הנושאים החמים
גבולות: קוים המבדילים בּין דבר לדבר; סוף; קָצֶה; נקוּדה או קו שאין להַגיעַ אל מֵעֵבֶר אליהם.
יצירתיות: כּוחַ היצירה; כּושֶר היצירה; פעילות אנושית המייצרת רעיונות או ידע חדשים, בד"כ על ידי בחינת נתונים כדי להשיג תוצאות ייחודיות.
והיה בחור אמיץ אחד שהבין ששני ההגדרות הנ"ל הם מעבר להפכים. הם שני גורמים שאחד מוביל לשני: גבולות מעירים את היצירתיות החבויה. וכשהוא פרסם את התאוריה הפרדוקסלית מרחיקת הלכת שלו, היו לו מתנגדים. אבל הוא לא חזר בו; האמת היתה בידיו. במאמר זה נצלול למציאות שמעבר להגדרה שהציב ארתור קויסטלר, לקיומה עוד קודם שהוא העלה אותה על דעתו.
אי אז, לפני אלפי שנים, מול עיניהם של המצביאים הרומאים עמדה מטרה נעלה שבעבורה הם היו מוכנים לעשות הכל: כיבוש העולם. וכנגד הרצון העז שלהם לא עמד שום דבר, גם לא הצבא החזק ביותר, ואפילו לא חומות מבוצרות שנבנו במשך עשרות שנים. אבל זה לא בא להם בהינף אצבע. החומות הפיזיות לא חסמו להם את דרכי המחשבה היצירתיות ואף להפך: דווקא קירות האבן החלקלקים והאטומים הללו פרצו את מה שכולם חשבו לבלתי ניתן לפריצה. וכך הומצא המנוף הראשון, שהטיס בליסטראות במהירות מסחררת, וניפץ את הגבולות כולם, תרתי משמע. מאות שנים אחריהם, במרחק של אלפי קילומטרים, היו עוד אנשים שהפכו את הגבולות שלהם ליתרון אישי. מחוסר ספרי לימוד וכתבי קודש, תלמידים תימנים למדו לקרוא הפוך כבר מגילאים צעירים מאוד. הם לא נתנו לחסר שלהם להשפיע לרעה, ואף ניתבו אותו לפיתוח חושי מחוכם.
בפריצת גבולות בדרכים יצירתיות השתמשו חיילים, לצרכי הישרדות, לאורך הדורות. עשרות ומאות צפנים ושיטות הצפנה שונות הומצאו ע"י אנשים משכילים ושאינם כאחד, מתוך הכרח של הערמה על האויב. הסכנה שארבה להם אם מילותיהם יתומללו ויובנו הובילה אותם לקידודים גאוניים שאת חלקם לקח לאדם שלא היה מעורב בכתיבה או שאליו מוען השדר שנים רבות לפצחם. הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא צופן ויג'נר, שהומצא ע"י בלזה דה ויג'נר- כימאי ומדען צרפתי שחי במאה ה-16, כשהצרפתים הבינו ששיטות ההצפנה הסטנדרטיות כבר גלויות לכל. הצופן שלו, שהיווה פריצת דרך משמעותית בכל הנוגע לכתיבת צפנים, פוצח רק בראשית המאה ה-20, אחרי עשורים של נסיונות עקר לפצח את המפתח המבריק עליו ישב הצופן.
הבאים לפרוץ גבולות הם תלמידים מכל הזמנים, ולאו דווקא מסיבות קיומיות. כשמילוי תאוות כגון אכילה, שתיה, יציאה מהשיעור וכדו' עומדים בפניהם ואף דווקא בגללם, יצר הקונדסיות מופעל במלוא העוצמה ומוציא לאור תכניות פעולה שלא היו מביישות ארגוני ביון מתוחכמים ומאפיות ותיקות. ואם כבר מדברים על מאפיות ופרדוקס המגבלות, שווה להציץ אחורה בזמן, אל תקופת היובש בארה"ב. אנדרו וולסטד, מי שאיחד תחתיו את תומכי חוק היובש ואף הוביל לחקיקתו, לא דמיין שזה יגרום לתופעה הפוכה מהרצוי: ייצור המשקאות החריפים זינק ביותר מ30%. כמעט כל אמריקאי ממוצע הצטרף לארגונים מחתרתיים שייצרו בירה ומשקאות נוספים בתנאים לא תנאים, כגון מרתפים טחובים בין השנים 1920-1933, השנים בהם החוק היה בתוקף. חדוות היצירה שלהם גברה דווקא כשהגבילו את הרגלי השתייה שלהם לצרכי דת בלבד.
היצירתיות של האנשים הבאים עליהם נדבר בוקעת את הגבולות הבלתי קיימים של היצירתיות. בנאס"א מחפשים להציב גבולות ע"מ לפרוץ אותם. שיטה מקורית זו הובילה לעשרות אלפי פיתוחים קטנים-גדולים שמובילים מגמת פריצת דרך מדהימה בכל התחומים: בריאות, חינוך, חלל, מדעים, תעשייה, פיתוח ועוד. הם הבינו את מה שארתור קויסטלר הבין- חוקים וכללים הם אלו שגורמים ליצירתיות מתפרצת ולתוצאות בלתי צפויות. המטרה הרשמית של נאס"א, לעת עתה, הינה חקירת המאדים. אם נחשוב על כך לעומק, האינטרסים של נאס"א על המאדים מתגמדים משמעותית מול כל מה שהם השיגו עד עכשיו, בדרך לכוכב המרוחק והבלתי מוכר. בכך שהם הציבו יעד שאפתני הם גרמו למדענים, לביולוגים, לפיזיקאים, לחוקרי הפלנטות למיניהם ולכל שאר המקצוענים שעובדים בשבילם לפרוץ מהנתיב המרכזי של 'גילוי סודות המאדים' לעוד עשרות נתיבים חדשניים שמובילים לידע נוסף בתחומים רבים.
ניתן להסיק מהנאמר שלא רק שחסמים אינם הורגים את היצירתיות הטבעית אלא אף להפך- הם מרגשים, מאתגרים ומסקרנים את היכולות שלנו, ומסוגלים לתת לנו את ה'פוש' להגיע לתוצאות בלתי נתפסות. או כמו שג'ייק אליסון- במאי, שחקן, תסריטאי ושדרן רדיו אמריקאי בעל שם עולמי קורא לזה: 'בכל אחד מאיתנו קיים היצור המגניב הזה שמעוניין להרוס ולנתץ את כל הגבולות שהעולם הציב לו. תנו לו; התוצאות יהיו מדהימות'.
יצירתיות: כּוחַ היצירה; כּושֶר היצירה; פעילות אנושית המייצרת רעיונות או ידע חדשים, בד"כ על ידי בחינת נתונים כדי להשיג תוצאות ייחודיות.
והיה בחור אמיץ אחד שהבין ששני ההגדרות הנ"ל הם מעבר להפכים. הם שני גורמים שאחד מוביל לשני: גבולות מעירים את היצירתיות החבויה. וכשהוא פרסם את התאוריה הפרדוקסלית מרחיקת הלכת שלו, היו לו מתנגדים. אבל הוא לא חזר בו; האמת היתה בידיו. במאמר זה נצלול למציאות שמעבר להגדרה שהציב ארתור קויסטלר, לקיומה עוד קודם שהוא העלה אותה על דעתו.
אי אז, לפני אלפי שנים, מול עיניהם של המצביאים הרומאים עמדה מטרה נעלה שבעבורה הם היו מוכנים לעשות הכל: כיבוש העולם. וכנגד הרצון העז שלהם לא עמד שום דבר, גם לא הצבא החזק ביותר, ואפילו לא חומות מבוצרות שנבנו במשך עשרות שנים. אבל זה לא בא להם בהינף אצבע. החומות הפיזיות לא חסמו להם את דרכי המחשבה היצירתיות ואף להפך: דווקא קירות האבן החלקלקים והאטומים הללו פרצו את מה שכולם חשבו לבלתי ניתן לפריצה. וכך הומצא המנוף הראשון, שהטיס בליסטראות במהירות מסחררת, וניפץ את הגבולות כולם, תרתי משמע. מאות שנים אחריהם, במרחק של אלפי קילומטרים, היו עוד אנשים שהפכו את הגבולות שלהם ליתרון אישי. מחוסר ספרי לימוד וכתבי קודש, תלמידים תימנים למדו לקרוא הפוך כבר מגילאים צעירים מאוד. הם לא נתנו לחסר שלהם להשפיע לרעה, ואף ניתבו אותו לפיתוח חושי מחוכם.
בפריצת גבולות בדרכים יצירתיות השתמשו חיילים, לצרכי הישרדות, לאורך הדורות. עשרות ומאות צפנים ושיטות הצפנה שונות הומצאו ע"י אנשים משכילים ושאינם כאחד, מתוך הכרח של הערמה על האויב. הסכנה שארבה להם אם מילותיהם יתומללו ויובנו הובילה אותם לקידודים גאוניים שאת חלקם לקח לאדם שלא היה מעורב בכתיבה או שאליו מוען השדר שנים רבות לפצחם. הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא צופן ויג'נר, שהומצא ע"י בלזה דה ויג'נר- כימאי ומדען צרפתי שחי במאה ה-16, כשהצרפתים הבינו ששיטות ההצפנה הסטנדרטיות כבר גלויות לכל. הצופן שלו, שהיווה פריצת דרך משמעותית בכל הנוגע לכתיבת צפנים, פוצח רק בראשית המאה ה-20, אחרי עשורים של נסיונות עקר לפצח את המפתח המבריק עליו ישב הצופן.
הבאים לפרוץ גבולות הם תלמידים מכל הזמנים, ולאו דווקא מסיבות קיומיות. כשמילוי תאוות כגון אכילה, שתיה, יציאה מהשיעור וכדו' עומדים בפניהם ואף דווקא בגללם, יצר הקונדסיות מופעל במלוא העוצמה ומוציא לאור תכניות פעולה שלא היו מביישות ארגוני ביון מתוחכמים ומאפיות ותיקות. ואם כבר מדברים על מאפיות ופרדוקס המגבלות, שווה להציץ אחורה בזמן, אל תקופת היובש בארה"ב. אנדרו וולסטד, מי שאיחד תחתיו את תומכי חוק היובש ואף הוביל לחקיקתו, לא דמיין שזה יגרום לתופעה הפוכה מהרצוי: ייצור המשקאות החריפים זינק ביותר מ30%. כמעט כל אמריקאי ממוצע הצטרף לארגונים מחתרתיים שייצרו בירה ומשקאות נוספים בתנאים לא תנאים, כגון מרתפים טחובים בין השנים 1920-1933, השנים בהם החוק היה בתוקף. חדוות היצירה שלהם גברה דווקא כשהגבילו את הרגלי השתייה שלהם לצרכי דת בלבד.
היצירתיות של האנשים הבאים עליהם נדבר בוקעת את הגבולות הבלתי קיימים של היצירתיות. בנאס"א מחפשים להציב גבולות ע"מ לפרוץ אותם. שיטה מקורית זו הובילה לעשרות אלפי פיתוחים קטנים-גדולים שמובילים מגמת פריצת דרך מדהימה בכל התחומים: בריאות, חינוך, חלל, מדעים, תעשייה, פיתוח ועוד. הם הבינו את מה שארתור קויסטלר הבין- חוקים וכללים הם אלו שגורמים ליצירתיות מתפרצת ולתוצאות בלתי צפויות. המטרה הרשמית של נאס"א, לעת עתה, הינה חקירת המאדים. אם נחשוב על כך לעומק, האינטרסים של נאס"א על המאדים מתגמדים משמעותית מול כל מה שהם השיגו עד עכשיו, בדרך לכוכב המרוחק והבלתי מוכר. בכך שהם הציבו יעד שאפתני הם גרמו למדענים, לביולוגים, לפיזיקאים, לחוקרי הפלנטות למיניהם ולכל שאר המקצוענים שעובדים בשבילם לפרוץ מהנתיב המרכזי של 'גילוי סודות המאדים' לעוד עשרות נתיבים חדשניים שמובילים לידע נוסף בתחומים רבים.
ניתן להסיק מהנאמר שלא רק שחסמים אינם הורגים את היצירתיות הטבעית אלא אף להפך- הם מרגשים, מאתגרים ומסקרנים את היכולות שלנו, ומסוגלים לתת לנו את ה'פוש' להגיע לתוצאות בלתי נתפסות. או כמו שג'ייק אליסון- במאי, שחקן, תסריטאי ושדרן רדיו אמריקאי בעל שם עולמי קורא לזה: 'בכל אחד מאיתנו קיים היצור המגניב הזה שמעוניין להרוס ולנתץ את כל הגבולות שהעולם הציב לו. תנו לו; התוצאות יהיו מדהימות'.
