שירה, היא אמא לארבעה ילדים עם הפרעות נוירולוגיות, שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.
כאחות בריאות הציבור (תחום כולל הנוגע לבריאות הקהילה) במחלקת התפתחות הילד בשיבא, היא מדריכה הורים לילדים הנתקלים בבעיות התפתחות ועושה זאת מתוך הבנה עמוקה בנושא, אשר נרכשה באמצעות לימודים אקדמאיים שכללו גם התמחות נוספת בבעיות נוירולוגיות ובטיפול בתאי גזע, אך לא פחות מכך, מתוך ניסיון אישי רב בשנים.
?utm_source=prog&utm_medium=banner
חלק מתפקידה, הוא לנהל את המערך של שימור הדם הטבורי, לקחת את הבדיקות מהיולדות, לוודא שהכל תקין ולעקוב אחר תהליך השימור.
"הגעתי לתחום הזה בגלל הסיפור האישי שלי", היא מספרת, "לפני הרבה שנים, כשהתחלתי לעסוק בתחום הזה, לא הייתה קיימת התמחות בנושא של טיפול בתאי גזע להפרעות נוירולוגיות, אז נאלצתי לטוס לחו"ל ושם למדתי על הנושא".
"הדם הטבורי הוא בעצם חד-פעמי. מדובר בחומר גלם טבעי, תאים שלא עברו תהליך של מיון ולכן הם מאד נדירים ומיוחדים. בכל לידה ניתן לאסוף רק מנה אחת"
מנה אישית למי שנמצא בקבוצת סיכון
"אצל הבן הראשון שלי, עוד לא הייתה האפשרות לשמר דם טבורי", משתפת שירה, "כאשר הוא גדל קצת ואובחן, התחלנו ללמוד על התחום ולחקור אותו. התפקוד שלו היה מאד נמוך, הוא לא היה מתקשר כמעט בכלל. לאחר שלמדנו על הנושא, הגענו למסקנה שזה שווה ניסיון. הדם הטבורי הוא בעצם חד-פעמי. מדובר בחומר גלם טבעי של תאים שלא עברו תהליך של מיון ולכן הם מאד נדירים ומיוחדים. בכל לידה ניתן לאסוף רק מנה אחת – מה שכאמור לא עשיתי אצל בני הגדול".
"החלטנו לטוס לחו"ל כדי לבצע תרומה של דם טבורי, את התוצאות פשוט ראינו בעיניים. הילד שלי אמנם איננו מתקשר באופן התואם את בני גילו, אבל הוא מתפקד באופן נורמלי כמעט לחלוטין, הוא מתקשר ברמה יחסית גבוהה גם אם לא בדיבור מושלם ומי שמגדל ילד אוטיסט יודע שהשיפור שהושג מבטא הבדל של שמיים וארץ".
לילדים הבאים של שירה, שכאמור גם כן נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, כבר היו מנות משלהם כי בלידות שלהם היא שימרה את הדם הטבורי ובכך סייעה לשפר את הרמה התפקודית שלהם לאחר שאובחנו.
"חשוב לציין שהתחום הזה נמצא עדיין במחקר", אומרת שירה, "אבל לגבי אוטיזם ושיתוק מוחין, יש הרבה ממצאים המרמזים על פוטנציאל לשינוי חיובי בתפקוד המוחי של התינוקות לאחר קבלת מנות של דם טבורי".
הילד הגדול של שירה, קיבל כמה מנות של דם טבורי שכאמור שיפרו את התפקוד שלו. אבל היא מספרת על כך שיש שלב שהילד כבר מסיים את ההתפתחות הטבעית שלו ומשלב זה ניתן לראות שהדם הטבורי כבר לא מצליח להשפיע והילד מיצה את יכולת ההתפתחות הקוגנטיבית שלו בדרך זו.
"זה קצת עצוב", היא אומרת, "אבל יש את השלב הזה שבו אנחנו כבר רואים שעוד מנות של דם טבורי לא יעזרו. לכן כל כך חשוב לעשות את זה כמה שיותר מוקדם".
מודעות - זה שם המשחק
"כיום אחד מכל 180 ילדים בישראל מתחת לגיל 21 מוגדר כאוטיסט", אומרת שירה, "רוב הילדים שיקבלו טיפול בדם טבורי, הם ילדים אוטיסטים בעלי תפקוד בינוני ונמוך שהם כשליש מאוכלוסיית הילדים הסובלים מאוטיזם. למעשה, אחד מכל שלושה ילדים אוטיסטים מתאים להגדרה הזו ויוצע לו הטיפול הזה. הבעיה היא שרק כשתי אחוז מהיולדות בישראל משמרות דם טבורי, ולכן לצערנו לא לכולם יש את המנה הטבעית הזו גם כאשר הם צריכים אותה".
הסיבות לכך שלא כולן משמרות את הדם הטבורי הן: א' - כי להרבה מהיולדות אין מספיק מידע בנושא ועל החשיבות של הדבר לעתיד התינוק, בין השאר בגלל העובדה שמדובר בהליך נסיוני בלבד הנמצא עדיין בשלבי מחקר, ב' – כי זה עולה כסף.
"כיום קופות החולים משתתפות לפחות בחלק מהסכום וזה מקל מאד, וחשוב מאד שאנשים ידעו מזה", מסכמת שירה, "בטח ובטח לאוכלוסיות בסיכון שכבר יש אצלם בבית ילדים עם הפרעות נוירולוגיות או מחלות ממאירות ואוטואימוניות".
מנה מיועדת – שימור דם טבורי במימון המדינה
כאמור, כיום, התהליך של שימור הדם הטבורי, ממומן באופן חלקי על ידי קופות החולים, אך ישנם מקרים שבהם המדינה עצמה מממנת את התהליך כולו.
במקרים שבהם ישנם בני משפחה הסובלים ל"ע ממחלות מח עצם (לאו דווקא סרטן), המדינה תממן את השימור כדי לתת את המנה הייעודית לבן המשפחה החולה.
זו אגב, התרומה היחידה שמותר להעביר אותה על פי חוק מילד לילד ללא הסכמתו באישור האפוטרופסים החוקיים שהם ההורים, כיוון שהיא אינה כרוכה בשום מאמץ או קושי מהילד.
הילד לא בסדר - סיפורה של טל
טל, הייתה כבר אמא לשתי ילדות מקסימות כשנולד בנה אריאל.
היא כבר הייתה מנוסה בגידול הילדים וזו הסיבה שבשלב מוקדם מאד הבחינה במשהו חריג – הילד לא הגיב לה. לא לדיבור לא למשחק וגם לא לגירויים אחרים.
זה לא היה תקין והיא אכן הלכה לבדוק את הנושא במרפאה.
"האבחון היה חד משמעי", היא מספרת, "בגיל שנה וחצי הבנו שמדובר באוטיזם עם תפקוד נמוך. אריאל שלי היה כמו בובה במיטה".
"הכאב גדול מנשוא, אבל זו החבילה שקיבלתי משמים, ילד אוטיסט ברמת תפקוד נמוכה. התחלתי להסתובב בבתי חולים, אצל נוירולוגים מומחים ובעלי שם עד שנחתתי יום אחד בקליניקה של ד"ר עומר בר יוסף, נוירולוג-ילדים בכיר ומנהל המכון להתפתחות הילד בשיבא"
ציטוט: "מי שמכיר ילדים עם אוטיזם, יודע שמדובר פעמים רבות בילדים לא רגועים, הבוכים הרבה וקשה מאד להרגיע אותם. אחרי המנה הזו זה פשוט היה מאד בולט שהוא יותר רגוע"
שתי דקות עירוי והשינוי ניכר כמעט מייד
ד"ר עומר בר יוסף שאל על הנושא של דם טבורי ולמזלי – אכן שימרתי בזמן הלידה את הדם.
הוא שמח מאד כשאמרתי לו שעשיתי את זה והמליץ מאד על הטיפול.
כעת, קפצתי על המציאה בהמלצתו ובעידודו ומה שקרה לאחר מכן היה פשוט בלתי נתפס.
את המנה הראשונה של הדם הטבורי, אריאל קיבל בגיל שנה ושמונה חודשים במכון להתפתחות הילד בשיבא.
"התהליך עצמו לקח בסך הכל שתי דקות", מספרת טל, "מחדירים את מנת הדם לוריד ומשתחררים. כבר כשהגענו הביתה הרגשנו שהילד יותר רגוע. למי שמכיר ילדים עם אוטיזם, מדובר בילדים לא רגועים, הם בוכים הרבה וקשה מאד להרגיע אותם. אחרי המנה הזו זה פשוט היה מאד בולט שהוא יותר רגוע".
"בימים הבאים, ראינו שינוי משמעותי בתפקוד. אריאל בהתחלה לא הבין דבר. הוא לא תקשר בכלל. אחרי העירוי של הדם הטבורי, ראינו תזוזות חיוביות. הוא התחיל לתקשר אמנם לא במילים אבל במעשים. בתגובות. אצל ילד אוטיסט זה הבדל של שמים וארץ".
"כיום, אריאל כבר בן 5 לאחר פעמיים של עירוי דם טבורי", אומרת טל, "הוא אמנם לא מדבר אבל מבין הכל. הוא מתקשר ומביע את עצמו בדרכים רבות והדבר מקל מאד על ההתנהלות איתו ועל התפקוד של המשפחה כולה".
"אני ממליצה לכל אחת לעשות את הפעולה הפשוטה הזו", היא אומרת בהתרגשות, "לפעמים זה רק עניין של מודעות, כי הרבה מהנשים שאני מדברת איתם על הנושא בכלל לא מכירות אותו. מדובר בפרוצדורה מאד קלה ופשוטה שלא כרוכה בכאב, פשוט מלקטים את הדם מחבל הטבור וזהו, יש כאן מתנה משמים למה לא פשוט להשתמש בו?"
שיפור תפקודי באוטיזם
לצערנו כיום אחד מכל 88 ילדים שנולדים מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. לאוטיזם יש גורמים רבים שאחריהם קשה מאד להתחקות, רק כ30% מהגורמים הם גנטיים אך מקרים רבים אחרים נקשרים, ככל הנראה, לתופעות פיזיולוגיות במהלך ההריון כגון דלקות מסויימות וכן כתוצאה אפשרית השפעה של המערכת החיסונית.
בבית החולים שיבא, אשר דורג כאחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם, משמרים דם טבורי כבר מעל 20 שנה, חוקרים מזה שנים את הפוטנציאל הרפואי של הדם הטבורי בטיפול בהפרעות נוירולוגיות שונות ומציעים את האפשרות לשמר דם טבורי בשל הפוטנציאל הרב הטמון בו לסיוע בבעיות בעתיד בטיפול ביולוגי מותאם.
הורים לילדים אוטיסטים, מספרים כי השימוש בדם הטבורי משפר את התפקוד בכל מה שנוגע לתקשורת ולפיתוח שפה. חלק מהם אף מעידים כי לא ציפו כלל לרמה כזו של התפתחות אצל ילדיהם ולא האמינו שיזכו לראות אותם מגיעים לשלב כל כך מתקדם.
פשוט לשמור כתעודת ביטוח
את הדם הטבורי, אומרים בבנק הדם הטבורי, כדאי לשמור לא רק בגלל בעיות של אוטיזם, כיום ידוע שנעשה שימוש מחקרי בחומר היקר הזה לטיפול ביותר מ-80 סוגים של מחלות שונות, חלקן בעלות אופי גנטי או אוטואימוני וכן עבור הפרעות מטבוליות נדירות.
בנקודת הזמן הזו, הטיפול באמצעות דם טבורי, אמנם נמצא בשלבי מחקר ופיתוח, אך חוקרים סבורים שעם התקדמות התחום הרפואי הזה, יתכן וימצאו בו עוד ועוד שימושים רפואיים העשויים להתגלות כמצילי חיים.
"לא כיף להתעורר מאוחר מדי", אומרת טל לסיכום, "הרבה אנשים מגיעים לאחר כמה חודשים אם עדיין אפשר לשמר ולצערנו זה לא שייך... הזמן היחיד שאפשר לעשות את זה הוא מייד לאחר הלידה ולאחר מכן כבר פספסנו את המועד. לכן אני אומרת לכל מי שבא לשאול אותי, אל תהיו חכמים בדיעבד, עשו את זה בזמן ותחסכו לעצמכם עגמת נפש לאחר מכן והעיקר שתהיה רפואה שלימה לכולם".
לחצו כאן למידע נוסף על שימור דם טבורי>>
כאחות בריאות הציבור (תחום כולל הנוגע לבריאות הקהילה) במחלקת התפתחות הילד בשיבא, היא מדריכה הורים לילדים הנתקלים בבעיות התפתחות ועושה זאת מתוך הבנה עמוקה בנושא, אשר נרכשה באמצעות לימודים אקדמאיים שכללו גם התמחות נוספת בבעיות נוירולוגיות ובטיפול בתאי גזע, אך לא פחות מכך, מתוך ניסיון אישי רב בשנים.
?utm_source=prog&utm_medium=banner
חלק מתפקידה, הוא לנהל את המערך של שימור הדם הטבורי, לקחת את הבדיקות מהיולדות, לוודא שהכל תקין ולעקוב אחר תהליך השימור.
"הגעתי לתחום הזה בגלל הסיפור האישי שלי", היא מספרת, "לפני הרבה שנים, כשהתחלתי לעסוק בתחום הזה, לא הייתה קיימת התמחות בנושא של טיפול בתאי גזע להפרעות נוירולוגיות, אז נאלצתי לטוס לחו"ל ושם למדתי על הנושא".
"הדם הטבורי הוא בעצם חד-פעמי. מדובר בחומר גלם טבעי, תאים שלא עברו תהליך של מיון ולכן הם מאד נדירים ומיוחדים. בכל לידה ניתן לאסוף רק מנה אחת"
מנה אישית למי שנמצא בקבוצת סיכון
"אצל הבן הראשון שלי, עוד לא הייתה האפשרות לשמר דם טבורי", משתפת שירה, "כאשר הוא גדל קצת ואובחן, התחלנו ללמוד על התחום ולחקור אותו. התפקוד שלו היה מאד נמוך, הוא לא היה מתקשר כמעט בכלל. לאחר שלמדנו על הנושא, הגענו למסקנה שזה שווה ניסיון. הדם הטבורי הוא בעצם חד-פעמי. מדובר בחומר גלם טבעי של תאים שלא עברו תהליך של מיון ולכן הם מאד נדירים ומיוחדים. בכל לידה ניתן לאסוף רק מנה אחת – מה שכאמור לא עשיתי אצל בני הגדול".
"החלטנו לטוס לחו"ל כדי לבצע תרומה של דם טבורי, את התוצאות פשוט ראינו בעיניים. הילד שלי אמנם איננו מתקשר באופן התואם את בני גילו, אבל הוא מתפקד באופן נורמלי כמעט לחלוטין, הוא מתקשר ברמה יחסית גבוהה גם אם לא בדיבור מושלם ומי שמגדל ילד אוטיסט יודע שהשיפור שהושג מבטא הבדל של שמיים וארץ".
לילדים הבאים של שירה, שכאמור גם כן נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, כבר היו מנות משלהם כי בלידות שלהם היא שימרה את הדם הטבורי ובכך סייעה לשפר את הרמה התפקודית שלהם לאחר שאובחנו.
"חשוב לציין שהתחום הזה נמצא עדיין במחקר", אומרת שירה, "אבל לגבי אוטיזם ושיתוק מוחין, יש הרבה ממצאים המרמזים על פוטנציאל לשינוי חיובי בתפקוד המוחי של התינוקות לאחר קבלת מנות של דם טבורי".
הילד הגדול של שירה, קיבל כמה מנות של דם טבורי שכאמור שיפרו את התפקוד שלו. אבל היא מספרת על כך שיש שלב שהילד כבר מסיים את ההתפתחות הטבעית שלו ומשלב זה ניתן לראות שהדם הטבורי כבר לא מצליח להשפיע והילד מיצה את יכולת ההתפתחות הקוגנטיבית שלו בדרך זו.
"זה קצת עצוב", היא אומרת, "אבל יש את השלב הזה שבו אנחנו כבר רואים שעוד מנות של דם טבורי לא יעזרו. לכן כל כך חשוב לעשות את זה כמה שיותר מוקדם".
מודעות - זה שם המשחק
"כיום אחד מכל 180 ילדים בישראל מתחת לגיל 21 מוגדר כאוטיסט", אומרת שירה, "רוב הילדים שיקבלו טיפול בדם טבורי, הם ילדים אוטיסטים בעלי תפקוד בינוני ונמוך שהם כשליש מאוכלוסיית הילדים הסובלים מאוטיזם. למעשה, אחד מכל שלושה ילדים אוטיסטים מתאים להגדרה הזו ויוצע לו הטיפול הזה. הבעיה היא שרק כשתי אחוז מהיולדות בישראל משמרות דם טבורי, ולכן לצערנו לא לכולם יש את המנה הטבעית הזו גם כאשר הם צריכים אותה".
הסיבות לכך שלא כולן משמרות את הדם הטבורי הן: א' - כי להרבה מהיולדות אין מספיק מידע בנושא ועל החשיבות של הדבר לעתיד התינוק, בין השאר בגלל העובדה שמדובר בהליך נסיוני בלבד הנמצא עדיין בשלבי מחקר, ב' – כי זה עולה כסף.
"כיום קופות החולים משתתפות לפחות בחלק מהסכום וזה מקל מאד, וחשוב מאד שאנשים ידעו מזה", מסכמת שירה, "בטח ובטח לאוכלוסיות בסיכון שכבר יש אצלם בבית ילדים עם הפרעות נוירולוגיות או מחלות ממאירות ואוטואימוניות".
מנה מיועדת – שימור דם טבורי במימון המדינה
כאמור, כיום, התהליך של שימור הדם הטבורי, ממומן באופן חלקי על ידי קופות החולים, אך ישנם מקרים שבהם המדינה עצמה מממנת את התהליך כולו.
במקרים שבהם ישנם בני משפחה הסובלים ל"ע ממחלות מח עצם (לאו דווקא סרטן), המדינה תממן את השימור כדי לתת את המנה הייעודית לבן המשפחה החולה.
זו אגב, התרומה היחידה שמותר להעביר אותה על פי חוק מילד לילד ללא הסכמתו באישור האפוטרופסים החוקיים שהם ההורים, כיוון שהיא אינה כרוכה בשום מאמץ או קושי מהילד.
הילד לא בסדר - סיפורה של טל
טל, הייתה כבר אמא לשתי ילדות מקסימות כשנולד בנה אריאל.
היא כבר הייתה מנוסה בגידול הילדים וזו הסיבה שבשלב מוקדם מאד הבחינה במשהו חריג – הילד לא הגיב לה. לא לדיבור לא למשחק וגם לא לגירויים אחרים.
זה לא היה תקין והיא אכן הלכה לבדוק את הנושא במרפאה.
"האבחון היה חד משמעי", היא מספרת, "בגיל שנה וחצי הבנו שמדובר באוטיזם עם תפקוד נמוך. אריאל שלי היה כמו בובה במיטה".
"הכאב גדול מנשוא, אבל זו החבילה שקיבלתי משמים, ילד אוטיסט ברמת תפקוד נמוכה. התחלתי להסתובב בבתי חולים, אצל נוירולוגים מומחים ובעלי שם עד שנחתתי יום אחד בקליניקה של ד"ר עומר בר יוסף, נוירולוג-ילדים בכיר ומנהל המכון להתפתחות הילד בשיבא"
ציטוט: "מי שמכיר ילדים עם אוטיזם, יודע שמדובר פעמים רבות בילדים לא רגועים, הבוכים הרבה וקשה מאד להרגיע אותם. אחרי המנה הזו זה פשוט היה מאד בולט שהוא יותר רגוע"
שתי דקות עירוי והשינוי ניכר כמעט מייד
ד"ר עומר בר יוסף שאל על הנושא של דם טבורי ולמזלי – אכן שימרתי בזמן הלידה את הדם.
הוא שמח מאד כשאמרתי לו שעשיתי את זה והמליץ מאד על הטיפול.
כעת, קפצתי על המציאה בהמלצתו ובעידודו ומה שקרה לאחר מכן היה פשוט בלתי נתפס.
את המנה הראשונה של הדם הטבורי, אריאל קיבל בגיל שנה ושמונה חודשים במכון להתפתחות הילד בשיבא.
"התהליך עצמו לקח בסך הכל שתי דקות", מספרת טל, "מחדירים את מנת הדם לוריד ומשתחררים. כבר כשהגענו הביתה הרגשנו שהילד יותר רגוע. למי שמכיר ילדים עם אוטיזם, מדובר בילדים לא רגועים, הם בוכים הרבה וקשה מאד להרגיע אותם. אחרי המנה הזו זה פשוט היה מאד בולט שהוא יותר רגוע".
"בימים הבאים, ראינו שינוי משמעותי בתפקוד. אריאל בהתחלה לא הבין דבר. הוא לא תקשר בכלל. אחרי העירוי של הדם הטבורי, ראינו תזוזות חיוביות. הוא התחיל לתקשר אמנם לא במילים אבל במעשים. בתגובות. אצל ילד אוטיסט זה הבדל של שמים וארץ".
"כיום, אריאל כבר בן 5 לאחר פעמיים של עירוי דם טבורי", אומרת טל, "הוא אמנם לא מדבר אבל מבין הכל. הוא מתקשר ומביע את עצמו בדרכים רבות והדבר מקל מאד על ההתנהלות איתו ועל התפקוד של המשפחה כולה".
"אני ממליצה לכל אחת לעשות את הפעולה הפשוטה הזו", היא אומרת בהתרגשות, "לפעמים זה רק עניין של מודעות, כי הרבה מהנשים שאני מדברת איתם על הנושא בכלל לא מכירות אותו. מדובר בפרוצדורה מאד קלה ופשוטה שלא כרוכה בכאב, פשוט מלקטים את הדם מחבל הטבור וזהו, יש כאן מתנה משמים למה לא פשוט להשתמש בו?"
שיפור תפקודי באוטיזם
לצערנו כיום אחד מכל 88 ילדים שנולדים מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. לאוטיזם יש גורמים רבים שאחריהם קשה מאד להתחקות, רק כ30% מהגורמים הם גנטיים אך מקרים רבים אחרים נקשרים, ככל הנראה, לתופעות פיזיולוגיות במהלך ההריון כגון דלקות מסויימות וכן כתוצאה אפשרית השפעה של המערכת החיסונית.
בבית החולים שיבא, אשר דורג כאחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם, משמרים דם טבורי כבר מעל 20 שנה, חוקרים מזה שנים את הפוטנציאל הרפואי של הדם הטבורי בטיפול בהפרעות נוירולוגיות שונות ומציעים את האפשרות לשמר דם טבורי בשל הפוטנציאל הרב הטמון בו לסיוע בבעיות בעתיד בטיפול ביולוגי מותאם.
הורים לילדים אוטיסטים, מספרים כי השימוש בדם הטבורי משפר את התפקוד בכל מה שנוגע לתקשורת ולפיתוח שפה. חלק מהם אף מעידים כי לא ציפו כלל לרמה כזו של התפתחות אצל ילדיהם ולא האמינו שיזכו לראות אותם מגיעים לשלב כל כך מתקדם.
פשוט לשמור כתעודת ביטוח
את הדם הטבורי, אומרים בבנק הדם הטבורי, כדאי לשמור לא רק בגלל בעיות של אוטיזם, כיום ידוע שנעשה שימוש מחקרי בחומר היקר הזה לטיפול ביותר מ-80 סוגים של מחלות שונות, חלקן בעלות אופי גנטי או אוטואימוני וכן עבור הפרעות מטבוליות נדירות.
בנקודת הזמן הזו, הטיפול באמצעות דם טבורי, אמנם נמצא בשלבי מחקר ופיתוח, אך חוקרים סבורים שעם התקדמות התחום הרפואי הזה, יתכן וימצאו בו עוד ועוד שימושים רפואיים העשויים להתגלות כמצילי חיים.
"לא כיף להתעורר מאוחר מדי", אומרת טל לסיכום, "הרבה אנשים מגיעים לאחר כמה חודשים אם עדיין אפשר לשמר ולצערנו זה לא שייך... הזמן היחיד שאפשר לעשות את זה הוא מייד לאחר הלידה ולאחר מכן כבר פספסנו את המועד. לכן אני אומרת לכל מי שבא לשאול אותי, אל תהיו חכמים בדיעבד, עשו את זה בזמן ותחסכו לעצמכם עגמת נפש לאחר מכן והעיקר שתהיה רפואה שלימה לכולם".
לחצו כאן למידע נוסף על שימור דם טבורי>>
הנושאים החמים