הנושאים החמים
המבולגנת.
המגירה שמתפקעת ממסמכים עתיקים, מחפצים שיום אחד אולי... ממכשירים הטעונים תקון קל, שכנראה לעולם לא יתבצע,
המגירה שמסתתרים בה גם דברים חשובים כמו האונקי עם התמונות של הברמצוה, ומספר הטלפון של המטפל המוצלח ההוא, מה שמו? ושל המברג הקטן לחיזוק המשקפיים,
אבל הכל אבוד שם, שכוח, קבור.
כבר יותר קל יהיה לקנות משקפיים חדשות.
לכולנו יש מגירה כזו, שמגרה את העצבים, מרגיזה, מתסכלת, ומכניסה את תודעתינו למצב של יאוש ואין אונים.
ולפעמים זו לא רק מגירה, לפעמים זה ארון שלם, לפעמים זה מחסן, ולפעמים זה חצר בגודל דונם וחצי של ערמות גרוטאות ושמאטעס טבולים בשלוליות רפש שאפילו חתולים נרתעים מהם
ולפעמים...
וזה הגרוע מכל,
לפעמים כל החיים שלנו הם מגירה אחת גדולה ומבולגנת,
מגירה מנטלית גדושה עד אפס מקום בפחדים ותאוות, בזכרונות ובתפיסות, בערכים ועקרונות מעורבים בתשוקות ובטראומות,
בכמויות מידע רלוונטי ולא רלוונטי, בתכנונים עקרים ובויכוחים פנימיים, בשאיפות סבירות לצד פנטזיות דמיוניות, באמונות בדפוסים ובהאחזויות, דעות מתבלבלות עם רצונות, חלומות מתערבים בעובדות.
ומה שהכי מצער, שגם כל הכוחות הטובים שלנו, כל היתרונות, הכשרונות, והעוצמות הרוחניות, כולם מפוזרים בפנים, אבודים.
ואורם המבהיק מואפל בערמות האשפה המתערבלת בלי הפסק.
ואנו משליכים פנימה עוד ועוד דברים, והקבולת מתפקעת, המתח עולה, והלחץ הגובר על הדפנות מאיים לפרק את כל המבנה, וזה ממש לא איום סרק.
ואדם נשבע לעצמו שהוא יתפוס את המגירה הזאת ויסדר אותה. הוא יהפוך את כל התכולה על הרצפה, ויתחיל למיין, יזרוק את הזבל, יפטר משאריות מעופשות שמרעילות את האויר, ינקה אבק יגרד חלודה, וימצא סוף סוף את הכלים העוצמתיים שהסתתרו בבאלגן. יחזיר למגירה רק את מה שדרוש, ובסדר מופתי, לפי קדימה, לפי חשיבות, לפי יעילות,
כן, הוא חייב לעשות זאת יום אחד, והוא גם יודע בדיוק מתי, ברגע הכי מתאים ומוצלח, הרגע שקוראים לו בהזדמנות...
לפני כחמש מאות שנה הושלך יהודי לכלא בעקבות עלילה, הפריץ גזר עליו מאסר עולם, אבל נתן לו לבחור יום חופשי אחד בשנה.
היהודי התחבט באיזה יום לבחור, ראש השנה? יום כפור? ליל הסדר? הוא שלח את השאלה הזאת לחכמי הדור.
והרדב"ז כתב לו בתשובה:
היום!
תבקש להשתחרר עכשיו, מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה.
אל תגיד בהזדמנות, אל תגיד כש... אל תחכה לרגע המתאים ביותר, כי הרגע המתאים ביותר כבר הגיע, והוא לא יחזור שנית.
אז גם אם אתם בדיוק באמצע הקפה והעתון, תפסיקו באמצע הכתבה, ואל תגמרו את הקפה.
שום דבר בעולם לא חשוב יותר ממכם עצמכם, ומה שעושה אותכם למה שאתם זו המגירה שלכם.
סדרו אותה
עכשיו.
--
