תמונת מקור - Leonardo AI
הגמרא הקדושה (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ט"ז עמוד ב') מביאה את דברי הברייתא:
"תָּנוּ רַבָּנַן. אֵין קוֹרִין אָבוֹת אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה,
ופירש רש"י ז"ל "אלא לשלשה - אברהם יצחק ויעקב לאפוקי שבטים"
וכתב רבינו הרשב"א ז"ל (בחידושי הש"ס - שם):
"פירש הראב"ד ז"ל: שאין אומרים מי שענה ראובן אבינו או שמעון אבינו, ואם אמר לא הפסיד אלא שאין עלינו חובה לכבוד זה אלא לשלשה האבות.
ואינו מחוור בעיני, דאין קורין אמהות אלא לארבעה מאי איכא למימר.
אלא הפירוש הנכון כמו שפירש רבנו האי ז"ל דלכבוד בעלמא קאמר ולומר שאין חשובין להקרא אבות לכל ישראל ואמהות לכל ישראל אלא שלשה אבות וארבע אמהות."
וְאֵין קוֹרִין אִמָּהוֹת אֶלָּא לְאַרְבַּע.
ופירש רש"י ז"ל "שרה רבקה רחל ולאה".
אָבוֹת מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּלָא יָדְעִינַן אִי מֵרְאוּבֵן קָא אָתֵינַן אִי מִשִּׁמְעוֹן קָא אָתֵינַן.
הגמרא דנה מדוע אין לקרוא לשבטים "אבות". שאם נאמר שהטעם לכך הוא משום שהאדם לא יודע בבירור אם הוא משבט ראובן או משבט שמעון.
אִי הָכִי, אִמָּהוֹת נָמֵי לָא יָדְעִינַן אִי מֵרָחֵל קָא אָתֵינַן אִי מִלֵּאָה קָא אָתֵינַן?
הרי גם לכל אדם אין ידוע האם הוא מבניה של רחל או מבניה של לאה. ובכל זאת אנו קורים לשתיהן בשם "אימהות"?
אֶלָּא, עַד הָכָא חֲשִׁיבִי, טְפִי לָא חֲשִׁיבִי"
אלא מסיקה הגמרא. שהטעם בכל זה הוא משום שעד סוף דור האבות והאמהות - "חשיבי" כלומר הם חשובים.
וכל הדורות אחריהם אינם נחשבים לתואר זה כלפי מדרגת האבות והאמהות.
כעת, בואו תראו איך הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
ובכן, הרבה פעמים עולה השאלה כיצד ליצור תיבת רשימה שתלויה ברשימה אחרת?
מה הכוונה?
אני אתן דוגמה לכך בצילום מסך שלפניכם (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן):
בטבלת המקור בעמודות A - B ישנה רשימת פירות וכן רשימת ירקות.
אם נרצה שתהא באקסל/שיטס - תיבה של אימות נתונים לבחירה ראשונה בין פירות לירקות.
ואז…תהא עוד תיבת אימות נתונים לבחירה "שניה" התואמת לבחירה שבחרנו בבחירה הראשונה.
כלומר, שאם לדוגמה הבחירה הראשונה הייתה "פירות", אז בתיבת האימות נתונים תופיע באופן אוטומטי רשימת הפירות בלבד לבחירה "שניה" מתוך הרשימה.
שימו לב, כי בצילום מסך הנ"ל נקטתי דוגמה יותר פרקטית ומצויה עבור רשימה נפתחת שתלויה ברשימה אחרת.
אך אם נחזור למאמר הש"ס המובא בראשיתו של מאמר זה - ניתן לבצע סימולציה שבה ישנן שתי רשימות - עבור האבות (אברהם, יצחק ויעקב) ועבור האמהות (שרה, רבקה, רחל ולאה).
וכנ"ל, אנו מעוניינים שבכל פעם שנבחר ערך בבחירה ראשונה מתוך אימות נתונים (אבות או אמהות) הערכים יהיו מותאמים בבחירה השניה באופן אוטומטי…
הקונספט הוא אותו קונספט….
האם זה אפשרי בכלל?
נשמע קצת מסובך…
והתשובה היא - כן ובהחלט!
פתרון א:
ההסבר בכל מהלך שלבי הפתרון תקפים לשני הגיליונות (בצילומי מסך הנ"ל המצורפים בלינק להלן) כאחד, אך לשם הנוחות אסביר את שלבי הפתרון עבור הדוגמה של רשימת הפירות וירקות. ובכן:
שלב 1:
יש לבחור את רשימת הפירות (תפוח, אגס וכו') וכן את רשימת הירקות (מלפפון, עגבניה וכו') וליצור לכל רשימה כזו "טווח בעל שם".
על תהליך זה הסברתי בהרחבה במאמר בלינק כאן (בחלק ח) עיין שם.
ואלו הם כל הטווחים בעלי שם בגיליון המצורף בלינק להלן:
שימו לב, שהגדרת סיום הטווח עבור פירות / ירקות היא עד שורה 1000.
זו כמובן גוזמא בעלמא…אבל הרעיון בכל הסיפור הזה שמעתה ואילך יהיה ניתן להוסיף בטבלת המקור עוד ועוד פירות וירקות לרשימה (עד שורה 1000 כמובן…) וכל זה יהיה נכלל כבר באופן אוטומטי בשמו של הטווח הרלוונטי המוגדר מראש.
זו בדיוק הנקודה!
שלב 2:
יש לבחור תא מסוים (בדוגמה שלנו נבחר תא E4) ולבצע בו אימות נתונים "מתוך טווח".
זו למעשה תיבת "בחירה" הראשונה שבה נבחר בין 2 אופציות פירות או ירקות.
ובדוגמה שלנו הטווח הוא A4:B4.
שלב 3:
יש לבחור עמודה ריקה כל שהיא ובאחד התאים יש להזין את פונקציית indirect.
בדוגמא שלנו נבחר תא C4. וכך הוא מבנה הפונקציה בתא זה:
קוד:
=INDIRECT(E4)
כפי שהסברתי שוב ושוב במאמר בלינק כאן, פונקציית indirect יודעת לתרגם את הטקסט בתא E4 כטווח בעל שם. ולאחר מכן יודעת להחזיר את הערכים שנכתבו בתאים של אותו "טווח".
דהיינו שכאשר בתא E4 בוצעה בחירה "ראשונית" לערך "פירות". הפונקציה מתייחסת למילה זו כטווח בעל שם ומאתרת את הרשימה שנכללת בטווח זה ומחזירה אותה לפנינו כמערך אנכי.
שלב 4:
יש לבחור תא מסוים (בדוגמה שלנו נבחר תא F4) ולבצע בו אימות נתונים "מתוך טווח".
כאשר הטווח מופנה למערך שאותו מחזירה פונקציית indirect כמבואר בשלב 3.
זהו זה…סיימנו!
כעת בכל פעם שנבחר את בחירתנו הראשונה (בין פירות לירקות) הרשימה באימות נתונים עבור בחירתנו השנייה - תהא מעודכנת באופן אוטומטי.
נכון שזה כל כך נפלא?
נכון שזה כל כך גאוני?
זה אפשרי בהחלט…פשוט, רק תנסו ותראו את הקסם בעצמכם!
פתרון ב:
פתרון זה עובד בטכניקה דומה אך שונה ובאמצעות פונקציית filter.
בלינק להלן מצורף גיליון מוכן ומושלם גם עבור פתרון זה.
ולמי מכם שמעוניין ללמוד על כך כהעשרה מוזמן להיכנס ללינק כאן ולראות את כל הפתרון שלב אחר שלב.בהצלחה!
ועד כאן לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
מקווה מאוד שנהניתם מהלוגיקה של פונקציית indirect…
לסיום, אם נחזור לדברי הש"ס בפתיחתו של מאמר זה, ראינו כי הגמרא הסיקה כי "עַד הָכָא חֲשִׁיבִי, טְפִי לָא חֲשִׁיבִי".
ובכלל זה מה שמבואר ברבותינו ז"ל שכל מה שאירע לאבות הקדושים היה סימן לבניהם אחריהם משום "מעשה אבות סימן לבנים".
ויסוד זה כתבו אדונינו הרמב"ן ז"ל בפירושו על התורה (בראשית י"ב. ו') וזהו לשונו ז"ל:
"ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם - אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב,
והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (מדרש תנחומא לך לך ט') כל מה שאירע לאבות סימן לבנים.
ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת. וכולם באים ללמד על העתיד...
ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח גזירה אל פועל דמיון תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים, ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות…
ולפיכך החזיק הקב"ה את אברהם בארץ, ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בבניו, והבן זה…". עכ"ל.
עוד יתבאר כל ענין דמעשה אבות סימן לבנים על הירושה הרוחנית שהנחילו האבות הקדושים לכל נפש ישראלי מזרעם וחלק מירושה זו הוא הכוח למסור נפש על קידוש ה' שהגיע ממעשה דעקידת יצחק המבואר בפרשתינו - פרשת וירא.
וכך הוא לשונו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל בספרו "משך חכמה" (על התורה פרשת וירא):
"ויקרא אברהם שם המקום ההוא ד' יראה, הענין דאמרו ז"ל בישראל מחשבה טובה מצטרפת למעשה מחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה ובאומות אינו כן רק מחשבה רעה מצרף למעשה ומחשבה טובה אינה מצטרפת למעשה והא הקב"ה אינו בא בטרוניא עם בריותיו ולמה העמיד הקב"ה נביאים לאו"ה כדי שלא יאמרו אילו העמדת לנו נביאים כו'.
אך הביאור כי בהמסרו יצחק את נפשו על קידוש שמו יתברך ומאז והלאה הוקבע לטבע קיים באומה הישראלית להימשך אחרי רצון ההשגחה מעומק הלב ולמסור נפשם ורוחם ומאודם על קדוש שמו יתברך כאשר עשו אבותינו באלף החמישי ובשישי כידוע, עד כי כעת יוקשה אל נפש הישראלי מה זה נסיון להאשל הגדול צור מחצבתינו אברהם ויצחק וכן כתב הרמב"ם בהלכות גירושין שמפני כן גט המעושה עפ"י דין הוי הואיל שנפש הישראלי חשוקה לרצון השם באמת.
לכן אם מחשב הישראלי לעשות מצוה ונא-נס ולא עשה מצטרפת למעשה כי המחשבה נתעצמה וחקוקה בנפש הישראלי ומצדו אין עכוב כלל אבל חשב לעשות רעה היא רק כפורחת והבל נדף שעלה במחשבתו מאיזה סיבות שונות. אבל זה אינו מרצונו הטוב והאמיתי, לא כן באומות העולם נפשם אותה רע ורשע תאות נפשו ואם יחשוב בטוב זה אינו חקוק אצלו רק עלה מאיזה סיבה אבל לא נתעצמה בנפשו כלל…
וא"כ כעת שכבר עקד את יצחק ונעשה נפשו כליל לד' ושוב בניו יהיו חושקים מטבעם לעשות רצון הקב"ה ויהיה מחשבה טובה מצטרפת למעשה ומחשבה רעה לא יהיה מאומה נחשב וזה אינו רואה שום נברא זולתי הבורא ית"ש. לכן אמר ד' יראה שהוא יביט למחשבותיהם ויראה למעלליהם כי עיניו פקוחות על כל דרכי איש לתת לאיש כדרכיו…"
וכעין זה כתב רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל בספרו "רוח חיים" (על מסכת אבות פרק ה' משנה ב') וזהו לשונו:
"ירצה בזה על פי מה שכתוב מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם לבניו אחריו המה כטבע מוטבע ובקצת יגיעה יגיעו לזה. כמו שנראה בחוש שרבים מעמי ארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש השם והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו לאור כשדים על אמונתו.
וכן כל העשרה נסיונות היו להישיר הדרך לפנינו. וכן ההתעוררות לאדם פתאום לארץ הקודש הוא מנסיון לך לך. וקבלת כל דעבדין משמיא לטב מניסיון הרעב שלא הרהר אחר מדות השי"ת…"
(ועיין עוד בספר "מכתב מאליהו" למורינו הרב אליהו דסלר זצ"ל בחלק א' עמודים 8-14 מה שביאר בעומק על פי יסוד זה את כל ענין המבואר בחז"ל של "תמה זכות אבות" שהוא לשון זַכּוּת - בפתח וכו'.עיין שם)
נפלא מאוד מאוד!
"זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק,
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,
וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ".
לינק לגיליון שיטס אודות רשימה נפתחת שתלויה ברשימה נפתחת אחרת - מצורף כאן.
הנושאים החמים