הנושאים החמים
אז בפוסט הקודם הבטחתי כאן כמה תגובות אפשריות למתח ותסכול שייתכן וחלק מכן אולי חוות עם הילדים בימים האלו.
משהו שילדים מאוד אוהבים הוא *משחקים*. ילדים אוהבים לשחק ולהשתמש בדימיון שלהם.
עבור הילדים המשחק הוא הרבה מעבר לסתם צחוקים או ל"כאילו" (מה שנקרא באנגלית pretend play). עבור הילדים המשחק הוא כלי לריפוי של ממש ומאפשר לעבד חוויות פנימיות ולהביאן אל החוץ, לפרוק מתחים, להביע את עצמם או תחושות שיש בתוכם.
הרבה מאיתנו חושבות שמשחק צריך התארגנות רבה מראש או שאנחנו צריכות לפנות לזה הרבה זמן, ואולי אנחנו בכלל לא טיפוסים כאלה שאוהבים לשחק אז איך אנחנו אמורות לשחק עם הילדים שלנו?
אני רוצה להציע לכן כאן כמה רעיונות למשחקים שיכולים להשתלב בכל רגע ביום שלכן עם הילדים, ומאפשרים וונטילציה נהדרת עבורם למתחים או תסכולים, אך יותר מזה: *אלו משחקים המייצרים חיבור בינך לבין הילדים*. והבונוס: לא צריך שום היערכות בשבילם והם מתאימים לכולם!
הם מבוססים על ספרה של ד"ר אלטה סולטר "משחק ההתקשרות", ספר שעליו אני ממליצה בחום רב מאוד!
אז הנה סוגי המשחקים, עם רעיונות איך לבצע:
*1. משחקי היפוך תפקידים* - משחקים שבהם הילד הוא בתפקיד השולט, הגדול, ואנחנו אלה בתפקיד החלש יותר.
*מטרה:* לאפשר לילד להרגיש שליטה ולשחרר תחושות חוסר אונים.
*דוגמה:* הילד "שוטר" ואת "גנבת", והוא תופס אותך שוב ושוב. או – הילד עושה קולות מפחידים, ואת "מפחדת" ממנו בצחוק. אצלנו ברוח התקופה הילדים יורים עליי ברובה דמיוני, ואז מחזירים אותי לחיים באמצעות נשיקות וחיבוקים
משחקים של "המלך אמר" שצריך לחקות את התנועות של הילד גם הם נהדרים.
---
*2. משחקי פרידה וחיבור*
*מטרה:* לעבד פרידה, לחזק ביטחון בקשר.
*דוגמה:* משחקי קוקו מאחורי שמיכה, "לאן נעלמת?" ואז צחוק כשנחשפת. או משחק מחבואים שבו את "מתגעגעת" אליו בקול. אלה משחקים שמצויין לשחק אותם עם תינוקות, אחרי איסוף מהמסגרת שלא ראיתם אחד את השני למשך זמן רב. או ילדים שנמצאים בשלב של חרדת נטישה מאיזושהי סיבה - ילדים שלא "משחררים" אותנו אפילו ללכת להתקלח. משחק מהסוג הזה מאוד יעזור להם לעבד את התחושות.
---
*3. משחקי שטות*
*מטרה:* להפחית מתח דרך צחוק, במיוחד סביב נושאים טעונים.
*דוגמה:* לנסות להלביש אותו ו"לטעות" – גרב על הראש, חולצה על הרגליים, והוא "מתקן אותך". אנחנו מאוד אוהבים לדבר בצורה מסורבלת, למשל בערב אני שואלת את הילדים: "שנית והתפתית?" במקום "שתית והתפנית?". או "גרבת את הנעליים?". היום הבן שלי ואני הכנו עוגיות, הוא עם מארוך קצר ואני עם המארוך שלי. אז קראנו למארוך שלו "מקצור" ולשלי "מארוך" והוא ממש צחק הרבה פעמים אנחנו מדברים "בשפת ההיפך", שזה גם מתחבר קצת למשחקי פרידה לפעמים: "אני בכלל בכלל לא אוהב אותך ולא רוצה שתעזרי לי להתלבש!" כשבעצם הכוונה היא הפוכה. הוונטילציה כאן היא אדירה.
---
*4. משחקים לא-מוכוונים*
*מטרה:* לתת לילד להוביל, ולחזק ביטחון ובחירה.
*דוגמה:* הילד בוחר צעצועים, בונה משהו במגנטים או משחק במטבחון שלו. ואת רק עוקבת אחר מה שהוא עושה, בלי להציע או לנהל. פשוט נוכחת ומשקפת. אנחנו פשוט שם בשבילם, מקשיבים, נוכחים. אלה משחקים שמאוד עוזרים במצבי מתח, טראומה, חיבור מחדש. אנחנו פשוט מקבלים את הילדים שלנו ואת דרך המשחק שלהם בלי הצעות ובלי רעיונות משלנו.
---
*5. משחקים סמליים*
*מטרה:* לעבד רגשות וחוויות קשות דרך דמיון.
*דוגמה:* הילד משחק ברופא ואת "החולה" שנבהלת מזריקה, והוא "מרגיע". אם עבר טיפול רפואי, זה עוזר לעבד. הרבה הורים סיפרו לי בשנתיים האחרונות שהילד שלהם מסתובב עם "רובה" שהמציא לעצמו או משחק הרבה במשחקי מלחמה. כשאבא לוחם במילואים ואנחנו במציאות של מלחמה, אין זה פלא הרבה הורים נלחצים מסוג משחק כזה שהוא "מציאותי". אבל למעשה הוא מאפשר לילדים ריפוי.
---
*6. משחק מותנה/ תגובתי*
*מטרה:* להגביר תחושת השפעה של הילד על המציאות. עבודה על ריכוך מגננת אלפא.
*דוגמה:* הילד מקפיץ כדור ואת כל פעם "קופצת" כשזה קורה, או הוא מוציא לשון – ואת "נבהלת" ומחקה אותו בהגזמה. כשאני מלבישה את הילדים שלי לפעמים אני משתטה ובכל הלבשה של פריט לבוש אני משמיעה קול מצחיק. כשהם מכניסים את היד לשרוול, כשהם מכניסים רגל למכנסיים וכו'. עוד משחק אהוב אצלנו בסגנון הזה הוא "מכונת חיבוקים" - אני מזמינה אותם לקבל חיבוק על ידי לחיצה על "כפתור" (האף שלי, הבטן, הכתף או סתם נקודה אקראית על הגוף) ובמקום לחבק אני עושה להם משהו מצחיק כמו לדגדג או לשקשק וכו'. עד שהם מוצאים את "הכפתור הנכון" לחיבוק...
---
*7. משחקים גופניים*
*מטרה:* להפחית סטרס ולחזק חיבור באמצעות מגע.
*דוגמה:* התגוששות עדינה על מזרן, הילד מנסה "להפיל אותך" ואת מתנגדת בצחוק, קרב כריות, דהירה על סוס (כלומר עלייך
). אצלנו בכל הגילאים מאוד אוהבים לשבת על הברכיים שלי ושאני "מפילה" אותם אחורה, או שאני מכינה מהילדים פיצה: לשה אותם, מפזרת רוטב (מגע כאילו מורח את כל הגוף שלהם עם הידיים שלי), מפזרת גבינה (מדגדגת אותם בכל הגוף) וכו'. רק שימו לב שחשוב לשמור על כללים ברורים ובטיחות.
---
*8. משחקי שיתוף פעולה*
*מטרה:* חיזוק קשר ללא תחרות.
*דוגמה:* בניית מגדל בלגו יחד, סיפור משותף שבו כל אחד מוסיף משפט, או בישול ביחד, לצייר ציור משותף, לצבוע ביחד מנדלה וכו'.
---
*9. משחקי רגרסיה* -
משחקים שבהם אנו מתיחסים לילדים שלנו כקטנים וצעירים יותר.
*מטרה:* חיזוק הקשר וחיזוק תחושת הביטחון.
*דוגמה:* מדברים בקול תינוקי, מערסלים כמו תינוק, מלבישים חיתול דמיוני או אמיתי וכו'. אפילו "על הדרך" כשיוצא לי לפעמים להגיד לבן ה 8.5 שלי שיעלה על עגלת הטיולון של אחותו או כשבת ה 4.5 שלי רוצה ללבוש בגד שקטן עליה ב 2 מידות - אלה משחקי רגרסיה נהדרים שעובדים על המתח שנוצר בתהליך הנפרדות של הילד ופיתוח העצמאות שלו באופן טבעי.
את כל המשחקים האלו אפשר לשלב בכל נקודה ביום, ולא צריך שום הכנה מיוחדת. הם יכולים להיות ספונטניים או מתוכננים, מה שמתאים לכן ולילדיכן.
אני מחכה לשמוע מה עבד לכן!
משהו שילדים מאוד אוהבים הוא *משחקים*. ילדים אוהבים לשחק ולהשתמש בדימיון שלהם.
עבור הילדים המשחק הוא הרבה מעבר לסתם צחוקים או ל"כאילו" (מה שנקרא באנגלית pretend play). עבור הילדים המשחק הוא כלי לריפוי של ממש ומאפשר לעבד חוויות פנימיות ולהביאן אל החוץ, לפרוק מתחים, להביע את עצמם או תחושות שיש בתוכם.
הרבה מאיתנו חושבות שמשחק צריך התארגנות רבה מראש או שאנחנו צריכות לפנות לזה הרבה זמן, ואולי אנחנו בכלל לא טיפוסים כאלה שאוהבים לשחק אז איך אנחנו אמורות לשחק עם הילדים שלנו?
אני רוצה להציע לכן כאן כמה רעיונות למשחקים שיכולים להשתלב בכל רגע ביום שלכן עם הילדים, ומאפשרים וונטילציה נהדרת עבורם למתחים או תסכולים, אך יותר מזה: *אלו משחקים המייצרים חיבור בינך לבין הילדים*. והבונוס: לא צריך שום היערכות בשבילם והם מתאימים לכולם!
הם מבוססים על ספרה של ד"ר אלטה סולטר "משחק ההתקשרות", ספר שעליו אני ממליצה בחום רב מאוד!
אז הנה סוגי המשחקים, עם רעיונות איך לבצע:
*1. משחקי היפוך תפקידים* - משחקים שבהם הילד הוא בתפקיד השולט, הגדול, ואנחנו אלה בתפקיד החלש יותר.
*מטרה:* לאפשר לילד להרגיש שליטה ולשחרר תחושות חוסר אונים.
*דוגמה:* הילד "שוטר" ואת "גנבת", והוא תופס אותך שוב ושוב. או – הילד עושה קולות מפחידים, ואת "מפחדת" ממנו בצחוק. אצלנו ברוח התקופה הילדים יורים עליי ברובה דמיוני, ואז מחזירים אותי לחיים באמצעות נשיקות וחיבוקים
משחקים של "המלך אמר" שצריך לחקות את התנועות של הילד גם הם נהדרים.---
*2. משחקי פרידה וחיבור*
*מטרה:* לעבד פרידה, לחזק ביטחון בקשר.
*דוגמה:* משחקי קוקו מאחורי שמיכה, "לאן נעלמת?" ואז צחוק כשנחשפת. או משחק מחבואים שבו את "מתגעגעת" אליו בקול. אלה משחקים שמצויין לשחק אותם עם תינוקות, אחרי איסוף מהמסגרת שלא ראיתם אחד את השני למשך זמן רב. או ילדים שנמצאים בשלב של חרדת נטישה מאיזושהי סיבה - ילדים שלא "משחררים" אותנו אפילו ללכת להתקלח. משחק מהסוג הזה מאוד יעזור להם לעבד את התחושות.
---
*3. משחקי שטות*
*מטרה:* להפחית מתח דרך צחוק, במיוחד סביב נושאים טעונים.
*דוגמה:* לנסות להלביש אותו ו"לטעות" – גרב על הראש, חולצה על הרגליים, והוא "מתקן אותך". אנחנו מאוד אוהבים לדבר בצורה מסורבלת, למשל בערב אני שואלת את הילדים: "שנית והתפתית?" במקום "שתית והתפנית?". או "גרבת את הנעליים?". היום הבן שלי ואני הכנו עוגיות, הוא עם מארוך קצר ואני עם המארוך שלי. אז קראנו למארוך שלו "מקצור" ולשלי "מארוך" והוא ממש צחק
הרבה פעמים אנחנו מדברים "בשפת ההיפך", שזה גם מתחבר קצת למשחקי פרידה לפעמים: "אני בכלל בכלל לא אוהב אותך ולא רוצה שתעזרי לי להתלבש!" כשבעצם הכוונה היא הפוכה. הוונטילציה כאן היא אדירה.---
*4. משחקים לא-מוכוונים*
*מטרה:* לתת לילד להוביל, ולחזק ביטחון ובחירה.
*דוגמה:* הילד בוחר צעצועים, בונה משהו במגנטים או משחק במטבחון שלו. ואת רק עוקבת אחר מה שהוא עושה, בלי להציע או לנהל. פשוט נוכחת ומשקפת. אנחנו פשוט שם בשבילם, מקשיבים, נוכחים. אלה משחקים שמאוד עוזרים במצבי מתח, טראומה, חיבור מחדש. אנחנו פשוט מקבלים את הילדים שלנו ואת דרך המשחק שלהם בלי הצעות ובלי רעיונות משלנו.
---
*5. משחקים סמליים*
*מטרה:* לעבד רגשות וחוויות קשות דרך דמיון.
*דוגמה:* הילד משחק ברופא ואת "החולה" שנבהלת מזריקה, והוא "מרגיע". אם עבר טיפול רפואי, זה עוזר לעבד. הרבה הורים סיפרו לי בשנתיים האחרונות שהילד שלהם מסתובב עם "רובה" שהמציא לעצמו או משחק הרבה במשחקי מלחמה. כשאבא לוחם במילואים ואנחנו במציאות של מלחמה, אין זה פלא
הרבה הורים נלחצים מסוג משחק כזה שהוא "מציאותי". אבל למעשה הוא מאפשר לילדים ריפוי. ---
*6. משחק מותנה/ תגובתי*
*מטרה:* להגביר תחושת השפעה של הילד על המציאות. עבודה על ריכוך מגננת אלפא.
*דוגמה:* הילד מקפיץ כדור ואת כל פעם "קופצת" כשזה קורה, או הוא מוציא לשון – ואת "נבהלת" ומחקה אותו בהגזמה. כשאני מלבישה את הילדים שלי לפעמים אני משתטה ובכל הלבשה של פריט לבוש אני משמיעה קול מצחיק. כשהם מכניסים את היד לשרוול, כשהם מכניסים רגל למכנסיים וכו'. עוד משחק אהוב אצלנו בסגנון הזה הוא "מכונת חיבוקים" - אני מזמינה אותם לקבל חיבוק על ידי לחיצה על "כפתור" (האף שלי, הבטן, הכתף או סתם נקודה אקראית על הגוף) ובמקום לחבק אני עושה להם משהו מצחיק כמו לדגדג או לשקשק וכו'. עד שהם מוצאים את "הכפתור הנכון" לחיבוק...
---
*7. משחקים גופניים*
*מטרה:* להפחית סטרס ולחזק חיבור באמצעות מגע.
*דוגמה:* התגוששות עדינה על מזרן, הילד מנסה "להפיל אותך" ואת מתנגדת בצחוק, קרב כריות, דהירה על סוס (כלומר עלייך
). אצלנו בכל הגילאים מאוד אוהבים לשבת על הברכיים שלי ושאני "מפילה" אותם אחורה, או שאני מכינה מהילדים פיצה: לשה אותם, מפזרת רוטב (מגע כאילו מורח את כל הגוף שלהם עם הידיים שלי), מפזרת גבינה (מדגדגת אותם בכל הגוף) וכו'. רק שימו לב שחשוב לשמור על כללים ברורים ובטיחות.---
*8. משחקי שיתוף פעולה*
*מטרה:* חיזוק קשר ללא תחרות.
*דוגמה:* בניית מגדל בלגו יחד, סיפור משותף שבו כל אחד מוסיף משפט, או בישול ביחד, לצייר ציור משותף, לצבוע ביחד מנדלה וכו'.
---
*9. משחקי רגרסיה* -
משחקים שבהם אנו מתיחסים לילדים שלנו כקטנים וצעירים יותר.
*מטרה:* חיזוק הקשר וחיזוק תחושת הביטחון.
*דוגמה:* מדברים בקול תינוקי, מערסלים כמו תינוק, מלבישים חיתול דמיוני או אמיתי וכו'. אפילו "על הדרך" כשיוצא לי לפעמים להגיד לבן ה 8.5 שלי שיעלה על עגלת הטיולון של אחותו או כשבת ה 4.5 שלי רוצה ללבוש בגד שקטן עליה ב 2 מידות - אלה משחקי רגרסיה נהדרים שעובדים על המתח שנוצר בתהליך הנפרדות של הילד ופיתוח העצמאות שלו באופן טבעי.
את כל המשחקים האלו אפשר לשלב בכל נקודה ביום, ולא צריך שום הכנה מיוחדת. הם יכולים להיות ספונטניים או מתוכננים, מה שמתאים לכן ולילדיכן.
אני מחכה לשמוע מה עבד לכן!
