הפוסט בעקבות האשכול פה.
פעם, היית מספר בדיחה,
על פיל אפריקני ורוד.
היום, זה כזה:
"פילה אפרו-אסייתית בגוון פסטלי",
רק לא לקטלג.
בעולם של פוליטיקלי קורקט,
גם מוצקי הקקאו לא חפים משיפוץ.
שוקולד בלגי?
זה פוגע בשוקולד השוויצרי.
הכול בזכות חלב הפרות.
והנה הגענו להודים.
אל תשחטו להם פרות קדושות.
הכנתם בלילה "חומה כהה" במטבח?
תכירו "עוגה אפרו-אמריקאית" חמה מהתנור.
חופש הביטוי הפך לחופש ההסוואה.
להעליב אסור,
להתנצל חובה,
ולפעמים נדמה שצריך רישיון להומור.
אגב, אין לי.
על אמנים כבר שמעתם?
תנסו לצייר משהו "פוליטית לא מדויק".
"מזרחן מערב תיכוני מזוקן באופן קיצוני מדי".
פתאום כל תמונה היא סיבה למלחמה עולמית.
קריקטורות הן חומר נפץ גרעיני.
אוניברסיטאות,
קודש הקדשים לאג'נדה.
בחדרי הרצאות, כבר אין "שאלות קשות".
רק "הזדמנויות למידה מאתגרות".
וכמובן, סיום התואר.
לא "תעודת סיום".
אלא "הכרה על הישגי למידה מגוונים".
ומה עם שמות של רחובות?
גם להם יש ועדת חקירה.
רחוב "דוד המלך"?
זה עלול להעליב את גוליית.
דיברנו על הרחוב,
ומה יש במעבר החצייה?
אפילו תמרורים סובלים.
זוכרים את ה"איש במעבר החצייה"?
ברוכים הבאים ל"סמל מגדרי נייטרלי".
תמרור "עצור" גירסת 2025,
"אימוג'י לב".
התקנת רמזורים עם צבעים לפי בחירה.
"פסי האטה" = פסי בטיחות.
ומה עם עולם הצעצועים?
למשל, מותג בובות ברבי.
הן עברו מהפך עד היסוד.
עכשיו הן "ברבי מגוונת עם מטרות נעלות".
בכל הצבעים, ובשלל מצבי סיעוד.
אפילו ספרי ילדים זוכים לעריכה מחודשת.
ההיא שהלכה לגן?
עכשיו היא "ילדה רב-תרבותית",
עם אישור ועדת האו"ם.
ע"ע השפן המאותגר גודל, שכח לסגור הדלת.
ע"ע יונתנה העוצמתית רצה בבוקר אל הגן.
ועוד לא פתחנו את הפה.
שנתחיל עם מסעדות?
תפריט שבמקור כולו משחק לשוני-תרבותי.
עכשיו כבר לא "שקשוקה מרוקאית",
אלא "ביצה מסורתית במקור משותף".
"רול גלובלי רב-תרבותי עם מוטיב אסייתי",
סושי, כן, ככה זה במסעדות.
האמת, הם המציאו את השפה הזו כבר לפני.
סתם ענין של שקר תעשייתי.
ולבסוף, איך אפשר בלי מזג האוויר...
פעם אמרת "חורף קשה",
היום זה "עונה עם אתגרים אקלימיים".
מפגע אקולוגי,
אנרגיה ירוקה, ועוד.
בקיצור, פוליטיקלי קורקט זה כמו ללכת על ביצים,
טבעוניות, חופשיות, ללא גלוטן.
זה טעים ובריא ואפילו מכיל חלבון.
אבל אם אחת נשברת...
בקיצור, מישהו פה נסחף.
העולם.
הנושאים החמים