בס"ד

אחת הנטיות האנושיות, לייחס חשיבות לדברים גרנדיוזיים, לפעולות מרשימות, לפעולות אסטרטגיות המובילות קו של כח, ועוצמה, ופחות לייחס חשיבות לדברים שכמעט ולא נראים, אם נשאל מישהו, ממה צריך לחשוש יותר ממעשה עבירה, או ממחשבה על עבירה? במחשבה ראשונה ללא ספק יענה כי מעשה העבירה מרשים יותר ומסוכן יותר כלפי בורא עולם, מאידך מחשבה מה יכולה לעשות, אינה נראית ובטח גם לא פועלת.

אם נלך לתחום הנפש, ניווכח בעוצמתן של מחשבות.​


תחום החרדות שבעיקרו מבוסס על ענין המחשבות בלבד, ובהרבה מהמקרים מבוסס על רעיונות לא מציאותיים כלל, ורק איזה פחד תיאורתי שאולי יבוא ויכה בו שמבחינה סטטיסטית לא יותר מאחוז או שתיים, עושה שמות באדם ולא נותן ל מנוח נפשי כלל, ולגאול אותו ממחשבות כפייתיות אלו, עליו לשקם את עצמו בדרכים מאוד מורכבות.

בעידן הפסיכולוגייה של העשרים שנה האחרונות, ובפרט תופס תאוצה משמעותית בשנים האחרונות, היא העובדה שהאדם מנוהל בעיקר ממחשבותיו העוטפות אותו כל היום, אבל טענתם שכוחן של המחשבות מגיע לנקודת מוצא אמיתית בנפש האדם ברמה כזו שיכול האדם לגאול את עצמו ממחלות כרוניות אמיתיות, כאלו שגם טובי הרופאים הרימו ידיים, ונואשו למצוא דרך סלולה בהירה וחד משמעית להגיע לפתרונה.

כדוגמא מוחצת לתפיסה, עולים סיפורים עם אנשים שלקו בגידולים שחלקן אפילו היו ממאירים, ומסוכנים לאדם עד כדי כך שהרופאים לא נתנו לאדם יותר מחודש, ועם עבודה עצמית אישית, לסילוק המחשבות השליליות, מחשבות שתקעו את האדם להיות באיזה מקום חסום, וללא הפוגה שידר לו בתת מודע תשדירים שליליים, שבאו לידי ביטוי בגידולים סרטניים מפלצתיים, שבאו לתיקונן המוחלט אך ורק עם עבודה מחשבתית בלבד, ללא שום התערבות כירורגית.


עובדה זו משקפת מציאות חזקה מכפי שדימינו, והיא שבכח המחשבה ליצור מציאויות חדשות.


יסודי הדברים מתבארים בתורת אור החיים שבפרשה.​


הנה מסופר בפרשה, על קין שהביא מנחה מכל הבא ליד, ועלה בידו מן הדברים הגרועים שביכולתו לתת, ואילו הבל, הביא מהדברים החשובים בצאנו, והתוצאה היתה, וישע ה' אל מנחתו של הבל, ואילו לקין לא שעה, לקין הדבר חרה עד מאוד, ובנוסף נפלו פניו מחמת בושה נוראה, כי לאחיו הקטן נתקבלה מנחתו ואילו הוא כלום.

על כך אמר לו בורא עולם את היסוד הבא, המהווה אבן פינה לעם היהודי בשרשרת הדורות.
"למה חרה לך ולמה נפלו פניך"
"הלא אם תיטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ" (בראשית ד' - ו').

תיכף מתעוררת השאלה, לגבי הניחום האלוקי לקיין, מדוע שאל אותו בורא עולם למה חרה לך? הרי הדבר ברור כשמש למה חרה לו ולמה התבייש כל כך, עצם העובדה ששני אנשים יחידים מכל העולם כולו, כל הפוקוס עליהם, החליטו ביוזמה משותפת ובעודם אחים, להתקרב לאלוקיהם על ידי מנחה, והאחד נתקבלה מנחתו, והאחד לא נתקבלה, הדבר מעורר את חרונו, ובושתו של זה שלא נתקבל?

מבאר אור החיים ז"ל.
"ואם לא תיטיב - פירוש כשתשלול בדעתך בחינת הטוב לפתח פירוש להתחלתך חשוב רע הנה בחינת הרע שנקראת חטאת רובצת עליך גם על כל מעשיך ושוללת ממך הנשיאות ומושלת במעשיך. ומעתה מה מקום לחרון אפך כיון שאתה סיבה לדבר".
שימו לב ללשונו של אור החיים - כאשר בורא עולם מעביר לקין את המסר בסיבת שלילת הרצון של הבאת מנחתו וקרבנותיו, הוא כלל לא מדבר על מעשה רע שעשה בהבאת הקרבן, כי לא המעשה כאן הוא העניין, אלא כשתשלול בדעתך בחינת הטוב , בדיוק בנקודה זו הרע וכל בחינותיו יחולו עליך, ועל כל מעשיך, כלל לא צריך אתה למעשים כבירים המשתייכים לרע, עצם העובדה, שבמחשבותיך ובדעתך החלטת שאתה חפץ בו, הינך מחובר בתכלית לכוחות הרע וחולשותיו.

התוצאות של החיבור לרע הם, בחינת הרע רובצת על גוף האדם ורוחו, ועל כל מעשה ומעשה ישנם לכוחות הרע, שוללת ממנו נשיאות, כיון שזה טיבה של הרע להוריד למטה, היפך הקדושה שבטיבה להגביה למעלה למעלה כל דבר.
ולא נשכח מהיכן נולדו כל התוצאות האיומות הללו, אך ורק מדבר אחד, האדם שולל בדעתו את הטוב ורוצה ברע, זהו.

אכן כח המחשבה גדול הוא, וכביר כל כך, שנדבר עליו עוד במאמרים הבאים במשנת אור החיים אי"ה, שלפני כל פעולה צריך האדם לברר היכן המחשבות שלי מונחות, ולאיזה כיוון הם מובילות אותי, ופעמים שאדם מתעסק ברוב הזמן בתוצאות העגומות שהגיעו מכח המתכנת הראשי, הלא הוא האדם בעצמו, שתיכנת את מחשבותיו לכוחות הרע, וממילא כבר כל דבר בעשייתו מונחה מכוח הרע, שתמיד פוגם ביכולותיו של האדם בעשייה ברוכה.

ניחום האלוקים לקיין, למה חרה לך ולמה נפלו פניך? אינם שאלה של חוסר ידע, אלא מובילות לתוצאה ברורה, וכלשון אור החיים, "אתה סיבה לדבר" נכון שאני בורא עולם, אבל כאן בעולם כוח הבחירה הוא שלך, ובכוחך הבלעדי לנווט את דרכיך, ולכן, אם תיטיב שאת כל מעשיך יתרוממו מאליהם כותב אור החיים, ואם לא תיטיב, אלא תבחר בדעתך לשלול הטוב, כאם זה לא תפקיד שלי, כי אם עבודת האדם לאורך כל הדורות, לרצות בטוב, וכשקיין אמנם הביא מנחה, אבל הוא לא היה בכיוון של טוב, התוצאה שמנחתו לא מתקבלת, כי על כל פעולה יש כוחות רע.

מסר עדכני מהשבוע האחרון, מהחטוף שגב כלפון.

השבוע עם ישראל כולו השתתף בחזרתם של חלק מבניו לחיק משפחתם, וכולנו חיבקנו מרחוק, והלב היה הכי קרוב.
החטוף שגב כלפון מספר לשי גראוכר השבוע עם חזרתו, שבעיסקה הקודמת, הוא ביקש מהשובים שלו לצפות בשחרורו של אוהד בן עמי, ופשוט ביקש שוב ושוב מהשובים שלו, שיתנו לו דרך לראות, עד שלבסוף נענו לבקשתו, ואז הוא מתאר כך את רגשותיו ומחשבותיו.
"ראיתי אותו יוצא ושמחתי מאוד בשבילו, אבל כשראיתי אותו יוצא, כבר בראש שלי התחלתי לחשוב מתי יבוא היום שלי ויוציאו אותי מכאן"

שימו לב לכוח המחשבה, הוא לא התייאש בכך שראה את חבירו יוצא והוא לא, אדרבה התעקש לצפות בשחרור, ולקבל מושגים איך נראה השחרור ובדעתו החליט שגם הוא יוצא, מחשבה כזו לא פלא, שיוצרת מציאות אמיתית, ולבסוף אף אחד לא שכח אותו, ובדרכים לא הגיוניות אכן שוחרר.​