ביקור סדיר אצל רופא שיניים הוא חיוני, גם כאשר לא מורגשים כאבים. לפי קופות החולים, יש להיבדק אחת לשנה, ובמקרים של גורמי סיכון כמו נטייה לעששת, מחלות חניכיים או סכרת – אף לעיתים תכופות יותר. רופא השיניים אמור לבדוק את חלל הפה ולעיתים לבצע צילומים כדי לאתר בעיות מוקדמות.

עם הגיל, הצורך בטיפולי שיניים עולה – מבני נוער המטופלים באורתודנטיה ועד לאנשים מבוגרים הסובלים מבלאי טבעי או תופעות לוואי של תרופות. טיפולים אלה חיוניים לא רק למניעת כאבים או שמירה על מראה אסתטי, אלא גם בגלל קשר מוכח בין זיהומים בפה לבין מחלות קשות כמו התקפי לב ואירועים מוחיים.

נוכח חשיבות הטיפול, נדרש מרופא השיניים מקצועיות גבוהה וזהירות יתרה. עם זאת, לעיתים עלולות להתרחש תקלות בטיפול – לא כל טעות תיחשב לרשלנות רפואית, אך יש מקרים שבהם ניתן להוכיח סטייה מסטנדרט סביר ולקבל פיצוי בהתאם לדיני הנזיקין.

מהי רשלנות רפואית בטיפול שיניים?

רשלנות רפואית נוצרת כאשר רופא שיניים לא פועל לפי רמת הזהירות המצופה מרופא סביר, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. לא כל כשל או נזק מהווים עילה לתביעה – יש להוכיח כי התקיימה סטייה מהנורמה המקצועית, ושהסטייה היא שגרמה לנזק.

מקרה לדוגמא: במהלך טיפול שיניים שבוצע לילד, נפלה המראה המחוברת למכשיר והילד בלע אותה. המשפחה קיבלה פיצוי של עשרות אלפי שקלים בשל רשלנות המרפאה שלא דאגה למכשירים תקינים.

מקרה לדוגמא נוסף: רופאת שיניים נתנה חומר טשטוש לפעוט בן שנתיים, לצורך טיפול שגרתי, אך כשסיימה את הטיפול גילתה שהילד אינו מתעורר. בהמשך נקבע מותו. ועדת המשמעת קבעה כי הרופאה התרשלה בכך שלא ניטרה את נשימתו ואת רמת החמצן בדמו כנדרש, ולא פעלה לפי הנהלים להרדמה. במקרה זה הוגשה תביעת רשלנות רפואית נגד הרופאה והמשפחה, קיבלה פיצוי, דבר שכמובן לא יחזיר את הילד אך יכול לנחם במעט.

רשלנות רפואית בטיפול שיניים יכולה לכלול:

  • חוסר תשומת לב לסימני מצוקה, במיוחד תחת טשטוש​
  • הימנעות מניטור חיוני (לב, חמצן)​
  • שימוש בציוד או חומרים לא מתאימים​
  • אי קבלת היסטוריה רפואית של המטופל​
  • ביצוע הליכים מיותרים או שגויים (עקירה או סתימה בשן הלא נכונה)​
  • אי אבחון בעיות חמורות (כמו גידול או דלקת חניכיים)​
  • ביצוע טיפול על ידי טכנאי לא מוסמך​
  • מתן הסבר חלקי או חסר לפני טיפול, ללא הסכמה מדעת​
  • נזק עצבי כתוצאה מזריקה לא מדויקת​
  • טיפול אורתודנטי שגוי (כגון טיפול מוקדם מדי, היעדר קיבוע, הימנעות מעקירה נדרשת)​
שלבי הגשת תביעת רשלנות רפואית

כאשר מתעורר חשד לרשלנות, יש לפעול באופן מסודר:
  1. איסוף תיעוד רפואי – כולל צילומי שיניים, תיקי טיפולים ותיעוד מהשלב שלפני הטיפול הרשלני ואחריו.​
  2. תיעוד נזק כלכלי – שמירת תלושי שכר, דו"חות מס, תיעוד ימי מחלה וכדומה, כדי להוכיח הפסדים.​
  3. חוות דעת רפואית – עורך הדין מעביר את המסמכים לרופא מומחה שיבחן אם הייתה רשלנות, ומהי דרגת הנכות שנגרמה.​
  4. הגשת תביעה – במידה ויש עילה, מוגשת תביעה לבית המשפט בצירוף חוות הדעת הרפואית. בהמשך עשוי להתבצע בירור נוסף על ידי מומחים נוספים.​
בית המשפט בוחן את כל הראיות, חוות הדעת, והתנהלות הצדדים – וקובע האם מדובר ברשלנות והאם למטופל מגיע פיצוי.

מה עושים אם עברתי טיפול שיניים רשלני?
  • לפנות מיד לרופא שיניים מומחה כדי לצמצם את הנזק הרפואי והאסתטי.​
  • לשמור תיעוד מלא – כל צילום, מסמך או חוות דעת עשויים לסייע בעתיד.​
  • לפנות לעורך דין מומחה ברשלנות רפואית – כדי לבדוק את סיכויי התביעה, להפנות לרופא מומחה ולהגיש תביעה במידת הצורך.​
התייעצות משפטית מוקדמת יכולה לשפר את סיכויי ההצלחה, לקצר את משך ההליך המשפטי ולהבטיח קבלת פיצוי מלא על הנזק שנגרם.

הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בטיפול בנפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, פגיעות תלמידים ורשלנות רפואית והינה הבעלים של אתר "תאונה" www.teuna.org.

ליצירת קשר טלפון: 050-6543601 דוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>