הנושאים החמים
תמונת מקור - Leonardo AI
כּך הוא לשון הפסוקים בתורה הקדושה (ויקרא פרק כ"ה פסוקים מ"ז - נ"ה) בעניין עבד עברי הנמכר לגוי:
"וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר.
אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ.
אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל.
וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ.
אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ.
וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ.
כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ.
וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ.
כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יי' אֱלֹהֵיכֶם."
והנה, בתלמוד בבלי (מסכת קידושין דף ט"ו עמוד ב') הגמרא הביאה את דעתו של רבי בברייתא לגבי עבד עברי הנמכר לגוי שלא נפדה על ידי קרוביו היוצא ביובל (כמו שמפורש בפסוק) אך אינו יוצא לאחר שש שנים.
ורבי למד דין זה ממה שכתוב בפסוק "ואם לא יגאל באלה - באלה הוא נגאל ואין נגאל בשש".
והוצרכה דרשה זו בתורה כי לכאורה היה ניתן ללמוד מקל וחומר שהעבד יוצא בשש וזהו שרבי אומר בברייתא:
"שיכול והלא דין הוא ומה מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש זה שנגאל באלה אינו דין שנגאל בשש ת"ל באלה באלה הוא נגאל ואין נגאל בשש…"
והנה משינוי הלשון שנאמר בברייתא "רבי אומר" ולא "אמר רבי" - הגמרא הסיקה שדין זה אינו לכולי עלמא ויש מי שחולק/ים על דברי רבי. ולכן שאלה הגמרא:
ומאן תנא דפליג עליה דרבי?
ותירצה הגמרא:
רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא.(הדורשים את המילה "באלה" לדרשא אחרת ולדברי שניהם יוצא בשש)
דתניא לא יגאל באלה.
רבי יוסי הגלילי אומר באלה לשחרור, בשאר כל אדם לשעבוד.
כלומר, המילה "באלה" מלמדת, שדווקא בגאולת הקרובים העבד הנמכר לגוי יוצא לשחרור.
אבל אם הוא נגאל בשאר אדם, כלומר, אם פדאוהו אחרים, אין העבד יוצא לשחרור, אלא לשעבוד, דהיינו שהוא משתעבד למי שפדאוהו.
רבי עקיבא אומר באלה לשעבוד, בשאר כל אדם לשחרור.
כלומר, בגאולת הקרובים העבד יוצא מידי אדונו הנכרי לשעבוד דהיינו להשתעבד לקרוביו.
ואילו בגאולת שאר כל אדם העבד יוצא לשחרור.
על כל פנים, בין רבי יוסי הגלילי ובין רבי עקיבא לא דרשו את המילה "באלה" למעט שאין הנמכר לגוי יוצא בשש כמו דעתו של רבי. ומכאן, שלדעתם הנמכר לגוי יוצא בשש.
ובהמשך הסוגיא הגמרא ביארה את טעמו של רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא. כלומר מהו יסוד מחלוקתם.
ובתוך כל השקלא וטריא הגמרא אומרת:
אלא בהאי קרא קמיפלגי.
כלומר, שורש מחלוקתם של רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא, הוא בפסוק אחר:
"או דודו או בן דודו יגאלנו. או השיגה ידו ונגאל".
וכך הוא ביאור דברי הכתוב:
או דודו או בן דודו יגאלנו זה גאולת קרובים.
או השיגה ידו זה גאולת עצמו.
(ורבינו האבן עזרא ז"ל על התורה פירש איך יתכן שיזדמן לעבד לגאול את עצמו?. וזהו לשונו "שמצא אבדה או ירש ממון מת ממשפחתו".)
ונגאל זו גאולת אחרים.
ופירש רשי ז"ל: "ולימדך שכל אדם בישראל גואלו מיד העובד כוכבים ואין העובד כוכבים יכול לעכב עליו ובעובד כוכבים שתחת ידינו הכתוב מדבר"
והנה, אין ספק שגאולת העבד עצמו היא לשחרור, והכל מודים שמקישים אליה את הגאולה שנכתבה בסמוך לה. אלא שנחלקו התנאים איזו גאולה הוקשה לגאולת עצמו:
רבי יוסי הגלילי סבר, מקרא נדרש לפניו. שדי גאולת קרובים אגאולת עצמו מה גאולת עצמו לשחרור אף גאולת קרובים לשחרור.
דהיינו שלדעתו של רבי יוסי הגלילי כאשר דורשים את המקרא ללמד על מקרא אחר, אזי הוא נדרש ללמד על המקרא שנכתב לפניו.
ולפיכך, שדי גאולת קרובים אגאולת עצמו - הטל/השלך את דין גאולת הקרובים לדין גאולת עצמו, שהרי גאולת הקרובים נכתבה לפני גאולת עצמו.וכמו שגאולת עצמו היא לשחרור אף גאולת קרובים היא לשחרור.
ורבי עקיבא סבר מקרא נדרש לאחריו שדי גאולת אחרים אגאולת עצמו מה גאולת עצמו לשחרור אף גאולת אחרים לשחרור". עד כאן מלשון הש"ס.
דהיינו שלדעתו של רבי עקיבא כאשר דורשים את המקרא ללמד על מקרא אחר, אזי הוא נדרש ללמד על המקרא שאחריו.
ולפיכך, שדי גאולת אחרים אגאולת עצמו - הטל/השלך את דין גאולת אחרים לדין גאולת עצמו. שהרי גאולת אחרים נאמרה בפסוק לאחר גאולת עצמו וכמו שגאולת עצמו היא לשחרור אף גאולת אחרים היא לשחרור.
ובהמשך הסוגיה הגמרא ממשיכה להקשות ולתרץ כדרכה של תורה והעמידה את יסוד מחלוקתם "בסברא קמפלגי" עיין שם.
על כל פנים, אלו הם עיקרי ותמצית הדברים מסוגיה זו השייכים לעניינו של מאמר זה. ואידך זיל גמור…
ולֶהֱוֵי יָדוּעַ כי כי סוגיה זו דלעיל גבי האם מקרא נדרש לפניו או לאחריו (או גם וגם) היא דוגמא אחת וכמותה מצינו בכמה וכמה מקומות בתלמוד הבבלי.
ראו למשל:
א. גבי "קבלת הדם" דקרבן חטאת בשמאל שנחלקו בו רבנן ורבי שמעון במסכת זבחים (דף כ"ד ע"א).
"תנו רבנן באצבע ולקח מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין באצבע ונתן מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין אמר רבי שמעון וכי נאמרה יד בקבלה אלא באצבעו ונתן שלא תהא נתינה אלא בימין הואיל ולא נאמרה יד בקבלה קיבל בשמאל כשר". ושם (בעמוד ב') פירש אביי "במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי…"עיין שם.
ב. גבי עבודת כהן גדול ביום הכיפורים שנאמר בתורה (ויקרא ט"ז. כ"ג - כ"ד) "ופשט את בגדי הבד…ורחץ את בשרו…ולבש את בגדיו…" והמקרא "ורחץ" נדרש בתלמוד במסכת יומא (דף ל"א ע"ב) לפניו ולאחריו. כמו שפירש רש"י ז"ל "והאי ורחץ דרשינן ליה לקמן לענין קידוש וילפינן מיניה תרי קידושי דשדינן ורחץ אופשט ואולבש כאילו כתיב ורחץ תרי זימני".
ג. גבי ילפותא דאיסורי נשך באוכל ותרבית בכסף כלפי המלוה, דאיתא במסכת בבא מציעא (דף ס"א ע"א) אמר רבינא "לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא, דאי כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית כדקאמרת. השתא דכתיב את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך קרי ביה הכי - את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית ובנשך ובמרבית לא תתן אכלך".
ד. במסכת עבודה זרה (דף כ' עמוד א') גבי היתר נתינה או מכירת נבילה הן לגר (תושב) והן לגוי אליבא דרבי מאיר שלמד דין זה "לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי.
אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין תלמוד לומר תתננה או מכור. לעובד כוכבים בנתינה מנין תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי. נמצא אתה אומר אחד גר ואחד עובד כוכבים בין בנתינה בין במכירה".
תן לחכם ויחכם עוד…
ועוד איתא בתלמודא (מסכת יומא דף נ"ב ע"א):
"תניא איסי בן יהודה אומר חמש מקראות בתורה אין להן הכרע. שאת, משוקדים, מחר, ארור וקם" והיינו שאין הכרע לתיבות אלו אם נדרשים לפניהם או לאחריהם. עיין שם בפירוש רש"י ובתוספות ד"ה שאת.
כעת, בואו ותראו איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
הנה, הסוגיות התלמודיות לעיל שעליהן מוסב מאמר זה דנות בשאלה האם מקרא נדרש לפניו או לאחריו.
אם כן, יש לפנינו "מקרא" שהוא טקסט "האמצעי" ויש טקסט שהוא לפניו וכן טקסט שהוא אחריו.
אנו בני אנוש ולפיכך כאשר אנו מתבוננים בפסוק מסוים ואנו "יודעים" מהו אותו "מקרא" שיש לדורשו, קל לנו להבין ולהבחין מהו חלק הפסוק שלפניו ומהו חלק הפסוק לאחריו.
החלק שאולי תופתעו ממנו הוא שניתן לבצע זאת גם באקסל / שיטס באמצעות הפונקציות השונות…
נגדיר זאת במונחים של האקסל/שיטס:
כאשר קיימת מחרוזת טקסט בתא כלשהו, ניתן להגדיר מהו "המפריד" כלומר התו/וים של הטקסט ומאותו טקסט ניתן "לחלץ" את התווים שלפניו או לאחריו.
כיצד עושים זאת?
בואו נלמד ביחד…קדימה מתחילים…
לפניכם מצורף צילום מסך (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן) ובו סימולציה לסוגיית הש"ס לעיל (גבי עבד עברי הנמכר לגוי) כאשר:
בעמודה C - נכתב הפסוק המלא.
בעמודה D - נכתב המקרא "אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ" דהיינו גאולת עצמו של העבד.
בעמודה E - מוחזר "לפניו" של המקרא דהיינו "אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל" דהיינו עניין גאולת קרוביו.
בעמודה F - מוחזר "לאחריו" של המקרא "וְנִגְאָל" דהיינו גאולת אחרים.
פתרון 1:
פתרון זה מותאם לגיליון אקסל וכן לגיליון שיטס.
זהו מבנה הפונקציות בתא E3:
קוד:
=LEFT(C3,SEARCH(D3,C3)-1)וזהו מבנה הפונקציות בתא F3:
קוד:
=SUBSTITUTE(C3,CONCAT(E3,D3),"")לפניכם צילום מסך נוסף (אף הוא מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן) ובו תוכלו לראות את הפתרון כשלב אחר שלב ב 4 שלבים:
שלב 1:
בתא A2 יש להזין את המחרוזת המלאה, במקרה כאן המחרוזת היא "אדום צהוב ירוק".
שלב 2:
זהו מבנה הפונקציה בתא B2:
קוד:
=SEARCH("צהוב",A2)ובכן, במאמר בלינק כאן הסברתי בהרחבה אודות פונקציית search הנפלאה. זוכרים?
גם כאן, הפונקציה מחפשת את הטקסט "צהוב" (שנכתב בארגומנט הראשון שבה) בתוך המחרוזת בתא A2 (שנכתב בארגומנט השני שבה).
וההחזר הוא = 6.
זהו למעשה מספר התו ההתחלתי של הטקסט "צהוב" מתחילת המחרוזת כולה.
בואו נבדוק זאת בעצמנו…
הטקסט מתחיל במילה אדום.נכון?
במילה אדום ישנם 4 תווים. וכעת נוסיף את תו הרווח (בין המילה אדום למילה צהוב. כזכור פונקציית search "מחשיבה" גם תו ריק כתו לכל דבר וענין…).
עד כה ספרנו 5 תווים. מצוין!
והופ! הנה אנו מגיעים למילה שאותה חיפשנו במחרוזת זו - המילה "צהוב".
תחילת טקסט זה = האות/התו "צ"
תו זה הוא התו השישי מתחילתה של מחרוזת זו.
נפלא!
שלב 3:
זהו מבנה הפונקציות בתא C2:
קוד:
=LEFT(A2,SEARCH("צהוב",A2))במאמר בלינק כאן הסברתי אודות פונקציית left.
ההחזר משלב 2 מתבטא במספר, בשלב זה אנו מעוניינים להמיר את כל הסיפור הזה לטקסט מתוך המחרוזת.
כזכור במאמר בלינק הנ"ל, כאשר מדובר בשפה העברית חילוץ הטקסט מתחילת המחרוזת מתבצע באמצעות פונקציית left זאת למרות הנראה לעין שתחילת המחרוזת היא בחלקו הימני של התא.
כאן, אנו אומרים לפונקציית left להחזיר מתחילת המחרוזת בתא A2 שישה תווים.
והתוצאה היא - "אדום צ"
שלב 4:
רגע רגע…אופס!
האות "צ" היא מיותרת פה…אנו הרי מעוניינים בטקסט שקודם למילה "צהוב" והיינו המילה אדום…
נכון מאוד!
ובדיוק לשם כך אנו נוסיף 1- בסיומו של חשבון זה…
זהו מבנה הפונקציות בתא D2:
קוד:
=LEFT(A2,SEARCH("צהוב",A2)-1)הנה הגענו סוף סוף להחזר המושלם אותו חיפשנו…
אכן הטקסט "אדום" הוא הטקסט "לפניו" של הטקסט "צהוב".
נהדר!
כעת נותר לברר מהו הטקסט "לאחריו" של הטקסט "צהוב".
וזהו כבר מבנה הפונקציות בתא E2:
קוד:
=SUBSTITUTE(A2,CONCAT(D2,"צהוב"),"")אם נמשיל את כל המחרוזת הטקסט בתא A2 כהתחלה (אדום) אמצע (צהוב) וסוף (ירוק).
כאשר אנו נפחית/נחסיר מהמחרוזת המקורית את ההתחלה ואת האמצע - יישאר לנו סופו של הטקסט בלבד.
זהו בדיוק הרעיון פה - את ההתחלה והאמצע אנו מחברים באמצעות פונקציית concat.
ולאחר מכן מבצעים המרה של מקטע זה בריק/כלום "".
כל זאת - באמצעות פונקציית substitute שכתבתי אודותיה בהרחבה במאמר בלינק כאן.
והתוצאה היא - ירוק.
נפלא מאוד! נכון?
פתרון 2:
אתחיל ישר מהסוף…
זהו מבנה הפונקציה בתא E4:
קוד:
=TEXTBEFORE(C4,D4)וזהו מבנה הפונקציה בתא F4:
קוד:
=TEXTAFTER(C4,D4)בצילום מסך הנ"ל תוכלו להבחין בשגיאת NAME המוחזרת על ידי השיטס.
הסיפור פה הוא שפונקציות אלו זמינות באקסל בלבד (בגרסת 365 בלבד!) וזו בדיוק הסיבה שהשיטס פשוט "לא מכיר / לא מבין" מהן הפונקציות האלו…
אך כאשר תעתיקו את הקודים הנ"ל ותדביקו בגיליון האקסל, הכל יעבוד כמו שצריך.
והנה ההוכחה לכך…
וכעת, הנה כמה מילות הסבר אודות שתי פונקציות אלו textbefore & textafter.
לפני = before.
אחרי = after.
תפקידן של שתי פונקציות אלו שונה לחלוטין אך הצד השווה שבהן הוא שמות הארגומנטים וסדרם.
ראשית אני אסביר על 2 הארגומנטים הראשונים שהם חובה.(ההסבר על כל יתר 4 הארגומנטים האופציונלים - בהמשך…)
הארגומנט הראשון text: כלומר, המחרוזת טקסט שאנו מעוניינים לחפש בתוכה את המפריד.
ניתן לכתוב בארגומנט את המחרוזת עצמה או כהפניה לתא.
הארגומנט השני delimiter: כלומר, המפריד.
בארגומנט זה יש להזין את הטקסט (תו/וים) שמסמל "כסימן זיהוי" בתוך המחרוזת וממנו והלאה (לפניו או לאחריו) אנו מעוניינים לחלץ את הטקסט.
בנידון התלמודי לעיל - "המפריד" הוא חלק הפסוק אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ המדבר בגאולת עצמו.
על מנת לחלץ את הטקסט של הפסוק "לפניו" אנו נשתמש בפונקציית textbefore.
ועל מנת לחלץ את הטקסט של הפסוק "לאחריו" אנו נשתמש בפונקציית textafter.
כל כך נפלא ומדויק…
ויש גם המשך (עוד יותר) מרתק…
אז כפי שציינתי לעיל, לשתי פונקציות אלו יש עוד 4 ארגומנטים אופציונליים. מה שהופך כל אחת משתי הפונקציות האלו לסופר גאונית ורבת עוצמה…
בצילומי מסך שלפניכם (מתוך גיליון אקסל) הדגמתי והסברתי את 4 הארגומנטים הנוספים עבור כל פונקציה לחוד.
בעמודה A - המחרוזת טקסט.
בעמודה B - ההחזר על ידי הפונקציה.
בעמודה C - מבנה הפונקציה בעמודה B (באמצעות פונקציית formulatext).
בעמודה D - מצורף הסבר וביאור עבור כל ארגומנט.
פונקציית TEXTBEFORE:
פונקציית TEXTAFTER:
ועד כאן לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
מקווה מאוד שנהניתם במסע הנפלא והמרתק…
לסיום, אנו נמצאים ועומדים בימי "בין המצרים" בהם אנו מתאבלים ונוהגים מנהגי אבלות על חורבן בית מקדשנו ואורך גלותינו המר והנמהר. ומאידך, דווקא בימים אלו חובה עלינו לחזק את נפשנו ואמונתנו ביתר שאת בציפייה לישועה וכמיהה לגאולה השלימה במהרה בימינו.
וכל פרשה זו בתורה האמורה לעיל גבי עבד עברי הנמכר לגוי נתבארה בדרך דרוש על ידי רבינו בחיי ז"ל (בפירושו על התורה ויקרא כ"ה. מ"ז) על גלותם של ישראל ועל הבטחת הקב"ה לגואלם מכל מקום. וזהו חיזוק גדול והתעוררות גדולה לכל נפש יהודי ובפרט בימים אלו. וזהו לשונו של רבינו ז"ל:
"ועל דרך המדרש לעקר זו רומי, וקראהו עקר על שם שעתיד הקב"ה לעקרה, שנאמר (דניאל ז. י״א - י״ב) והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא. וזהו שאמרו במדרש וכי תשיג יד גר ותושב, גר זה נבוכדנצר מלך בבל, ותושב זו מלכות מדי, ונמכר לגר תושב עמך זו מלכות יון, או לעקר משפחת גר זו רומי. הוציא לנו המדרש מן הכתוב הזה רמז ארבע מלכויות,
ולפי דעתי עשו זה בכוונה גמורה לפי ענין הפרשה, כי יש בפרשה התעוררות ורמז והבטחה לישראל בגאולת שעבוד ארבע מלכויות, וגם יש בה עוד רמז כי הגאולה תלויה בתשובה, ואף אם לא יעשו תשובה אי אפשר להתאחר מזמן הקץ הקצוב, ובהגיע תור הקץ הקצוב לא ישאר לישראל שום עבדות בלתי עבודת ה' יתברך. ויש בה עוד רמז שעתיד הקב"ה להביא העובדי כוכבים לחשבון לפי ששעבדו בישראל, וזה מזמן הגלות עד שנת הגאולה העתידה שקראה הכתוב יובל…
ואמר אחד מאחיו יגאלנו והוא משיח בן דוד שהוא משבט יהודה מיוחד שבכל השבטים, ועוד יכלול אחד מאחיו כלומר שיהיה הגואל בשר ודם כשאר האחים, נולד מאב ואם כדמיון משה שהיה הגואל הראשון שבמצרים.
ואמר או השיגה ידו ונגאל, כלומר בכסף, והיא הגאולה בתשובה הנמשלת לכסף, כי כשם שהכסף לבן וטהור כך התשובה מטהרת הנפש ומלבנת העונות.
ואמר וחשב עם קונהו הוא הקב"ה הקונה שמים וארץ שיביא לחשבון כל אומה ואומה ששעבדו לישראל, משנת המכרו לו, כלומר מהזמן שהתחילו להשתעבד בהם עד שנת זמן הגאולה, וקרא הגאולה שנת היובל לפי שהיובל זמן חרות, שנאמר וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היא…
ואמר אם עוד רבות בשנים ואם מעט נשאר בשנים, כלומר שהפדיון יהיה לפי השנים, כי לפי גודל התשובה תתקרב הגאולה או תתרחק.
ואמר ואם לא יגאל באלה שאם לא יגאל על ידי תשובה בשנות הגלות האלה, ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו, כלומר שלא יתאחר זמן הגאולה מן הקץ הקצוב ואילך. וזוהי דעת רבי יהושע שאמר בין עושין תשובה בין אין עושין תשובה מיד נגאלים, שנאמר (שם ס) אני ה' בעתה אחישנה, זכו אחישנה, לא זכו בעתה.
ואמר הוא ובניו עמו רמז לשני הקבוצים העתידים והם הנדחים והנפוצים עמהם, זהו שאמר הוא ובניו עמו, וזהו שסמך לו כי לי בני ישראל עבדים, כי בהגיע תור הגאולה הקצוב אינן מתעכבין אפילו שעה אחת ולא יהיו עבדים כי אם להקב"ה.
ואמר עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, להשוות גאולה זו לגאולת מצרים, כי כיון שהגיע הקץ מיד יצאו. אני ה' אלהיכם המבטיח אתכם בזה לעתיד". עכ"ל רבינו בחיי ז"ל.
עוד ידוע ומפורסם מה שפירש על דרך הרמז פסוק זה של "או דודו או בן דודו יגאלנו וכו'" - רבי משה חיים אפרים מסדילקוב זצ"ל בספרו "דגל מחנה אפרים" (על התורה פרשת בהר) וזהו לשונו ז"ל:
"או דודו או בן דודו יגאלנו. יש לומר בזה בדרך רמז דהנה איתא פלוגתא בגמרא (מסכת סנהדרין דף צ"ח ע"ב) מי יהיה משיח. חד אמר דוד בעצמו הוא וחד אמר בן דוד.
זה יש לפרש שמרומז שני הדיעות האלו בתורה. כי כתיב דדו חסר והוא אותיות דוד. וזה יש לפרש - או דודו היינו דוד בעצמו או בן דודו היינו בן דוד יגאלנו במהרה בימינו אמן סלה"
יהי רצון שהימים האלה יהפכו לששון ולשמחה ונזכה כולנו בקרוב ממש לגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו ובנין בית תפארתינו.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים…אכי"ר.
לינק לגיליון שיטס הכולל סימולציה לסוגיה התלמודית האם "מקרא נדרש לפניו או לאחריו" - מצורף כאן.
- Next article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 60 ▪︎ כך תוכלו לספור את מנין התווים בתא אקסל/גוגל שיטס בדרך יצירתית במיוחד ▪︎ ועוד כמה מילים על המספר 60, ברכת כהנים ומה שביניהם...
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 58 ▪︎ תכירו, אלו הן פונקציות LEFT & RIGHT באקסל/גוגל שיטס ▪︎ "בִּקּוּר ראשי שמותם לחשבון תעלה, ומדת מִנְיָנָם בידך אז תעלה…"
