הנושאים החמים
בבוקר שאחרי ראש השנה קיבלתי טלפון ממספר לא מוכר.
"מדבר פלוני", ציין בן שיחי את שמו.
השם של אחד מראשי הערים החרדיות הגדולות.
"פלוני - פלוני?" אני מברר בזהירות.
לרגע חולפת בי מחשבה שמישהו מהתל בי.
למה שראש העיר הוותיק והמפורסם בעצמו ירים אלי טלפון?
אבל כן,
הוא ממשיך לדבר ומסתבר שזה אכן הוא. הוא שמע עלי דרך מישהו, והוא רוצה להזמין עבודת כתיבה דחופה בשביל איזה פרויקט של העירייה.
היה להם כותב קבוע שהם עבדו איתו, אבל משהו לא הסתדר ברגע האחרון והם זקוקים בדחיפות לכותב תוכן מקצועי.
טוב, אני בימים עמוסים מאוד, אבל כשמגיעה בקשה מאישיות כזאת, מוצאים מקום בלו"ז גם בשביל זה.
כדי להתקדם ראש העיר רצה שנקבע פגישה.
הצעתי שניפגש בזום או בטלפון, אבל הוא התעקש שאגיע לפגישה פיזית אצלו בלשכה, וגם היה מוכן לשלם על זה היטב.
אז קמתי ונסעתי.
נכנסתי לבניין העירייה, ראיתי במסדרונות פרצופים מוכרים מהעיתונות.
ניגשתי ללשכת ראש העיר. בדרך הייתי צריך לעבור שתי מזכירות, לשבת בחדר המתנה יותר משעה, ובסופו של דבר נכנסתי 'לפני ולפנים'...
זה היה מרתק.
קודם כל, תמיד מעניין ומלמד לשבת עם איש עם ראש גדול (וראש עיר חייב להיות אחד כזה), שיודע לחתוך עניינים, לשאול את השאלות הנכונות, לקבל החלטות במהירות, ולתת הנחיות לביצוע.
ב"ה ביצעתי את העבודה לשביעות רצונו, ואולי עוד נשתף פעולה גם בהמשך.
אבל למדתי מזה משהו הרבה יותר חשוב.
כי בדרכי לשם, ניסיתי לחשוב אם יש משהו שאני יכול לבקש ממנו.
אחרי הכול, לא כל יום פוגשים את ראש העיר.
אולי יש איזה עניין שצריך לקדם,
אולי יש לי איזה חבר מתושבי העיר שזקוק לדחיפה של איזה נושא.
ברור שראש העיר כבר מתורגל בנפנוף דיפלומטי של בקשות כאלה
אבל מצד שני, יש דברים שהוא כן יכול לעזור.
במקום לעבור דרך כל הצינורות המקובלים, המסורבלים והעייפים, יש לי פתאום ערוץ ישיר עם ראש העיר.
ואז חשבתי על זה,
שבעצם יש לי ערוץ ישיר למישהו הרבה יותר בכיר מראש העיר.
יש מישהו שנמצא בהיררכיה הרבה מעל ראש העיר, וגם מעל ראש הממשלה, וגם מעל נשיא ארה"ב
ואני לא צריך לנסוע רחוק ולחכות בתור כדי להיכנס אליו
בכל עת שארצה, ובוודאי 3 פעמים ביום, הוא יושב ומחכה רק לי.
הוא לא עונה לטלפונים דחופים באמצע הפגישה איתי
ואף מזכירת לשכה לא נכנסת להגיד לו שעוד 10 דקות הוא צריך להיכנס לישיבה שנקבעה מראש,
הוא קשוב כולו אלי. למה שאני רוצה וצריך.
יש לו את כל הזמן בעולם בשבילי.
הוא מחכה ורוצה לשמוע אותי.
הוא אוהב אותי הכי בעולם, ושמח לעזור לי יותר מכל אדם אחר בעולם.
ובימים הללו הוא עוד אפילו עוד יותר קרוב מכל השנה.
אז לא צריך שום פרוטקציות וקשרים עם ראש העיר
כשיש לי ערוץ ישיר למי שבאמת מנהל פה את כל העסק.
"דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב"
"מדבר פלוני", ציין בן שיחי את שמו.
השם של אחד מראשי הערים החרדיות הגדולות.
"פלוני - פלוני?" אני מברר בזהירות.
לרגע חולפת בי מחשבה שמישהו מהתל בי.
למה שראש העיר הוותיק והמפורסם בעצמו ירים אלי טלפון?
אבל כן,
הוא ממשיך לדבר ומסתבר שזה אכן הוא. הוא שמע עלי דרך מישהו, והוא רוצה להזמין עבודת כתיבה דחופה בשביל איזה פרויקט של העירייה.
היה להם כותב קבוע שהם עבדו איתו, אבל משהו לא הסתדר ברגע האחרון והם זקוקים בדחיפות לכותב תוכן מקצועי.
טוב, אני בימים עמוסים מאוד, אבל כשמגיעה בקשה מאישיות כזאת, מוצאים מקום בלו"ז גם בשביל זה.
כדי להתקדם ראש העיר רצה שנקבע פגישה.
הצעתי שניפגש בזום או בטלפון, אבל הוא התעקש שאגיע לפגישה פיזית אצלו בלשכה, וגם היה מוכן לשלם על זה היטב.
אז קמתי ונסעתי.
נכנסתי לבניין העירייה, ראיתי במסדרונות פרצופים מוכרים מהעיתונות.
ניגשתי ללשכת ראש העיר. בדרך הייתי צריך לעבור שתי מזכירות, לשבת בחדר המתנה יותר משעה, ובסופו של דבר נכנסתי 'לפני ולפנים'...
זה היה מרתק.
קודם כל, תמיד מעניין ומלמד לשבת עם איש עם ראש גדול (וראש עיר חייב להיות אחד כזה), שיודע לחתוך עניינים, לשאול את השאלות הנכונות, לקבל החלטות במהירות, ולתת הנחיות לביצוע.
ב"ה ביצעתי את העבודה לשביעות רצונו, ואולי עוד נשתף פעולה גם בהמשך.
אבל למדתי מזה משהו הרבה יותר חשוב.
כי בדרכי לשם, ניסיתי לחשוב אם יש משהו שאני יכול לבקש ממנו.
אחרי הכול, לא כל יום פוגשים את ראש העיר.
אולי יש איזה עניין שצריך לקדם,
אולי יש לי איזה חבר מתושבי העיר שזקוק לדחיפה של איזה נושא.
ברור שראש העיר כבר מתורגל בנפנוף דיפלומטי של בקשות כאלה
אבל מצד שני, יש דברים שהוא כן יכול לעזור.
במקום לעבור דרך כל הצינורות המקובלים, המסורבלים והעייפים, יש לי פתאום ערוץ ישיר עם ראש העיר.
ואז חשבתי על זה,
שבעצם יש לי ערוץ ישיר למישהו הרבה יותר בכיר מראש העיר.
יש מישהו שנמצא בהיררכיה הרבה מעל ראש העיר, וגם מעל ראש הממשלה, וגם מעל נשיא ארה"ב
ואני לא צריך לנסוע רחוק ולחכות בתור כדי להיכנס אליו
בכל עת שארצה, ובוודאי 3 פעמים ביום, הוא יושב ומחכה רק לי.
הוא לא עונה לטלפונים דחופים באמצע הפגישה איתי
ואף מזכירת לשכה לא נכנסת להגיד לו שעוד 10 דקות הוא צריך להיכנס לישיבה שנקבעה מראש,
הוא קשוב כולו אלי. למה שאני רוצה וצריך.
יש לו את כל הזמן בעולם בשבילי.
הוא מחכה ורוצה לשמוע אותי.
הוא אוהב אותי הכי בעולם, ושמח לעזור לי יותר מכל אדם אחר בעולם.
ובימים הללו הוא עוד אפילו עוד יותר קרוב מכל השנה.
אז לא צריך שום פרוטקציות וקשרים עם ראש העיר
כשיש לי ערוץ ישיר למי שבאמת מנהל פה את כל העסק.
"דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב"
