הנושאים החמים
מה הקשר בין האימהות שלי לבין הבחירות של המתבגר שלי?
יש קשר הדוק, וזה לגמרי לא קלישאה!
כל כך הרבה עצות שמעת, המון טיפים קיבלת ואת תמיד מקווה להיות אמא טובה הכי או לפחות אמא טובה דיה. עוד עצה? עוד הדרכה?
גם אני התעייפתי.
אבל דווקא בגלל זה חשוב לי שתקראי את הדברים הבאים.
לא תקבלי כאן עצות, גם לא הדרכה. רק תובנה מהותית שיכולה להיות חלק בלתי נפרד מהאימהות שלך.
האם ידעת שיש קשר הדוק בין האמהות שלך לבין בניית האישיות של המתבגרים שלך?
יש להם אופי מולד, וודאי.
יש להם בחירה חופשית, ללא ספק.
יש להם תכונות אופי גנטיות (ולא רק מצד אמא...) בהחלט.
אבל הקשר האימהי משליך עליהם במידה רבה.
הדינמיקה במערכת היחסים במשפחה
בכל מערכת יחסים קיימת דינמיקה. תמיד יש לכל אחד ממעגל הקשר יכולת להשליך על כל השאר.
איך זה קורה? ניקח דוגמה פשוטה.
מספיק שיש ילד אחד בכיתה שמרבה להקניט כדי לפגום באווירה של הכיתה כולה. זה ברור.
גם בבית, מספיק ילד אחד שנוטה להתלונן כדי להעיב על מצב הרוח המשפחתי.
היתרון שלך, אמא
אבל לך אמא יש יתרון מובהק על פני כל אחד אחר בבית. למה? כי את האמא. את ממלאה תפקיד בלעדי והילדים שלך תלויים בך.
לכן את נקראת לגייס את המיטב שבך כדי להשפיע באופן אופטימלי על הבית, על האווירה ועל החיים של המתבגרים שלך.
אמא, מה את חושבת עלי?
עוד לפני שאת מנסה לבחור מילים ולחשוב מה לומר ואיך, חשוב שתדעי – זה לא רק עניין של דיבורים. זה הרבה יותר עמוק. זה מה שאת חושבת, מה שאת חווה, מה שאת מבינה ומה שאת משדרת בדקות של שקט ובין המילים. בלי שתתכנני בכלל.
האם את נותנת בי אמון?
המתבגר שלך מרגיש היטב ומבין אם את נותנת בו אמון.
הוא חש, גם אם הוא אינו אומר לך את זה, אם את מאמינה שהוא טוב ורוצה לבחור בטוב.
לפעמים הוא לא יודע לבטא את התחושה הזו במילים, אבל התחושה הזו קיימת בתת המודע שלו, ומשפיעה על דפוסי הפעולה שלו.
האם את מעריכה אותי?
הוא יודע היטב עד כמה את מעריכה אותו, ומה את מעריכה בו.
האם את רוצה שיהיה לי טוב?
לפעמים בני נוער משוכנעים מאוד שההורים רוצים מהם נחת וכבוד, ומשוכנעים פחות שהם רוצים בטובתו. (רווח בעיקר בקרב מתמודדים.)
האם את סומכת עלי?
את סומכת עלי שאומר את המילים הנכונות ואבצע את המשימה כנדרש, או שאת מאלפת בינה, מסבירה ומכוונת שוב ושוב. ומרבה לתקן אותי אחרי זה. "למה עשית כך?" "למה לא אמרת אחרת?" "למה קנית את המידה הזו?"
האם את מקבלת אותי?
או שאולי את מותחת עלי ביקורת ולא מרוצה ממה שאני עושה.
אם רק הייתי יודעת שהם מעריכים אותי! (סיפור מהשטח)
"תמיד הייתי הילדה הרעה של הבית." כך מספרת לי שירה. "בטח שנתנו לי, קנו לי ודאגו לכל מה שאני צריכה וגם ליותר. אבל זה היה כי ככה זה אצל ההורים שלי והם נותנים לכל הילדים. אף פעם לא הרגשתי שאבא או שאמא מעריכים אותי. הם היו יכולים לחסוך לי את כל מה שאני עוברת אילו היו אומרים את זה..."
רצינית? איך אפשר לסמוך על הילד הזה?
כאן אימהות רבות מגיעות לשאלה המטרידה שלא נותנת להם להירדם בלילה –
איך אפשר לסמוך עליו או עליה.
את יודעת איפה הוא משוטט?
יודעת לאילו סיכונים היא מכניסה את עצמה?
את יודעת איך היא מגיעה למבחנים?
עם אילו חברים הוא מתרועע?
איך מתחילים לחולל את השינוי?
שלב ראשון: הבנת המנגנון והפנמה.
את חלק מהריקוד הזה ויש לו בו תפקיד משמעותי.
כשאת מפנימה את זה, את נותנת יותר משמעות לאמירות ולהתנהלות שלך מול המתבגר. כשאת מכירה את הכלים שיש בידיך את יכולה להתחיל גם להשתמש בהם.
שלב שני: יישום בחיי היום יום
למילה שלך יש יותר מקום ויותר השפעה, לצורת ההסתכלות שלך יש השלכות. ההתייחסות שלך מכה גלים. את פועלת ומדברת ממקום משמעותי ובוחר יותר.
שלב שלישי: אמון והערכה
חשוב לו כל כך שתאמיני ותעריכי אותו. וזו עבודה פנימית שלך. את יכולה להעביר לך בראש מחשבות של הערכה כלפיו, לרשום לעצמך כמה מהמעלות שלו.
המחשבה שרצה לך בראש: הוא תמיד שוכח דברים חשובים.
המחשבה שאת רוצה לבחור: הוא משתדל להתחשב באחים קטנים.
כתוצאה מהעבודה הפנימית הזו תחוללי גם שינוי בהתייחסות אליו.
דברים טובים עומדים להתרחש.
אדם שמרגיש נערך, מתבגר שחש שנותנים בו אמון מתנהג באחריות, בוחר בשימת לב וחווה תהליך של צמיחה אמתית לחיים!
רוצים לקרוא עוד? כאן יש עוד הרבה תוכן מקדם ומעניין >>>
יש קשר הדוק, וזה לגמרי לא קלישאה!
כל כך הרבה עצות שמעת, המון טיפים קיבלת ואת תמיד מקווה להיות אמא טובה הכי או לפחות אמא טובה דיה. עוד עצה? עוד הדרכה?
גם אני התעייפתי.
אבל דווקא בגלל זה חשוב לי שתקראי את הדברים הבאים.
לא תקבלי כאן עצות, גם לא הדרכה. רק תובנה מהותית שיכולה להיות חלק בלתי נפרד מהאימהות שלך.
האם ידעת שיש קשר הדוק בין האמהות שלך לבין בניית האישיות של המתבגרים שלך?
יש להם אופי מולד, וודאי.
יש להם בחירה חופשית, ללא ספק.
יש להם תכונות אופי גנטיות (ולא רק מצד אמא...) בהחלט.
אבל הקשר האימהי משליך עליהם במידה רבה.
הדינמיקה במערכת היחסים במשפחה
בכל מערכת יחסים קיימת דינמיקה. תמיד יש לכל אחד ממעגל הקשר יכולת להשליך על כל השאר.
איך זה קורה? ניקח דוגמה פשוטה.
מספיק שיש ילד אחד בכיתה שמרבה להקניט כדי לפגום באווירה של הכיתה כולה. זה ברור.
גם בבית, מספיק ילד אחד שנוטה להתלונן כדי להעיב על מצב הרוח המשפחתי.
היתרון שלך, אמא
אבל לך אמא יש יתרון מובהק על פני כל אחד אחר בבית. למה? כי את האמא. את ממלאה תפקיד בלעדי והילדים שלך תלויים בך.
לכן את נקראת לגייס את המיטב שבך כדי להשפיע באופן אופטימלי על הבית, על האווירה ועל החיים של המתבגרים שלך.
אמא, מה את חושבת עלי?
עוד לפני שאת מנסה לבחור מילים ולחשוב מה לומר ואיך, חשוב שתדעי – זה לא רק עניין של דיבורים. זה הרבה יותר עמוק. זה מה שאת חושבת, מה שאת חווה, מה שאת מבינה ומה שאת משדרת בדקות של שקט ובין המילים. בלי שתתכנני בכלל.
האם את נותנת בי אמון?
המתבגר שלך מרגיש היטב ומבין אם את נותנת בו אמון.
הוא חש, גם אם הוא אינו אומר לך את זה, אם את מאמינה שהוא טוב ורוצה לבחור בטוב.
לפעמים הוא לא יודע לבטא את התחושה הזו במילים, אבל התחושה הזו קיימת בתת המודע שלו, ומשפיעה על דפוסי הפעולה שלו.
האם את מעריכה אותי?
הוא יודע היטב עד כמה את מעריכה אותו, ומה את מעריכה בו.
האם את רוצה שיהיה לי טוב?
לפעמים בני נוער משוכנעים מאוד שההורים רוצים מהם נחת וכבוד, ומשוכנעים פחות שהם רוצים בטובתו. (רווח בעיקר בקרב מתמודדים.)
האם את סומכת עלי?
את סומכת עלי שאומר את המילים הנכונות ואבצע את המשימה כנדרש, או שאת מאלפת בינה, מסבירה ומכוונת שוב ושוב. ומרבה לתקן אותי אחרי זה. "למה עשית כך?" "למה לא אמרת אחרת?" "למה קנית את המידה הזו?"
האם את מקבלת אותי?
או שאולי את מותחת עלי ביקורת ולא מרוצה ממה שאני עושה.
אם רק הייתי יודעת שהם מעריכים אותי! (סיפור מהשטח)
"תמיד הייתי הילדה הרעה של הבית." כך מספרת לי שירה. "בטח שנתנו לי, קנו לי ודאגו לכל מה שאני צריכה וגם ליותר. אבל זה היה כי ככה זה אצל ההורים שלי והם נותנים לכל הילדים. אף פעם לא הרגשתי שאבא או שאמא מעריכים אותי. הם היו יכולים לחסוך לי את כל מה שאני עוברת אילו היו אומרים את זה..."
רצינית? איך אפשר לסמוך על הילד הזה?
כאן אימהות רבות מגיעות לשאלה המטרידה שלא נותנת להם להירדם בלילה –
איך אפשר לסמוך עליו או עליה.
את יודעת איפה הוא משוטט?
יודעת לאילו סיכונים היא מכניסה את עצמה?
את יודעת איך היא מגיעה למבחנים?
עם אילו חברים הוא מתרועע?
איך מתחילים לחולל את השינוי?
שלב ראשון: הבנת המנגנון והפנמה.
את חלק מהריקוד הזה ויש לו בו תפקיד משמעותי.
כשאת מפנימה את זה, את נותנת יותר משמעות לאמירות ולהתנהלות שלך מול המתבגר. כשאת מכירה את הכלים שיש בידיך את יכולה להתחיל גם להשתמש בהם.
שלב שני: יישום בחיי היום יום
למילה שלך יש יותר מקום ויותר השפעה, לצורת ההסתכלות שלך יש השלכות. ההתייחסות שלך מכה גלים. את פועלת ומדברת ממקום משמעותי ובוחר יותר.
שלב שלישי: אמון והערכה
חשוב לו כל כך שתאמיני ותעריכי אותו. וזו עבודה פנימית שלך. את יכולה להעביר לך בראש מחשבות של הערכה כלפיו, לרשום לעצמך כמה מהמעלות שלו.
המחשבה שרצה לך בראש: הוא תמיד שוכח דברים חשובים.
המחשבה שאת רוצה לבחור: הוא משתדל להתחשב באחים קטנים.
כתוצאה מהעבודה הפנימית הזו תחוללי גם שינוי בהתייחסות אליו.
דברים טובים עומדים להתרחש.
אדם שמרגיש נערך, מתבגר שחש שנותנים בו אמון מתנהג באחריות, בוחר בשימת לב וחווה תהליך של צמיחה אמתית לחיים!
רוצים לקרוא עוד? כאן יש עוד הרבה תוכן מקדם ומעניין >>>
מאות אמהות כבר קלטו, בואי! 
