הנושאים החמים
תמונת מקור - Leonardo AI
בּימים הנוראים אנו מרבים לעסוק בתיקון העולם כולו. כל אדם עוסק רבות בתשובה האישית שלו, כפי שבולט בווידויים הרבים הנאמרים ביום הכיפורים. אנו עוסקים גם בתשובה של כלל האומה, כפי שמתבטא בשינון עבודת הכהן הגדול ובהלבנת לשון הזהורית.
כמו כן, אנו עוסקים בתשובת האומות, המתבטאת בין היתר בתפילה "ובכן, תן פחדך ה' אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת, וייראוך כל המעשים, וישתחוו לפניך כל הברואים…" בשינון תפילת "עלינו לשבח" הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה שבה אנו מתפללים ומייחלים ליום בו - "יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד…"
בין שלל הפיוטים הנאמרים בקרב קהילות ישראל השונות בולט במיוחד הפיוט "וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ" הנאמר בחלק מקהילות יהודי אשכנז בתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפור לפני הקטע "ותמלוך אתה ה' לבדך" החותם את ברכת קדושת השם (ויש הנוהגים לאומרו גם בהקפות דשמחת תורה).
כל יסודו, מהותו ותוכנו של פיוט זה עוסק בהמלכת ה' על ידי כל באי עולם לעתיד לבוא, כאשר כל עמי תבל יזנחו את אמונותיהם ויקבלו את מלכותו יתברך,
הפיוט בנוי לפי סדר האלפא ביתא, כאשר כל שורה פותחת בפועל עם תחילית "וי..." ולאחריו האות המתאימה ("ויאתיו... ויברכו... ויגידו...).
וכך הוא לשון הפיוט:
"וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ
ויאתיו לשון ויבואו. והוא מלשון הפסוק בספר ישעיהו (מ"א.ה') "רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן".
וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ
לשון זה הוא מפסוק בספר נחמיה (ט'.ה') "וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה".
ומה שנאמר "שם כבודך" פירש המלבי"ם ז"ל:
"רוצה לומר, אתה כפי עצמותך מרומם ונשגב מכל ברכה ותהלה, כי אין משיג אותך להללך, ולא את השפעתך מצד עצמותך לברכך מצד זה, כי אתה נעלם בתכלית ההעלמה נעלה מכל ברכה ושבח, רק מה שיברכו הוא את שם כבודך השם שבו נודעה ע״י כבודך בהבריאה שבראת שע״י נגלה כבודך ומלכותך, את שם הזה יברכו, לא את עצמותך".
וְיַגִּידוּ בָאִיִּים צִדְקֶךָ
דהיינו יספרו את מעשיך הצודקים באיי הים כלשון הפסוק בספר ישעיהו (מ"ב.י"ב) "יָשִׂימוּ לַה' כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ".
וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לֹא יְדָעוּךָ
בספר ישעיהו (נ"ה.ה') נאמר "הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא וְגוֹי לֹא יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן יי אֱלֹהֶיךָ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ".
ופירש הרד"ק ז"ל: "אמר כנגד ישראל, גוי שלא תדע, שהוא רחוק מארץ ישראל, תקרא אותו, ויבא לפניך אף על פי שלא תדעם ולא ידעוך עד היום. בשמעם הנפלאות שעשה האל עמך, ייראו ממך וירוצו לעבודתך למה שתצום".
וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ
אפסי ארץ דהיינו קצוות הארץ כאמור בספר תהילים (ס"ז.ח') "יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ".
וְיוֹמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה'
מלשון הפסוק בספר תהילים (ל"ה.כ"ז) "יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יי הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ".
הכתיב החריג "ויומרו" הוא כמו "ויאמרו" ונכתב כך להשלמת האקרוסטיכון בפיוט.
וְיִזְבְּחוּ לְךָ אֶת זִבְחֵיהֶם (וְיִזְנְחוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם)
פירוש לשון הנוסח אחר "ויזנחו את עצביהם" הוא ויעזבו את אליליהם כמו שנאמר בספר שמואל ב' (ה'.כ"א) לגבי הפלישתים "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו".
וְיַחְפְּרוּ עִם עֲצַבֵּיהֶם (פְּסִילֵיהֶם)
ויחפרו הוא מלשון ויתביישו. כמו שנאמר בספר תהילים (צ"ז.ז') "יֵבֹשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים".
ופירש הרד"ק ז"ל כי עתה שישפוט הקב"ה את הרשעים עובדי האלילים יראו וידעו שאין בהם ממש בלתי לה' לבדו.
וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדֶךָ
מלשון הפסוק בספר צפניה (ג'.ט') "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יי לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".
וענין "שפה ברורה" פירש רבינו האבן עזרא ז"ל שכל האומות ידברו בלשון הקודש.
ופירוש שכם אחד הוא חלק אחד כלומר בלב אחד ובדעה אחת (הרד"ק ז"ל).
וְיִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ
הוא מלשון הפסוק בספר תהילים (ע"ב.ה') "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים".
וְיַכִּירוּ כֹחַ מַלְכוּתֶךָ
וְיִלְמְדוּ (וִילַמְּדוּ) תוֹעִים בִּינָה
כלומר, יִלְמְדוּ בעצמם או ילַמְּדוּ אחרים שאינם יודעים. ולשון זה מהפסוק בספר ישעיהו (כ"ט.כ"ד) "וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח".
וִימַלְּלוּ אֶת גְּבוּרָתֶךָ
וימללו פירושו ויספרו כמו הנאמר בספר תהילים (ק"ו.ב') "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ".
וִינַשְּׂאוּךָ מִתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ
מלשון הפסוק בספר דברי הימים א' (כ"ט.י"א) "לְךָ יי הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ".
ופירש הרלב"ג ז"ל "ואתה הוא המתנשא לכל מי שהוא לראש מהם. רוצה לומר שכל מי שיהיה מהם ולו ראשית מה הנה אתה מתנשא עליו".
וִיסַלְּדוּ בְחִילָה פָּנֶיךָ
כלומר ויירתעו בחלחלה מפניך והוא כמו שאמר בספר איוב (ו'.י') "וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹל כִּי לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדוֹשׁ".
ופירש המלבי"ם ז"ל "ואסלדה - לשון חכמים יד סולדת, כויית היד. בחילה - מעניין פחד וחיל".
וִיעַטְּרוּךָ נֵזֶר (זר) תִּפְאָרָה
כלומר יכתירו אותך בכתר מפואר. והוא מלשון הפסוק בספר ישעיהו (ס"ב.ג') "וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יי וצנוף [וּצְנִיף] מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ".
וְיִפְצְחוּ הָרִים רִנָּה
כלומר, ההרים יפתחו בשירה כמו שנאמר בספר ישעיהו (מ"ד.כ"ג) "פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ כִּי גָאַל יי יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר".
וְיִצְהֲלוּ אִיִּים בְּמָלְכֶךָ
האיים ישמחו שתמלוך והוא מלשון הפסוק בספר ישעיהו (נ"ד.א) "פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה".
וִיקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתֶךָ (עֲלֵיהֶם)
וִירוֹמְמוּךָ בִּקְהַל עָם
דהיינו יהללו את ה' בציבור גדול. מלשון הפסוק בספר תהילים (ק"ז.ל"ב) "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ".
וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאו
הוא מלשון הפסוק בספר ישעיהו (ל"ג.י"ג) "שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי".
וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה".
כלשון הפסוק החותם את ספר עובדיה (א'.כ"א) "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיי הַמְּלוּכָה".
ועיניינו שאז הכל יודו במלכותו יתברך ויקבלוהו (מצודת דוד).
עד כאן לשון הפיוט "וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ"
רבינו הרמב"ם ז"ל בספרו היד החזקה (ספר שופטים הלכות מלכים ומלחמות - פרק י"א הלכה ד') מתאר את תהליך המלכת ה' וקבלת מלכותו לאחר בואו של משיח צדקנו במהרה בימינו וזהו לשונו ז"ל: (על פי כתבי יד ומחמת הצנזורה הנוסח המצוי בדפוסים שלנו שונה ומקוצר)
"וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום"
ורבינו משה חיים לוצאטו זצ"ל (הרמח"ל) בספרו "מאמר החכמה" (בתחילתו) כתב בעניין זה:
"והנה צריך שתדע שאע"פ שישראל מצד עצמם כבר הם נבחרים ומקודשים, ומעוטרים בעטרותיו ית', הנה עד שהעולם כולו בכל חלקיו אינו נתקן גם ישראל אינם מגיעים לתכלית מעלתם, אמנם כשכבר יתגלה מלכותו ית' בעולמו וישלוט הטוב ויכפה הרע כראוי אז יירשו ישראל מעלתם בשלימות וזהו ובכן תן כבוד לעמך…"
כעת בואו ותראו איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
הזכרתי לעיל כי המאפיין המרכזי בפיוט "ויאתיו כל לעבדך" הוא שהפיוט מיוסד על סדר האלפא ביתא בכל אות שלישית מכל משפט בפיוט.
ולהבדיל בין קודש לחול… אם נסדר תחילה את הפיוט "ויאתיו כל לעבדך" (ברור לכולנו כי הפיוט הנ"ל הוא רק דוגמה בלבד, הטכניקות להלן תקפות לכל טקסט שיוזן בתאים) בעמודת אקסל/שיטס כאשר כל משפט נכתב בתא נפרד,
ואז…נרצה "לבקש" מהאקסל/שיטס לחלץ כל תו שלישי מתחילת המחרוזת.
האם זה אפשרי?
התשובה היא - כן ובהחלט!
לפניכם צילום מסך מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן:
פתרון 1:
זהו מבנה הפונקציה בתא B2:
קוד:
=MID(A2,3,1)אז כן, כולנו מכירים כבר את פונקציית mid המופלאה. נכון?
הסברתי אודותיה במאמר כאן וכן פעמים רבות במאמריי הקודמים.
גם במקרה שלנו אנו אומרים לפונקציה - (בארגומנט הראשון) תסתכלי על תא A1 (בארגומנט השני) ותחלצי החל מהתו השלישי מתחילת המחרוזת (בארגומנט השלישי) תו אחד בלבד.(כלומר רק את התו השלישי).
והתוצאה היא - א
נכון מאוד, האות (התו) א היא התו השלישי מתחילת המחרוזת - ויאתיו כל לעבדך.
ואידך זיל גמור…
עד כאן הכל פשוט, ברור וידוע לכולנו.
אבל אתם הרי אוהבים אתגרים. נכון?
אז הנה האתגר - כיצד נחלץ את התו השלישי ממחרוזת הטקסט בדרך יצירתית שלא באמצעות פונקציית mid?
סקרנים לשמוע? קדימה, נתקדם לפתרון הבא…
פתרון 2:
זהו מבנה הפונקציות בתא C2:
קוד:
=RIGHT(LEFT(A2, 3), 1)נכון מאוד, במאמר כאן הסברתי אודות שתי הפונקציות הנפלאות right & left ועל תפקידן.
אבל מה קורה פה? האם החילוץ מתבצע מימין או משמאל?
מצורף לפניכם צילום מסך נוסף (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן) ובו אסביר ואמחיש את תפקידה של כל פונקציה בתהליך.
מחרוזת הטקסט שנכתבה כדוגמה היא המילה - אברהם.
שלב 1:
זהו מבנה הפונקציה בתא B2:
קוד:
=LEFT(A2, 3)כזכור במאמר המצורף בלינק לעיל כאשר מדובר בטקסט שהוא בעברית - חילוץ המתבצע מימין לשמאל המחרוזת נעשה על ידי פונקציית left.
גם כאן במקרה שלנו, אנו אומרים לפונקציה לחלץ מתא A2 את 3 התווים הראשוניים מתחילת המחרוזת.(זו ברירת המחדל בפונקציה זו וכן בפונקציית right. הן תמיד מחלצות תווים מתחילתה של המחרוזת - אין אופציה אחרת…תזכרו את הפרט הזה!)
התוצאה היא - אבר (מתוך אברהם)
שלב 2:
זהו מבנה הפונקציה בתא C2:
קוד:
=RIGHT(B2,1)כעת אנו אומרים לפונקציית right לחלץ תו אחד בלבד מסופה של המחרוזת שהתקבלה משלב 1.
והתוצאה היא - ר (מתוך אבר)
אכן האות ר היא התו השלישי מתחילתה של המחרוזת - אברהם.
זוכרים את האתגר לעיל ואת היעדים?
אז הנה הוכחה שאם רוצים אין זו אגדה…
הדרך כאן (בפתרון 2) היא מעט מפותלת אך נפלאה וגאונית!
פשוט וואו!
ועד כאן לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
מקווה שנהניתם מהמסע ההַרְפַּתְקָנִי, המיוחד והנפלא…
לסיום, אחתום בתפילה מתוך תפילת מוסף של ראש השנה…
"אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ.
מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ
וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ.
וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ
וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה".
"וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה".
אני מאחל לכם ולכל בית ישראל:
שנה טובה ומבורכת!
לשנה טובה תכתבו ותחתמו!
לינק לגיליון שיטס אודות הדרך לחילוץ תו ממחרוזת טקסט שלא באמצעות פונקציית mid - מצורף כאן.
- Next article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 68 ▪︎ צופן אתב"ש, אקסל ומה שביניהם...
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 66 ▪︎ כך תקבלו באמצעות פונקציית XLOOKUP את הערך הראשון שאינו ריק ברשימה ▪︎ ואיך זה קשור לעשרה דורות מנח ועד אברהם?
