הנושאים החמים
"בוקר טוב, הרב המנהל", דני מזגנים מציץ אל חדר המנהל בתלמוד התורה "מפי עוללים". הוא חדור מרץ, כמו תמיד לקראת פרויקט משמעותי.
"בוקר טוב, הרב דני", המנהל שמח לקראתו. סוף סוף איש מקצוע שמגיע בזמן, לא יאומן! "אז אנחנו מתחילים להתקין היום את המזגנים החדשים, בסייעתא דשמיא?"
"מתחילים וגם מסיימים", מאשר דני.
המנהל קם, יוצא יחד עם איש המזגנים אל המסדרונות הארוכים. המסדרונות שמלאים במהלך השנה בילדים צוהלים ובמלמדים ממהרים – ריקים עכשיו, כיאה לתקופת בין הזמנים. אבל שלא כמו בכל שנה, הפעם הם דווקא מלאי המולה, אבל המולה מסוג שונה. בעלי מקצוע שונים, פועלי בנין ערבים וקבלן טרוד שמתרוצץ מכאן לשם – הם הנוף שממלא עכשיו את מסדרונות תלמוד התורה. סוף סוף הם קיבלו תקציב לשפץ את המבנה הישן והמתפורר שלהם, להוסיף כיתות לימוד ולשפץ את הכיתות הקיימות, שכבר היו במצב מחפיר ממש.
המנהל מדמיין את פניהם המופתעות של המלמדים והילדים שיגיעו לכאן בראש חודש אלול, ורווה נחת. עכשיו אומנם הכל מבולגן, אבל עוד מעט... עוד מעט כבר הכל ייראה אחרת!
"תתחיל מהאגף של הכיתות הנמוכות", מורה המנהל לדני מזגנים, "כמו שסיכמנו – מזגן אחד בכל כיתה, וכשתגיע לאולם תקרא לי, נראה איפה כדאי למקם כל מזגן".
"אם אני צריך עזרה טכנית – מי נמצא בשטח?" מברר דני, ממקם במיומנות את הסולם בכיתה א'.
"יש כאן את פועלי השיפוצים של הקבלן, תראה מי זמין לעזור לך", מבקש המנהל, וכבר נעלם מהשטח. יש לו עוד המון עבודה משלו.
דני מתחיל את העבודה, שורק לעצמו בשקט. נחמד לעבוד במקום ריק ושקט, בלי צופים ומפריעים.
"הי, תגיד", הוא צועק לעבר אחד הפועלים שמסתובב בשטח, "החשמל מנותק?"
הפועל נעלם, הולך לברר עם הקבלן. "הקבלן אמר שהורידו את כל הלוח חשמל", הוא צועק לו בחזרה, מניף ידו בתנועת הרגעה, "הכל בסדר".
"מצוין, תודה!" קורא דני לעומתו, ממקם את המזגן במקומו. ואז... היד שלו נוגעת באחד מחוטי החשמל החשופים, וזרם חשמל עז מורגש בידו, מעיף אותו בעוצמה אדירה אל הרצפה. החשמל! הוא לא היה מנותק! זו המחשבה היחידה שחולפת בראשו, רגע לפני שהכרתו מתחילה להתערפל.
המולה פורצת אל הכיתה השקטה. הפועל שעבר במסדרון שמע קול חבטה ומיהר להזעיק עזרה.
"דני, דני!" קורא המנהל בבהלה.
דני ממקד את מבטו. "איי---, הוא גונח, "איי--- כואב!"
הוא חי, הוא בהכרה. כולם נושמים בהקלה.
מישהו בעל תושייה הזמין כנראה אמבולנס, כי שני פרמדיקים פורצים פנימה, שולחים החוצה את קהל המתגודדים.
הם מעניקים לדני טיפול ראשוני. בוחנים את היד שהתחשמלה, מקבעים את הקרסול שהתעקם בנפילה, מעלים אותו על אלונקה.
"נתפלל עליך, דני", מבטיח המנהל בשם כולם. הוא חש אחריות ודאגה לאיש המקצוע שהזמין. הייתה כאן רשלנות... אבל של מי?
בערב הולך המנהל לבקר את הפצוע.
"מה שלומך, דני?" הוא מתעניין באכפתיות.
"ה' יעזור, ה' יעזור", הוא נאנח, "לא קל... הרופאים אומרים ששבר בקרסול הוא עסק לא פשוט. ייקח לו זמן להחלים, וגם אחר כך, לטפס על סולמות אני כבר לא אוכל..."
המנהל שותק בהשתתפות. "ומה עם הגשת תביעה לביטוח לאומי?" הוא מתעניין. דני מביט בו, תוהה.
"עברת תאונת עבודה", מסביר המנהל, הבקי בסעיפי החוק מתוקף תפקידו, "ביטוח לאומי אמורים לשלם לך דמי פגיעה על התקופה שבה אתה לא יכול לעבוד. חוץ מזה, אם הפציעה הזו תמשיך ללוות אותך – יהיו לך אחוזי נכות, ותהיה זכאי למענק נכות חד פעמי, ולגמלת נכות חודשית".
"אני... מה, לא מבין בזה..." הוא ממלמל בייאוש.
"זה כסף שמגיע לך, ואין סיבה שלא תקבל אותו", אומר המנהל בביטחון, "אבל בגלל שלא תמיד ביטוח לאומי שמחים לתת את מה שהם חייבים – כדאי לך לקחת עורך דין שיעזור לך להגיש את הבקשה, ולוודא שמשלמים לך את מה שאתה אמור לקבל".
"זה רעיון טוב", זיק ניצת בעיניו הכבויות של דני, "אתה מכיר עורכי דין? למי לפנות?"
"מהניסיון שלי, לך לעורכת דין פינקלשטיין", ממליץ המנהל, מחפש בפלאפון את המספר של משרד עורכי הדין, "היא מומחית בתחום של הגשת בקשות וערעורים לביטוח לאומי, ויש לה הצלחות גדולות, ברוך ה'. אתה רושם את המספר?"
חודשיים אחר כך מתקשר דני אל המנהל.
"המנהל", הוא קורא בשמחה, "תודה על העזרה! במשרד עורכי הדין הגישו לי את הבקשה, וברוך ה' קיבלתי דמי פגיעה ומענק נכות, ומעכשיו אקבל בכל חודש גמלת נכות. תודה שהיית שליח טוב!"
נפצעתם מתאונת עבודה? אולי גם לכם מגיעים פיצויים!
וכמו בכל דבר אחר, מומלץ תמיד לפנות אל המומחים.
שירה פינקלשטיין, משרד עורכי דין המתמחה בתאונת דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית
ובטוח לאומי, כאן בשבילכם.
לפרטים וליצירת קשר- טל: 050-6543601
דוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
אתר: www.teuna.org www.fs-law.co.il
לתשומת לב! אין לפנות לערכאות, ללא שאלת רב המאשר זאת מבחינה הלכתית.
"בוקר טוב, הרב דני", המנהל שמח לקראתו. סוף סוף איש מקצוע שמגיע בזמן, לא יאומן! "אז אנחנו מתחילים להתקין היום את המזגנים החדשים, בסייעתא דשמיא?"
"מתחילים וגם מסיימים", מאשר דני.
המנהל קם, יוצא יחד עם איש המזגנים אל המסדרונות הארוכים. המסדרונות שמלאים במהלך השנה בילדים צוהלים ובמלמדים ממהרים – ריקים עכשיו, כיאה לתקופת בין הזמנים. אבל שלא כמו בכל שנה, הפעם הם דווקא מלאי המולה, אבל המולה מסוג שונה. בעלי מקצוע שונים, פועלי בנין ערבים וקבלן טרוד שמתרוצץ מכאן לשם – הם הנוף שממלא עכשיו את מסדרונות תלמוד התורה. סוף סוף הם קיבלו תקציב לשפץ את המבנה הישן והמתפורר שלהם, להוסיף כיתות לימוד ולשפץ את הכיתות הקיימות, שכבר היו במצב מחפיר ממש.
המנהל מדמיין את פניהם המופתעות של המלמדים והילדים שיגיעו לכאן בראש חודש אלול, ורווה נחת. עכשיו אומנם הכל מבולגן, אבל עוד מעט... עוד מעט כבר הכל ייראה אחרת!
"תתחיל מהאגף של הכיתות הנמוכות", מורה המנהל לדני מזגנים, "כמו שסיכמנו – מזגן אחד בכל כיתה, וכשתגיע לאולם תקרא לי, נראה איפה כדאי למקם כל מזגן".
"אם אני צריך עזרה טכנית – מי נמצא בשטח?" מברר דני, ממקם במיומנות את הסולם בכיתה א'.
"יש כאן את פועלי השיפוצים של הקבלן, תראה מי זמין לעזור לך", מבקש המנהל, וכבר נעלם מהשטח. יש לו עוד המון עבודה משלו.
דני מתחיל את העבודה, שורק לעצמו בשקט. נחמד לעבוד במקום ריק ושקט, בלי צופים ומפריעים.
"הי, תגיד", הוא צועק לעבר אחד הפועלים שמסתובב בשטח, "החשמל מנותק?"
הפועל נעלם, הולך לברר עם הקבלן. "הקבלן אמר שהורידו את כל הלוח חשמל", הוא צועק לו בחזרה, מניף ידו בתנועת הרגעה, "הכל בסדר".
"מצוין, תודה!" קורא דני לעומתו, ממקם את המזגן במקומו. ואז... היד שלו נוגעת באחד מחוטי החשמל החשופים, וזרם חשמל עז מורגש בידו, מעיף אותו בעוצמה אדירה אל הרצפה. החשמל! הוא לא היה מנותק! זו המחשבה היחידה שחולפת בראשו, רגע לפני שהכרתו מתחילה להתערפל.
המולה פורצת אל הכיתה השקטה. הפועל שעבר במסדרון שמע קול חבטה ומיהר להזעיק עזרה.
"דני, דני!" קורא המנהל בבהלה.
דני ממקד את מבטו. "איי---, הוא גונח, "איי--- כואב!"
הוא חי, הוא בהכרה. כולם נושמים בהקלה.
מישהו בעל תושייה הזמין כנראה אמבולנס, כי שני פרמדיקים פורצים פנימה, שולחים החוצה את קהל המתגודדים.
הם מעניקים לדני טיפול ראשוני. בוחנים את היד שהתחשמלה, מקבעים את הקרסול שהתעקם בנפילה, מעלים אותו על אלונקה.
"נתפלל עליך, דני", מבטיח המנהל בשם כולם. הוא חש אחריות ודאגה לאיש המקצוע שהזמין. הייתה כאן רשלנות... אבל של מי?
בערב הולך המנהל לבקר את הפצוע.
"מה שלומך, דני?" הוא מתעניין באכפתיות.
"ה' יעזור, ה' יעזור", הוא נאנח, "לא קל... הרופאים אומרים ששבר בקרסול הוא עסק לא פשוט. ייקח לו זמן להחלים, וגם אחר כך, לטפס על סולמות אני כבר לא אוכל..."
המנהל שותק בהשתתפות. "ומה עם הגשת תביעה לביטוח לאומי?" הוא מתעניין. דני מביט בו, תוהה.
"עברת תאונת עבודה", מסביר המנהל, הבקי בסעיפי החוק מתוקף תפקידו, "ביטוח לאומי אמורים לשלם לך דמי פגיעה על התקופה שבה אתה לא יכול לעבוד. חוץ מזה, אם הפציעה הזו תמשיך ללוות אותך – יהיו לך אחוזי נכות, ותהיה זכאי למענק נכות חד פעמי, ולגמלת נכות חודשית".
"אני... מה, לא מבין בזה..." הוא ממלמל בייאוש.
"זה כסף שמגיע לך, ואין סיבה שלא תקבל אותו", אומר המנהל בביטחון, "אבל בגלל שלא תמיד ביטוח לאומי שמחים לתת את מה שהם חייבים – כדאי לך לקחת עורך דין שיעזור לך להגיש את הבקשה, ולוודא שמשלמים לך את מה שאתה אמור לקבל".
"זה רעיון טוב", זיק ניצת בעיניו הכבויות של דני, "אתה מכיר עורכי דין? למי לפנות?"
"מהניסיון שלי, לך לעורכת דין פינקלשטיין", ממליץ המנהל, מחפש בפלאפון את המספר של משרד עורכי הדין, "היא מומחית בתחום של הגשת בקשות וערעורים לביטוח לאומי, ויש לה הצלחות גדולות, ברוך ה'. אתה רושם את המספר?"
חודשיים אחר כך מתקשר דני אל המנהל.
"המנהל", הוא קורא בשמחה, "תודה על העזרה! במשרד עורכי הדין הגישו לי את הבקשה, וברוך ה' קיבלתי דמי פגיעה ומענק נכות, ומעכשיו אקבל בכל חודש גמלת נכות. תודה שהיית שליח טוב!"
נפצעתם מתאונת עבודה? אולי גם לכם מגיעים פיצויים!
וכמו בכל דבר אחר, מומלץ תמיד לפנות אל המומחים.
שירה פינקלשטיין, משרד עורכי דין המתמחה בתאונת דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית
ובטוח לאומי, כאן בשבילכם.
לפרטים וליצירת קשר- טל: 050-6543601
דוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
אתר: www.teuna.org www.fs-law.co.il
לתשומת לב! אין לפנות לערכאות, ללא שאלת רב המאשר זאת מבחינה הלכתית.
