הנושאים החמים
שרף כינור עשוי בעיקר מקולופוניום, שהוא צורה מוצקה של שרף המופק משרף נוזלי של עצי מחט (בעיקר אורן).
השרף מאוד שביר בנפילה, אך הוא נמס בחום ושמש, ולכך אם השרף נשבר, אפשר לשפוך עליו מעט מים רותחים, ואז שברי השרף ימסו מעט והתחברו בחזרה לגוש אחד כשיתקררו.
מטרת משיכת הקשת בשרף, היא כדי ליצור חיכוך של הקשת (שערות הסוס) על המיתרים (מתכת).
אם השערות חלקות ונקיות, והמיתרים חלקים ונקיים, אין מספיק חיכוך, ולא נוצר צליל. וכמו כן משיחת השרף מצמיד את הקשת שתהיה "מדויקת" על המיתר ולא תנוע בטיולים.
בקשתות חדשים, אין הרבה שרף על השערות ולכן נצטרך למרוח יותר. עם הזמן ככל שניגנתם יותר עם הקשת, מספיק לפני הנגינה למרוח כמה משיכות בודדות והצליל יהיה מעולה. שימו לב שאתם לא מורחים יותר מדי שרף על הקשת, משום שכמות נכבדת של שרף בסופו של דבר תעשה דרכה אל עץ הכינור ועלולה להרוס את הלקה שלו, וכן להרוס את מיתרי הכינור. אין שום עניין להגיע למצב שהקשת מלאה שרף עד כדי הפרחת ענני שרף.
אפשר לראות על פני שערות הקשת, אם יש חלקים שחסרים בהם שרף, כגון שחלק מצבע השער בהיר מדי, ואז צריך למרוח שם עד שכל פני השערות קצת לבנות ושוב כמובן לא יותר מדי. ובכלליות הדבר תלוי בהרגשה בנגינה ולא תמיד חייבים למרוח שרף. אם אתם מרגישים שהקשת מחליקה מדי ולא משמיעה צליל ברור, שימו שרף.
בשרף חדש לוקח יותר זמן למרוח עד שחודרים את השכבה המבריקה של השרף, וצריך לשם כך ללחוץ טיפה יותר חזק. יש כאלו שטוענים שצריך לשרוט את השרף בברזל, לדעתי אין צורך בזה.
אופן המריחה היא כאשר אתם מחזיקים את השרף ביד שמאל והקשת ביד ימין, בדיוק כמו שאתם מנגנים על המיתרים, וכך מורחים ומשפשפים את הקשת בתנועות קצרות ועדינות בכל שליש של הקשת ומסיימים במריחה על כל הקשת הלוך וחזור כדי שכמות השרף תהיה שווה.
בסיום הנגינה כדאי לנקות עם מטלית רכה, ולא רטובה את משטח הכינור מתחת למסלול הקשת וכן את המיתרים, כדי שהמיתרים ועץ הכינור יישמרו.
סוגים שונים של שרף קיימים, כל אחד מהם גורם לאחיזה וחיכוך שונה במיתר. כדאי להשתמש עם שרפים איכותיים, המלצתי היא על שרף של חברת Gustave Bernardel.
השרף מאוד שביר בנפילה, אך הוא נמס בחום ושמש, ולכך אם השרף נשבר, אפשר לשפוך עליו מעט מים רותחים, ואז שברי השרף ימסו מעט והתחברו בחזרה לגוש אחד כשיתקררו.
מטרת משיכת הקשת בשרף, היא כדי ליצור חיכוך של הקשת (שערות הסוס) על המיתרים (מתכת).
אם השערות חלקות ונקיות, והמיתרים חלקים ונקיים, אין מספיק חיכוך, ולא נוצר צליל. וכמו כן משיחת השרף מצמיד את הקשת שתהיה "מדויקת" על המיתר ולא תנוע בטיולים.
בקשתות חדשים, אין הרבה שרף על השערות ולכן נצטרך למרוח יותר. עם הזמן ככל שניגנתם יותר עם הקשת, מספיק לפני הנגינה למרוח כמה משיכות בודדות והצליל יהיה מעולה. שימו לב שאתם לא מורחים יותר מדי שרף על הקשת, משום שכמות נכבדת של שרף בסופו של דבר תעשה דרכה אל עץ הכינור ועלולה להרוס את הלקה שלו, וכן להרוס את מיתרי הכינור. אין שום עניין להגיע למצב שהקשת מלאה שרף עד כדי הפרחת ענני שרף.
אפשר לראות על פני שערות הקשת, אם יש חלקים שחסרים בהם שרף, כגון שחלק מצבע השער בהיר מדי, ואז צריך למרוח שם עד שכל פני השערות קצת לבנות ושוב כמובן לא יותר מדי. ובכלליות הדבר תלוי בהרגשה בנגינה ולא תמיד חייבים למרוח שרף. אם אתם מרגישים שהקשת מחליקה מדי ולא משמיעה צליל ברור, שימו שרף.
בשרף חדש לוקח יותר זמן למרוח עד שחודרים את השכבה המבריקה של השרף, וצריך לשם כך ללחוץ טיפה יותר חזק. יש כאלו שטוענים שצריך לשרוט את השרף בברזל, לדעתי אין צורך בזה.
אופן המריחה היא כאשר אתם מחזיקים את השרף ביד שמאל והקשת ביד ימין, בדיוק כמו שאתם מנגנים על המיתרים, וכך מורחים ומשפשפים את הקשת בתנועות קצרות ועדינות בכל שליש של הקשת ומסיימים במריחה על כל הקשת הלוך וחזור כדי שכמות השרף תהיה שווה.
בסיום הנגינה כדאי לנקות עם מטלית רכה, ולא רטובה את משטח הכינור מתחת למסלול הקשת וכן את המיתרים, כדי שהמיתרים ועץ הכינור יישמרו.
סוגים שונים של שרף קיימים, כל אחד מהם גורם לאחיזה וחיכוך שונה במיתר. כדאי להשתמש עם שרפים איכותיים, המלצתי היא על שרף של חברת Gustave Bernardel.
בהצלחה רבה!
