אני אוהבת לנגן כתחביב
ויום אחד של שלהי חודש אב,
ברגע די נדיר
התיישבתי ליד האורגנית שלנו על פול ווליום
וניגנתי להנאתי
🎼


התחלתי עם שירים שקטים
אחר כך עברתי למחרוזת עליזה
ובלי שאבין איך ומדוע
התנגן לו כמו מאליו שיר חסידי במקצב תוסס :

"לשנה טובה תכתבו
ותחתמו - - -
לאלתר, לחיים,
לחיים טובים ולשלום!


"די מאמי, זה מלחיץ, עוד לא חודש אלול" - קול של נערה מאחורי העיר בחיוך
המשכתי לנגן מתוך הבנה שיש לנו על מה לדבר
ורק חשבתי על המסלול שאני עברתי מאז שהייתי בגיל שלה
ועד היום.

חודש אלול - - -
מה הזכרון הראשון שלך מחודש אלול?
התשובה הרווחת בקרב ילדות ובנות היא
"די, אל תלחיצו בבקשה..."

ונא לא להזכיר דגים רועדים בים כי רק המחשבה על כך עושה לי צמרמורת.
כבקרת רועה עדרו
יום הדין
פלצות!

עם השנים והבגרות והבשלות
ושליחים טובים שה' שלח אלי או שלח אותי אליהם
ולימוד יסודי ומעמיק יותר מתוך הסתכלות נכונה

היום אלול בשבילי זה שמחה גדולה
ואני מחבקת אותו באהבה - ב"ה!

הנה הנה שוב באים הימים הגדולים האלה
שניתן לפעול בהם גדולות ונצורות

ההזדמנות
התקווה
קירבת ה'

הנה שוב חגיגיות עילאית ואווירה קדושה ומרטיטה
נוסח התפילה המרומם כמו מאליו מזדמזם בפה

חגיגיות של יום המלכה!

והמלך הוא בעצם אבא שלנו!!!

היום - - -
אלף פעמים תודה לה'!!!
אני מחוברת לימים ולעוצמה שלהם
אפילו מחכה להם
אני מקדמת בברכה את אלול שכבר נכנס אלינו בזרועות פתוחות
פתוחה לקלוט את האפשרויות הבלתי מוגבלות שהוא מציע לי
לא מוכנה לוותר עליו!

אז מה לא היה שם פעם? מה היה חסר?

פעם - אלול היה פחד שמשתק ומרחיק
מבקש להירדם לכמה שבועות ולהתעורר... באסרו חג סוכות!

ומה היום? היום אלול בשבילי זה אהבה, רחמים ורצון

ורגעים של התקרבות וחיבור!

אז מה גרם לשינוי? דבר אחד:

<<< החיבור >>>

ואיך מתחברים?


לזאת אחראיים שני דברים מרכזיים:
מחשבות ורגשות

מה שאת חושבת על הענין ומה שאת מרגישה לגביו:
זה מה שיגרום לך
להתרחק או להתקרב
להתנתק או להתחבר!

את קולטת מה קרה פה?

ברגע שקיבלתי מידע חדש על אלול ועל המשמעות שלו עבורי ועבור החיים שלי
התחלתי לחשוב שאלול הוא הזדמנות ומתנה
כתוצאה מכך התחלתי להרגיש את הקרבה והאהבה והרחמים
וכל מערכת היחסים שלנו הפכה להיות משהו אחר!!!

* * *

אימהות מספרות שהתובנה הזאת פוגשת אותן גם בחיי היום יום
בואו נדבר על זה בכנות.
לא קל להיות אמא.
יש שם המון אתגרים, ומשברים, כאבים ואכזבות (מעצמנו! מהילדים!), מצב רוח והורמונים...
מה למען ה' דוחף אותנו להקדיש את מיטב שנות חיינו למשימה הסיזיפית הלא נגמרת הזאת???
מה מביא אותי בכל זאת להיות שם, בעוד בעולם הגדול נשים בדיוק בגיל שלי עדיין משקיעות את עצמן בבניית קריירה ובמימוש עצמי?
חתונה וילדים? משהו רחוק. עוד לא.
ואז באים הרגעים הלא קלים
כשכואב הגב, ועברת לילה לבן עם התינוק והשיניים,
ואולי מחשבות כפירה מתגנבות - - -

מה יחזיק אותך?
רק דבר אחד: החיבור!

לאחרונה כתבה לי רוחי, אמא ל-3 ילדים:

"הגעתי אליך ונדהמתי מהעולם החדש שנגלה לי!!
הבנתי פתאום שהדבר הענק הזה, הבלתי עביר שלא שייך אלי, ושלא ראיתי בו מטרה או חשיבות עליונה, זה הדבר שאני רוצה!
שאני מאחלת לילדים שלי!
אני רוצה לתת את ההכי טוב, להעניק, להיות אמא במיטבי, לפנק אותם ולשמור עליהם הכי בריאים שיש...
החיבור שאני מרגישה לילדים שלי היום הוא משהו שאי אפשר לתאר במילים, תודה!"

רוחי הזכירה לי את עצמי מול אלול, פעם והיום
עם אימהות של פעם והיום.

בואו נדבר תכל'ס:
להתחבר זה אומר לקחת את כל הדברים הנפלאים שלמדת ואת יודעת אותם על התפקיד המרומם של להיות אמא בישראל, ולהגיד אותם לעצמך. ולחשוב על עצמך כמה את ענקית ועצומה, וכמה את משמעותית לילדים שלך גם כשאת מרגישה אפס, ולפרגן לעצמך על כל מה שעשית היום וגם על מה שלא.
להתחבר לאימהות זה רק זה.
מחשבות - תחשבי מה זה אמא בשביל הילדים שלה גם כשהיא בתפקוד מוגבל - - -
תחשבי איך מכל האימהות בעולם ה' בחר בך לגדל את הילדים האלה. בדיוק האלה.
על תסעי על ניוטרל. תעצרי. תתבונני. תתחברי.
ונעבור לרגשות - תרשי לעצמך להרגיש גאה בעצמך, תרגישי את ההודיה לה' על מה שנתן לך, תרגישי את הביטחון באימהות שלך
אי אפשר לערער עליה, כי בורא עולם קבע כך, שאת היא האמא והם הילדים שלך.
תרגישי קרובה ואוהבת.
תרגישי. תתרגשי,
תתחברי!

חודש טוב ומבורך!

שלך,
אסתי בראון
תכניות הדרכה ואימון להנקה חוויתית ומחוברת












רוצה להצליח? תתחברי!