הנושאים החמים
ביום יום, אני מלווה את בני יוני בחזור מהחיידר,
בדרך כלל הוא מלא בסיפורים, ואני אוהב לשמוע אותם.
ביום מן הימים סיפר לי:
"אבא. אתה יודע איזה כיף היה היום במכינה?"
"מה היה יוניל'ה?"
"הרעבע רקד איתנו ושרנו 'מצווה גדולה להיות בשמחה'"
"יפה מאוד! ושמחת?"
"כן אבא, היה לי כיף!!"
וביום אחר:
"אבא, אתה לא יודע מה עשו לי היום בכיתה!"
"אוי ואבוי! מה עשו לך מותק?"
"מישהו העליב אותי מול כולם!"
"וענית לו?"
"לא! אני נורא נעלבתי, ובכיתי אחר כך הרבה!"
"לא נורא. בבית אני יביא לך פרס, כי אתה צדיק ולא הגבת להם!"
וביום אחר:
"אבא?"
"כן צדיק!"
"נכון אתמול אמרת לי לא לגעת בלורדים של חני?"
"נכון!"
"אני אחר כך השתמשתי בהם!"
"זה ממש לא טוב! נכון בפעם הבאה אתה תשמע בקול אבא?"
"בוודאי אבא!"
"מצויין צדיק! עכשיו בגלל שסיפרת לי ואתה לא תעשה את זה עוד פעם אני לא יתן לך עונש. יופי צדיק! כך אתה צריך לעשות תמיד!"
וכך בכל יום ויום יוני מספר לי את כל מה שקרה לו, שהיה לו, ושעשה. הוא יודע שאני אוהב אותו, רוצה לשמוע, ושמח לשמוע מה עובר עליו. וגם על דברים רעים שהוא עשה, הוא מספר לי ומקבל על עצמו לא לעשות זאת שוב, כי הוא יודע שבדיוק כך אני רוצה שיעשה ושאני אמחל לו כי אני אוהב אותו!
אני אוהב ללכת עם יוני לבית הכנסת, בפרט בראש השנה וביום כיפור. אני אוהב להביט בו, להיזכר בשיחות ביננו, ואז לפנות לקב"ה ולדבר איתו בדיוק כמו שיוני אליי.
כי אני יודע, שלמעלה יושב אבא שאוהב אותי, שרוצה לשמוע ושמח לשמוע מה עובר עליי. וגם על הדברים הרעים שאני עושה, אני מספר לו ומקבל על עצמי לא לעשות זאת שוב, כי אני יודע שכך הוא רוצה ושהוא ימחל לי כי הוא אוהב אותי!
