דרך חיים ▪︎ מבעד לעדשה - לראות נכון.

פרשת עקב

ההתבוננות בסדר הפסוקים במשנת המופת של רבינו אור החיים בפרשה, מובילות לרעיון אחד, שסביבו נסוב מנהיגנו מנהיג האומה כולה משה רבינו, ובכינויו של האור החיים "אדון הנביאים שבא בנועם דבריו להעיר במוסר נעים" וכמו שהבאנו כבר במאמר לפרשת דברים, כי משה רבינו בעצמו יזם את השיח הזה עם עם ישראל, וכל אלו הדברים הואיל בטובו לאלף את בני ישראל בינה.

בפרשתינו בולטת ההתייחסות של משה רבינו למכשול נפוץ ביותר, והוא התרברבות האדם לנכס לעצמו כל הצלחה והישג, לראות את עצמו כפועל ויוזם, כבעל כשרון מוצלח, ומעל הכל בשורת "האני" המקננת באדם, ונלחמת בתודעה על כל צעד כי היא במרכז העניינים של כל דבר.

אציין מספר דוגמאות שבאות לידי ביטוי בדברי רבינו אור החיים הנוגעות בכמה נושאים מרכזיים בחיים.

• רפואה.

"והסיר ה' ממך כל חולי, וכל מדווי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך"

המתבונן בפסוק מוצא הקשר ישיר על ההבטחה להסרת החולי, ולשולחו בשונאינו, משמעות הפסוק מורה על כך כי תקיעת המחלה בשונאינו מהווה חלק מהסרת החולי שלנו, אבל השאלה מדוע זה מחייב אחד את השני, כי לא מסתבר שזהו סתם כך עניין של נקמה?

וזה לשון אור החיים פרק ז פסוק יד

בא להעיר בהכרת חסד אל כי הוא המסיר חולי מישראל, לבל יאמרו כי הדבר בא כפי הטבע יש עתים וזמנים שאין חולאים בעולם, לזה אמר וכל מדווי וגו' לא ישימם בך ונתנם בכל וגו', ובזה תשכיל כי הדבר בא בהשגחה מה' ויוכר הנס.

מנהיג האומה מעורר אותנו להתבונן, באופי הסרת המחלה, שלא נתלה אותם בדבר הפשטני המושג לכל, והוא הטבע, כי מה שכל אחד מעם ישראל יאמר, עכשיו ישנם נגיפים באוויר, ולאחר זמן יודיעו משרד הבריאות לכולם, כי הגורמים המזהמים נעלמו כליל ויותר אין ממה לחוש, ולכן הקב"ה יעשה זאת באופן, שכל המחלות יהיו בשונאינו כך שעין בעין נראה את החיוך מאת ההשגחה, הגם שאין בעל הנס מכיר בניסו, נוכל בהתבוננות קלה לחוש את הנס.

הדברים משקפים את הגימטרייא "אלוקים" בה"א, העולה "הטבע" ללמדך כי בשיא התגלמות הטבע נמצא הבורא, ונותנים לנו מקום לטעייה ממושכת.

• בטחון כלכלי.

"ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה" (פרק ח פסוק ט).

כותב על כך אור החיים.


הרי שארץ ישראל תהווה פתרון ישיר לכל מצוקת הפרנסה והכלכלה, כל המניעים הדוחקים מחמת פרנסה לא יהיו בארץ ישראל, כך שלא יהיה מקום לחסכונות ממקום מפוחד, לכולם תהיה פרנסה כזו שתעניק לכל אחד ואחד בטחון כלכלי אמיתי, ובאמת אין ענין של השתדלות יתר שתעניק עושר לצד הממעט בהשתדלות, כי לכולם נתחלקה הארץ בשווה, ולכולם היא תתן את כוחה ופריה.

• בטחון מדיני.

"וידעת עם לבבך כי לא בצדקתך וביושר לבבך, כי ברשעת הגויים האלה אתה בא לרשת את הארץ"

הרי שזכותנו בארץ לא מזכותנו, רק מרשעת הגויים, ואילו בתחילת הפרשה רואים להיפך

"והיה עקב תשמעון ושמר ה' לך את הברית ואת החסד"

כאן רואים כי זכותנו בארץ מכח שמירת המצוות, וקיום רצון הבורא?

עונה על כך אור החיים.

כי הקב"ה הבטיח לאברהם ב הבטחות. א. להוציאם ממצרים ולהביאם אל הארץ. ב. לתת להם אחיזה ממשית בארץ מנהר מצריים המזוהה כהיום עם ואדי אל עריש מערבית לרפיח, עד נהר פרת, ואת כל עשרת האומות, כולל את אדום שהיא אמריקה ושאר התרבות הנוצרית, שעליה נאמר עתידה אדום להתפשט על כל העולם.

ואע"פ שלא היינו צדיקים כמצטרך קיבלנו הבטחה ראשונה, לצאת ממצריים ולהביאנו לארץ ישראל, אך כיוון שעדיין אנו לא הגענו לצדקות ראוייה לא קיבלנו אחיזה בכל שטחי ארץ ישראל, ולא שליטה ממשית על עשרת האומות.

הווי אומר, לא בגלל הסכם בטחוני כזה או אחר, לא מהלך אסטרטגי מסויים אחראי לנפילתנו, גם לא לתהילתנו, משה רבינו בא להדגיש לנו, כי הכל תלוי בעקב תשמעון, שאז נקבל ברית וחסד, אחיזה מלאה בארץ, ואפילו שליטה על האומות, לא שום דבר אחר.

מכל דברי אור החיים הללו, עולה קו מנחה אחד, כי אנו תלויים רק בבוראנו, גם בדברים שנראים לנו הכי הכי בידינו, ובשליטתינו, ונדע תמיד כי ה' הוא העושה לנו את החיל.