הנושאים החמים
תמונת מקור - Leonardo AI
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'.
וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל.
וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים.
וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף.
וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.
וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן".
(ויקרא פרק כ"ז פסוקים ב' - ח')
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'.
וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל.
וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים.
וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף.
וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.
וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן".
(ויקרא פרק כ"ז פסוקים ב' - ח')
הנה, אדם הנודר להקדש את ערכו או את דמיו כגון שאומר "ערכי עָלַי" או שהוא אומר "דמי עלי" או שנודר את הערך של אחר או את דמיו כגון שהוא אומר "ערך פלוני עלי" או שהוא אומר "דמי פלוני עלי" - כל זה בכלל "נדרי הקדש" הם.
קיים שוני והבדל בין הנודר בלשון "ערך" מהנודר בלשון "דמים".
בנדרי דמים:
א. האדם חייב לתת להקדש ("לבדק הבית") את השווי של האדם שנדרו בדמיו.
ב. שווי זה נקבע לפי המחיר שהיה אותו אדם ראוי להימכר כעבד.
ג. מחיר זה משתנה בהתאם לערכו האישי של כל אדם (הערכה ע"י בית דין בלבד)
ד. נודר עני לא יוצא ידי חובתו עד שישלם את מלוא הסכום שנדר.
בנדרי ערך:
א. האדם חייב לתת להקדש את השווי של האדם ("הנערך". כאשר אדם אומר "ערכי עלי" הרי שאותו אדם הוא מעריך ונערך כאחד), כלומר את "ערכו" והוא הערך שקבעה התורה הקדושה.
ב. התורה קבעה שמונה ערכים לבני אדם בהתאם למה שהם (זכר / נקבה), וגילם (ארבע תקופות גיל).
ג. אותם ערכין המפורשים וקצובים בתורה הם ללא כל התחשבות במחירם אילו היו מוכרים אותם כעבד.
ד. כאשר הנודר עני - דהיינו אם אין ידו משגת, הכהן עורך שומה כמה ביכולתו לשלם ויוצא בזה ידי חובתו.(והוא נקרא בלשון חכמים "הישג יד").
ולאחר הקדמה קצרה זו נלמד יחד את דברי המשנה (מסכת ערכין פרק ד' משנה ד'):
"יוֹם שְׁלֹשִׁים, כִּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ.
דהיינו, אם אמר ערך פלוני קטן עלי, ואותו קטן היה באותו יום בן שלשים, הוי כלמטה ולא אמר כלום. דאין ערך לפחות מבן חודש. דהכי כתיב ואם מבן חודש. - רע"ב
שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים, כִּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ,
דהיינו, שהאומר ערך פלוני עלי, ובאותו היום שהעריכו נמלאו לנערך חמש שנים או שנמלאו לו עשרים שנה הערך לתשלום הוא "כלמטה ממנו" שאם היה בן חמש הרי הוא נידון כלמטה מבן חמש ונותן חמש שקלים (לזכר), ואם היה בן עשרים הריהו נידון כלמטה מבן עשרים ונותן עשרים שקלים(לזכר).
שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר,
וכיון שכאן מפורש הוא בתורה "מבן ששים שנה ומעלה", ומשמע ששנת ששים כלמטה ממנו.
הֲרֵי אָנוּ לְמֵדִים בְּכֻלָּם מִשְּׁנַת שִׁשִּׁים. מַה שְּׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, אַף שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה.
והיינו שפירוש המקראות "והיה ערכך מבן עשרים שנה" או "ואם מבן חמש שנים" הוא - ומעלה.
הֵן. אִם עָשָׂה שְׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה לְהַחֲמִיר,
נַעֲשֶׂה שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה לְהָקֵל.
ושואלת המשנה - "הן אם עשינו" - בתמיה. כלומר, וכי כן הוא, אם עשינו שנת ששים כלמטה להחמיר דערך גדול יש לפחות מבן ששים חמשים סלע, וליותר מבן ששים אינו אלא חמשה עשר.
כלמטה ממנה להקל - דערך יותר על בן עשרים, גדול הוא מפחות מבן עשרים. וכן בבן חמש. כדכתיבי בקראי. - רע"ב.
תַּלְמוּד לוֹמַר, שָׁנָה שָׁנָה, לִגְזֵרָה שָׁוָה. מַה שָּׁנָה הָאֲמוּרָה בִשְׁנַת שִׁשִּׁים, כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, אַף שָׁנָה הָאֲמוּרָה בִשְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים, כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחֲמִיר.
וכתב בפירוש "תפארת ישראל" - "דדוקא לעיל דבעי למילף במה מצינו, מחלקינן בין להקל או להחמיר, משום דמה מצינו אדם דן מעצמו, ולהכי מסתבר שאין ללמוד קולא וחומרא מהדדי. אבל הכא גזירה שווה שאין אדם דן אותה מעצמו אם לא שמקובל הלכה למשה מסיני, וודאי אין לחלק בין קולא לחומרא".
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, עַד שֶׁיִּהְיוּ יְתֵרוֹת עַל הַשָּׁנִים חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד".
ופירש רע"ב - "לעולם שנת חמש ושנת עשרים ושנת ששים כלמטה, עד שתשלם כל השנה וחודש ויום אחד משנה האחרת.
דיליף גזירה שוה למעלה למעלה מבכור, נאמר כאן מבן ששים שנה ומעלה, ונאמר בבכור אדם ופדויו מבן חודש ומעלה, מה להלן חודש ויום אחד, שאין בכור נפדה פחות מבן חודש ויום אחד, אף כאן עד שיוסיף על ששים חודש ויום אחד.
ושנת חמש ושנת עשרים ילפינן בגזירה שוה שנה שנה משנת ששים כדיליף ת"ק לעיל".
עד כאן לשון המתניתין.
כעת, בואו ותראו איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
ובכן, ראינו ומצינו במתניתין לעיל בדברי רבי אלעזר 3 פרמטרים של תאריך כלפי "הנערך" על מנת "לעבור ולהחליף סטטוס" בין תקופות הגיל המפורשות וקצובות בתורה.
כך למשל, רק כאשר גיל הנערך / הנערכת הוא חמש שנים (פרמטר "שנה") וחודש אחד (פרמטר "חודש") ויום אחד (פרמטר "יום") ערכם המפורש בתורה "עולה".
לזכר - 20 שקלים (במקום 5 שקלים).
לנקבה - 10 שקלים (במקום 3 שקלים).
בעברית המדוברת, המונח "גיל" (שלא בהקשר לשמחה) מציין פרק / טווח זמן שחלף מאז היווצרותו של דבר-מה. כאשר השימוש הנפוץ ביותר במונח הוא לציון משך חייו של יצור חי.
(מילה זו מופיעה בתנ"ך בספר דניאל א.י "וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ".
ופירש רש"י ז"ל "כגילכם – דוגמתכם ולשון משנה הוא בן גילו".
ומעניין הוא שלדעת החוקרים, המילה גִּיל במקורות משמשת במשמעות דּוֹר. כלומר, קבוצת אנשים בני אותן שנים, כמשמע המילה הערבית جِيل - גִ'יל).
וודאי הוא ללא כל צל של ספק שכל האמור בפרשת ערכין (ובכלל בכל התורה כולה) מתייחס לגילאים המחושבים על פי תאריך עברי בלבד.
אך להבדיל בין קודש לחול…בעולמם של האקסל / שיטס - הם הרי אינם מבינים מאומה בכל השייך לתאריכים העבריים… וכי "השפה" היחידה שהם מבינים בכל הקשור לתאריכים והחישובים שבהם היא "השפה" של התאריכים הלועזים. (שכמובן נכתבו בתחביר נכון ומדויק)
ומעתה. אם נציין באקסל/שיטס בתא מסוים תאריך "התחלה" (לועזי כאמור)ובתא מסוים אחר תאריך "סיום" (לועזי כאמור) ונרצה שיהא כאן חישוב בתא מסוים של 3 הפרמטרים לעיל דהיינו - כמה שנים וכמה חודשים וכמה ימים ישנם בטווח בין 2 התאריכים הללו.
ולבסוף, נרצה שהאקסל / שיטס יחזיר לנו את 3 הפרמטרים האלו כתמליל טקסט מפורט.
האם זה אפשרי?
התשובה היא - כן ובהחלט!
תכירו, זו פונקציית datedif הנפלאה!
מהותה של פונקציית זו היא - לחשב את ההפרש בין שני תאריכים במגוון יחידות זמן: שנים, חודשים, ימים, וכן שילובים מיוחדים של אותן יחידות אלו.
הערה חשובה - מסיבות כאלו ואחרות פונקציית datedif אינה מופיעה ברשימת הפונקציות המוצעת באקסל (דווקא ובניגוד לשיטס) דרך תפריט ההשלמה האוטומטית (AutoComplete).
משמעות הדבר היא - שהפונקציה לא תוצג אוטומטית כאשר מתחילים להקליד אותה בתא כפי שאנחנו מורגלים בפונקציות אחרות כמו sum או if וכו'. ולכן, יש צורך להקליד את שמה במלואו בצורה ידנית, כולל הסוגריים והארגומנטים.
אך אל דאגה, ברגע שהפונקציה כתובה נכון, היא פועלת כרגיל ומחזירה תוצאות מדויקות.תנסו ותראו…
תחביר הפונקציה כולל 3 ארגומנטים:
הארגומנט הראשון - start_date: דהיינו תאריך ההתחלה.
הארגומנט השני - end_date: דהיינו תאריך הסיום. בארגומנט זה חובה לכתוב תאריך שהוא מאוחר יותר מתאריך ההתחלה!. אחרת, תתקבל שגיאת num.
הארגומנט השלישי - unit: דהיינו היחידה שבה רוצים לקבל את התוצאה. בארגומנט זה, יש להקיף את סוג היחידה במירכאות כפולות.
לפניכם צילום מסך מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן:
בעמודה A - נכתב תאריך ההתחלה ובמקרה שלנו התאריך הוא 01/01/2025 בכל הטווח A2:A8.
לעמודה זו מתבצעת הפניה בארגומנט הראשון של הפונקציה בכל הדוגמאות דלהלן.
בעמודה B - נכתב תאריך הסיום ובמקרה שלנו התאריך הוא 20/02/2026 בכל הטווח B2:B8.
לעמודה זו מתבצעת הפניה בארגומנט השני של הפונקציה בכל הדוגמאות דלהלן.
והנה טיפ קטן. אם תרצו מכל סיבה לחשב גיל נוכחי (נכון להיום) של אדם / קבוצת אנשים תוכלו להזין באופן ישיר בארגומנט השני של הפונקציה את פונקציית today.
זהו הזמן לפרט לפניכם את 6 סוגי "היחידות" שניתן להשתמש בהם בארגומנט השלישי של הפונקציה תוך כדי מתן דוגמה והסבר לכל סוג "יחידה".
1. חישוב מספר שנים שלמות "Y":
זהו מבנה הפונקציה בתא C2:
קוד:
=DATEDIF(A2,B2,"y")פונקציה זו מחזירה את מספר השנים השלמות בין שני התאריכים.
במקרה זה, יש 1 שנה שלמה (מ-1/1/2025 עד 1/1/2026).
התוצאה: 1
2. חישוב מספר חודשים שלמים "M":
זהו מבנה הפונקציה בתא C3:
קוד:
=DATEDIF(A3,B3,"m")פונקציה זו מחזירה את מספר החודשים השלמים בין התאריכים, מבלי להתחשב בשנים. כלומר,את כל החודשים השלמים בטווח בין 1/1/2025 ל-20/2/2026.
במקרה זה, ישנם 12 חודשים בשנה הראשונה + חודש נוסף עד 1/2/2026.
התוצאה: 13 חודשים.
3. חישוב מספר הימים הכולל "D":
זהו מבנה הפונקציה בתא C4:
קוד:
=DATEDIF(A4,B4,"d")פונקציה זו מחשבת את מספר הימים הכולל בין שני התאריכים.
התוצאה: 415 ימים.
4. חישוב הימים שנותרו אחרי חישוב שנים וחודשים "MD":
זהו מבנה הפונקציה בתא C5:
קוד:
=DATEDIF(A5,B5,"md")פונקציה זו מחשבת את מספר הימים שנותרו אחרי שמסירים את השנים והחודשים השלמים. במילים אחרות, היא מחשבת את ההפרש בימים בין שני התאריכים בתוך אותו חודש, ללא התחשבות בשנים ובחודשים.
במקרה שלנו, לאחר שמחשבים שנה אחת מלאה + חודש מלא (עד 1/2/2026), נותרו עוד 19 ימים עד ל-20 בפברואר.
התוצאה: 19 ימים.
5. חישוב מספר החודשים שנותרו אחרי חישוב שנים "YM":
זהו מבנה הפונקציה בתא C6:
קוד:
=DATEDIF(A6,B6,"ym")פונקציה זו מחזירה את מספר החודשים שנותרו אחרי שמסירים את השנים השלמות. כלומר, כמה חודשים נוספים מלאים מעבר לשנים השלמות.
במקרה שלנו, לאחר שמחשבים שנה אחת שלמה (עד 1/1/2026), נותר 1 חודש מלא (עד 1/2/2026).
התוצאה: 1 חודש.
6. חישוב הימים שנותרו אחרי חישוב שנים "YD":
זהו מבנה הפונקציה בתא C7:
קוד:
=DATEDIF(A7,B7,"yd")במקרה שלנו, ישנם 50 ימים בטווח התאריכים 1/1/2026 עד 20/2/2026
התוצאה: 50 ימים.
והנה הגענו לחלק המעניין פה…
זו היתה השאלה לעיל אפרופו דברי רבי אלעזר במתניתין לעיל...
אם נציין באקסל/שיטס בתא מסוים תאריך "התחלה" (לועזי כאמור)ובתא מסוים אחר תאריך "סיום" (לועזי כאמור) ונרצה שיהא כאן חישוב בתא מסוים של 3 הפרמטים לעיל דהיינו - כמה שנים וכמה חודשים וכמה ימים ישנם בטווח בין 2 התאריכים הללו. ולבסוף, נרצה שהאקסל / שיטס יחזיר לנו את 3 הפרמטרים האלו כתמליל טקסט מפורט.
והנה התשובה:
תראו את מבנה הפונקציות בתא C8:
קוד:
=DATEDIF(A8,B8,"Y")&" Years, "&DATEDIF(A8,B8,"YM")&" Months, "&DATEDIF(A8,B8,"MD")&" Days"אז מה יש לנו כאן?
כאן קיימות 3 פונקציות שונות:
פונקציה ראשונה - ("DATEDIF(A8,B8,"Y המחשבת את מספר השנים המלאות - Years.
פונקציה שניה - ("DATEDIF(A8,B8,"YM המחשבת את מספר החודשים שנותרו אחרי שמסירים את השנים השלמות - Months.
פונקציה שלישית - ("DATEDIF(A8,B8,"MD המחשבת את מספר הימים שנותרו אחרי שמסירים את השנים והחודשים השלמים - Days.
כאשר בין הפונקציות קיימות מילים מותאמות (years/months/days) המוקפות במרכאות כפולות ובאמפרסנד & (כפי הנהוג והמקובל…)
והתוצאה במקרה שלנו היא:
כלומר 1 שנה + 1 חודש + 19 ימים. ובקצרה - שנה וחודש ו 19 ימים.
נפלא ומדויק!
והנה טיפ קטן לכם - קוראי המאמר:
כפי שראיתם לעיל, פונקציית datedif היא כל כך גאונית ושימושית מאוד. אז פשוט "תאמצו" ותְּתַרְגְּלוּ אותה וכמה שיותר…
ועד כאן לאקסל ולעולמן של הפונקציות.
מקווה מאוד שנהניתם מקריאתו של מאמר זה…
לסיום, אפרופו הנלמד לעיל איך לחשב את ההפרש בין שני תאריכים בשנים / חודשים / ימים באמצעות פונקציית datedif. הנה, נוהג שבעולם הוא למנות את מידת ימיו של האדם מעת לידתו עד עת פטירתו מן העולם בכך וכך שנים.
ובמדרש בראשית רבה (נ"ט. ו') איתא על הפסוק "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים":
"אָמַר רַבִּי אַחָא יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא בְּזִקְנָה וְאֵינוֹ בְּיָמִים, בְּיָמִים וְאֵינוֹ בְּזִקְנָה, אֲבָל כָּאן זִקְנָה כְּנֶגֶד יָמִים וְיָמִים כְּנֶגֶד זִקְנָה. בָּא בַּיָּמִים".
ובספר "תורת הפרשה" (לרב הגאון אהרן זכאי שליט"א) הביא בשם ספר "עטרת אליהו" לבאר את המדרש בהקדים המעשה דלהלן:
מעשה באדם אחד שנזדמן לעיר אחת שכל תושביה יהודים יראי ה' בתכלית.ובין היתר ביקר במקומות הקדושים שבה וכן ביקר בבית הקברות.
והנה בהיותו בבית הקברות ראה דבר מוזר מאוד. על המצבות חרוט גילם של הנפטרים, זה חי עשר שנים ומספר חודשים וזה חי עשרים שנה ומספר שבועות כאשר "הקשיש" שבכולם אינו עובר את הארבעים שנה.
ותמה מאוד על כך ואמר, האם הארץ הזו אוכלת יושביה? והלא במו עיני ראיתי בתוכה אנשים זקנים מאוד…ויהי לפלא!
מיד ניגש אותו אדם לראש החברא קדישא להסביר לו פשר הדבר.
אמר לו ראש החברא קדישא: דע לך, כי מנהג מקומינו שכל אחד ואחד מיום עומדו על דעתו רושם בפנקס כל שעה ושעה שהקדיש לתורה, לעבודה ולגמילות חסדים. ובעת פקודתו אנו מצרפים את השעות לימים וימים לחודשים וחודשים לשנים, והסכום הכולל "נטו" רושמים על המצבה, וכל חיי ההבל שהם "ברוטו" לא נזכרים כי מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש. וחכמינו אמרו שלמעלה מן השמש והיא תורה ומצוותיה יש יתרון.
כששמע אותו אדם דבר זה עמד וקרא בהתפעלות - ברוך ה' שבחר בעם סגולה…
ועל פי מעשה זה יובן הפסוק "ואברהם זקן בא בימים". שאברהם אבינו ע"ה לא היה זקן "ברוטו" אלא בא בימים דהיינו בא בחשבון הימים.שכל ימי חייו עלי אדמות לא היתה בהם שעה אחת לבטלה ולכן בירך אותו ה' בכל.
ובזוהר הקדוש (ויחי דף רכ"ד עמוד א') כתב בלשון זה:
"תָּא חֲזֵי, בְּאַבְרָהָם דְּזָכָה, מַה כְּתִיב, בָּא בַּיָּמִים, מִשּׁוּם דְּזָכָה. כַּד אִסְתַּלַּק מֵהַאי עַלְמָא, בְּאִינוּן יוֹמִין מַמָּשׁ דִּילֵיהּ, עָאל וְאִתְלַבַּשׁ בְּהוּ, וְלָא גָרַע מֵהַהוּא לְבוּשׁ יְקָר כְּלוּם, דִּכְתִיב בָּא בַּיָּמִים…"
ובספר "באר מים חיים" (על התורה לרבי חיים טִירֶר מצ'רנוביץ זצ"ל - בפרשת ויחי על הפסוק "ויקרבו ימי ישראל למות) ביאר את דברי הזוהר הקדוש וזהו לשונו:
"ואמנם הנה נודע דברי הזוה"ק בפסוק ואברהם זקן בא בימים וגו' שבא למעלה עם כל הימים שלו מספר ימי חייו, ולא היה נחסר לו אף יום אחד. כי מי שאינו מתקן ביום או יומיים התיקון שצריך לתקן בו לפי ערכו, הרי היום ההוא חסר מימיו, ועתיד ליתן את הדין על זה או לתקנו בגלגולים אחרים, הכל כנודע.
ואפשר לזה אמר הכתוב ימים תהיה גאולתו, כלומר שצריך לראות לגאול את הימים מספר ימי חייו מן הרע אל הטוב ומן ההפסד אל התיקון, ואם לא יגאל באלה ימי חייו אשר הוא חי על האדמה לפתח חטאת רובץ לקבל ממנו פרעון יום ביומו". עכ"ל.
"תָּנָא, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא, דְּיוֹמֵיהוֹן זַכָּאִין, וְאִשְׁתָּאֲרוּ לְעַלְמָא דְאָתֵי, וְכַד נָפְקִין, מִתְחַבְּרָן כֻּלְּהוּ, וְאִתְעֲבִידוּ לְבוּשֵׁי יְקָר, לְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ. וּבְהַהוּא לְבוּשָׁא, זָכָאן לְאִתְעַנָּגָא מֵעִנּוּגָא דְעַלְמָא דְאָתֵי, וּבְהַהוּא לְבוּשָׁא, זְמִינִין לַאֲחָיָיא וּלְמֵיקַם. וְכָל אִינוּן דְּאִית לְהוּ לְבוּשָׁא יְקוּמוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ." (זוהר הקדוש שם)
יהי רצון שנזכה לחיות מתוך תודעת "בא בימים" בתקופות החיים השונות, ובכל יום ויום. ונשכיל לנצל כל שעה ורגע בחיינו לתורה, למצוות ולעבודת ה' אמן.
לינק לגיליון שיטס אודות פונקציית datedif באקסל / גוגל שיטס - מצורף כאן.
- Next article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 75 ▪︎ כך תְּאַתְּרוּ את הטקסט הארוך ביותר בעמודת האקסל / גוגל שיטס ▪︎ ועוד כמה מילים על התיבות הארוכות ביותר בתנ"ך...
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 73 ▪︎ על מהותם ותפקידם של הסוגריים המסולסלים באקסל / גוגל שיטס ▪︎ ועל כמה עובדות ושיאים בתנ"ך שאולי לא הכרתם...
