הנושאים החמים
אימופזיציה, לא מה שחשבתם.
רוב הגרפיקאים הצעירים לא מכירים ולא אמורים להכיר את המילה הזאת שהייתה שגורה על לשונם של גרפיקאים ומפיקים עד לא לפני הרבה שנים. ובכל זאת, ולא רק מטעמי נוסטלגיה, מן הראוי שכל מי ש"מביא" לדפוס יכיר את המילה הזאת ויעשה בה שימוש שיכול לחסוך לו
הרבה עגמת נפש מול הלקוחות | הפרק השלושה־עשר
אם נולדתם בשנות השבעים והשמונים למניינם, יצא שהתבגרתם לתוך מהפכה שרק הלכה והתעצמה. הפעם כשעוד שנה מתחילה, למניין שאנו מונים פה עיר הקודש גבעת שמואל יע"א (יגן עליה אלוקים, למאותגרים), אנחנו רוצים לחזור אתכם אחורה בזמן ולחזור למושגים ש(כמעט) נעלמו מחיינו המקצועיים.
הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים שעוסקת ב"הבאה לדפוס", הוא אמנם מיועד למפיקים, מעצבים וביצועיסטיות אבל יכול לעניין עוד הרבה מאוד אנשים שנולדו בין השנים למניינם וזה.
אז ככה. מכירים אימופזיציה?
הנה ההגדרה היבשה למילה המוזרה הזאת: כשמפיקים ספר או חוברת יש למקם את העמודים על־גבי גיליון ההדפסה באופן כזה שכשיהפכו צד בהדפסה, ייפול כל עמוד על מקבילו. וכשיקפלו, יחתכו, יתפרו או ידביקו, יישמר סדר העמודים הנכון. כן. בעברית אפשר לקרוא לזה סדר ועימוד. בשפה המקצועית קוראים לזה אימופזיציה.
מעטים הם הגרפיקאים הצעירים שנתקלו במושג הזה בשנים האחרונות. מדוע? משום שהוא כמעט נעלם מן העולם. היום אנחנו שולחים לדפוס קובץ PDF עם עמודים רצים או קבצי PDF של עמודים בודדים וממוספרים (עדיף) והדפוס כבר עושה את כל העבודה. כלומר, תוכנת האימפוזציה שמוטמעת כבר בתוך מכונת ה־CTP ש"מדפיסה" את הלוחות. אבל פעם, לא לפני הרבה מאוד שנים, עשו זאת ידנית. אבל היי, גם הקרינו לוחות באמצעות פילמים, ועשו הפרדת צבעים ידנית וציירו ביד, ואפילו לא ידעו מה זו מכונת חמישה צבעים.
זו הייתה פינת הנוסטלגיה. אבל יש לה היבט מאוד מעשי גם לגרפיקאים בני זמננו שהתרגלו שהתוכנות עושות עבורם הכל.
שימו לב! תוכנה היא גולם. היא פועלת בהתאם למה שתזינו בה. אם אתם לא מכירים את כללי הבסיס של עבודת האימפוזציה, ייתכן שתיפלו עם עבודה שאי אפשר להגיש ללקוח. לדוגמה, כשיודעים מה עובי ומשקל הנייר ומה מספר העמודים כולל עמודי הפורזץ וכולל שער ושערים פנימיים, אפשר לדעת בדיוק על המילימטר, מהו עובי שדרת הספר וכריכתו כולה.
קבלו טיפ מהמפיק שלנו בגיל פרינט: "אני מקפיד לבדוק כל העתק שמש כמה פעמים גם אם אין זמן והלקוח לחוץ על העבודה. הניסיון לימד אותי שיש טעויות מכונה. רובן נובעות מטעויות אנוש... אגב, מי שלא יודע להסתכל על העתק שמש של ספר, עלול למצוא את עצמו מסביר ללקוח מדוע פרק ג' מתחיל בעמוד הראשון של הספר, ומדוע בחרו למקם את הפתח־דבר בעמוד האחרון של הספר".
למה להסתבך, רוצים שנפיק לכם את העבודה? נסו אותנו ובעז"ה תצאו מרוצים.
רוב הגרפיקאים הצעירים לא מכירים ולא אמורים להכיר את המילה הזאת שהייתה שגורה על לשונם של גרפיקאים ומפיקים עד לא לפני הרבה שנים. ובכל זאת, ולא רק מטעמי נוסטלגיה, מן הראוי שכל מי ש"מביא" לדפוס יכיר את המילה הזאת ויעשה בה שימוש שיכול לחסוך לו
הרבה עגמת נפש מול הלקוחות | הפרק השלושה־עשר
אם נולדתם בשנות השבעים והשמונים למניינם, יצא שהתבגרתם לתוך מהפכה שרק הלכה והתעצמה. הפעם כשעוד שנה מתחילה, למניין שאנו מונים פה עיר הקודש גבעת שמואל יע"א (יגן עליה אלוקים, למאותגרים), אנחנו רוצים לחזור אתכם אחורה בזמן ולחזור למושגים ש(כמעט) נעלמו מחיינו המקצועיים.
הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים שעוסקת ב"הבאה לדפוס", הוא אמנם מיועד למפיקים, מעצבים וביצועיסטיות אבל יכול לעניין עוד הרבה מאוד אנשים שנולדו בין השנים למניינם וזה.
אז ככה. מכירים אימופזיציה?
הנה ההגדרה היבשה למילה המוזרה הזאת: כשמפיקים ספר או חוברת יש למקם את העמודים על־גבי גיליון ההדפסה באופן כזה שכשיהפכו צד בהדפסה, ייפול כל עמוד על מקבילו. וכשיקפלו, יחתכו, יתפרו או ידביקו, יישמר סדר העמודים הנכון. כן. בעברית אפשר לקרוא לזה סדר ועימוד. בשפה המקצועית קוראים לזה אימופזיציה.
מעטים הם הגרפיקאים הצעירים שנתקלו במושג הזה בשנים האחרונות. מדוע? משום שהוא כמעט נעלם מן העולם. היום אנחנו שולחים לדפוס קובץ PDF עם עמודים רצים או קבצי PDF של עמודים בודדים וממוספרים (עדיף) והדפוס כבר עושה את כל העבודה. כלומר, תוכנת האימפוזציה שמוטמעת כבר בתוך מכונת ה־CTP ש"מדפיסה" את הלוחות. אבל פעם, לא לפני הרבה מאוד שנים, עשו זאת ידנית. אבל היי, גם הקרינו לוחות באמצעות פילמים, ועשו הפרדת צבעים ידנית וציירו ביד, ואפילו לא ידעו מה זו מכונת חמישה צבעים.
זו הייתה פינת הנוסטלגיה. אבל יש לה היבט מאוד מעשי גם לגרפיקאים בני זמננו שהתרגלו שהתוכנות עושות עבורם הכל.
שימו לב! תוכנה היא גולם. היא פועלת בהתאם למה שתזינו בה. אם אתם לא מכירים את כללי הבסיס של עבודת האימפוזציה, ייתכן שתיפלו עם עבודה שאי אפשר להגיש ללקוח. לדוגמה, כשיודעים מה עובי ומשקל הנייר ומה מספר העמודים כולל עמודי הפורזץ וכולל שער ושערים פנימיים, אפשר לדעת בדיוק על המילימטר, מהו עובי שדרת הספר וכריכתו כולה.
קבלו טיפ מהמפיק שלנו בגיל פרינט: "אני מקפיד לבדוק כל העתק שמש כמה פעמים גם אם אין זמן והלקוח לחוץ על העבודה. הניסיון לימד אותי שיש טעויות מכונה. רובן נובעות מטעויות אנוש... אגב, מי שלא יודע להסתכל על העתק שמש של ספר, עלול למצוא את עצמו מסביר ללקוח מדוע פרק ג' מתחיל בעמוד הראשון של הספר, ומדוע בחרו למקם את הפתח־דבר בעמוד האחרון של הספר".
למה להסתבך, רוצים שנפיק לכם את העבודה? נסו אותנו ובעז"ה תצאו מרוצים.
