הנושאים החמים
כפי שכתבתי במאמרים קודמים, אני מאמינה שמעבר להסברים מפורטים על בינה מלאכותית
חשוב שנבין גם את התמונה הכללית, ונדע לקראת מה אנחנו צועדים.
אז הבינה משתלטת לנו על מקצועות במהירות של סופר קומפיוטר ואנחנו נותרים מבולבלים - איזה מקצוע יישאר? לאיזה מסלול לשלוח את הילדים שלנו?
לטובת הנבוכים, חקרתי, בדקתי, והנה ה"פיינליסטים". מסקנותיי והמלצותיי נשענות אחרי קריאת מאמרים שונים שפורסמו ברחבי העולם, והאזנה להרצאות של מומחים בתחום, אך כמובן, זהו רק סיכום כללי של תחזיות. לתשומת ליבכם.
אלו המקצועות שככל הנראה יישארו לכם בעידן החדש. חילקתי אותם לשתי קטגוריות:
קטגוריה ראשונה: עבודות כפיים – תתכוננו ללכלך את הידיים
השבוע, בוועידה בארה״ב, הופיע מייק רואו – מי שמוביל את קרן mikeroweWORKS – ודיבר על תור הזהב החדש של עבודות הצווארון הכחול. בעידן שבו רוב האנשים חוששים שהבינה המלאכותית תגנוב להם את העבודה, רואו הצביע דווקא על המגמה ההפוכה: עבודות כפיים מקצועיות נמצאות בעלייה.
הוא הזכיר את אותם מקצועות שלרוב מתויגים כ"שחורים": אינסטלטורים, חשמלאים, טכנאים, מסגרים. מקצועות שלאורך השנים קיבלו תדמית פחות נוצצת – אך כעת, בעידן של אוטומציה, הם הופכים לבעלי ערך עליון.
זה לא נשמע נוצץ? נכון, וזה נושא שמייק רואו דיבר עליו בדאגה – על החובה שלנו ליצור מיתוג מנטלי מחדש לאותם מקצועות, שבמהלך השנים, ככל שחלק גדול יותר מהציבור פנה ללימודים אקדמאיים, איבדו את ערכם. אנשים מרגישים שזה מתחת לכבודם לעסוק במקצועות אלו ונרתעים מללמוד או להסב למקצועות מסוג זה.
אבל הנה הסקופ: יהיה קשה להחליף ידיים אנושיות. בית חכם שמתקלקל צריך אדם אמיתי לתקן אותו. AI לא יגיע עם מפתח שוודי או יפרק מזגן, והערכה היא כי גם שיופיעו הרובוטים בעלי הבינה, הם עדיין יתקשו לקבל החלטות בזמן אמת על פי נתוני שטח כמו אנשים חיים, ולמרות שקיימים היום רובוטים בעלי יכולות מוטוריות מדהימות כמו לדוגמא: רובוטים בחדרי ניתוח היכולים לבצע פעולות סופר מדויקות תחת הנחיית מנתח אנושי, הם פועלים בסביבה מבוקרת תחת תבניות חוזרות. ולמרות שדברים עשויים להשתנות (זה עולם של AI) ההערכה היא כי בשנים הבאות העלות של בניית רובוטים המסוגלים לפעול תחת תנאי שטח משתנים, לקבל החלטות בהתאם, ולבצע פעולות מסוג פתיחת צנרת, ביצוע עבודות ריתוך ופעולות נוספות מסוג זה לעומת העלות של העסקת אדם אנושי תהיה מאוד גבוה ולא משתלמת כלכלית, ולכן החברות יעדיפו להשקיע בתחומים אחרים כמו רפואה, חלל, תכנות ושאר מקצועות הצווארון הלבן.
אז קדימה – צנרת סתומה, אנחנו באים!
רשימה חלקית של המקצועות המבוקשים בתחום: אינסטלציה, בניה, חשמלאות, טכנאות, מיסגור, נגרות. ותת קטגוריה נוספת בקטגוריה זו - מקצועות הדורשים יחסי אנוש כמו: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מסאג'יסטים, מדריכי התעמלות וכדומה.
קטגוריה שניה: אומנים ויוצרים עקשניים
אוקי, אוקי שומעת אתכם. להוציא שערות מהביוב לא מדבר אליכם. אתם רופסים משנים של ישיבה על כיסא מסתובב במשרד ממוזג ולא בא לכם להרים דברים כבדים באתר בניה, או להקשיב לצרות של אחרים לפי שעה. אתם רוצים להמשיך לשבת עם העט הדיגיטלי והמקלדת. הלב (והכרס) שלכם באומנות, ביצירה, בתוכן. האם נידונתם לכליה?
כאן מגיע החלק המפתיע – דווקא בגלל הבינה המלאכותית, יש לכם תקווה חדשה.
אנחנו נכנסים לעידן שבו לא נסמוך יותר על מה שאנחנו רואים. deepfake, הקלטות מזויפות, תמונות שלא התרחשו – הכול עלול להיות "תוכן שנראה אמיתי".
בעולם כזה, אנשים מחפשים משהו אחר: קהילתיות, קשר אישי, אמינות.
כבר עכשיו אנחנו רואים את זה: תאגידי מדיה עצומים מאבדים אחיזה, ומפנים מקומם לפודקאסטים אישיים של יוצרים עצמאיים. יותר אנשים מצטרפים לוובינרים בלייב, שומעים הרצאות דרך קהילות סגורות, שואלים חברים "אחרי מי אתה עוקב?"
חוויתם את זה כבר בעצמכם, זוכרים את שטף תמונות האנימה\ג'יבלי להקיא, שמילאו כל מסך ואיבדו כל משמעות? בעידן בו כול התוכן נראה סינטטי, אינסטנט, מלאכותי, אנשים מוכנים לשלם למישהו שמשקיע, שהם מרגישים חלק ממנו ומהיצירה בעלת הערך מוסף האמיתי שלו.
וזה מה שבינה מלאכותית לא תוכל לחקות וליצור – המלצה אישית, קהילה קטנה עם שפה משותפת, תחושת שייכות.
בעצם מה שאנחנו עוברים כרגע הוא תהליך ריברסי. בתחילת המאה הקודמת היינו קהילות קטנות, והשתמשנו בשירותיהם של היוצרים המקומיים.
ואז עברנו לתאגידים ורשתות: מכולת הפכה לסופרמרקט, גבינה תוצרת מקומית הפכה לתנובה ואנה התופרת הפכה לזארה.
עכשיו אנחנו חוזרים אחורה – אל מדורת השבט הקטנה.
מודל ההמונים קורס, ומה שמתחזק – הוא קול אישי ונאמן.
אז אם אתם יוצרים או אומנים – דעו שהגיע הזמן לקושש עצים ולהקים את מדורת השבט הקטנה שלכם!
מוזמנים לבדוק גם בבלוג שלי את הפוסט על: "שישה דברים שיוצר חייב לעשות כבר היום כדי לפרוח בעולם הבינה"
zhavlin2.wixsite.com
בהצלחה!
___
הערה אחרונה כדי לחסוך לכם את הטרחה לכתוב לי בתגובות: "גם כן אישי, כתבת את המאמר עם צ'אט GPT". כן, GPT נתן לי השלד. בעידן של בינה לכתוב את הכול בעצמי זה הגיוני בערך כמו שגרפיקאי במשרד פרסום יחליט לעשות קליגרפיה ידנית במקום להשתמש בפוטושופ. אבל אחרי שהוא נתן לי את השלד, לא התעצלתי. ערכתי, מחקתי, הוספתי – ונתתי את הקול האישי שלי.
והערה נוספת אחרונה: העירו את תשומת ליבי שלא הזכרתי יזמות כאחת האופציות שיישארו: בעלי רשתות מזון, ביגוד, ודומיהם. דומני שהם שייכים לקטגוריה השנייה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם היזמים.
חשוב שנבין גם את התמונה הכללית, ונדע לקראת מה אנחנו צועדים.
אז הבינה משתלטת לנו על מקצועות במהירות של סופר קומפיוטר ואנחנו נותרים מבולבלים - איזה מקצוע יישאר? לאיזה מסלול לשלוח את הילדים שלנו?
לטובת הנבוכים, חקרתי, בדקתי, והנה ה"פיינליסטים". מסקנותיי והמלצותיי נשענות אחרי קריאת מאמרים שונים שפורסמו ברחבי העולם, והאזנה להרצאות של מומחים בתחום, אך כמובן, זהו רק סיכום כללי של תחזיות. לתשומת ליבכם.
אלו המקצועות שככל הנראה יישארו לכם בעידן החדש. חילקתי אותם לשתי קטגוריות:
קטגוריה ראשונה: עבודות כפיים – תתכוננו ללכלך את הידיים
השבוע, בוועידה בארה״ב, הופיע מייק רואו – מי שמוביל את קרן mikeroweWORKS – ודיבר על תור הזהב החדש של עבודות הצווארון הכחול. בעידן שבו רוב האנשים חוששים שהבינה המלאכותית תגנוב להם את העבודה, רואו הצביע דווקא על המגמה ההפוכה: עבודות כפיים מקצועיות נמצאות בעלייה.
הוא הזכיר את אותם מקצועות שלרוב מתויגים כ"שחורים": אינסטלטורים, חשמלאים, טכנאים, מסגרים. מקצועות שלאורך השנים קיבלו תדמית פחות נוצצת – אך כעת, בעידן של אוטומציה, הם הופכים לבעלי ערך עליון.
זה לא נשמע נוצץ? נכון, וזה נושא שמייק רואו דיבר עליו בדאגה – על החובה שלנו ליצור מיתוג מנטלי מחדש לאותם מקצועות, שבמהלך השנים, ככל שחלק גדול יותר מהציבור פנה ללימודים אקדמאיים, איבדו את ערכם. אנשים מרגישים שזה מתחת לכבודם לעסוק במקצועות אלו ונרתעים מללמוד או להסב למקצועות מסוג זה.
אבל הנה הסקופ: יהיה קשה להחליף ידיים אנושיות. בית חכם שמתקלקל צריך אדם אמיתי לתקן אותו. AI לא יגיע עם מפתח שוודי או יפרק מזגן, והערכה היא כי גם שיופיעו הרובוטים בעלי הבינה, הם עדיין יתקשו לקבל החלטות בזמן אמת על פי נתוני שטח כמו אנשים חיים, ולמרות שקיימים היום רובוטים בעלי יכולות מוטוריות מדהימות כמו לדוגמא: רובוטים בחדרי ניתוח היכולים לבצע פעולות סופר מדויקות תחת הנחיית מנתח אנושי, הם פועלים בסביבה מבוקרת תחת תבניות חוזרות. ולמרות שדברים עשויים להשתנות (זה עולם של AI) ההערכה היא כי בשנים הבאות העלות של בניית רובוטים המסוגלים לפעול תחת תנאי שטח משתנים, לקבל החלטות בהתאם, ולבצע פעולות מסוג פתיחת צנרת, ביצוע עבודות ריתוך ופעולות נוספות מסוג זה לעומת העלות של העסקת אדם אנושי תהיה מאוד גבוה ולא משתלמת כלכלית, ולכן החברות יעדיפו להשקיע בתחומים אחרים כמו רפואה, חלל, תכנות ושאר מקצועות הצווארון הלבן.
אז קדימה – צנרת סתומה, אנחנו באים!
רשימה חלקית של המקצועות המבוקשים בתחום: אינסטלציה, בניה, חשמלאות, טכנאות, מיסגור, נגרות. ותת קטגוריה נוספת בקטגוריה זו - מקצועות הדורשים יחסי אנוש כמו: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מסאג'יסטים, מדריכי התעמלות וכדומה.
קטגוריה שניה: אומנים ויוצרים עקשניים
אוקי, אוקי שומעת אתכם. להוציא שערות מהביוב לא מדבר אליכם. אתם רופסים משנים של ישיבה על כיסא מסתובב במשרד ממוזג ולא בא לכם להרים דברים כבדים באתר בניה, או להקשיב לצרות של אחרים לפי שעה. אתם רוצים להמשיך לשבת עם העט הדיגיטלי והמקלדת. הלב (והכרס) שלכם באומנות, ביצירה, בתוכן. האם נידונתם לכליה?
כאן מגיע החלק המפתיע – דווקא בגלל הבינה המלאכותית, יש לכם תקווה חדשה.
אנחנו נכנסים לעידן שבו לא נסמוך יותר על מה שאנחנו רואים. deepfake, הקלטות מזויפות, תמונות שלא התרחשו – הכול עלול להיות "תוכן שנראה אמיתי".
בעולם כזה, אנשים מחפשים משהו אחר: קהילתיות, קשר אישי, אמינות.
כבר עכשיו אנחנו רואים את זה: תאגידי מדיה עצומים מאבדים אחיזה, ומפנים מקומם לפודקאסטים אישיים של יוצרים עצמאיים. יותר אנשים מצטרפים לוובינרים בלייב, שומעים הרצאות דרך קהילות סגורות, שואלים חברים "אחרי מי אתה עוקב?"
חוויתם את זה כבר בעצמכם, זוכרים את שטף תמונות האנימה\ג'יבלי להקיא, שמילאו כל מסך ואיבדו כל משמעות? בעידן בו כול התוכן נראה סינטטי, אינסטנט, מלאכותי, אנשים מוכנים לשלם למישהו שמשקיע, שהם מרגישים חלק ממנו ומהיצירה בעלת הערך מוסף האמיתי שלו.
וזה מה שבינה מלאכותית לא תוכל לחקות וליצור – המלצה אישית, קהילה קטנה עם שפה משותפת, תחושת שייכות.
בעצם מה שאנחנו עוברים כרגע הוא תהליך ריברסי. בתחילת המאה הקודמת היינו קהילות קטנות, והשתמשנו בשירותיהם של היוצרים המקומיים.
ואז עברנו לתאגידים ורשתות: מכולת הפכה לסופרמרקט, גבינה תוצרת מקומית הפכה לתנובה ואנה התופרת הפכה לזארה.
עכשיו אנחנו חוזרים אחורה – אל מדורת השבט הקטנה.
מודל ההמונים קורס, ומה שמתחזק – הוא קול אישי ונאמן.
אז אם אתם יוצרים או אומנים – דעו שהגיע הזמן לקושש עצים ולהקים את מדורת השבט הקטנה שלכם!
מוזמנים לבדוק גם בבלוג שלי את הפוסט על: "שישה דברים שיוצר חייב לעשות כבר היום כדי לפרוח בעולם הבינה"
בלוג | בת שבע אינגבר - קומיקס
___
הערה אחרונה כדי לחסוך לכם את הטרחה לכתוב לי בתגובות: "גם כן אישי, כתבת את המאמר עם צ'אט GPT". כן, GPT נתן לי השלד. בעידן של בינה לכתוב את הכול בעצמי זה הגיוני בערך כמו שגרפיקאי במשרד פרסום יחליט לעשות קליגרפיה ידנית במקום להשתמש בפוטושופ. אבל אחרי שהוא נתן לי את השלד, לא התעצלתי. ערכתי, מחקתי, הוספתי – ונתתי את הקול האישי שלי.
והערה נוספת אחרונה: העירו את תשומת ליבי שלא הזכרתי יזמות כאחת האופציות שיישארו: בעלי רשתות מזון, ביגוד, ודומיהם. דומני שהם שייכים לקטגוריה השנייה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם היזמים.
| במגזין "משפחה", "בומבך" | עיתון "ילדים", ויוצרת רבי המכר "שלושה אחים" "הרשלה האוסטרופולי" ועוד.
