הנושאים החמים
תמונת מקור - Leonardo AI
תּודו על כך, במבט שטחי - צמד המילים הזה "בכפי פשגלצ" ממש מוזר ולא מובן ונראה כמו כמה קשקושי מקלדת ותו לא!
נכון?
אז זהו שלא. צמד המילים הנ"ל הוא "שלום וברכה" הנכתב בהצפנה על פי שיטת "צופן אתב"ש".
מהו צופן אתב"ש?
ובכן, צופן זה הוא צופן החלפה.
בצופן זה מוחלפות האותיות הראשונות בסדר האלפבית העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות תי"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה…
ומרן רבינו החיד"א זצ"ל בספרו פתח עיניים (מסכת סוכה דף נ"ב עמוד ב') הביא בזה הלשון:
"מצאתי כתוב בספר קדמון כתב יד בלשון זה. ששה אלפא ביתות…אתב"ש של אברהם אע"ה…"
והיינו ששיטת לימוד זו הייתה נהוגה בימי אברהם אבינו ונשתמרה אלפי שנין עד עצם היום הזה.
אנו מוצאים שימוש בא"ת ב"ש כבר בתנ"ך על פי חז"ל.
הנביא ירמיהו כתב:(ירמיהו נ"א.א')
"הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל ישְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית"
ומסבירה הברייתא של ל"ב מידות שהתורה נדרשת בהם (מידה כ"ט - והיא ברייתא המיוחסת לרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי ונדפסה בש"ס וילנא במסכת ברכות לאחר כללי התלמוד) כי "לב קמי" בא"ת ב"ש הוא "כשדים" (בבליים).
במקומות אחרים ירמיהו אומר "ששך" (ירמיהו נ"א.מ"א ועוד) ושם כתב בתרגום יונתן ועוד מפרשים כי "ששך" היא "בבל" בא"ת ב"ש.
בספר דניאל מסופר על בלשאצר מלך בבל שערך משתה, ובמשתה המלאך כתב על קיר הטרקלין: "מנא מנא תקל ופרסין" וכתוב (דניאל ה'.ח') כי "וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא" (כלומר, איש לא הצליח לפענח את פשר הכתוב).
ובתלמוד בבלי (מסכת סנהדרין כ"ב עמוד א') מסביר רב מדוע לא יכלו להבין את הכתוב: "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט" כלומר - הצופן נכתב בא"ת ב"ש (מנא= יטת וכו').
ועיין במה שדרשו רבותינו ז"ל על דרך האגדתא במסכת שבת (דף ק"ד עמוד א'):
"א"ת ב"ש אותי תעב אתאוה לו ב"ש בי לא חשק שמי יחול עליו ג"ר גופו טימא ארחם עליו ד"ק דלתותי נעל קרניו לא אגדע עד כאן מדת רשעים אבל מדת צדיקים א"ת ב"ש אם אתה בוש ג"ר ד"ק אם אתה עושה כן גור בדוק ה"ץ ו"ף חציצה הוי בינך לאף ז"ע ח"ס ט"ן ואין אתה מזדעזע מן השטן י"ם כ"ל אמר [שר של] גיהנם לפני הקב"ה רבונו של עולם לים כל וכו'..."
ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן תכ"ח סעיף ג') כתב המחבר:
"סימן לקביעת המועדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף. פירוש:
ביום ראשון של פסח יהיה לעולם תשעה באב וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו.
ביום ב' בו שבועות.
וביום ג' בו ראש השנה.
ביום ד' בו קריאת התורה שהוא שמחת תורה.
ביום ה' בו צום כיפור.
ביום ו' בו פורים שעבר." עכ"ל.
ודע דבתורת הרמז והסוד שהתורה הקדושה נדרשת בהם - נרמזים עניינים רבים מאוד על פי צופן אתב"ש.
ואחת הדוגמאות הידועות בעניין זה הוא השם מ-צ-פ-ץ שהוא חילוף שם הויה ברוך הוא על פי צופן אתב"ש.
עיין במה שכתב ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו
(מאמר שני פרק כ"ח):
"הרי שנמצא בתפלות לקדמונים שם מצפ"ץ, והרואה יחשוב שהוא שם לאחד מן המלאכים. ואינו כן, אלא הוא כנוי לשם בן ארבעה בחילוף האותיות באלפ"א בית"א דא"ת ב"ש". עכ"ל.
ובפירוש "החזקוני" על התורה בפסוק "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר" (שמות ג'.ט"ו) כתב:
"זה שמי. אהיה האמור בפסוק ראשון הוא שמי לעלם שכן אנו כותבים השם המיוחד במצפ״ץ. שהקב״ה קורא לעצמו תצמ״ץ. ואנו קוראים לו מצפ״ץ. כלומר יהיה עכשיו ואחרי כן בלי תכלה והוי״ו שבמצפ״ץ במקום יו״ד כמו וי״ו של הוה גביר שהוא במקום יו״ד והוא כמו היה. ולפי שאין נכון להיות תיבה זו של הוית קדש כשאר תיבות של הוית חול משונה היא משאר תיבות של הוית חול". עכ"ל.
ובספר "בן יהוידע" (מנחות ל"ה עמוד ב') לרבינו יוסף חיים זצ"ל - מרן הבן איש חי כתב אדברי הש"ס "וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם הֳ' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ". תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁ" וזהו לשונו:
"ועוד נראה לי בס"ד ידוע ששם הוי־ה נקרא מצפץ בחלוף א"ת ב"ש ולכן שני שמות הוי־ה שבתחילת י"ג מידות קורין אותם המתפללים ביחיד - מצפץ מצפץ א־ל רחום וחנון וידוע שני שין של תפלין הם כנגד שני שמות הוי־ה הוי־ה די"ג מדות הנזכר כי שם מצפץ הוא גימטריא ש' -300 וזהו שנאמר כִּי שֵׁם הֳ' נִקְרָא עָלֶיךָ נִקְרָא דייקא שקריאתו היא מצפץ והם עליך בתפילין של ראש שרשום בו ב' שי"ן". עכ"ל.
ומקור שם זה דמצפץ מוזכר בספר תיקוני הזוהר (דף ט"ו עמוד א') וזהו לשונו:
"וְאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּל כִּנּוּיָין, וּמֶרְכָּבוֹת דְמטטרו"ן, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, מצפ"ץ, וְאִתְּמַר בֵּיהּ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עִינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, בְּהַהוּא זִמְנָא, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יי צִיּוֹן…"
כעת, בואו תראו איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
ובכן, להבדיל בין קודש לחול…אם תרצו ליישם ולתרגל את צופן אתב"ש עבור כל אות באלפא ביתא / מחרוזת באמצעות האקסל / גוגל שיטס, האם זה אפשרי? מה אתם אומרים?
התשובה היא - כן ובהחלט!
בצילום מסך הנ"ל (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן) כל כ"ב אותיות האלפא ביתא פרושות וסדורות בעמודה A - זו מתחת לזו.
בעמודה B מוחזרות התוצאות של כל אות ואות על פי צופן אתב"ש.
זהו מבנה הפונקציות בתא B1:
קוד:
=OFFSET($A$1,COUNTA(A1:A$22)-1,0,1,1)ובכן, במאמר כאן הסברתי בהרחבה אודות פונקציית offset הנפלאה והגאונית ועל השילוב הנפלא עם פונקציית counta שיוצר יחד קסם וגאונות.
גם כאן "אנו אומרים" לפונקציית offset (בארגומנט הראשון) "לצאת למסלול" מנקודת התחלה = תא A1.
ואז…(בארגומנט השני) "לרדת מטה" סך תאים שפונקציית counta מחזירה.
עבור תא B1 מדובר ב 22 תאים (שכן כל טווח התאים A1:A22 מכיל ערך טקסט כל שהוא)...
אבל שימו לב לנקודה החשובה פה!
טווח זה מקובע (עם סימני "הדולרים") רק כלפי סוף הטווח דהיינו שורה 22 אך כלפי תחילת הטווח - A2 לא קיים קיבוע.
זו בדיוק "מילת המפתח" ללוגיקה שמתרחשת בהליך זה.
כאשר הנוסחה נגררת מטה - תחילת הטווח משתנה בהתאם.
ויש כאן תוספת 1- בארגומנט השני של הפונקציה. ומדוע?
אם נערוך חשבון עבור הנוסחה בתא B1 - אנו אומרים לפונקציית offset לרדת למטה בגיליון 22 תאים. וכיוון שאנו מדברים על "צעדים" של הפונקציה מנקודת הפתיחה. 23 = 22 + 1
ואם כן הפונקציה "תגיע בסיום צעדיה" לתא A23.
אבל זו לא הכתובת הנכונה…
זו בדיוק הסיבה שאנו מחסירים תא אחד מסך הספירה שפונקציית counta מחזירה.
נפלא. נכון?
הלאה, נתקדם להבנת יתר הארגומנטים בפונקציית offset.
אנו ממשיכים ומסבירים (בארגומנט השלישי) להתקדם 0 צעדים כלפי העמודות. כלומר לא לזוז ימינה או שמאלה. במילים אחרות - להשאר בעמודה A בלבד.
ואז (בארגומנט הרביעי) "לאסוף" תא 1 בלבד "בגובה" כלומר, כלפי השורות וכן (בארגומנט החמישי) "לאסוף" תא 1 בלבד "ברוחב" כלומר, כלפי העמודות.
והתוצאה היא - א'
אכן, האות א' היא חילופה של האות ת' על פי צופן אתב"ש…
ואידך זיל גמור…
אבל רגע עוד לא סיימנו…
בתא D4 תוכלו לכתוב מילה שלמה ובתא E4 תקבלו מילה לאחר המרה על פי צופן אתב"ש.
זהו מבנה הפונקציות בתא E4:
קוד:
=TEXTJOIN("",,ARRAYFORMULA(XLOOKUP(MID(D4,SEQUENCE(LEN(D4)),1),A1:A22,B1:B22,"")))אסביר ממש בקצרה על המתרחש פה:
קומבינציית הפונקציות mid & sequence & len יוצרת "פירוק" של המילה לתווים בודדים במערך אנכי. (במאמר כאן הסברתי האריכות על התהליך הגאוני הזה)
לאחר מכן, פונקציית xlookup מחפשת ומחזירה עבור כל אות במחרוזת את חילופה באתב"ש (מעמודה B).
ולאחר מכן כל ההחזרים ממוזגים יחדיו למילה אחת באמצעות פונקציית textjoin.
לסיום אחתום באנקדוטה מעניינת…
אם תערכו ניסוי ותכתבו בתא D4 את המילה "פרוג", תגלו שההחזר גם על פי צופן אתב"ש הוא - פרוג (לאחר חילוף אותיות "קוסמטי" מהמילה "וגפר")
רצף התווים - פרוג נשאר בהוויתו איך שרק נסתכל על זה…
ככה זה שמדובר במעצמת חסד של נתינה הדדית…
ככה זה שמדובר ב - פרוג - @prog !!!
בתלמוד ירושלמי (מסכת סנהדרין דף נ' עמוד א') איתא:
"רִבִּי יוּדָן בַּר חָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בֶּרֶכְיָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. בָּנַיי. אִם רְאִיתֶם זְכוּת אָבוֹת שֶׁמָּטָה וּזְכוּת אִימָּהוֹת שֶׁנִּתְמוֹטְטָה לְכוּ וְהִידַּבְּקוּ בַחֶסֶד.
מַה טַעַם. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ זֶה זְכוּת אָבוֹת. וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה זוֹ זְכוּת אִמָּהוֹת. מִיכָּן וָהֵילָךְ - וְחַסְדִּי מֵאִיתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְי".
ובספר "אהבת חסד" (חלק שני - ה') לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל -מרן "החפץ חיים" הוסיף על כך:
"לכך יעצנו הכתוב, שכאשר נראה שנתמוטט זכותם, אנו בעצמנו נעורר את מדת טובו וחסדו של הקדוש ברוך הוא עלינו, במה שנתדבק במעשינו במדת החסד. ואז מדה במדה יתדבק חסדו עמנו, ולא ימוש מאתנו כלל".
אנו עומדים בעיצומם של עשרת ימי תשובה ולקראת היום הקדוש - יומא דכיפורי.
כולנו נתחזק יחדיו במידת החסד והנתינה ולהידבק ביתר שאת במידתו של אברהם אבינו עליו השלום ובזכות זה הקב"ה ינהג עימנו במידת החסד "וְחַסְדִּי מֵאִיתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" ונזכה כולנו וכל עמך בית ישראל לגמר חתימה טובה אמן.
לינק לגיליון שיטס הכולל יישום צופן אתב"ש באמצעות פונקציות האקסל / שיטס - מצורף כאן.
- Next article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 69 ▪︎ כך תִּסְפְּרוּ את סך ההתאמות (ערכים זהים) בשני טווחים ▪︎ "ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלושה הודו לו, ועל שלושה לא הודו לו..."
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 67 ▪︎ כך תחלצו תו ממילה בדרך יצירתית שלא באמצעות פונקציית MID ▪︎ וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ - וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה"
