קרדיט: נוטרי ישראל

על פי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, קבלת רישיון נוטריון אינה אוטומטית לכל עורך דין, אלא דורשת עמידה בתנאי סף מחמירים של ותק, אזרחות וניקיון כפיים, וכן מעבר תהליך אישור מול ועדת הרישיונות במשרד המשפטים.

להלן פירוט תנאי הכשירות והתהליך הנדרש:

1. אזרחות ותושבות: המועמד חייב להיות אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל (מי שמחזיק ברישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל).

2. חברות בלשכת עורכי הדין: המועמד חייב להיות חבר פעיל בלשכת עורכי הדין,.

3. ותק וניסיון מקצועי: נדרש ניסיון משמעותי בעריכת דין, כאשר החוק מגדיר שתי אפשרויות עיקריות:

◦ לחלופין, מי שעסק בעריכת דין 10 שנים (מהן לפחות שנתיים בישראל) והגיש את הבקשה תוך שבע שנים מהיום שהפך לתושב ישראל לראשונה.סמכותו של הנוטריון בכל הנוגע לנושא של תרגומים נוטריוניים היא אחת הסמכויות המרכזיות והחשובות ביותר שהעניק המחוקק, והיא נועדה להבטיח את אמינותם של מסמכים משפטיים המעברים בין שפות שונות, הן לשימוש בתוך ישראל והן לשימוש בחו"ל.

להלן פירוט הסמכויות, התנאים והעלויות הכרוכות בתהליך זה, כפי שעולה מהמקורות:

1. מהות הסמכות ותנאי הסף

חוק הנוטריונים מסמיך נוטריון לאשר נכונות של תרגום מסמך,. אישור זה מעניק למסמך המתורגם מעמד ראייתי חזק, והוא מהווה "ראיה מספקת" בהליך משפטי ללא צורך בראיות נוספות לנכונות התרגום,.

עם זאת, החוק מטיל תנאי סף מחייב: נוטריון לא יאשר כי תרגום הוא נכון, אלא אם הוא שולט (דובר ומבין) הן בשפת המקור (השפה שבה נערך המסמך המקורי) והן בשפת היעד (השפה אליה תורגם המסמך),. כמו כן, על הנוטריון לערוך את התרגום בעצמו או לבדוק את נכונותו אם נערך על ידי אחר.

עותק-של-Apostille-Services-in-Israel-Rachel-Shac_1765277903336.jpg
קרדיט: נוטרי ישראל

2. מסלולי האישור: "אישור נכונות תרגום" לעומת "תצהיר מתרגם"

בפועל, קיימים שני סוגים של אישורים הקשורים לתרגום, בהתאם לידיעת השפה של הנוטריון:

• אישור נכונות תרגום ("תרגום נוטריוני" קלאסי): כאשר הנוטריון דובר את שתי השפות, הוא בודק את המסמך המקורי מול התרגום וחותם על אישור רשמי כי התרגום "מדויק ותואם את המקור". זהו האישור החזק ביותר שבו הנוטריון לוקח אחריות על תוכן התרגום.

• אישור הצהרת מתרגם (כשהנוטריון אינו דובר את השפה): אם המסמך כתוב בשפה הזרה לנוטריון, הוא מנוע על פי חוק מלאשר את נכונות התרגום. במקרה כזה, עליו להסתייע במתרגם חיצוני השולט בשפות. המתרגם חותם על תצהיר בפני הנוטריון שבו הוא מצהיר כי התרגום נאמן למקור, והנוטריון מאמת את חתימת המתרגם ואת זהותו (ולא את תוכן התרגום עצמו). במצב זה, האישור שיונפק הוא "אישור הצהרה" ולא "אישור נכונות תרגום".

3. עלויות (תעריף 2025)

שכר הנוטריון עבור אישור תרגום קבוע בתקנות משרד המשפטים, הוא אחיד ומחייב (אין לגבות יותר או פחות), ומתעדכן אחת לשנה,. נכון לשנת 2025, התעריפים לאישור נכונות תרגום (לפני מע"מ) הם:

• אישור נכונות של תרגום על ידי נוטריון

(א) עד מאה המילים הראשונות בתרגום: 289 ש"ח

לכל מאה מילים נוספות או חלק מהן, עד אלף מילים: 228 ש"ח

לכל מאה מילים נוספות מעל אלף המילים הראשונות: 113 ש"ח

(ב) אישור נוסף על האישור הראשון: 88 ש"ח

4. אישור צוואה על ידי נוטריון לפי סעיף 22 לחוקהערה חשובה: אם פעולה נוטריונית אחרת (כמו אימות חתימה, אימות הסכם ממון או אישור צוואה) כרוכה בתרגום המסמך על ידי הנוטריון, יש להוסיף לשכר הפעולה הבסיסי עוד 50% מן השכר הקבוע עבור תרגום,,,.

4. תוקף בינלאומי ואפוסטיל

כאשר התרגום הנוטריוני מיועד לשימוש במדינה זרה (למשל לצורך קבלת אזרחות זרה או לימודים בחו"ל), אישור הנוטריון לבדו אינו מספיק בדרך כלל. יש צורך לצרף אליו חותמת "אפוסטיל" מבית המשפט,. האפוסטיל מאמת כי הנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון מוסמך על פי דין בישראל,. שילוב זה (תרגום נוטריוני + אפוסטיל) הופך את המסמך לקביל במדינות החתומות על אמנת האג.​