הנושאים החמים
ב"ה
איש יהודי היה, תם וישר וירא שמים
'רבי יענקל' נקרא לו, חופר בורות מים
לא בשביל פרנסה, בשביל לכלכל חיים
כי אם להרבות טהרה נדד אמות אלפיים
ויכתת רגליו למרחקים, בכל יום ויום
לקיים מצוותו של מלך אדיר נורא ואיום
ובידיו בנה עוד מקוה ועוד, בגשם ובחום,
להעלות ארבעם סאה מים מעומק התהום
רק בשבת חזר לביתו למנוחות
והשתעשע עם שלוימ'לה ילד חמודות
בן שנתיים ימים בנו יקירו וחמודו
אשר אהב אותו בכל נפשו ומאודו
ויהי היום וירד לעשות מלאכתו
ובאותו יום את שלוימ'לה לקח איתו
וקרהו אסון, ירחם ה', ויד ה' היכה אותו
שלוימ'לה נפל לתוך המקווה ונפח את נשמתו
ויקרע ר' יענקל את בגדיו ויתפלש באפרים
וישב לארץ ויתאבל על בנו בנהי תמרורים
ויקומו כל חבריו ומכיריו לנחמו
וימאן, לא אקבל נחמה, זעק בנפשו
כי אמר: את הדין אקבל באהבה
לא אהרהר חלילה אחרי מדותיו של אבא
אבל איכה בדבר שכל ימי בו נצטערתי
דוקא במים יכשלו בה זרעי?
ויהי כי ארכו הימים, ובלילה והנה חלום
שלוימ'לה ירד אליו עד הלום
פניו כמלאך אלקים, כשמש מאירים
מלא זיו והדר, כעצם השמים בבהירים,
ויאמר אל אביו, "אנא אבא, מנע קולך מבכי
תחת הבכי והיגון, שישו נא ושמחו
אלין רזיא דגלגוליא, לך אגלה
למען תדע כי צדיק הוא ה' ומשפטו נעלה
דע נא כי בגלגולי הקודם כבר ירדתי מהכא להתם
אחד מבעלי התוספות הייתי שהעניקו חמה בקומתם
בעל רוח הקודש, שבקדושה נתעלה
מדברי חלו ויראו כל שרפי מעלה
הארתי את העולם כולו במאורות
ובתורתי יהגון כל הדורות
אבל יותר מזה זכיתי ביום מותי
למסור נפש, ולבא באש כל עצמותי
כאשר קמו זדים נוצרים ארורים עלינו
להעביר אותי וכל קהלי על דתינו
בזעקת שמע ישראל עלה נשמתי השמימה
וגוויתי השרופה נשארה כדומן על פני האדמה
עליתי כולי כעולה תקטר כליל
כמנחה סולת בשמן בליל
אשה להשם לריח ניחוח
לשם ה' ולשם הזבח
נתעליתי במעלות קדושים וטהורים
במקום השמור רק ליחידים
וישימו עטרה לראשי ברינה
ולהתענג בזיו השכינה
ובכל שנה שנה עליתי מעלה מעלה
עד שהגעתי להיכל מאד מאד נעלה
לא יכנס שם איש כי אם טבל במים
לפני קבורתו, בעברו מחיים לחיים
דא עקא כי לא הגעתי לקבר ישראל
ולא טבלתי, ואיך ישרה עלי שכינת א-ל
לעולם השפל נגזר עלי לחזור לשנה או שנתיים
לא יארכו שם הימים, רק שיטבול במים
והנה בהלה, מלאכי מעלה במר צעקו
היזכה יליד אישה לנשמה כזאת? – זעקו
איך יצדק גבר להיות לאב
לאב אבי רבנן, יהיה לרב?
פנה זך שוכן מעונה
ואל מלאכיו נענה
לא להבל דמה ירד,
ולא לתקוות רימה יוולד,
אדם אחד יש לי בעולמי
מוסר נפשו למצוות טהרתי
לו נאה ולו יאה הזכייה
לנשמה כה קדושה להיות לאכסניה
ועתה – מורי אבי – ממרום ינחמונך
כי ראה ה' את ענייך
היית לי לבית בזה העולם
אהיה לך לאכסניה בעולם הבא המרומם"
איש יהודי היה, תם וישר וירא שמים
'רבי יענקל' נקרא לו, חופר בורות מים
לא בשביל פרנסה, בשביל לכלכל חיים
כי אם להרבות טהרה נדד אמות אלפיים
ויכתת רגליו למרחקים, בכל יום ויום
לקיים מצוותו של מלך אדיר נורא ואיום
ובידיו בנה עוד מקוה ועוד, בגשם ובחום,
להעלות ארבעם סאה מים מעומק התהום
רק בשבת חזר לביתו למנוחות
והשתעשע עם שלוימ'לה ילד חמודות
בן שנתיים ימים בנו יקירו וחמודו
אשר אהב אותו בכל נפשו ומאודו
ויהי היום וירד לעשות מלאכתו
ובאותו יום את שלוימ'לה לקח איתו
וקרהו אסון, ירחם ה', ויד ה' היכה אותו
שלוימ'לה נפל לתוך המקווה ונפח את נשמתו
ויקרע ר' יענקל את בגדיו ויתפלש באפרים
וישב לארץ ויתאבל על בנו בנהי תמרורים
ויקומו כל חבריו ומכיריו לנחמו
וימאן, לא אקבל נחמה, זעק בנפשו
כי אמר: את הדין אקבל באהבה
לא אהרהר חלילה אחרי מדותיו של אבא
אבל איכה בדבר שכל ימי בו נצטערתי
דוקא במים יכשלו בה זרעי?
ויהי כי ארכו הימים, ובלילה והנה חלום
שלוימ'לה ירד אליו עד הלום
פניו כמלאך אלקים, כשמש מאירים
מלא זיו והדר, כעצם השמים בבהירים,
ויאמר אל אביו, "אנא אבא, מנע קולך מבכי
תחת הבכי והיגון, שישו נא ושמחו
אלין רזיא דגלגוליא, לך אגלה
למען תדע כי צדיק הוא ה' ומשפטו נעלה
דע נא כי בגלגולי הקודם כבר ירדתי מהכא להתם
אחד מבעלי התוספות הייתי שהעניקו חמה בקומתם
בעל רוח הקודש, שבקדושה נתעלה
מדברי חלו ויראו כל שרפי מעלה
הארתי את העולם כולו במאורות
ובתורתי יהגון כל הדורות
אבל יותר מזה זכיתי ביום מותי
למסור נפש, ולבא באש כל עצמותי
כאשר קמו זדים נוצרים ארורים עלינו
להעביר אותי וכל קהלי על דתינו
בזעקת שמע ישראל עלה נשמתי השמימה
וגוויתי השרופה נשארה כדומן על פני האדמה
עליתי כולי כעולה תקטר כליל
כמנחה סולת בשמן בליל
אשה להשם לריח ניחוח
לשם ה' ולשם הזבח
נתעליתי במעלות קדושים וטהורים
במקום השמור רק ליחידים
וישימו עטרה לראשי ברינה
ולהתענג בזיו השכינה
ובכל שנה שנה עליתי מעלה מעלה
עד שהגעתי להיכל מאד מאד נעלה
לא יכנס שם איש כי אם טבל במים
לפני קבורתו, בעברו מחיים לחיים
דא עקא כי לא הגעתי לקבר ישראל
ולא טבלתי, ואיך ישרה עלי שכינת א-ל
לעולם השפל נגזר עלי לחזור לשנה או שנתיים
לא יארכו שם הימים, רק שיטבול במים
והנה בהלה, מלאכי מעלה במר צעקו
היזכה יליד אישה לנשמה כזאת? – זעקו
איך יצדק גבר להיות לאב
לאב אבי רבנן, יהיה לרב?
פנה זך שוכן מעונה
ואל מלאכיו נענה
לא להבל דמה ירד,
ולא לתקוות רימה יוולד,
אדם אחד יש לי בעולמי
מוסר נפשו למצוות טהרתי
לו נאה ולו יאה הזכייה
לנשמה כה קדושה להיות לאכסניה
ועתה – מורי אבי – ממרום ינחמונך
כי ראה ה' את ענייך
היית לי לבית בזה העולם
אהיה לך לאכסניה בעולם הבא המרומם"
