הנושאים החמים
גילוי נאות: המאמר מתבסס על הספר המצויין 'תכתבו' של משה גוטמן ולירון פיין, מדריך כתיבה נדיר מסוגו. בו הועלה הנושא לדיון (כמו כן, בימים האחרונים העלה @חי מינץ מאמר מדהים, שבו הוא התייחס בקצרה לנידון זה).
השאלה בניסוחו של גוטמן היא: כתיבה שקופה או צבעונית?
בוודאי מכירים אתם את הויטראז', חלון זכוכית הצבוע בגוונים שונים, ששילובם יחד יוצר מחזה מרהיב עין. אם הייתם לאחרונה בבית כנסת ספרדי שמכבד את עצמו, בוודאי הבחנתם בחלונותיו המעוטרים בתבניתם של שנים עשר השבטים או של קבר רחל.
לעומתו ניצב החלון השקוף, זה המוכר לכם מכל בית, חלון שבעדו נשקף העולם שבחוץ לגווניו, ללא תוספות מיוחדות או צבעים מודגשים.
ידידי משה כהן העסוק כעת בבניית בית חלומותיו, פנה אליי ושאלתו בפיו, באיזה חלון אמליץ לו לבחור, על מנת שיתאים לסטנדרטי הבניה הגבוהים של חווילתו, האם בחלון השקוף או ברעהו הצבעוני?
התשובה על כך תלויה במיקומו של הבית.
אם ביתו הוא בית כפרי הניצב על צלעו של הר נישא, שמורדותיו מוריקים מצמחייה מגוונת, ולמולו ניבטים פסגותיה המושלגות של ההרים השכנים, בוודאי אייעץ לו לבחור בחלונות שקופים, דרכם יוכל להשביע את עיניו וליבו, מהמראות הרעננים הנשקפים בעדם.
אך אם מדובר, בבית השוכן בינות לבניינים אפרוריים כעורי מבט, כשהנוף המרהיב ביותר בסביבה הוא צבעוניותם של חבלי הכביסה המשתלשלים מבניין לבניין, אעוץ לו לבחור בחלונות הויטראז' הצבעוניים, מרהיבי העין ומרחיבי הנפש.
זו גם התשובה לנידון בו פתחנו, באיזה סוג כתיבה ממולץ לבחור.
אם מדובר בעלילה מסעירה ומעניינת, ובדמויות מרתקות ומפעימות מצד עצמן, הכתיבה שתשרת את הסיפור, היא הכתיבה השקופה, המתארת את הדברים כהוויתם, משום שהנוף הנשקף מבעד למילים לא צריך תוספות כלשהן, ואדרבה כל תוספת שכזאת רק תסיט את הקשב מיופיו של הסיפור ומעומקה של הדמות עצמה.
מאידך, כאשר מדובר בנושא ישנוני, יבשושי, שאין בו כדי לעיסה, או בדמות סתמית שאין בה ייחוד כלשהו, במקרה כזה, תעלה ותבוא הכתיבה הצבעונית-ציורית ותיצור מטעמים נאים, בצחצוחי וצעצועי לשון, בחריזה היגדים והנגדים, כשההנאה המתהווה היא מעושר הלשון וחדות הכתיבה, ואילולי היא, היה הסיפור משעמם כחולות מדבר הנעים אנה ואנה ברוח.
מטרה חשובה נוספת בהתפתלות הציורית, קיימת בבואנו לתאר רגשות מופשטים, דקים ודקיקים. כשעל מנת לתת להם ביטוי מוחשי, עלינו למתוח את יכולות הניסוח והתיאור שלנו, אל קצה הגבול שלהם. והתוצאה המופלאה היא, שעושר הלשון וליהטוט הכתיבה, מסייעים לכך בצורה יוצאת מן הכלל.
---
בשולי הדברים:
השאלה בניסוחו של גוטמן היא: כתיבה שקופה או צבעונית?
בוודאי מכירים אתם את הויטראז', חלון זכוכית הצבוע בגוונים שונים, ששילובם יחד יוצר מחזה מרהיב עין. אם הייתם לאחרונה בבית כנסת ספרדי שמכבד את עצמו, בוודאי הבחנתם בחלונותיו המעוטרים בתבניתם של שנים עשר השבטים או של קבר רחל.
לעומתו ניצב החלון השקוף, זה המוכר לכם מכל בית, חלון שבעדו נשקף העולם שבחוץ לגווניו, ללא תוספות מיוחדות או צבעים מודגשים.
ידידי משה כהן העסוק כעת בבניית בית חלומותיו, פנה אליי ושאלתו בפיו, באיזה חלון אמליץ לו לבחור, על מנת שיתאים לסטנדרטי הבניה הגבוהים של חווילתו, האם בחלון השקוף או ברעהו הצבעוני?
התשובה על כך תלויה במיקומו של הבית.
אם ביתו הוא בית כפרי הניצב על צלעו של הר נישא, שמורדותיו מוריקים מצמחייה מגוונת, ולמולו ניבטים פסגותיה המושלגות של ההרים השכנים, בוודאי אייעץ לו לבחור בחלונות שקופים, דרכם יוכל להשביע את עיניו וליבו, מהמראות הרעננים הנשקפים בעדם.
אך אם מדובר, בבית השוכן בינות לבניינים אפרוריים כעורי מבט, כשהנוף המרהיב ביותר בסביבה הוא צבעוניותם של חבלי הכביסה המשתלשלים מבניין לבניין, אעוץ לו לבחור בחלונות הויטראז' הצבעוניים, מרהיבי העין ומרחיבי הנפש.
זו גם התשובה לנידון בו פתחנו, באיזה סוג כתיבה ממולץ לבחור.
אם מדובר בעלילה מסעירה ומעניינת, ובדמויות מרתקות ומפעימות מצד עצמן, הכתיבה שתשרת את הסיפור, היא הכתיבה השקופה, המתארת את הדברים כהוויתם, משום שהנוף הנשקף מבעד למילים לא צריך תוספות כלשהן, ואדרבה כל תוספת שכזאת רק תסיט את הקשב מיופיו של הסיפור ומעומקה של הדמות עצמה.
מאידך, כאשר מדובר בנושא ישנוני, יבשושי, שאין בו כדי לעיסה, או בדמות סתמית שאין בה ייחוד כלשהו, במקרה כזה, תעלה ותבוא הכתיבה הצבעונית-ציורית ותיצור מטעמים נאים, בצחצוחי וצעצועי לשון, בחריזה היגדים והנגדים, כשההנאה המתהווה היא מעושר הלשון וחדות הכתיבה, ואילולי היא, היה הסיפור משעמם כחולות מדבר הנעים אנה ואנה ברוח.
מטרה חשובה נוספת בהתפתלות הציורית, קיימת בבואנו לתאר רגשות מופשטים, דקים ודקיקים. כשעל מנת לתת להם ביטוי מוחשי, עלינו למתוח את יכולות הניסוח והתיאור שלנו, אל קצה הגבול שלהם. והתוצאה המופלאה היא, שעושר הלשון וליהטוט הכתיבה, מסייעים לכך בצורה יוצאת מן הכלל.
---
בשולי הדברים:
- גם כתיבה שקופה-פשוטה, צריכה להיות כתיבה נאותה מבחינה ספרותית ותחבירית.
- גם בסיפור מעניין כשלעצמו, ניתן וכדאי לשלב קטעי תיאור ציוריים במידה ובמשקל, על מנת להוסיף נופך ותבלין לססגוניות הסיפור (כווילון מלכותי המעטר את החלון השקוף מסיפורנו).
- כחלק מכתיבת בסיפור 'לאסורים צאו' הסתפקתי בעניין הזה כאן, אשמח לחוות דעתכם.
- תודה ל @יופלה אפרסק על התמונה המדהימה.
