הנושאים החמים
תמונת מקור - Leonardo AI
איתא במדרש ילקוט שמעוני (על התורה פרשת כי תשא - שפ"ו):
"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בַּר נַחְמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתִיב וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְתִיב וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, וְאַתָּה אוֹמֵר לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל, אֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד עַל מִנְיָנָם.
ובספר "זית רענן" (ספר זה הוא פירוש על הילקוט שמעוני לרבי אברהם אבלי הלוי גומבינר זצ"ל בעל "המגן אברהם". הספר זמין לקריאה ולהורדה בלינק כאן באדיבות אתר "היברובוקס") פירש וזהו לשונו:
"איני יכול לעמוד, נראה לפרש איני יכול היינו איני רשאי. דבאמת כשנותן כל אחד מטבע יכולין למנות המטבעות. אלא איני רשאי שהבטחתים שלא ימנו כדאיתא בפרק ב' דיומא המונה את ישראל עובר בלאו ועשה. וסבירא ליה להמדרש דאף על ידי מטבעות אסור למנותן.
והא דמנה אותן שאול יש לומר שלא מנה כל ישראל ובימי דוד נענשו. אי נמי לצורך מלחמה מותר למנותן". עכ"ל.
אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה, לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲמֹד עַל מִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל טֹל רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁבָטִים וְאַתָּה עוֹמֵד עַל מִנְיָנָם,
רֵי"שׁ מֵרְאוּבֵן, שִׁי"ן מִשִּׁמְעוֹן, לָמֶ"ד מִלֵּוִי וְכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשֻׁלְחָנִי שֶׁהָיָה לוֹ נַעַר, אָמַר לוֹ, פְּקֹד לִי מָעוֹת אֵלּוּ, אָמַר לוֹ, הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לִסְפֹּר אוֹתָם, אָמַר לוֹ, סְפֹר רָאשֵׁי שׁוּרוֹת שֶׁל מָעוֹת וְתַעֲמֹד עַל הַחֶשְׁבּוֹן.
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, ר' מֵרְאוּבֵן מָאתַיִם אֶלֶף, נ' מִנַּפְתָּלִי חֲמִשִּׁים אֶלֶף, ש' מִשִּׁמְעוֹן שְׁלֹש מֵאוֹת אֶלֶף, י' מִיהוּדָה י' מִיִּשָּׂשְׂכָר י' מִיּוֹסֵף שְׁלֹשִׁים אֶלֶף, ז' שֶׁל זְבוּלוּן שִׁבְעַת אֲלָפִים, ד' שֶׁל דָּן אַרְבַּעַת אֲלָפִים, ג' שֶׁל גָּד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, בּ' שֶׁל בִּנְיָמִין אַלְפַּיִם, א' שֶׁל אָשֵׁר אֶלֶף, הֲרֵי חָמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה אָלֶף.
הֵיכָן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ בָּעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם וְגוֹ' כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.
לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל לֵידַע כַּמָּה חָסְרוּ." עד כאן לשון המדרש.
והנה, פיוט "אומן בשמעו" (שאביאו לקמן) נוהגים לאומרו ולשוררו בקהילות יהודי אירופה "בקרובות" דפרשת שקלים.והוא מיוחס לרבי אלעזר הקליר (כנרמז בראשי חרוזיו -אומן, לעם, עקרם וכו')
ועל פי המדרש הנ"ל פירש וביאר רבי יצחק בן אריה יוסף דוב בפירושו "יכין לשון" (על סידור "עבודת ישראל", הסידור עם הפירוש הנ"ל זמין לקריאה ולהורדה בלינק כאן באדיבות אתר "היברובוקס") באופן נפלא ככפתור ופרח.
ואני הקטן אביא את לשון הפיוט הנזכר עם תוספת ביאור בכל פסקה מפירושו של "יכין לשון" ועוד. וזה החלי בס"ד:
"אוֹמֵן בְּשָׁמְעוֹ כִּי תִשָׂא אֶת רֹאשׁ,
חָל וַיֵּחַת אֵיךְ אוֹתָם דְּרוֹשׁ.
אוֹמֵן, זהו משה רבינו ע"ה על שם הפסוק (במדבר י"א .י"ב) "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו". יכין לשון.
בְּשָׁמְעוֹ כִּי תִשָׂא - שהרי לשון כי "תשא" הוא לידע סכומם המספרי כמו שפירש רש"י ז"ל וכך תרגם אונקלוס "אֲרֵי תְּקַבֵּיל יָת חֻשְׁבַּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִנְיָנֵיהוֹן".
חָל הוא מלשון חלחלה ורעדה כמו הנאמר אצל אסתר המלכה "וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד" (אסתר ד. ד). יכין לשון.
לְעַם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר,
אֵיכָכָה אֶסְפְּרֵם וְלֹא נִתְּנוּ לְהִסָפֵר.
לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר מלשון הפסוק בהושע (ב. א) "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר".
עִקָרָם כְּנֶאֱמַר לוֹ הַבֵּט וּסְפוֹר,
שָׁב וַיוּשַׁב אִם תּוּכַל לִסְפּוֹר.
עִקָרָם דהיינו שורשם של האומה הישראלית והוא אברהם אבינו ע"ה. יכין לשון.
הבט וספור, מלשון הפסוק (בראשית ט"ו. ה') "הבט נא השמימה וכו'". יכין לשון.
שָׁב וַיוּשַׁב כלומר שחזר הקב"ה והשיב לאברהם. יכין לשון.
זַרְעָם כְּחוֹל יַמִּים וְכוֹכָבִים סְפוּרִים,
וַאֲנִי אֵיךְ אֶסְפְּרֵם וְלָעַד פָּרִים.
פָּרִים מלשון פרים ורבים. יכין לשון.
רָם חִוָּה לוֹ אוֹת מִסְפָּרָם,
אֵיךְ לִמְנוֹתָם וְלַעֲמוֹד עַל סִפְרָם.
רָם הוא כינוי לקב"ה כמו שאנו אומרים בתפילה "רם ונישא גדול ונורא וכו'". יכין לשון.
חִוָּה דהיינו הגיד. יכין לשון.
סִפְרָם דהיינו מספרם, עיין במה שהבאתי במאמר כאן מלשון ספר יצירה "וברא את עולמו בשלשה ספרים. בְּסָפַר, סְפַר וְסִפּוּר" ובמה שנתבאר שם.
בִּקּוּר רָאשֵׁי שְׁמוֹתָם לְחֶשְׁבּוֹן תְּעַלֶּה,
וּמִדַּת מִנְיָנָם בְּיָדְךָ אָז תַּעֲלֶה.
בִּקּוּר לשון דרישה וחקירה. יכין לשון.
והיינו מה שנאמר במדרש שהשיבו הקב"ה למשה רבינו "אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲמֹד עַל מִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל טֹל רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁבָטִים וְאַתָּה עוֹמֵד עַל מִנְיָנָם,
רֵי"שׁ מֵרְאוּבֵן, שִׁי"ן מִשִּׁמְעוֹן, לָמֶ"ד מִלֵּוִי וְכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט…"
יָקָר שְׁלִישִׁי בְּתוֹכָם לֹא הָפְקַד,
כִּי לִגְיוֹן מֶלֶךְ לְבַדּוֹ נִפְקַד.
יקר שלישי היינו השבט השלישי - שבט לוי.
לִגְיוֹן דהיינו צבא וכמו שכתב רש"י ז"ל על הפסוק (במדבר א. מ"ט)אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - וזהו לשונו "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו". יכין לשון.
רָשׁוּם מִבֶּטֶן לְהִפָּקֵד בְמִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ,
וּצְבָאוֹ וּפְקוּדָיו נִמְנִים מִבֶּן חוֹדֶשׁ".
ומה שייסד הפייטן רָשׁוּם מִבֶּטֶן הוא כמו שנתבאר במדרש תנחומא (במדבר סימן ט"ז) והביאו רש"י ז"ל (במדבר ג'. ט"ו) "אמר רבי יהודה בר שלום למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן, שנאמר: אשר ילדה אותה ללוי במצרים, עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה ונמנת בשבעים נפש, שכשאתה מוצא חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחד, והיא השלימה את המניין". יכין לשון.
ועיין עוד לפירוש "המיוחס" (ודע דכתבו בעלי התוספות במסכת יומא דף ט' ע"א בד"ה ולא שמשו בו, דפירוש זה לדברי הימים לא רש"י ז"ל כתבו אלא תלמידי רב סעדיה זצ"ל מבעלי התוספות, עיין שם.) לרש"י בדברי הימים א'(כ"ה. ג'):
"ומתתיהו ששה – ולא תמצא אלא חמש. אשתו היתה מעוברת את שמעי וראה ברוח הקודש שגם הוא עתיד להיות ראש משמרה לפיכך אמר ששה וזהו שנאמר לפנינו העשירי שמעי. זהו שיסד הפייטן רשום מבטן להפקד במשמרת הקודש".
עד כאן לפיוט "אומן בשמעו" ולכלל הביאורים שנתבארו בו.
נפלא מאוד מאוד…
כעת, בואו ותראו איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
לעיל למדנו בדברי המדרש שאמר לו הקב"ה למשה "טֹל רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁבָטִים וְאַתָּה עוֹמֵד עַל מִנְיָנָם…"
אז להבדיל בין קודש לחול…כאשר מדובר בתא אקסל/שיטס שכתוב בו טקסט כלשהו / מחרוזת כלשהיא ואנו נרצה ליטול כלומר "לחלץ" את האות הראשונה או יותר מתחילת הטקסט/המחרוזת…
האם זה אפשרי?
ומה אם נרצה פעולה הפוכה, כלומר לחלץ את האות הראשונה או יותר מסוף הטקסט/ המחרוזת…
האם זה אפשרי?
התשובה לשתי שאלות אלו היא - כן ובהחלט!
תכירו את פונקציות left & right מהמשפחה "המורחבת" של פונקציות "החילוץ" (טקסט) באקסל / גוגל שיטס.
אני אסביר על שתיהן זו אחר זו.
פונקציית LEFT:
תפקידה של פונקציה זו היא - להחזיר את התו או התווים הראשונים במחרוזת טקסט שנכתבה (והוא הדין שמדובר בהפניה לתא עם מחרוזת טקסט) בארגומנט הראשון בהתבסס על מספר התווים שנציין בארגומנט השני.
הארגומנט הראשון Text: דהיינו מחרוזת הטקסט המכילה את התווים שאנו מעוניינים לחלץ. ארגומנט זה הוא חובה.
הארגומנט השני Num_chars: בארגומנט זה נציין את מספר התווים שאנו מעוניינים לחלץ באמצעות הפונקציה.
ארגומנט זה הוא אופציונלי. כאשר ארגומנט זה מושמט, המערכת מניחה כי הוא שווה ל- 1.
פונקציית right:
תפקידה של פונקציה זו היא - להחזיר את התו או התווים האחרונים במחרוזת טקסט שנכתבה (והוא הדין שמדובר בהפניה לתא עם מחרוזת טקסט) בארגומנט הראשון בהתבסס על מספר התווים שנציין בארגומנט השני.
מבנה הארגומנטים זהה למבנה הארגומנטים בפונקציית left…
הארגומנט הראשון Text: דהיינו מחרוזת הטקסט המכילה את התווים שאנו מעוניינים לחלץ. ארגומנט זה הוא חובה.
הארגומנט השני Num_chars: בארגומנט זה נציין את מספר התווים שאנו מעוניינים לחלץ באמצעות הפונקציה.
וכן, ארגומנט זה הוא אופציונלי. כאשר ארגומנט זה מושמט, המערכת מניחה כי הוא שווה ל- 1.
והנה נקודה חשובה שכדאי שתזכרו היטב!
שימו לב כי החילוק והשוני המהותי בין שתי פונקציות אלו נעוץ בשאלה האם החילוץ תווים הוא מתחילתה של המחרוזת (left) או מסופה של המחרוזת (right).
השמות שניתנו לפונקציות אלו הוא ענין שׁוּלִי וזניח ומותאם ממש באופן אקראי לשפה האנגלית ויתר השפות שסדר כתיבתן וקריאתן הוא משמאל לימין.(והוא הדין לעולמן של המספרים הנכתבים ונקראים אף הם משמאל לימין).
ואם כן left מסמל את כיוון השמאל (כלומר משמאל לימין) שהוא תחילתו של הטקסט.
ולעומת זאת right מסמל את כיוון ימין (כלומר מימין לשמאל) שהוא סופו של הטקסט.
וזו נפקא מינה רבתי לשפה העברית ועוד הנכתבות מימין לשמאל.
בשפה העברית -הימין הוא השמאל והשמאל הוא הימין. כלומר:
כאשר נרצה לחלץ תו/וים מתחילתה של המחרוזת טקסט - אנו נשתמש בפונקציית left זאת למרות שתחילתה של המחרוזת טקסט ממוקמת בחלקו הימני של התא אקסל/שיטס.
וכאשר נרצה לחלץ תו/וים מסופה של המחרוזת טקסט - אנו נשתמש בפונקציית right זאת למרות שסופה של המחרוזת טקסט ממוקמת בחלקו השמאלי של התא אקסל/שיטס.
שימו לב לכך ואל תתבלבלו…!
את כל זאת סיכמתי בצילום מסך שלפניכם (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן):
והנה הפתעה נוספת…
לפניכם צילום מסך נוסף (מתוך גיליון שיטס המצורף אף הוא בלינק להלן) ובו סימולציה לדברי המדרש ילקוט שמעוני - אותם למדנו בתחילתו של מאמר זה…
בעמודות A-B קיימת טבלת עזר של ערכי גימטריה "רגילה" לכ"ב אתוון דאורייתא.
"טבלת עזר" זו היא עבור פונקציית xlookup כפי שתראו בהמשך…
בטווח תאים D1 עד D11 ערוכים וסדורים שמותם של שבטי ישראל (מלבד שבט לוי).
אם נחזור לדברי המדרש ילקוט שמעוני זהו מה שהשיבו הקב"ה למשה רבינו ע"ה:
"לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲמֹד עַל מִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל טֹל רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁבָטִים וְאַתָּה עוֹמֵד עַל מִנְיָנָם, רֵי"שׁ מֵרְאוּבֵן, שִׁי"ן מִשִּׁמְעוֹן, לָמֶ"ד מִלֵּוִי וְכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט…"
ולהבדיל, בעולמן של הפונקציות הפונקציה "המתאימה לביצוע חילוץ זה" היא פונקציית left…
זהו מבנה הפונקציה בתא E1:
קוד:
=LEFT(D1)ולאחר שהתו (קרי האות) הראשון במחרוזת חולץ "בהצלחה" יש לבחון את ערך הגימטריה שבו ואז להכפיל ב 1000.
כל החישוב הזה נעשה בטווח F1:F11.
זהו מבנה הפונקציה בתא F1:
קוד:
=XLOOKUP(E1,$A$2:$A,$B$2:$B)*1000סך מניינם של ישראל לפי חשבון זה מסוכם בתא E13 בעזרת פונקציית sum קלאסית = 597000
קוד:
=SUM(F1:F11)"הֲרֵי חָמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה אָלֶף…"
ומסיים המדרש ילקוט שמעוני:
"הֵיכָן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים"?
כן, כאשר נפחית ממנין בני ישראל (כשיצאו ממצרים) 600000 את מניינם כעת דהיינו:
600000-597000 התוצאה תהא 3000.
פעולת חיסור זו (הדי פשוטה) מבוצעת אף היא בתא E14:
קוד:
=600000-E13"הֵיכָן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ בָּעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם וְגוֹ' כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ". לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל לֵידַע כַּמָּה חָסְרוּ."
נפלא מאוד מאוד!
לסיום, אפרופו עניין מנין בני ישראל והפסוק "לא ימד ולא יספר" שהוזכרו במדרש בתחילתו של מאמר זה, אחתום בביאורו הנפלא של הגאב"ד רבי אשר וייס שליט"א בעל "מנחת אשר" שהובאו כאן ומפאת חביבות ויקרת לשונו הזהב אעתיק את דבריו ככתבם.
"ה' אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב" (דברים א'.י')
"והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר" (הושע ב'.א')
משה רבנו ויהושע בן נון תלמידו, המשילו את בני ישראל ככוכבי השמים וכחול הים, אלה ואלה רבים הם עד אשר לא יספרו לרוב, אך מלבד העובדה שאי אפשר לסופרן שונים הם בתכלית,
כוכבי השמים עומדים ברומו של עולם הודם ותפארתם של צבא השמים, וחולו של ים נדרך תחת הרגלים אין בו לא כבוד לא תפארת ולא גדולה.
אך מאידך, גרגרי החול לא גבוהים הם אך קרובים הם זה לזה וזה סוד כוחם. גרגרי החול נדבקים זה לזה עד שביחד יוצרים הם חוף ימים שעליו משתברים המון גליהם.
אילו עמדו גרגרי החול כל אחד בפני עצמו היו כולם נשטפים לים הגדול בזעפו, אך אין הם עומדים כל אחד בפני עצמו אלא דבקים הם זה לזה עד שנעשו כגוף אחד ובכך סוד כוחם, משא"כ הכוכבים שגבוהים הם אך רחוקים הם זה מזה שנות אור.
וזה שאנו מתברכים מפי אבות העולם,
שנהיה גבוהים ונשגבים כמו הכוכבים,
ושנהיה קרובים זה לזה כחול הים…
לינק לגיליון שיטס אודות פונקציות LEFT & RIGHT באקסל/גוגל שיטס וכן סימולציה וחשבון לדברי המדרש על מנין בני ישראל - מצורף כאן.
- Next article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 59 ▪︎ הנה כמה מילים אודות פונקציות TEXTBEFORE & TEXTAFTER באקסל (בלבד) ▪︎ ואיך זה קשור לנידון התלמודי האם "מקרא נדרש לפניו או לאחריו"?
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 57 ▪︎ כך תוכלו לחשב באקסל/גוגל שיטס סך שני תאים סמוכים באלכסון בדרך "יצירתית" ▪︎ ועוד כמה מילים על המספר 7, חשבון "שלם" ומה שביניהם...
