הנושאים החמים
סביר להניח שאתם יודעים מה זה תמ"א 38.
ובטח מבינים את הצורך בחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה.
אבל מה כל זה קשור להרחבה קטנה,
ולפעמים אפילו רק בניית מרפסת בדירה סטנדרטית?
חיזוק מבנים.
מה זה אומר בכלל?
מתי נדרשים לכך?
והכי קריטי - האם יתכן שבגלל זה לא תוכלו להרחיב בכלל??
(ספוילר - לצערי הרב, פעמים רבות התשובה היא כן!)
חיזוק מבנים, מה זה?
כל בניין שנבנה אחרי 1980 נבנה ע"פ תקן ישראלי 413.
התקן קובע הוראות קונסטרוקטיביות לגבי עמידות של מבנים ברעידות אדמה.
לפני 1980 לא הייתה חובה חוקית לבנות לפי התקן,
ולכן מבנים ישנים נדרשים לעבור חיזוק ע"מ לעמוד בפני רעידות אדמה.
ההליך המוכר לכולנו, זה תמ"א 38 - בו היזם מחזק את המבנה,
ותמורה לזאת, מקבל קומות עם דירות חדשות.
בשנים האחרונות (מעל עשור) התחילו לדרוש
להכניס סעיף "חיזוק מבנים" בתקנון התב"ע.
סעיף זה מחייב לבדוק את הצורך בחיזוק המבנה לפי ת"י 413,
כתנאי להיתרי בניה והרחבות בשטח.
עד לפני כמה שנים, המהנדס שליווה את ההיתר, היה מצהיר שלא נדרש חיזוקים בגין התוספת, וזה היה מספיק.
בשנים האחרונות, נכנס בירושלים "נוהל בקרה הנדסית"
כאשר נרצה להוציא היתר עבור הרחבות בבניין ישן הנבנה לפני 1980,
וההרחבות המוצעות הן מכח תב"ע שקבעה בהוראותיה (בתקנון)
סעיף של חיזוק מבנים כפי שפרטתי לעיל,
נצטרך לעבור כתנאי לפתיחת התיק - נוהל בקרה הנדסית.
בתהליך זה, המהנדס שמלווה את ההיתר, נפגש עם הבקר האחראי
ומנסה להציג לו פתרון הנדסי שימנע את הצורך בחיזוק המבנה.
חשוב לדעת
אם הבניין נבנה לפני 1980, אבל בתב"ע שחלה עליו, אין סעיף חיזוק מבנים
לא נצטרך לעבור הליך בקרה הנסית!
מספיק שהמהנדס המלווה יצהיר שלא נדרש חיזוק לבניין.
וכן, גם במקרים בהם יש בתקנון סעיף חיזוק מבנים,
אבל הבניין נבנה אחרי 1980- לא דורשים היום לעבור הליך בקרה הנדסית.
איך אפשר להמנע מהחובה בחיזוק המבנה?
אם תוספת הבניה המבוקשת היא בצד המבנה ולא על גג הבניין,
וצומחת מהקרקע (לא יושבת על הרחבה של שכן),
אז הפתרון הוא פשוט.
המהנדס יתכנן את ההרחבה עם "תפר", שזה בעצם הפרדה בין הבניה החדשה לבניה הישנה, בצורה כזו שהתוספת החדשה לא מעמיסה משקל נוסף על הבניין הקיים.
וכך, יקבל אישור מבקרה הנדסית שבו פוטרים מהצורך בחיזוק המבנה.
ומה כאשר מדובר בבניה על גג קיים?
שם הסיפור בד"כ ממש מורכב!
בעז"ה אכתוב וארחיב על מקרים אלו בפרק הבא,
על פתרונות אפשריים (אם בכלל)
אורך זמן התהליך עד קבלת האישור (המון!!), ועוד.
ובטח מבינים את הצורך בחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה.
אבל מה כל זה קשור להרחבה קטנה,
ולפעמים אפילו רק בניית מרפסת בדירה סטנדרטית?
חיזוק מבנים.
מה זה אומר בכלל?
מתי נדרשים לכך?
והכי קריטי - האם יתכן שבגלל זה לא תוכלו להרחיב בכלל??
(ספוילר - לצערי הרב, פעמים רבות התשובה היא כן!)
חיזוק מבנים, מה זה?
כל בניין שנבנה אחרי 1980 נבנה ע"פ תקן ישראלי 413.
התקן קובע הוראות קונסטרוקטיביות לגבי עמידות של מבנים ברעידות אדמה.
לפני 1980 לא הייתה חובה חוקית לבנות לפי התקן,
ולכן מבנים ישנים נדרשים לעבור חיזוק ע"מ לעמוד בפני רעידות אדמה.
ההליך המוכר לכולנו, זה תמ"א 38 - בו היזם מחזק את המבנה,
ותמורה לזאת, מקבל קומות עם דירות חדשות.
בשנים האחרונות (מעל עשור) התחילו לדרוש
להכניס סעיף "חיזוק מבנים" בתקנון התב"ע.
סעיף זה מחייב לבדוק את הצורך בחיזוק המבנה לפי ת"י 413,
כתנאי להיתרי בניה והרחבות בשטח.
עד לפני כמה שנים, המהנדס שליווה את ההיתר, היה מצהיר שלא נדרש חיזוקים בגין התוספת, וזה היה מספיק.
בשנים האחרונות, נכנס בירושלים "נוהל בקרה הנדסית"
כאשר נרצה להוציא היתר עבור הרחבות בבניין ישן הנבנה לפני 1980,
וההרחבות המוצעות הן מכח תב"ע שקבעה בהוראותיה (בתקנון)
סעיף של חיזוק מבנים כפי שפרטתי לעיל,
נצטרך לעבור כתנאי לפתיחת התיק - נוהל בקרה הנדסית.
בתהליך זה, המהנדס שמלווה את ההיתר, נפגש עם הבקר האחראי
ומנסה להציג לו פתרון הנדסי שימנע את הצורך בחיזוק המבנה.
חשוב לדעת
אם הבניין נבנה לפני 1980, אבל בתב"ע שחלה עליו, אין סעיף חיזוק מבנים
לא נצטרך לעבור הליך בקרה הנסית!
מספיק שהמהנדס המלווה יצהיר שלא נדרש חיזוק לבניין.
וכן, גם במקרים בהם יש בתקנון סעיף חיזוק מבנים,
אבל הבניין נבנה אחרי 1980- לא דורשים היום לעבור הליך בקרה הנדסית.
איך אפשר להמנע מהחובה בחיזוק המבנה?
אם תוספת הבניה המבוקשת היא בצד המבנה ולא על גג הבניין,
וצומחת מהקרקע (לא יושבת על הרחבה של שכן),
אז הפתרון הוא פשוט.
המהנדס יתכנן את ההרחבה עם "תפר", שזה בעצם הפרדה בין הבניה החדשה לבניה הישנה, בצורה כזו שהתוספת החדשה לא מעמיסה משקל נוסף על הבניין הקיים.
וכך, יקבל אישור מבקרה הנדסית שבו פוטרים מהצורך בחיזוק המבנה.
ומה כאשר מדובר בבניה על גג קיים?
שם הסיפור בד"כ ממש מורכב!
בעז"ה אכתוב וארחיב על מקרים אלו בפרק הבא,
על פתרונות אפשריים (אם בכלל)
אורך זמן התהליך עד קבלת האישור (המון!!), ועוד.
