הנושאים החמים
למה לא לעזוב את העסק ולהתמסר לתורה, מה תפקיד המוכשרים, ולמה ירד הרבי מליובאוויטש לתערוכת ציורים - לכבוד יום ההילולא ג' תמוז
לפני ארבעים ואחת שנה, באי מרכז חב''ד העולמי, נחשפו למראה יוצא דופן - תערוכת ציורים.
ברוך נחשון, צייר ישראלי שכחלק מהכשרתו האומנותית למד אצל שלמה נרני, תלמידו היחיד של סזאן, מענקי הציור הצרפתי הפוסט מודרני, והתקרב לחסידות, זכה בו' כסלו תשל''ט למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר הרבי הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג בבניין המשרדים הצמוד ל-770. בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה במרכז חב"ד העולמי, ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות והעיר הערות על ציוריו.
בתום הביקור אמר לו: "אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם". הרבי גם הורה לו לשזור בין הציורים חסידים שמחים ורוקדים.
דחף טבעי של הרבה יוצרים ואמנים מתחומים שונים שחזרו בתשובה היה - לנטוש הכל, להיכנס לעולמה של תורה ולפצות על כל השנים שלא נוצלו. כשאמנים אלה הגיעו אל הרבי, הם קיבלו מסר אחר: להמשיך ליצור, להמשיך לעסוק בתחום שממנו הגעת, אבל לא לשם אותה מטרה שבשבילה יצרת עד עכשיו, אלא למטרה אלוקית, ועל טהרת הקודש.
האפשרות הראשונה להסתכל על הדברים היא, שהרבי מכיר את רוחם, ויודע שאם הם ינטשו לגמרי את עולמם הקודם, ישברו, ותהליך החזרה בתשובה לא יהיה מיושב ונכון. אולי יש בזה אמת, אבל זו הסתכלות די רדודה. לרבי יש מסר ברור ליוצרים שאותו הוא לימד מ - עשיית המשכן. שם, מספרת התורה על הנשים חכמות הלב שטוו את העיזים, כלומר, טוו את הצמר בעודו על העיזים. אותן נשים הבינו, שאם יש להן יכולת מיוחדת או כישרון יוצא דופן, הוא ניתן להן למטרה אחת - לקב''ה, למקדש.
כל כישרון, כל יכולת, כל תחום - כל חלב לה', למקדש. למקדש הפרטי שנמצא בלב שלי ושלך, ולמקדש שייבנה במהרה בימינו אמן.
היום, זה היום בו יש לכל אחד ואחת מאיתנו להתחבר למסר של הרבי מליובאוויטש ולקריאתו הנצחית לכל אחד ואחת להשפיע ככל יכולתו, ובכל אמצעי.
לפני ארבעים ואחת שנה, באי מרכז חב''ד העולמי, נחשפו למראה יוצא דופן - תערוכת ציורים.
ברוך נחשון, צייר ישראלי שכחלק מהכשרתו האומנותית למד אצל שלמה נרני, תלמידו היחיד של סזאן, מענקי הציור הצרפתי הפוסט מודרני, והתקרב לחסידות, זכה בו' כסלו תשל''ט למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר הרבי הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג בבניין המשרדים הצמוד ל-770. בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה במרכז חב"ד העולמי, ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות והעיר הערות על ציוריו.
בתום הביקור אמר לו: "אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם". הרבי גם הורה לו לשזור בין הציורים חסידים שמחים ורוקדים.
דחף טבעי של הרבה יוצרים ואמנים מתחומים שונים שחזרו בתשובה היה - לנטוש הכל, להיכנס לעולמה של תורה ולפצות על כל השנים שלא נוצלו. כשאמנים אלה הגיעו אל הרבי, הם קיבלו מסר אחר: להמשיך ליצור, להמשיך לעסוק בתחום שממנו הגעת, אבל לא לשם אותה מטרה שבשבילה יצרת עד עכשיו, אלא למטרה אלוקית, ועל טהרת הקודש.
האפשרות הראשונה להסתכל על הדברים היא, שהרבי מכיר את רוחם, ויודע שאם הם ינטשו לגמרי את עולמם הקודם, ישברו, ותהליך החזרה בתשובה לא יהיה מיושב ונכון. אולי יש בזה אמת, אבל זו הסתכלות די רדודה. לרבי יש מסר ברור ליוצרים שאותו הוא לימד מ - עשיית המשכן. שם, מספרת התורה על הנשים חכמות הלב שטוו את העיזים, כלומר, טוו את הצמר בעודו על העיזים. אותן נשים הבינו, שאם יש להן יכולת מיוחדת או כישרון יוצא דופן, הוא ניתן להן למטרה אחת - לקב''ה, למקדש.
כל כישרון, כל יכולת, כל תחום - כל חלב לה', למקדש. למקדש הפרטי שנמצא בלב שלי ושלך, ולמקדש שייבנה במהרה בימינו אמן.
היום, זה היום בו יש לכל אחד ואחת מאיתנו להתחבר למסר של הרבי מליובאוויטש ולקריאתו הנצחית לכל אחד ואחת להשפיע ככל יכולתו, ובכל אמצעי.
