בתחילת מלחמת חרבות ברזל - חשוון תשפ"ד
נחתה אצלי בתיבת המייל ההודעה הבאה:

"שלום אסתי!
אני רוצה לשתף אותך במה שקרה לי
היום עשיתי החייאה!
כן, באמת! אני ממש מתכוונת לזה

אחרי שבוע ויותר של צער עמוק ושקיעה מוחלטת
בכל הכאוס הזה של המלחמה
מסתובבת סהרורית לא מצליחה להתרכז בכלום
אני לא עובדת כרגע ולא יצאתי מהבית כל השבוע
נמצאת בבית עם שלושה הילדים
שתי בנות ותינוק בן חצי שנה
והעברנו את הימים, איכשהו...

בהשראה ממה שכתבת במייל
הבנתי שאין לי את הזכות כרגע להתמוטט
והחלטתי שאני חוזרת לחיות
וזה לא היה קל

יש משהו נוח בלשקוע...
לא שאנחנו רוצים במתכוון להיות במקום הנמוך הזה
אבל לפעמים יש מזה גם רווחים
זה לא מחייב אותנו לכלום
מרחמים עלי
עוזרים לי
נותנים לי
כמה קל להיות במקום הזה של מסכנה וסובלת...

לענייננו
החלטתי שאני עושה לעצמי החייאה
ובוחרת במה שה' בחר עבורי:
לחיות


אני לא יכולה לתאר לך איזה שינוי זה עשה בכל הבית
כמעט במיידי
הילדות הרבה יותר רגועות
פחות רבות ופחות מנדנדות
בפעם הראשונה הן הסכימו היום לצאת למדרגות לקיטנה שארגנו ילדות בבנין!

והתינוק - - -
מאז תחילת המלחמה הוא בעיקר בכה
ואני הייתי בטוחה שזה כי הוא רעב ואין לי חלב
אז הוספתי לו בקבוקים אחד אחרי השני

מאז ההחלטה שלי לחזור לחיות אני מורידה בהדרגה את הבקבוקים
וכשהוא בוכה אני מדברת אליו ומרגיעה אותו כמו שאת מסבירה
ואני יודעת וברור לי שהוא לא רעב
ואני באמת רואה שהוא נרגע מהדיבורים
זה ממש קסם!

תארי לך שהעמדתי עוגה קלה אפילו בלי מיקסר
וכשבעלי נכנס הביתה הוא לא האמין
היה בטוח שהריח זה מהשכנים...

אם היה לי ספק מה אני אמורה לעשות עכשיו
להתאבל ולבכות ולהיות מכונסת בעצמי
או לפעול ולהתקדם ולהחיות את עצמי ואת המשפחה שלי
אני מרגישה שקיבלתי את התשובה בצורה הכי ברורה שאפשר
כמו שאמרת: ה' רוצה שנחיה!
ואני בחרתי לחיות

אז תודה לך על המסרים המחזקים!
מעריכה
פנינה"



והנה מה שעניתי לה:

"פנינה יקרה!
את מעוררת השראה
גילית יכולת מעוררת השתאות להתנער מעפר ולקום
ולקחת אחריות על עצמך ועל המשפחה שלך
זאת יכולת מופלאה והיא לא מובנת מאליה
בפרט לא בזמן זה של מלחמה!

מעריכה מאד את השיתוף שלך
ואשמח שתתני לי רשות להעביר הלאה את הדברים
לתועלת כולן!

אסתי


ופנינה כמובן אישרה לי לשתף את כולן

***

החייאה - - -

הלב הוא משאבת פלאים
שמזרימה דם וחיות לכל האיברים בגוף
דם עשיר בחמצן, טהור ונקי
שמגיע דרך העורקים העורקיקים והנימים
עד לתאים הכי רחוקים ממנו
ומזה אנחנו חיים

וכל עוד נשמה באפינו
הלב הזה פועם כל הזמן בלי הפסקה
בלי לצאת לחופשה

הוא לא אומר: די זה כבר לא מתאים לי
נמאס לי
אלא הוא פועל במסירות

מזרים דם 24/7/120

הלב הוא סמל למחויבות
אם לא הוא אספקת הדם לאיברים תפגע
לכן הוא חייב לעבוד
הוא מחויב!

הלב מסמל גם אחריות
זאת האחריות שלו לפעום ולהזרים
ואין עוד איבר שיכול לעשות את העבודה במקומו

מה עוד מסמל הלב? עקביות
יהיה מה שיהיה הוא בעבודה
להחיות את הגוף
עקבי, כל הזמן בלי הפסקה

ובעתות מצוקה כשהלב מאבד את היכולת שלו
מה יכול להציל את האדם ממוות?
החייאה!
סיוע חיצוני מהיר יכול להציל חיים

בהחייאה מפעילים בצורה יזומה את הלב
באמצעות עיסויים
מכות חשמל
תרופות
הנשמה

הגוף הזה חייב לחיות
ולצורך כך מוכרחים להחיות את הלב שיחזור לתפקד!

***

את אמא ,
הלב של הבית
הלב של המשפחה!

את היא זו שמזרימה חיות אור ושמחה לכל האיברים בגוף
לכל האנשים היקרים שתלויים בך
דבר ראשון - לעצמך
ולבעלך
ולילדים
ולתינוק!

גם את מהווה סמל לאותם הדברים בדיוק שהלב מסמל

מחויבות
אחריות
עקביות

פנינה סיפרה לנו על לב שכמעט פסק מלפעום
לאור המצב הקשה
הלב - אמא כמעט והפסיק להזרים את הדם לאיברים
כמעט והפסיק לחיות - - -

ואז באה ההחייאה
באומץ ובנחישות פנינה הבינה שאי אפשר לתת ללב למות
והיא עשתה לו פשוט:

החייאה!

היא קלטה שיש לה מחויבות לעצמה ולמשפחה שלה
גם במציאות של מלחמה
גם באזעקות, בממ"ד או במקלט

היא לקחה אחריות
היא הבינה שאמא זה סמל לעקביות ואין חופש מהתפקיד היקר הזה ששמו
אמא!


יש לך שיתוף על ההחייאה הפרטית שלך?

את גרה באזור שנפגע מטילים?
אני אשמח לקבל את השיתוף שלך!

שלך,
אסתי בראון
מדריכה ומאמנת אימהות להנקה חוויתית ומחוברת


1750949828607.png

קרדיט תמונה :
juicy_fish on freepic