הנושאים החמים
כיצד המן הפרסי ניסה לחסוך לנו כסף, ולמה המלמדים עדיין מחכים למכתב שלכם?
קוראים יקרים!
פורים בפתח, ולנו יש פריבילגיה נדירה לחגוג אותו השנה כשאנו ספונים בבתינו. אותם ארבעה קירות שראו אותנו מורטים שערות בימי בין הזמנים, מארחים אותנו כעת בגרסה מיוחדת: פורים מהדורת מלחמה.
אבל רגע לפני שאנחנו שוקעים ברחמים עצמיים על משלוח המנות המושקע עם הצלופן המרשרש שמעלה אבק על השולחן בסלון, בואו נביט על חצי הכוס המלאה. ביין, כמובן.
אבל בואו נדבר רגע על המן המקורי. המן היה פרסי, וכפרסי גאה הוא ממש לא רצה לגרום לנו, ההורים העמלים, להוציא אלפי שקלים על משלוחי מנות, פרלינים מבלגיה ובקבוקי ליקר קטנים למלמדים. עד כדי כך הוא היה חסכן, שהוא אפילו תכנן את יום מיתתו על העץ בצורה גאונית כזו שלא נצטרך להוציא כספים לשווא! והנה, במין סגירת מעגל אירונית של ההיסטוריה, בגלל אותו "המינאי" אנחנו שוב בבית. לא יוצאים, לא נוסעים ולא מעבירים מתנות. האם חסכנו? אולי.
אבל בינינו? המלמדים והמחנכים המסורים לא באמת מחכים לעוד בונבוניירה או לבקבוק יין חצי יבש. הם מחכים למכתב שלכם. כן, לאותו מכתב הערכה פשוט ומרגש שעד עכשיו הייתם בטוחים שתשלחו מחר או מחרתיים. מכתב שמספר להם כמה אתם רואים את מסירות הנפש שלהם, את העבודה הבלתי פוסקת ואת הטרחה שלהם יומם ולילה עבור בניכם המתוקים. המלמדים הללו, שבימים כתיקונם נותנים את הנשמה, יושבים עכשיו גם הם בביתם, דואגים לתלמידיהם מרחוק וזקוקים למילה הטובה הזו יותר מתמיד.
זה הזמן להראות להם שאיננו שוכחים אותם.
פורים שמח, שקט ומלא בניסים גלויים לכל עם ישראל!
קוראים יקרים!
פורים בפתח, ולנו יש פריבילגיה נדירה לחגוג אותו השנה כשאנו ספונים בבתינו. אותם ארבעה קירות שראו אותנו מורטים שערות בימי בין הזמנים, מארחים אותנו כעת בגרסה מיוחדת: פורים מהדורת מלחמה.
אבל רגע לפני שאנחנו שוקעים ברחמים עצמיים על משלוח המנות המושקע עם הצלופן המרשרש שמעלה אבק על השולחן בסלון, בואו נביט על חצי הכוס המלאה. ביין, כמובן.
המן, חמינאי ומה שביניהם
ברוך השם, זכינו כולנו לראות עין בעין את מחיית עמלק האמיתי של דורנו. הלא הוא חמינאי, או בעגה הפרסית המתבקשת לחג: "המינאי". הוא ממש המן של דורנו, רק עם פחות סטייל ויותר זקן.אבל בואו נדבר רגע על המן המקורי. המן היה פרסי, וכפרסי גאה הוא ממש לא רצה לגרום לנו, ההורים העמלים, להוציא אלפי שקלים על משלוחי מנות, פרלינים מבלגיה ובקבוקי ליקר קטנים למלמדים. עד כדי כך הוא היה חסכן, שהוא אפילו תכנן את יום מיתתו על העץ בצורה גאונית כזו שלא נצטרך להוציא כספים לשווא! והנה, במין סגירת מעגל אירונית של ההיסטוריה, בגלל אותו "המינאי" אנחנו שוב בבית. לא יוצאים, לא נוסעים ולא מעבירים מתנות. האם חסכנו? אולי.
מילה אחת של רצינות
אז נכון, המצב כעת אינו מאפשר הגעה סדירה לתלמוד התורה. הילדים מטפסים על הקירות בבית, ההורים מנסים לשמור על שפיות, והמתנות והשוקולדים נותרו מיותמים.אבל בינינו? המלמדים והמחנכים המסורים לא באמת מחכים לעוד בונבוניירה או לבקבוק יין חצי יבש. הם מחכים למכתב שלכם. כן, לאותו מכתב הערכה פשוט ומרגש שעד עכשיו הייתם בטוחים שתשלחו מחר או מחרתיים. מכתב שמספר להם כמה אתם רואים את מסירות הנפש שלהם, את העבודה הבלתי פוסקת ואת הטרחה שלהם יומם ולילה עבור בניכם המתוקים. המלמדים הללו, שבימים כתיקונם נותנים את הנשמה, יושבים עכשיו גם הם בביתם, דואגים לתלמידיהם מרחוק וזקוקים למילה הטובה הזו יותר מתמיד.
זה הזמן להראות להם שאיננו שוכחים אותם.
פורים שמח, שקט ומלא בניסים גלויים לכל עם ישראל!
