הנושאים החמים
פרק 4
הלומד החדש – פרסונליזציה, עצמאות וזהות מקצועית
לא פעם, כשאני פוגש סטודנטית בשיעור ראשון,
היא שואלת: "מה אני אצא מהקורס הזה?".
התשובה שלי תמיד מתחילה בשאלה נגדית: "מה את רוצה לצאת?".
כי אם פעם מסלול הלמידה היה אחיד, ברור, ומוגדר מראש לתפקיד ספציפי ברור,
היום הוא דינמי, פתוח, ובעיקר אישי.
בעבר, דמיינו את מוסד הלימוד כפס ייצור. כל תלמיד מקבל את אותה תוכנית, אותם תכנים, באותו סדר,
בתקווה שיגיע ליעד זהה. אך בעידן החדש, הדימוי המדויק יותר הוא דווקא מפה פתוחה. כל תלמיד מחזיק
את ההגה, ובוחר את הכיוון, הקצב והתחנות על פי האישיות, הסקרנות והמטרות שלו.
המהפכה של הפרסונליזציה לא מתחילה בטכנולוגיה, היא מתחילה בהכרה. בהכרה בכך שכל לומד הוא
עולם. שהדרך אל הידע אינה אחידה, ושהשאיפה של התלמיד כבר אינה תעודה, אלא משמעות, זהות
והתפתחות.
בואו ניקח השראה מאוניברסיטת מינרווה היוקרתית בארה"ב:
אחת הדוגמאות העולמיות הנחוצות למבט שלנו כמכללה היא: אוניברסיטת מינרווה היוקרתית בארה"ב:
אינה מחזיקה בקמפוס מסורתי; במקום זאת, הסטודנטים לומדים ונעים בין שבע ערים שונות ברחבי העולם
במהלך ארבע שנות לימודיהם, כולל סן פרנסיסקו, ברלין, בואנוס איירס, סיאול, טייפה, היידראבאד וטוקיו .
הם משתכנים במעונות ייעודיים בכל עיר, וחווים למידה חווייתית המשלבת פרויקטים קהילתיים, התנסויות
תרבותיות ועבודה עם ארגונים מקומיים. באוניברסיטת מינרווה מתקיימת מציאות אחרת משאר האקדמיות
בעולם: אין תוכנית לימודים אחידה לכלל הסטודנטים! כל סטודנט בונה לעצמו תוכנית שמבוססת על
תחומי העניין האישיים שלו, בשילוב ייעוץ אקדמי. הבחירה נעשית מתוך סדנאות, קורסים, ומסלולי התמחות
שמציעים חיבור בין תחומים (interdisciplinary) למשל: אתיקה ובינה מלאכותית, פסיכולוגיה וחוויית
משתמש, קיימות וחדשנות עסקית.
הדגש שלהם הוא על מיומנויות קוגניטיביות כמו פתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית, שכנוע, יצירתיות,
ויכולת שיתוף פעולה. כל קורס נבחן לפי התרומה שלו לפיתוח המיומנויות ולא לפי כמות המידע שהוא
"מעביר".
בנוסף, במינרווה אין כמעט הרצאות פרונטליות בדרך המסורתית המקובלת אלא כל שיעור הוא דיון חי,
סדנה או משימת צוות. מקיימים גם סמינרים אינטראקטיביים בקבוצות קטנות, באמצעות פלטפורמת
למידה הווירטואלית, המאפשרת דיונים, סימולציות, קבוצות עבודה ומשוב בזמן אמת . הקורסים מתמקדים
בפיתוח מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, תקשורת אפקטיבית ויכולת פתרון בעיות, תוך יישום ידע במצבים
אמיתיים .
הגישה החדשנית של מינרווה מניבה תוצאות מרשימות: 95% מהבוגרים השתתפו בהתמחות במהלך
לימודיהם, ו90%- מהם מועסקים במשרות מלאות או ממשיכים ללימודים מתקדמים . בנוסף, 12%
מהבוגרים הקימו מיזמים משלהם, והאוניברסיטה מדורגת כחדשנית ביותר בעולם על ידי WURI
.minerva.edu+3minervaproject.com+3mindsstudio.com+3
כדאי לנו כמכללה להתבונן על מינרווה כעל סיפורו של תהליך גלובלי: מכללת Minerva נוסדה בשנת
2012 ביוזמתו של בן נלסון Nelson Ben, מנכ"ל לשעבר של חברת Snapfish. מטרתה הייתה ליצור
אלטרנטיבה רדיקלית המערערת על היסודות של שיטת הלימוד האקדמאי הישנה והמסורתית , החזון שלה
היה להציע שינוי מהותי בצורת הלמידה המותאם לעידן הגלובלי והדיגיטלי.
בעת הקמת בית הספר קמו לה מתנגדים שפסלו את שיטת הלימוד. לדוגמא, בבלוג של מיט אדמישנס
(Admissions MIT - מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT)) פרסמו בשנת 2012 מאמר שכותרתו "The
Delusion Minerva", בו הובעו ספקות במודל מירנווה ונטען כי מודל מינרווה יתקשה ליישם את חזון
הנגישות הגלובלית שלה בפועל.
במשך שנים, מינרווה פעלה תחת חסותו של KGI) Institute Graduate Keck )והייתה מוכרת כ־Minerva
KGI at Schools. ככל ששאפה והתעקשה לקבל הכרה כמוסד אקדמי עצמאי, כך נתקלה באתגרים בשל
המודל החדשני שלה. לאחר תהליך הערכה מקיף שנמשך שמונה שנים, שכלל בחינה של תוכניות הלימוד,
שיטות ההוראה, סגל ההוראה, הממשל הפנימי, ובעיקר תוצאות הסטודנטים, ביוני 2021 קיבלו מינרווה את
)WASC Senior College and University Commission (WSCUCמה־ שלו העצמאית ההסמכה
הביקורות והאתגרים שעמדו בפני מינרווה בתחילת דרכה נבעו מהשינויים הרדיקליים שהציעה במודל
ההשכלה הגבוהה. אך עם הזמן, היא הצליחה להוכיח לפי התוצאות בשטח את הצלחת שיטת הלימודים
שלה, וזכו בהכרה והסמכה רשמית.
המקרה של מינרווה מדגים כיצד ניתן לעצב מחדש את ההשכלה הגבוהה, תוך שילוב טכנולוגיה,
פרסונליזציה ולמידה חווייתית. מוסדות המעוניינים לחדש את שיטות ההוראה יכולים לשאוב השראה
ממודל זה, ולהתאים אותו לצרכים המקומיים והתרבותיים שלהם.
פגשתי בעבר את אחת התלמידות שלי בקורס לאוטומציה עסקית סיפרה לי שהיא דווקא התלבטה בין
לימודי פסיכולוגיה לבין עיצוב גרפי, כשבסוף התחילה ללמוד פיתוח אוטומציות עסקיות, לכאורה, עולמות
נפרדים. אבל בעידן החדש זהו דווקא שילוב מנצח. היום היא מפתחת מערכות חכמות תוך התחשבות
בהתנהגות משתמשים, היא משתמשת בסט הכישורים הכולל שלה להנגשת ועיצוב תוכן על ידי אוטומציות
חכמות באפיון מדוייק לצרכי הלקוח. לא הייתה מגמה כזו במכללה, היא פשוט יצרה אותה.
טכנולוגיות מתקדמות בשירות הפרסונליזציה:
קיימות מערכות LMS כמו Moodle או Canvas בגרסאות מתקדמות, שיודעות לעקוב אחרי ההתקדמות
האישית של כל תלמיד ולהציע לו תכנים משלימים, תרגולים מותאמים, או שינוי ברמת הקושי. פלטפורמות
כמו Coursera ו-edX מאפשרות שילוב קורסים מתחומים שונים ליצירת תעודה מותאמת אישית: גישה
שנקראת .Modular Degrees.
AI חכם, דוגמת ChatGPT או Khanmigo (של Academy Khan), מלווה תלמידים בלמידה, עונה על
שאלות, מזהה בלבול, ואפילו מציע דרכי לימוד אחרות, כמו המחשה חזותית במקום טקסט, או שאלות
אמריקאיות במקום מאמרים.
שינוי זהות מקצועית:
אנשים כבר אינם "מהנדסים" או "מורים". הם יוצרים תוכן חינוכי, מנהלי קהילות דיגיטליות, מעצבי ממשק
רגשי או מתכנני חוויות אינטראקטיביות. הזהות המקצועית נבנית תוך כדי תנועה, מתוך פרויקטים,
אינטראקציה, ובניית תיק עבודות.
הפלטפורמות החברתיות תומכות בזה. כי היום תוך כדי שהם עדיין בחווית חממת הלימודים המותאמת הם
יפתחו פרופילים מקצועיים, ישתפו תוצרים, ילמדו אחרים את מה שלמדו בעצמם רק באותו הרגע, יקבלו
פידבק וכך נוצר עבורם מוניטין איכותי וחזק מה שלא היה ללומדים בעבר. לעיתים קרובות, התעודה מגיעה
רק בסוף, אם בכלל.... ואכן כשמביטים על כמות מקבלי התעודה בעידן שלנו, ניתן לראות בבירור מגמה
מתפתחת של סטודנטים שאינם מגישים את פרוייקט הגמר מהסיבה שהם אינם נדרשים עוד לנייר התעודה,
בטענה שבמילא "אני עסוק בתחום"...
עולם הלמידה נע מהשאלה "מה אני לומד?" לשאלה "מי אני הופך להיות?". זהו מעבר מעולם של
תוכניות לימוד, לעולם של מסעות אישיים. והמרוויחים הגדולים? מוסדות הלימוד שידעו לאפשר, לעודד
ולהוביל את השינוי הזה.
בהצלחה
הלומד החדש – פרסונליזציה, עצמאות וזהות מקצועית
לא פעם, כשאני פוגש סטודנטית בשיעור ראשון,
היא שואלת: "מה אני אצא מהקורס הזה?".
התשובה שלי תמיד מתחילה בשאלה נגדית: "מה את רוצה לצאת?".
כי אם פעם מסלול הלמידה היה אחיד, ברור, ומוגדר מראש לתפקיד ספציפי ברור,
היום הוא דינמי, פתוח, ובעיקר אישי.
בעבר, דמיינו את מוסד הלימוד כפס ייצור. כל תלמיד מקבל את אותה תוכנית, אותם תכנים, באותו סדר,
בתקווה שיגיע ליעד זהה. אך בעידן החדש, הדימוי המדויק יותר הוא דווקא מפה פתוחה. כל תלמיד מחזיק
את ההגה, ובוחר את הכיוון, הקצב והתחנות על פי האישיות, הסקרנות והמטרות שלו.
המהפכה של הפרסונליזציה לא מתחילה בטכנולוגיה, היא מתחילה בהכרה. בהכרה בכך שכל לומד הוא
עולם. שהדרך אל הידע אינה אחידה, ושהשאיפה של התלמיד כבר אינה תעודה, אלא משמעות, זהות
והתפתחות.
בואו ניקח השראה מאוניברסיטת מינרווה היוקרתית בארה"ב:
אחת הדוגמאות העולמיות הנחוצות למבט שלנו כמכללה היא: אוניברסיטת מינרווה היוקרתית בארה"ב:
אינה מחזיקה בקמפוס מסורתי; במקום זאת, הסטודנטים לומדים ונעים בין שבע ערים שונות ברחבי העולם
במהלך ארבע שנות לימודיהם, כולל סן פרנסיסקו, ברלין, בואנוס איירס, סיאול, טייפה, היידראבאד וטוקיו .
הם משתכנים במעונות ייעודיים בכל עיר, וחווים למידה חווייתית המשלבת פרויקטים קהילתיים, התנסויות
תרבותיות ועבודה עם ארגונים מקומיים. באוניברסיטת מינרווה מתקיימת מציאות אחרת משאר האקדמיות
בעולם: אין תוכנית לימודים אחידה לכלל הסטודנטים! כל סטודנט בונה לעצמו תוכנית שמבוססת על
תחומי העניין האישיים שלו, בשילוב ייעוץ אקדמי. הבחירה נעשית מתוך סדנאות, קורסים, ומסלולי התמחות
שמציעים חיבור בין תחומים (interdisciplinary) למשל: אתיקה ובינה מלאכותית, פסיכולוגיה וחוויית
משתמש, קיימות וחדשנות עסקית.
הדגש שלהם הוא על מיומנויות קוגניטיביות כמו פתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית, שכנוע, יצירתיות,
ויכולת שיתוף פעולה. כל קורס נבחן לפי התרומה שלו לפיתוח המיומנויות ולא לפי כמות המידע שהוא
"מעביר".
בנוסף, במינרווה אין כמעט הרצאות פרונטליות בדרך המסורתית המקובלת אלא כל שיעור הוא דיון חי,
סדנה או משימת צוות. מקיימים גם סמינרים אינטראקטיביים בקבוצות קטנות, באמצעות פלטפורמת
למידה הווירטואלית, המאפשרת דיונים, סימולציות, קבוצות עבודה ומשוב בזמן אמת . הקורסים מתמקדים
בפיתוח מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, תקשורת אפקטיבית ויכולת פתרון בעיות, תוך יישום ידע במצבים
אמיתיים .
הגישה החדשנית של מינרווה מניבה תוצאות מרשימות: 95% מהבוגרים השתתפו בהתמחות במהלך
לימודיהם, ו90%- מהם מועסקים במשרות מלאות או ממשיכים ללימודים מתקדמים . בנוסף, 12%
מהבוגרים הקימו מיזמים משלהם, והאוניברסיטה מדורגת כחדשנית ביותר בעולם על ידי WURI
.minerva.edu+3minervaproject.com+3mindsstudio.com+3
כדאי לנו כמכללה להתבונן על מינרווה כעל סיפורו של תהליך גלובלי: מכללת Minerva נוסדה בשנת
2012 ביוזמתו של בן נלסון Nelson Ben, מנכ"ל לשעבר של חברת Snapfish. מטרתה הייתה ליצור
אלטרנטיבה רדיקלית המערערת על היסודות של שיטת הלימוד האקדמאי הישנה והמסורתית , החזון שלה
היה להציע שינוי מהותי בצורת הלמידה המותאם לעידן הגלובלי והדיגיטלי.
בעת הקמת בית הספר קמו לה מתנגדים שפסלו את שיטת הלימוד. לדוגמא, בבלוג של מיט אדמישנס
(Admissions MIT - מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT)) פרסמו בשנת 2012 מאמר שכותרתו "The
Delusion Minerva", בו הובעו ספקות במודל מירנווה ונטען כי מודל מינרווה יתקשה ליישם את חזון
הנגישות הגלובלית שלה בפועל.
במשך שנים, מינרווה פעלה תחת חסותו של KGI) Institute Graduate Keck )והייתה מוכרת כ־Minerva
KGI at Schools. ככל ששאפה והתעקשה לקבל הכרה כמוסד אקדמי עצמאי, כך נתקלה באתגרים בשל
המודל החדשני שלה. לאחר תהליך הערכה מקיף שנמשך שמונה שנים, שכלל בחינה של תוכניות הלימוד,
שיטות ההוראה, סגל ההוראה, הממשל הפנימי, ובעיקר תוצאות הסטודנטים, ביוני 2021 קיבלו מינרווה את
)WASC Senior College and University Commission (WSCUCמה־ שלו העצמאית ההסמכה
הביקורות והאתגרים שעמדו בפני מינרווה בתחילת דרכה נבעו מהשינויים הרדיקליים שהציעה במודל
ההשכלה הגבוהה. אך עם הזמן, היא הצליחה להוכיח לפי התוצאות בשטח את הצלחת שיטת הלימודים
שלה, וזכו בהכרה והסמכה רשמית.
המקרה של מינרווה מדגים כיצד ניתן לעצב מחדש את ההשכלה הגבוהה, תוך שילוב טכנולוגיה,
פרסונליזציה ולמידה חווייתית. מוסדות המעוניינים לחדש את שיטות ההוראה יכולים לשאוב השראה
ממודל זה, ולהתאים אותו לצרכים המקומיים והתרבותיים שלהם.
פגשתי בעבר את אחת התלמידות שלי בקורס לאוטומציה עסקית סיפרה לי שהיא דווקא התלבטה בין
לימודי פסיכולוגיה לבין עיצוב גרפי, כשבסוף התחילה ללמוד פיתוח אוטומציות עסקיות, לכאורה, עולמות
נפרדים. אבל בעידן החדש זהו דווקא שילוב מנצח. היום היא מפתחת מערכות חכמות תוך התחשבות
בהתנהגות משתמשים, היא משתמשת בסט הכישורים הכולל שלה להנגשת ועיצוב תוכן על ידי אוטומציות
חכמות באפיון מדוייק לצרכי הלקוח. לא הייתה מגמה כזו במכללה, היא פשוט יצרה אותה.
טכנולוגיות מתקדמות בשירות הפרסונליזציה:
קיימות מערכות LMS כמו Moodle או Canvas בגרסאות מתקדמות, שיודעות לעקוב אחרי ההתקדמות
האישית של כל תלמיד ולהציע לו תכנים משלימים, תרגולים מותאמים, או שינוי ברמת הקושי. פלטפורמות
כמו Coursera ו-edX מאפשרות שילוב קורסים מתחומים שונים ליצירת תעודה מותאמת אישית: גישה
שנקראת .Modular Degrees.
AI חכם, דוגמת ChatGPT או Khanmigo (של Academy Khan), מלווה תלמידים בלמידה, עונה על
שאלות, מזהה בלבול, ואפילו מציע דרכי לימוד אחרות, כמו המחשה חזותית במקום טקסט, או שאלות
אמריקאיות במקום מאמרים.
שינוי זהות מקצועית:
אנשים כבר אינם "מהנדסים" או "מורים". הם יוצרים תוכן חינוכי, מנהלי קהילות דיגיטליות, מעצבי ממשק
רגשי או מתכנני חוויות אינטראקטיביות. הזהות המקצועית נבנית תוך כדי תנועה, מתוך פרויקטים,
אינטראקציה, ובניית תיק עבודות.
הפלטפורמות החברתיות תומכות בזה. כי היום תוך כדי שהם עדיין בחווית חממת הלימודים המותאמת הם
יפתחו פרופילים מקצועיים, ישתפו תוצרים, ילמדו אחרים את מה שלמדו בעצמם רק באותו הרגע, יקבלו
פידבק וכך נוצר עבורם מוניטין איכותי וחזק מה שלא היה ללומדים בעבר. לעיתים קרובות, התעודה מגיעה
רק בסוף, אם בכלל.... ואכן כשמביטים על כמות מקבלי התעודה בעידן שלנו, ניתן לראות בבירור מגמה
מתפתחת של סטודנטים שאינם מגישים את פרוייקט הגמר מהסיבה שהם אינם נדרשים עוד לנייר התעודה,
בטענה שבמילא "אני עסוק בתחום"...
עולם הלמידה נע מהשאלה "מה אני לומד?" לשאלה "מי אני הופך להיות?". זהו מעבר מעולם של
תוכניות לימוד, לעולם של מסעות אישיים. והמרוויחים הגדולים? מוסדות הלימוד שידעו לאפשר, לעודד
ולהוביל את השינוי הזה.
בהצלחה
- Next article in the series 'מוסד חכם בעידן חכם- AI': פרק 5 • טכנולוגיה מחנכת – בינה מלאכותית כמרצה שותף
- Previous article in the series 'מוסד חכם בעידן חכם- AI': פרק 3 מהפכת המיומנויות: ממבחן בגרות למבחן מציאות
