חופש. הזדמנות לרכב על הקורקינט החשמלי. אטרקציה של 'גדולים', אפילו שארי הוא לא ממש כזה. הוא אוהב לרכב, לנווט, להשתחל בין המכוניות ממש בלולייניות. להשיג את כולם, למרות שיצא אחרון. ארי רק בן 15, בלי רישיון נהיגה, בלי ללמוד תיאוריה והוא על הכביש. כמו גדול. הרוח טופחת על פניו, המכוניות חולפות מולו ולצידיו, חברים מנופפים לו לשלום, אפילו מקנאים לפעמים וארי מרגיש ממש בעננים.

לא לזמן רב. כשהוא איבד את שיווי משקלו, צנח על הכביש ונחבט בעוצמה שנבעה גם מהנפילה אבל ובעיקר ממהירות הנסיעה שלו, הוא כבר הרגיש ממש בקרקע. לא בעננים בכלל. יותר נכון, הוא אפילו לא ממש הרגיש. הוא איבד את ההכרה ומיד. אנשי ההצלה דמעו, כשראו את הדם שזב מראשו. כשהביטו בחבטות שספג. ברגליים המעוותות. מבינים שהפעם מדובר במכה לא קלה.

ניתוח ראש ממושך, החלמה איטית ולא קלה בכלל, ועדיין לא ברור אם ארי ישוב להיות אותו ארי שמח, מהיר וקל תנועה כפי שהיה. אם יצליח ללמוד בריכוז כמו שהיה רגיל או שפגיעת הראש הקשה אותה חווה תשליך עתידית גם על החשיבה, הריכוז והאפשרות שלו לצמוח כמו שהוריו ציפו ממנו. והרגלים? גם הן לא בוודאות תחזורנה לתפקד כבעבר. גם אם כן – הוא יזדקק לטיפולי פיזיותרפיה ממושכים.

'היתה סיבה לנפילה שלו?' שואלת שירה פינקלשטיין, עורכת דין המתמחה בנזקי גוף.

קורקינט חשמלי אינו מוגדר כרכב מנועי. תאונה עצמית, שנבעה מאיבוד שיווי משקל, למשל, עלולה להיות מכה כלכלית על הנופל, על המשפחה, על הסביבה כולה. יש פיתוי משמעותי להיות כמו כל אלו, שבחרו בקורקינט ככלי מועדף. הוא מהיר, עוקף פקקים, זול לרכישה ואין צורך ברישיון נהיגה כדי לרכב עליו. מה יותר טוב מזה?

כמובן. להישאר בריאים ושלמים. ללא ספק. ובכל זאת, אם קורקינט נפגע מכלי רכב ממונע, הפגיעה מוגדרת כתאונת דרכים, וניתן להגיש תביעה כנגד הרכב הפוגע. אם הוא החליק על הכביש רק כי לא נסע נכון – הוא יספוג את הנזקים בעצמו. והם רבים וכבדים ולא קלים למשא.

ולפעמים יש סיבה כלשהי שגורמת לאבד שיווי משקל. בור גדול בכביש, אבנים חסרות ליד כיכר. אם יש רשלנות לעירייה בטיפול בו, יש לה גם אשמה שיכולה לסייע לארי לקבל פיצויים הולמים מהעירייה.

ועדיין, דיברנו על נער. בן חמש עשרה.

שירה פינקלשטיין:
אכן. ולכן הוא מבוטח בביטוח תלמידים, מה שיכול לסייע במידה מסויימת לקבל פיצוי. אלא שכדי לקבל את הפיצוי יש צורך להיערך עם ניירת מתאימה. עם מסמכים המעידים על התהליך שהחל ועוד ימשיך כדי לשקם את מצבו הרפואי, כדי לאפשר לו לחזור לחיות בצורה המיטבית, ורק אם תישאר לו נכות מעל 5%.

הוריו של ארי בבית החולים. סובבים סביבו ומעניקים לו את כל התמיכה לה הוא זקוק. באותו זמן ממש, לא תמיד יש מי שמבין שיש משמעות קריטית לבדיקה של מקום התאונה. לצילום של השטח, כדי להבין אם היה שם מכשול ואשמה וכדי להשתמש בתמונות אלו במקרה הצורך בהמשך.

אתם בסביבה? בני משפחה לא ממש קרובים, שכנים, מכרים? המלצה טובה לכם, כדי לעזור לקרובים אליכם. צרו קשר עם משרד עורכי דין המתמחה בפגיעות גוף. תוכלו לקבל הנחיות, עצות פרקטיות של בעלי ניסיון. תמונות שתצלמו עבורם, גם אם הם לא יודעים מכך עכשיו, גם אם הם עסוקים ומרגישים, כאילו הכסף הוא משהו שולי כשהחיים מונחים על כף המאזניים. (והם צודקים! אלא שאחר כך הם יזדקקו לתמונות הללו ולא תהיה להם אפשרות לשחזר אותן, בפרט אם העירייה תזדרז לתקן את המפגעים)

ואולי זה יהיה מיותר? אולי יתברר שעל הכביש נשפך כמה דקות קודם שמן, ואי אפשר להאשים את העירייה בכך?

שירה פינקלשטיין:
בהחלט נכון. יתכן שלא יהיה כאן את מי להאשים. שהוריו ישאו בנזקים עם כל הכאב שבכך. זו הזדמנות להתריע על הסכנות שברכיבה על קורקינט, בפרט אם היא נעשית ללא קסדה אבל לא רק. זו חוויה וריגוש ואטרקציה, אבל לא פחות מכך סכנה ממשית וכואבת. מה שברור, שאם תצלמו ולא תהיה מכך תועלת – הנזק לא גדול מספיק, כמו אם לא תצלמו והם יוותרו עם הקושי, למרות שיכלו לקבל פיצוי.

אתם מוזמנים להתקשר, להתייעץ ולקבל הנחיות משמעותיות, גם אם הנפגע הוא שכן. בהמשך נהיה בקשר עם ההורים לטיפול מקצועי ומסור.

שירה פינקלשטיין, משרד עורכי דין המתמחה בתאונת דרכים, תאונות עבודה רשלנות רפואית ובטוח תלמידים. לפרטים וליצירת קשר- טל: 050-6543601 דוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

www.teuna.org www.fs-law.co.il