השנה לקראת פסח יצא לי לעבוד על שני פרויקטים לילדים –
כל אחד בסגנון אחר, אבל שניהם עוסקים ברגעים מרגשים של החג.
לעיתון “משפחה” איירתי חידת דאבל שמחזירה אותנו לירושלים של בית המקדש – לשולחן קורבן פסח משפחתי, עם מצות, תינוק מנמנם, ולוח זמנים על הקיר. הוספתי גם קריצה קטנה למנהג עתיק ונשכח: ריקוד הלל ברחובות בליל הסדר, לאור ירח.
במקביל, לעיתון “חברים” ציירתי קומיקס שהוא משל שסבא מספר לנכד. סיפור עם מסר עמוק שמתחבר יפה לרוח הפסח – על תהליך, משמעות, והסתכלות חדשה על החיים.
שני הסיפורים התרחשו בעולמות שונים – אבל שניהם נפגשו אצלי על הדף.
וזה בדיוק מה שאני הכי אוהבת ביצירה לילדים: לחבר בין מסורת, רגש, וסיפור שעובר הלאה
כל אחד בסגנון אחר, אבל שניהם עוסקים ברגעים מרגשים של החג.
לעיתון “משפחה” איירתי חידת דאבל שמחזירה אותנו לירושלים של בית המקדש – לשולחן קורבן פסח משפחתי, עם מצות, תינוק מנמנם, ולוח זמנים על הקיר. הוספתי גם קריצה קטנה למנהג עתיק ונשכח: ריקוד הלל ברחובות בליל הסדר, לאור ירח.
במקביל, לעיתון “חברים” ציירתי קומיקס שהוא משל שסבא מספר לנכד. סיפור עם מסר עמוק שמתחבר יפה לרוח הפסח – על תהליך, משמעות, והסתכלות חדשה על החיים.
שני הסיפורים התרחשו בעולמות שונים – אבל שניהם נפגשו אצלי על הדף.
וזה בדיוק מה שאני הכי אוהבת ביצירה לילדים: לחבר בין מסורת, רגש, וסיפור שעובר הלאה
הנושאים החמים