוד!

“שלש" (3) הוא גם מלשון "השתלשלות" כלומר המשכיות. (רצף אירועים הנובעים זה מזה)
לאחר שנוצרה "השלשלת" קרי צורת המשולש - צורה המאחדת את שני הצדדים הנגדיים, ניתן להמשיך את הופעת "הריבוי המתאחד".

שימו לב כי במתמטיקה - המספר 3 נוצר בעצם מחיבור 1+2 כלומר סמל האחדות (מספר אחד) עם סמל תחילתו של הריבוי. (כפי שביארתי באריכות במאמר בלינק כאן.)

זהו בדיוק משמעות "הריבוי המתאחד"...

כך בעולם "הגיאומטריה האוקלידית" (על שם אֵוּקלידס היווני) אנו מוצאים כי שתי "הנקודות" שאינן קשורות זו בזו, יוצרות "קו"/ "ישר" ע"י החוליה השלישית הנמצאת ביניהן ונוגעת בכל אחד מצדדיה באחת מהן.

("נקודה" מציינת מקום מדויק במרחב. לנקודה ממד 0 – היא חסרת אורך, רוחב ועומק. זאת לעומת ישר, בעל ממד 1 כלומר אורך, לדוגמה קו אינסופי.
"קטע סגור" למשל, מוגדר - חלק של ישר המצוי בין שתי נקודות מסוימות שעליו וכולל אותן. שתי הנקודות נקראות קצות הקטע והקטע המוגדר על ידן מכונה בשם הקטע המחבר את שתי הנקודות.)

כך נוצר בעצם הקו הראשון, ההתפשטות הראשונה,היציאה הראשונה מהנקודתיות המצומצמת. האחדות של הנקודה האחת מצאה נקודת השקה בינה לבין הנקודה האחרת העומדת כנגדה, ובכך הפכה לקו, ה"כולל" את שתי הנקודות המנוגדות.

שלושת הנקודות כאמור, יוצרות קו, המהווה יציאה והתפשטות ראשונית מתוך אותו עולם מצומצם וחסר היכולת להתרחב של הנקודה.

רבינו המהר"ל מפראג זצ"ל מגדיר את "השלישי" כאמצעו של כל קו ישר.

("ישר" מכיל בתוכו בתפיסה המקובלת -"אינסופיות" של נקודות,
לא באתי כאן להיכנס לפולמוס הסוגיה המתמטית - פילוסופית האם הקו הרציף הוא ישות בפני עצמו או שמא הוא מורכב מנקודות בדידות ושאינם ניתנים לחלוקה עוד? וכן לשאלה הסבוכה כיצד מאוסף של נקודות חסרות ממד נוצר ישר בעל ממד אורך…ועוד ועוד…
שאלות מעין אלו נוגעות גם במישור הפיזיקלי קרי האטום "שלא" ניתן לחלוקה עוד, וכן על מהותו של הזמן "וחלקיו".
רק אזכיר כי - פולמוסים אלו העסיקו במשך הדורות פילוסופים רבים, עיין ערך "הפרדוקסים של זנון"...

ולהבדיל, הרמב"ם ז"ל בספרו "מורה נבוכים" חלק א' פרק ע"ג התייחס לסוגיות אלו והביא את דעתם של "הכלאם" - המדברים/המתווכחים, עיין שם בפירושם של רבי שם טוב והאפודי…
ועיין עוד בספר "תורת העולה" לרבינו הרמ"א ז"ל חלק ב' פרק ל'.
וכן בספר "יסוד עולם" לרבי יצחק בן יוסף הישראלי - תלמידו של רבינו הרא"ש במאמר ראשון פרק ב' שמבאר את הגדרת הקו והנקודה ועוד, עיין שם.

ולא זו בלבד, על פי "תורת היחסות הכללית" של הפיזיקאי אלברט איינשטיין שפורסמה בשנת 1916 - הקו "הישר" האוקלידי איננו ישר לאמיתו של דבר והוא פשוט "עקום"!

העיקום "במרחב" הוא תוצאה ישירה של "שדה הגרביטציה" הבלתי נמנע מאותו גוף בעל מסה הסמוך לקו,

בחיי היום יום אנו לוקחים עפרון וסרגל "ומצליחים" למתוח קו בין שתי נקודות - אנו נחשבים כצופים "מבפנים" בדיוק כמו אותה נמלה שמתהלכת על קו ישר על פני הכדור, עבורה - מדובר בקו ישר לגמרי.
הצופה "מבחוץ" יודע שמדובר כאן בקו עקום…

בקיצור. תן לחכם ויחכם עוד…)

תחילה, אקדים ואומר כי בגיאומטריה "אנליטית" אמצעו של "קטע" הוא הנקודה שנמצא על ישר המחבר בין שתי נקודות ומחלק את הישר לשני קטעים שווים, כלומר המרחק בין הנקודת אמצע לכל אחת מנקודות הקצה של הישר שווה.

וכך נראית הנוסחה לחישוב אמצע קטע - "נוסחת דיסטנס":

אני אתן לכך דוגמא:

זו מערכת צירים "קַרְטֶזית" (שפותחה על ידי הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי רֶנֶה דֶקַארְט) המאפשרת להציג כל נקודה במישור (דו ממדי) באופן ייחודי על ידי זוג מספרים ממשיים הנקראים "קואורדינטות".

כאן, ידועים לנו ערכי X ו Y של נקודות A ו B

(A (5,0
(4-,10) B

על מנת לדעת את ערכי X ו Y של נקודת אמצע הקטע - נקודה C, נציב את הערכים בנוסחה:

ומכאן שערכי C הם (2-,7.5)

ועד כאן לדוגמא הקצרצרה….

כלומר, במונחים גיאומטריים, אמצע "קטע" של "ישר" הוא חלק (כלומר נקודה) מהקו, הוא "נוגע" בכל אחת מקצותיו אך הוא בלתי תלוי בקצוות אלו,

ככל שיתארך הישר בשתי קצותיו יחדיו - האמצע "יישאר באותו מקום"...

האמצע הוא חלק מהמערכת החומרית (קרי המרחב וממדיו) אך הוא "אינסופי" במירכאות, לומר לך שמהותו הפנימית היא מעבר לגבולות המרחב והחומר…

תחשבו על זה…

(במאמר שכתבתי בלינק כאן הבאתי בסופו את דברי המהר"ל מפראג זצ"ל אודות המספר 7 ביהדות ומשמעותו, האמצע במרחב התלת מימדי זו הנקודה הפנימית - כלומר "הרוחניות שבתוך החומר",
יום שבת קודש שחל בכל יום שביעי מסמל ומבטא את המשמעות הזו. והן הן הדברים שכולם מיסודו ומקולמוסו הקדוש של רבינו המהר"ל מפראג זצ"ל - מאור עיניהם של ישראל…)

ולאחר כל הקדמה זו נלמד יחד את דברי רבינו המהר"ל מפראג זצ"ל בספרו תפארת ישראל (פרק י"א) המבאר את הקשר בין השלישי / מספר 3 לתורה הקדושה כפי דברי התלמוד שהבאתיו שלעיל בתחילת מאמר זה, וזהו לשונו:

"דבר זה ענין מופלג להבין איך על ידי התורה, היא היושר, והוא הדרך אל הדיבוק בו יתברך. ועל מדרגה ומעלה זאת אמרו בפרק רבי עקיבא (שבת פח א)דרש ההוא גלילאי עליה דרב חסדא, בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי וכו'... וביאור ענין זה, שבא לתת שבח אל הקדוש ברוך הוא על התורה שנתן לנו השם יתברך. שכל הנבראים, מצד שיש בהם חסרון, כי אין נברא בלא חסרון, וכל בעל חסרון יש בו יציאה מן היושר, שהרי יש בו חסרון. ולכך האדם המעיין בדברים כמו אלו, אינו קונה המעלה והשלמות, במה שכולם הם בעלי חסרון בעצמם. ולא כך התורה, שהיא גזרת השם יתברך, שהוא היושר לגמרי.

וזה שאמר בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי, שכל דבר המשולש הוא שיש בו היושר בעבור השלישי, שהוא באמצע, אין נוטה מן היושר לא לימין ולא לשמאל. וכאשר יש ב' בלא ג', אין כאן יושר, שאין כאן האמצעי, שהוא היושר. וקאמר בריך רחמנא דיהיב לון אוריין תליתאי שדברי התורה אינם יוצאים מן היושר.
ונתן אותם לעם תליתאי, לאשר יש בהם היושר. ומפני כי יעקב היה השלישי לאבות, נקרא יעקב ישרון (ישעיה מד, ב), מלשון יושר, שהוא אמצעי בין אברהם ובין יצחק. וישראל שהם עם תליתאי, מורה שיש בהם היושר, ונקראים ישראל "ישרים" (במדבר כג, י), וגם "ישורון", "ויהי בישרון מלך" (דברים לג, ה).

(על פי תורת הקבלה, שלושת הספירות - חסד, גבורה ותפארת הן שורשן ומידותיהן של 3 אבותינו ע"ה.
אברהם אבינו מידתו היא חסד, יצחק אבינו מידתו היא גבורה, ויעקב אבינו מידתו היא תפארת,
בספירות "היושר" ספירת החסד היא כנגד יד ימין, וספירת הגבורה היא כנגד יד שמאל,
ימין ושמאל הן שתי קצוות מנוגדות, מידת החסד מהותה נתינה ושפע תמידי ומידת הגבורה מהותה "לצמצם" ולהגביל את מידת השפע והנתינה לטובתן של הנבראים.
ספירת התפארת היא מידת הרחמים ומכוונת בקו האמצע.
ספירה זו היא מיזוג של שתי הקצוות - ימין ושמאל/ חסד וגבורה.
על התורה הקדושה נאמר בפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" התורה שבכתב מושרשת בספירת התפארת.
"תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" - התורה הקדושה היא אמת, היא מידת "היושר" - האמצע שאין לסור ממנה ימין ושמאל.)

ונתן אותם על ידי תליתאי, שהוא משה. כי מה שהיה משה שלישי, מורה שיש בו היושר. וכאשר תעמוד על מדת משה, תדע שהיה בו ביותר מידת היושר. כי תחלת יציאתו ראה איש מצרי מכה איש עברי (שמות ב, יא), והיה עושה בו דין (שם שם יב). ודבר זה מצד היושר. ואחר כך ביום השני אמר לרשע "למה תכה רעך" (שם שם יג), שכל זה ממידת היושר שהיה במשה. ואחר כך כשבא למדין "ויבאו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען" (שם שם יז), וכל זה ממידת היושר.

ואמר בירח תליתאי. שהחודש הוא השלישי, בשביל שהחודש הוא שלישי לניסן, שווה וממוצע. כי מיד אחר כך מתחיל היציאה מן השווי בתגבורת החום. אבל בחודש הזה הזמן הוא בשווי מאד, ולא יצא חוץ לקצה בשום דבר, וזה ידוע.

וביום תליתאי, מיום שדבר הקדוש ברוך הוא. בעבור כי השלישי יש בו סגולת היושר כמו שאמרנו. ולפיכך אמר (שמות יט, יא) "והיו נכונים ליום השלישי". והכל הוא בשביל מעלת התורה, שהיא היושר בעצמה.

ולפיכך אם לא היו ישראל ישרים, לא היה אפשר שתנתן להם התורה שהיא היושר הגמור. וכן אם לא היה משה מסוגל ליושר, לא היה ראוי שתנתן התורה על ידו. וכן הזמן גם כן צריך שיהיה מוכן לו.

כי מעלת התורה מצד היושר, שלא תמצא בכל הנבראים. וראוי שיתן שבח והודאה אל השם יתברך שנתן לו תורה תליתאי, כי זהו מעלה העליונה על הכל שיש לתורה, במה שהיא היושר. ולא כן הנבראים כולם, יש להם יציאה מן היושר.

כי מכחישי התורה אין להם היושר. ואף אם יודעים כל החכמות, הרי התבאר כי אף "שמים לא זכו בעיניו" (איוב טו, טו), "ובמלאכיו ישים תהילה" (איוב ד, יח), ואין זה השגת היושר. כי היושר הוא ההשגה בפרט שראוי שעל ידי זה יהיה חבור בהשם יתברך. ולכך כל דבר שמשיג בזה, הן גדול הן קטון, הוא היושר האמיתי, וראוי שיהיה על ידי זה הדבקות בו יתברך, לא בידיעת שאר החכמה וכו'... "

כעת, בואו תראו איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…

ובכן, לעיל הוסבר על המספר שלוש ועל מהותו - כאמצעי, אז להבדיל בין קודש לחול, נלמד יחד על פונקציה גאונית ונפלאה הזמינה באקסל (גרסת 365) ובגוגל שיטס ושמה - choosecols.

קדימה התחלנו…

לפניכם צילום מסך מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן:

זהו מבנה הפונקציה בתא B1:

קוד:

=SEQUENCE(1,3)

את פונקציית sequence כולכם מכירים כבר, נכון? (כתבתי אודותיה במאמר כאן ועוד)

אנו מבקשים ליצור סדרה של מספרים המתחילה ב 1 (כברירת מחדל בפונקציה זו) על פני שורה אחת (הארגומנט הראשון = 1) ו 3 עמודות (הארגומנט השני = 3).

הפונקציה מבצעת זאת בקלות ומצוינות.

על פי חוקי המתמטיקה הפשוטים סדר המספרים "הטבעיים" הוא 1 ואח"כ 2 ואח"כ 3 וכן הלאה…

את זאת גם מוישי הקטן בן ה4 יודע!

אין זה סוד כי פונקציית sequence "כפופה" לחוקי המתמטיקה…

זו בדיוק הסיבה שהמערך שהוחזר הוא כסדר הזה בדיוק 1 2 3 (הגיליון בלינק להלן הוא מימין לשמאל…)

אם נרצה (מכל סיבה שהיא) ליצור סדרת מספרים כזו אך עם "בקשה קטנה" והיא - להחזיר סדרת מספרים עם סדר "שונה" דהיינו שמספר 3 יופיע לפני המספר 2 ככה:

1 3 2

כלומר שמספר 3 יהא בעמודה האמצעית במערך שהוחזר.

האם זה אפשרי?

התשובה היא - כן ובהחלט!

פתרון 1:

זהו מבנה הפונקציות בתא B3:

קוד:

=ARRAYFORMULA(CHOOSE(B1:D1,1,3,2))

בעבר, כתבתי באריכות רבה (כאן וכאן וכאן) אודות פונקציית choose הגאונית. זוכרים?

אנו אומרים לפונקציה (בארגומנט השני) להחזיר את המספר 1 במקום המספר 1(שהתקבל מסדרת המספרים שנוצרה על ידי פונקציית sequence) כלומר ללא שינוי.

כמו כן אנו אומרים לפונקציה (בארגומנט השלישי) להחזיר את המספר 3 במקום המספר 2.

וכמו כן אנו אומרים לפונקציה (בארגומנט הרביעי) להחזיר את המספר 2 במקום המספר 3.

הטריק הזה עובד יפה שההחזר הוא מספרים כמו במקרה כאן,

כאשר מדובר בהחזר של טקסט / מעורב יש צורך להשתמש בפתרון "מסוג אחר" כמו שתיכף תראו.

פתרון 2:

אתחיל ישר מהסוף, זהו מבנה הפונקציה בתא A7:

קוד:

=CHOOSECOLS(SEQUENCE(1,3),1,3,2)

מהותה ותפקידה של פונקציית choosecols - להחזיר את העמודות כמערך בסדר "חדש" על פי הסדר שנקוב בארגומנט השני ואילך.כלומר על פי בחירת העמודות.

לבחור = choose

עמודות = cols (קיצור מילה של columns)

הארגומנט הראשון array: כלומר, המערך המכיל את העמודות שיש להחזיר במערך החדש.

זהו ארגומנט חובה, ובמקרה שלנו המערך התקבל באמצעות פונקציית sequence.

הארגומנט השני col_num1: כלומר, העמודה הראשונה שיש להחזיר.

הארגומנט השלישי col_num2: כלומר, העמודה השניה שיש להחזיר.

וכן הלאה…

במקרה כאן, אותן עמודות מכילות שורה אחת בלבד, אך חשוב להבהיר כי אין שום נפקא מינא בין אם מדובר במערך על פני שורה אחת או שורות רבות/אלפי שורות וכו'.

התוצאה הסופית היא החזר של אותה "סדרת" מספרים כ - 1 3 2

כאשר מספר 3 שִׁינָּה את מקומו "הנורמלי" במערך ותפס את מקומו של המספר 2 במרכז-באמצע מערך שלושת התאים.

פשוט נפלא וגאוני!

זו אכן פונקציה חדישה (יחסית) ורבת עוצמה!

בצילום מסך שלפניכם (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן) הדגמתי דוגמא נוספת, כזו שיותר קרובה לחיינו היומיומיים.

מה אנו רואים כאן?

טבלת המקור הנפרסת על פני 4 עמודות ממוקמת בחלקו הימני של הגיליון.

וכעת, אם נרצה לבצע סינון של מערך טבלת המקור על פי חודש מסוים, האם זה אפשרי?

וכן, אתם צודקים לחלוטין. פונקציית filter קלאסית תבצע זאת בקלות רבה…

איפה הבעיה מתחילה פה?

ובכן, כאשר בעל הגיליון מעונין בסדר שונה בכל הקשור לטבלה המיובאת ואף לאות זיכרון כותב בכותרות העמודות את הסדר "הרצוי"...

את זאת - פונקציית filter שהיא לבדה לא "יודעת" לפתור.

פונקציית filter מחזירה את המערך שהוזן בארגומנט הראשון ככתבו וכלשונו ובכפי הסדר שנכתב בטבלת המקור…

ותו לא!

אבל הנה גם כאן ניתן לפתור זאת בקלות רבה על ידי פונקציית choosecols.

זהו מבנה הפונקציה בתא G3:

קוד:

=CHOOSECOLS(FILTER(A3:D,C3:C=F3),2,1,4)

בארגומנט הראשון בפונקציה נכתבה פונקציית filter קלאסית. זהו למעשה המערך שפונקציית choosecols מקבלת ואותו היא "מסדרת מחדש", כלומר בסדר עמודות חדש.

בארגומנט השני נכתב 2. אנו אומרים לפונקציה להחזיר בעמודה הראשונה (במערך החדש) את עמודה 2 מטבלת המקור כלומר עמודת "מספר עובד".

בארגומנט השלישי נכתב 1. אנו אומרים לפונקציה להחזיר בעמודה השניה (במערך החדש) את עמודה 1 מטבלת המקור כלומר עמודת "שם העובד".

בארגומנט הרביעי נכתב 3. אנו אומרים לפונקציה להחזיר בעמודה השלישית (במערך החדש) את עמודה 2 מטבלת המקור כלומר עמודת "הכנסות".

מה עם עמודה 3 בטבלת המקור?

התשובה היא שפשוט אין בה שום צורך, שם החודש נכתב (מתוך אימות נתונים) בתא F3.

די לנו "בשב ואל תעשה" עבור פונקציה זו להסביר לה את הפרט הזה.

פשוט לא לכתוב כלום בפונקציה זו לאחר הארגומנט הרביעי!

סה טו!

הפונקציה מאוד "צייתנית" ולא מחזירה עמודה שלא ביקשו ממנה "בפירוש" להחזיר…

וואו!

זו בהחלט פונקציה גאונית, כל כך חכמה, כל כך נפלאה וכל כך עוצמתית!

והנה הארה קטנה לסיום!

ברור כשמש כי ביאורו של המהר"ל אודות המספר 3 כאמצעי בקו "ישר" וכן הדיונים הפילוסופים סביב נושא זה לא שייכים כלל במהותם כאשר אנו מדברים על תאי אקסל דו ממדיים שנבדלים זה זה "בגדרות" של קווי רשת של הגיליון.

וכי כל מה שנתבאר בכל הקשור להחזר מספר 3 בעמודה האמצעית הוא באופן סימבולי ועל דרך המשל בלבד- אפרופו מה שנתבאר בפתיחת מאמר זה אודות תכונתו של השלישי כאמצע "הישר".

חשוב להדגיש ולזכור זאת!

אני מאחל לכם ולכל בית ישראל:

חג מתן תורה שמח!

לינק לגיליון שיטס אודות פונקציית choosecols - מצורף כאן.