הנושאים החמים
תמונת מקור - Leonardo AI
בּסיומה של פרשת נשא - התורה הקדושה מפרטת שוב ושוב (12 פעמים) את אותן הקרבנות שהקריבו נשיאי ישראל בחנוכת המשכן שהחלה ביום א' בניסן - יום שנטל "עשר עטרות" (עיין ברש"י במדבר ז'. י"ב) עד לי"ב בו.
ואדונינו הרמב"ן ז"ל כתב בפירושו על התורה (במדבר ז'. י"ג):
"סלת בלולה בשמן - חנכו הנשיאים את המזבח בכל המינים הקריבים עליו, על כן הביאו מנחה וקטרת ועולה וחטאת ושלמים. והקטרת והחטאת הוראת שעה, שאינם באים בנדבה, אבל להשלים בחנוכה כל הקרבנות נעשה כן, כי אין ישראל מקריבין זולתי אלו הקרבנות בלבד, כי האשם והחטאת דבר אחד ושם אחד הוא ותורה אחת להם." עכ"ל.
במאמר זה אתמקד ב 3 כלי שרת המוזכרים בפרשה זו דקרבנות הנשיאים והם : קערת כסף, מזרק וכף.
וכך הוא לשון התורה הקדושה: (במדבר פרק ז'. פסוקים י"ג-י"ד)
"וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת."
רבי שמשון בן רפאל הירש ז"ל (הרש"ר הירש) בפירושו על התורה (במדבר ז. י"ג - י"ד) מבאר בדרכו המיוחדת ובסגנונו המונומנטלי את ביאורם ומהותם של 3 כלי שרת אלו ובהמשך הדברים מבאר את הטעם למשקלו הייחודי של כל כלי. וכך הוא לשונו הנפלא:
"קערת כסף - היא כלי שרת שמקבלים בו קרבן מנחה לצורך מטרות המקדש ובכך מתקדשת המנחה. בכלי זה מגישים לאחר מכן את המנחה בקרן דרומית מערבית של המזבח, הקרן המייצגת את הרוח הפונה אל התורה והמוארת ברוח התורה. (עיין בפירושו של הרב ז"ל ויקרא א'. ה').
מזרק - הוא כלי לזריקה, היינו לזריקת הדם למרומי המזבח. לפי הספרי (כאן) שני כלים אלה היו שונים רק במשקלם אבל היה להם אותו בית קיבול. המזרק היה הרבה יותר דק, ״גלדו דק״, ולכן שקל פחות, אך הם הכילו כמות שווה בדיוק, שוויון המרומז בלשון ״שניהם מלאים״ (עיין בפירושו של הרב ז"ל ויקרא ט"ז'. ה').
כראש בית אבותיו וכנשיא מטהו, הביא ראש השבט את שני הכלים כשהם מלאים סולת ושמן לקרבן מנחה, ובכך ביטא את הדבר הבא: כל אמצעי המחיה והעושר ששבטו ירכוש על ידי תכונותיו המיוחדות, יוקדשו וישועבדו לרוח התורה. שבטו לעולם לא ייחס חשיבות לייצור ולרכישת נכסים. הנכס המת של העושר החברתי, לעולם לא ייחשב כסימן לגדלות. שבטו ייחס חשיבות לעושר החומרי של קניינים רק אם יחַיה את הנכס ה״מת״, אם הסולת והשמן יהפכו ל״דם״ (לדם הנפש), והנפש תעלה אל מרום ייעודה. שכן הדם שנועד להתקבל במזרקות יחַיה גם את השמן והסולת, ויאציל עליהם חיים השואפים לעלות אל ה׳.
כף - הוא כלי המשמש להגשת והקטרת הלבונה הבאה עם לחם הפנים, וכן גם להקטרת הקטורת שבכל יום ושביום הכיפורים.
בדרך כלל, מוקרבת הלבונה עם מנחת סולת (עיין בפירושו של הרב ז"ל ויקרא ב'. א'). אולם כאן ההקטרה לריח ניחוח עומדת בפני עצמה, והדבר המוקטר הוא קטורת, שהיא הביטוי העוצמתי והעליון של קרבנות הריח.
כבר אמרנו (עיין בפירושו של הרב ז"ל שמות ל. ל"ד) שהקטורת היא הביטוי הגבוה ביותר של המסירות האידיאלית, של התמסרות מוחלטת אל ה׳; היא הריח ניחוח בעצמו, אשר כל המעשים האחרים הנעשים על המזבח אינם אלא סוללים את הדרך אליו. לפיכך, הקטורת קרבה רק על מזבח הזהב ולעולם אינה באה נדבה. שכן הקטורת מייצגת את האידיאל הנשגב ביותר המוצב לאדם כמטרה. מטרה נעלה זו יכולה רק להיות מוצבת לפנינו, ורק המקדש יכול להציב אותה. הקטרת קטורת כנדבה תהיה מעשה יוהרה המתעלם מרוממות המטרה.
כאן הובאה קטורת בנדבה ועל המזבח החיצון. הייתה זו הוראת שעה (כך אמרו רבותינו ז"ל במסכת מנחות דף נ.), קרבן התלוי במשמעות השעה ובמטרת השעה. כחלק מחנוכת המזבח, הראתה אותה קטורת את ריח הניחוח בשלמותו המוחלטת. ומאז והלאה מראה המזבח החיצון את הדרך לאותו ריח ניחוח.
כאשר הנשיא מביא את הקטורת כנשיא השבט, הוא מבטא את ה״נדר״ הבא: מטרה עליונה של שלמות יהודית תאיר לפני שבטו, כאידיאל שאליו ישאף עם כל הנכסים שהוענקו לו. כל שאיפות שבטו יהיו בטלות בשאיפה לעשות את רצון ה׳. כל ריח ניחוח שלו יהיה ריח ניחוח לה׳.
הצירוף של קערה, מזרק וכף מייצג את שלוש העבודות היסודיות של הקרבנות: קבלה, זריקה והקטרה.(רבותינו ז"ל במסכת זבחים יד: אמרו "שחיטה לאו עבודה היא" ולכן היא כשרה בזרים. ועיין עוד בפירושו הנפלא של הרב ז"ל בויקרא א', ה')
שלוש העבודות האלה נעשות במזבח או בצדו, וכך מהוות את הבסיס של חנוכת המזבח.
הכניסה לתחום המקדש (קבלה) מתחילה כבר בנכסיו החיצוניים של האדם - קערה.
ההתמסרות (זריקה) נעשית באישיות החיה - מזרק.
וההתבטלות הגמורה לה׳ (הקטרה) נעשית בעיקר ביסוד האלוקי שבאדם, יסוד שמקורו בה׳ ושאיפתו אל ה׳ - כף.
ייתכן ששיקולים אלה או דומיהם השפיעו על קביעת משקל הכלים, שהרי אלה הם המספרים שנאמרו בנוגע למשקלות:
קערה - 130,
מזרק - 70,
כף - 10.
אם נחשיב 10 כיחידה אחת,(עיין במאמר בלינק כאן שהבאתי מדברי רבינו האבן עזרא ז"ל: "כי העשרה והמאה והאלף הם כמו אחד והוא חשבון אי"ק בכ"ר שילמדו הנערים בספרים…") נקבל את המספרים 13, 7, 1.
מספרים אלה באים כאן בסדר יורד, וההפרש בין כל זוג מספרים סמוכים הוא 6:
7 = 6 - 13
1 = 6 - 7
והנה, 6 הוא הסימן של העולם הנברא. אולם אדם הוא נברא משתי בחינות, שכן הוא מורכב מיסוד הצומח ומיסוד החי, והנשמה האלוקית שבקרבו קושרת אותו לאחדות הבורא. כשמבטאים זאת במספרים, נמצא שאדם הוא 13 = 6 + 6 + 1.
הקערה מקדישה את אמצעי המחיה וההנאה, ונקבע לה המספר המלא - 13. שכן שמן וסולת הם מיסוד הצומח, והם מייצגים בחינה אחת של העולם הנברא. תכליתם להשתלב עם הגוף, ולהפוך ליסוד החי (6), אשר צירופו עם הנשמה האלוקית יוצר אדם (1+6) לפיכך סימנם הוא 13 = 7 + 6.
הנפש, המוקדשת אל הקודש בדם המזרק, מוצאת את ביטויה במספר 7.
שכן בנפש, נהפך כבר יסוד הצומח, שהוא בחינה אחת של העולם הנברא, ליסוד החי, אשר צירופו עם הנשמה האלוקית בורא אדם. נמצא שהנפש היא 7 = 6 – 13. לפיכך, סימן המזרק הוא 7.
הקטורת מסמלת את התבטלותו הכללית והמוחלטת של האדם לה׳. לפי זה היא מסמלת את היסוד האלוקי, אשר מצטרף באדם ליסוד החי. הקטורת היא הנשמה האלוקית עצמה, ללא היסוד החי של העולם הנברא; היא 1 = 6 – 7. לפיכך סימן הכף הוא 1".
עד כאן לשונו הזהב של הרש"ר הירש ז"ל.
כעת, בואו ותראו איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
ובכן, ראינו לעיל את ביאורו הנפלא של הרש"ר הירש ז"ל המבוסס על הגימטריה (כאשר נחשב 10 כיחידה אחת) של משקל שלושת הכלים - קערה, מזרק וכף (13.7.1) כאשר ההפרש "הקבוע" ביניהם הוא - 6.
בצילום מסך הנ"ל (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן) תוכלו להבחין בטווח A4:B6 בשמות כלי השרת - כף, מזרק וקערה ומשקלם בגימטרייה קטנה.
בשלב א' - אנו מעוניינים לחשב את ההפרש המספרי בין משקלם של הכלים, כלומר בין כף למזרק ובין מזרק לקערה.
כיצד נבצע זאת?
התשובה היא - בפעולת חיסור פשוטה. כאשר מדובר במספרים בלבד - מה יותר פשוט מזה…
זהו מבנה הנוסחה בתא C5:
קוד:
=B5-B4והתוצאות בתאים C5:C6 הן = 6.
הלאה, נתקדם שלב:
בשלב ב' - אנו מעוניינים לבדוק האם ההחזר משלב א' הוא זהה ושווה בכל טווח C5:C6 או לא?
וכן, אתם צודקים לגמרי. במקרה כאן התשובה היא כל כך ברורה ונראית לעין ואין כל צורך להיעזר בפונקציות.
אבל זו רק דוגמא בלבד…תנסו לרגע לדמיין טווח עם מאות או אלפי שורות…
כאשר מבינים את הקונספט בפתרונות להלן ניתן ליישמם בכל טווח, קטן / בינוני / גדול.
פתרון 1 - עבור גוגל שיטס בלבד:
זהו מבנה הפונקציות בתא D6:
קוד:
=IF(COUNTUNIQUE(C5:C6)=1,TRUE(),FALSE())פונקציית countunique היא תוצר של שילוב גאוני משתי פונקציות היותר מוכרות לכולנו - פונקציית count ופונקציית unique.
לספור = count
ייחודי = unique
פעולתה/תפקידה של הפונקציה היא לספור את התאים המכילים טקסט כל שהוא (ואינם ריקים. חשוב להדגיש כי למרות שמה של הפונקציה - הפונקציה "מתנהגת" כמו פונקציית counta וסופרת תאים עם טקסט גם אם לא מדובר במספרים בלבד. אל תתבלבלו…!) לאחר פעולת "מיזוג כפילויות" במערך התאים.
וכעת בואו חשבון:
במקרה שלנו הטווח שהוזן בפונקציה הוא C5:C6
הערכים (המוחזרים) בשני תאים הם:
6
6
יש כאן שני תאים בעלי ערך זהה ולכן:
תחילה, הפונקציה מבצעת מיזוג כפילויות. לאחר המיזוג מתקבל תא אחד בלבד שכתוב בו 6.
לאחר מכן, הפונקציה מבצעת ספירה של התא/ים. וכיוון שלאחר המיזוג התקבל תא אחד בלבד התוצאה והחזר הפונקציה יהיו = 1.
לו יצויר שבתאים C5 & C6 היו ערכים שונים זה מזה כגון 6 ו 7 "מהלך" הדברים היה כדלהלן:
פונקציית countunique לא הייתה מבצעת בפועל מיזוג לתאים כפולים. ומדוע? כי מדובר כאן בתאים בעלי ערך שונה זה מזה ואין כאן "מקום" למיזוג.
ואז… בפעולת הספירה התוצאה הייתה 2. כלומר לא שווה ל 1.
ולאחר הקדמה זו, תבינו את המשמעות והחשבון של פונקציית if העוטפת את פונקציית countunique.
"אנו אומרים" לפונקציית if. אם ההחזר מפונקציית countunique הוא שווה ל 1 תחזירי לנו true (כלומר אמת/נכון) ואם ההחזר הוא לא שווה ל 1 (כלומר, שונה מ 1) תחזירי לנו false (כלומר שקר/לא נכון).
במקרה כאן פונקציית if מחזירה לנו - true
נפלא מאוד!
פתרון 2 - עבור אקסל וגוגל שיטס:
זהו מבנה הפונקציות בתא E6:
קוד:
=COUNTIF(C5:C6,6)=COUNTA(C5:C6)הלוגיקה כאן פשוטה להבנה. שהרי פונקציית counta מחזירה ספירת תאים המכילים ערך כלשהו בטווח C5:C6 ואם ספירה זו שווה לספירתה של פונקציית countif הכוללת תנאי של "6" זה אומר שכל התאים המכילים ערך על שהוא הוא ערך אחד למעשה - 6.
כלומר, כל התאים הם בעלי ערך זהה.
כאשר השוויון מתקיים מוחזר true
וכאשר השוויון אינו מתקיים מוחזר false.
במקרה שלנו כל התאים בטווח C5:C6 בעלי ערך זהה (6) ולכן התוצאה היא - true!
"הנפקא מינה" בין שתי פתרונות אלו היא - שבפתרון 2 יש צורך להציב את הערך 6 כקריטריון בארגומנט השני של פונקציית countif. ובפתרון 1 אין צורך בכך.
בפתרון 1 - הערך לחיפוש/בדיקה יכול להישאר "אנונימי" ובכל זאת התוצאה משילובן של הפונקציות if & countunique תהיה מדויקת ונכונה.
ועד כאן לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
מקווה שנהניתם…
לינק לגיליון שיטס הכולל סימולציה לבדיקה האם ההפרש בין משקלם של הכלים (קערה, מזרק וכף הנזכרים בקורבנות הנשיאים) הוא "קבוע" או לא - מצורף כאן.
- Next article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 65 ▪︎ "הני י"ח כנגד מי?...כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים" ▪︎ ואיך זה קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות?
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 63 ▪︎ הנה כמה מילים אודות פונקציית XLOOKUP מְקוּנֶּנֶת באקסל/גוגל שיטס ▪︎ ואיך זה קשור לצופן אטב"ח?
