הנושאים החמים
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (פרק י"ב פסוק ב').
בדרך כלל, שם של פרשה מסמל גם את התוכן של הפרשה. וא"כ צ"ב, מדוע פרשתינו נקראת 'תזריע' המסמל זריעה וצמיחה. הרי רובו ככולו של הפרשה עוסקת בכל סוגי נגעי הצרעת שבאים על האדם, שזה דבר מאד קשה וגורם לאדם לצאת מהמחנה, וזה לא מתאים לשם 'תזריע' שמסמל זריעה וצמיחה?
ותרצו בעלי המוסר, שבשמה של הפרשה טמון המבט היהודי על המשמעות הפנימית של הנגעים, ושל עונשי התורה בכלל. הקב"ה, שהוא תכלית הטוב והחסד, אינו חפץ להעניש לשם עונש. כל רצונו הוא לזכך את האדם, להסיר ממנו את קליפת עוונותיו כדי לטהרו ולהכשירו למצב נעלה וטוב יותר. גם העונשים החמורים ביותר, כמו דין מוות, נועדו לגרום טובה לחוטא. ואף אם יש צורך להוציאו מהעוה"ז, כדאי הדבר גם לו עצמו, כדי שיזכה לחיים נצחיים בעוה"ב.
וא"כ, גם נגעי הצרעת אינם באים כעונש, אלא מטרתם להצמיח את האדם ולהוציא אותו מהמקום הלא טוב בו הוא נמצא. שהרי הרמב"ם כתב בהלכות טומאת צרעת, שהנגעים היו נגעים ניסיים, שבאו מחמת חטא לשון הרע. ומטרתם אינה להעניש את האדם, אלא למנוע ממנו לשוב על חטא זה שוב. לכן הצרעת מגיעה בשלבים, תחילה על קירות הבית, אם לא הבין את הרמז, זה מגיע לבגדיו. ורק לבסוף זה מגיע לגופו של האדם, ואז הוא ייאלץ לצאת מחוץ למחנה ולהיות בבידוד, ללא שום אדם בחברתו. וכך לא יוכל לרכל ולדבר לשון הרע, וזה ירגיל אותו וילמד אותו לחזור לדרך הטובה.
ומכיון שכל מטרת הנגעים היא להצמיח באדם הוויה חדשה ולעשותו בריה טהורה ומזוככת. לכן דוקא פרשה זו נקראת תזריע, ללמדנו את מהותם הפנימית של כל הנגעים שעליהם מדובר בהמשך הפרשה. המטרה היא, להזריע מציאות חדשה באדם, יהודי טהור וטוב יותר. אלא שלפעמים השיעור שעל האדם ללמוד, הוא דרך נגעים.
היה פעם בחור ישיבה, שלא כל כך הלך בתלם, והיה לו קשה עם כללי הישיבה. יום אחד גילה ראש הישיבה, שאותו בחור יוצא לפעמים בלילות לקולנוע לראות סרט, שזה דבר מסוכן רוחנית. ראש הישיבה חיכה לפעם הבאה שהבחור יצא, היה זה לילה קר, וכמה דקות אחרי שהגיע הבחור לקולנוע, הופיע ראש הישיבה מולו, חייך אליו חיוך רחב, ואמר לו, 'למה יצאת בלי מעיל, הרי ממש קר הלילה'. וראש הישיבה הוריד את המעיל שלו, ונתן לבחור. הבחור הרגיש מאד לא נעים עם כל הסיטואציה, אבל הרגיש את האהבה הגדולה של הרב אליו. זו היתה הפעם האחרונה שהוא יצא מהישיבה בלילה, ומאותו יום עלה על דרך חדשה, עד שהפך לאחד הבחורים הכי מיוחדים בישיבה.
לכולנו יש הרבה מה ללמוד מכך בתפקידנו כהורים, כמורים, כמעסיקים וכו' גם אם הילד או העובד שלנו חטא ועשה מעשה לא טוב, מטרתנו היא חלילה לא להעניש, אלא לראות איך להצמיח אותו למקום טוב יותר, שבו מעצמו ירצה לשנות את דרכיו ולעלות על דרך המלך
בדרך כלל, שם של פרשה מסמל גם את התוכן של הפרשה. וא"כ צ"ב, מדוע פרשתינו נקראת 'תזריע' המסמל זריעה וצמיחה. הרי רובו ככולו של הפרשה עוסקת בכל סוגי נגעי הצרעת שבאים על האדם, שזה דבר מאד קשה וגורם לאדם לצאת מהמחנה, וזה לא מתאים לשם 'תזריע' שמסמל זריעה וצמיחה?
ותרצו בעלי המוסר, שבשמה של הפרשה טמון המבט היהודי על המשמעות הפנימית של הנגעים, ושל עונשי התורה בכלל. הקב"ה, שהוא תכלית הטוב והחסד, אינו חפץ להעניש לשם עונש. כל רצונו הוא לזכך את האדם, להסיר ממנו את קליפת עוונותיו כדי לטהרו ולהכשירו למצב נעלה וטוב יותר. גם העונשים החמורים ביותר, כמו דין מוות, נועדו לגרום טובה לחוטא. ואף אם יש צורך להוציאו מהעוה"ז, כדאי הדבר גם לו עצמו, כדי שיזכה לחיים נצחיים בעוה"ב.
וא"כ, גם נגעי הצרעת אינם באים כעונש, אלא מטרתם להצמיח את האדם ולהוציא אותו מהמקום הלא טוב בו הוא נמצא. שהרי הרמב"ם כתב בהלכות טומאת צרעת, שהנגעים היו נגעים ניסיים, שבאו מחמת חטא לשון הרע. ומטרתם אינה להעניש את האדם, אלא למנוע ממנו לשוב על חטא זה שוב. לכן הצרעת מגיעה בשלבים, תחילה על קירות הבית, אם לא הבין את הרמז, זה מגיע לבגדיו. ורק לבסוף זה מגיע לגופו של האדם, ואז הוא ייאלץ לצאת מחוץ למחנה ולהיות בבידוד, ללא שום אדם בחברתו. וכך לא יוכל לרכל ולדבר לשון הרע, וזה ירגיל אותו וילמד אותו לחזור לדרך הטובה.
ומכיון שכל מטרת הנגעים היא להצמיח באדם הוויה חדשה ולעשותו בריה טהורה ומזוככת. לכן דוקא פרשה זו נקראת תזריע, ללמדנו את מהותם הפנימית של כל הנגעים שעליהם מדובר בהמשך הפרשה. המטרה היא, להזריע מציאות חדשה באדם, יהודי טהור וטוב יותר. אלא שלפעמים השיעור שעל האדם ללמוד, הוא דרך נגעים.
היה פעם בחור ישיבה, שלא כל כך הלך בתלם, והיה לו קשה עם כללי הישיבה. יום אחד גילה ראש הישיבה, שאותו בחור יוצא לפעמים בלילות לקולנוע לראות סרט, שזה דבר מסוכן רוחנית. ראש הישיבה חיכה לפעם הבאה שהבחור יצא, היה זה לילה קר, וכמה דקות אחרי שהגיע הבחור לקולנוע, הופיע ראש הישיבה מולו, חייך אליו חיוך רחב, ואמר לו, 'למה יצאת בלי מעיל, הרי ממש קר הלילה'. וראש הישיבה הוריד את המעיל שלו, ונתן לבחור. הבחור הרגיש מאד לא נעים עם כל הסיטואציה, אבל הרגיש את האהבה הגדולה של הרב אליו. זו היתה הפעם האחרונה שהוא יצא מהישיבה בלילה, ומאותו יום עלה על דרך חדשה, עד שהפך לאחד הבחורים הכי מיוחדים בישיבה.
לכולנו יש הרבה מה ללמוד מכך בתפקידנו כהורים, כמורים, כמעסיקים וכו' גם אם הילד או העובד שלנו חטא ועשה מעשה לא טוב, מטרתנו היא חלילה לא להעניש, אלא לראות איך להצמיח אותו למקום טוב יותר, שבו מעצמו ירצה לשנות את דרכיו ולעלות על דרך המלך
- Next article in the series 'פרשת השבוע וענייני דיומא- מאת הרב ברוך פורטנוי': פרשת השבוע- "אחרי מות"<<<מאמר רביעי בסדרה
- Previous article in the series 'פרשת השבוע וענייני דיומא- מאת הרב ברוך פורטנוי': הכנה לימי הפסח- מאמר שני בסידרה- מאת הרב ברוך פורטנוי
