הנושאים החמים
אני בנאדם שרץ.
מהר.
אם אעבור לידכם, כנראה שתראו רק אבק.
אני בנאדם שעף.
לא מוותר.
יש לי סולם. אני לא מהסס להשתמש בו.
אני בנאדם חולם.
ומיישם.
אני בנאדם
שלם.
זה מה שהיה כתוב בעמוד השלישי במסגרת קטנה למטה בעיתון הישן
שנח לו, מקומט מעט, על השידה הקטנה בחדר המתנה לרופא השיניים.
הגיע תורי, עזבתי את העיתון.
לא עזבו אותי המחשבות.
איזה בנאדם אני??
קריירה היא דבר מפתה, אולי הייתי אומרת- מאלחש. מקומי- כמובן.
היא מרטשת את הגוף , מרגיעה את הנשמה- סיפוק- ככה קוראים לזה.
ואני שואלת- עד מתי?
יום אחד מצאתי עצמי יוצאת לעניין מסויים בשעת בוקר מוקדמת,
שעה שהייתי אמורה להיות בעבודה.
ולא הכרתי את העולם.
השמש היתה קייצית ונעימה- אני בטוחה שהיא כזו כל יום,
אבל החלונות של המשרד בטוח מסננים אותה, מפרידים ממנה נעימות, מותירים רק שמש.
זו הסיבה שהמנהלים שלנו אדיבים כ"כ קנו ווילונות (כתומים..!) הדליקו מזגן, שמש נותרה בחוץ.
ציפורים צייצו באותה שעת בוקר קסומה.
לא ידעתי שאפשר לשמוע אותם תמיד,
אם רק יוצאים מבועת השגעון הזו.
חזרתי הביתה, נטלתי מחברת (חומה...),
בעמוד הראשון כתבתי :אני.
בעמוד השני: מי זו אני?.
בעמוד השלישי: רצונות וחלומות.
בעמוד הרביעי: מציאות.
בעמוד החמישי ניסיתי למצא נקודות השקה, תחומים שיחתכו 4 עמודים, ימצאו מכנה משותף.
לא מצאתי מכנה משותף.
מצאתי מסקנה.
אי אפשר גם וגם.
או קריירה אינטנסיבית או שמש קייצית וציוץ של ציפורים
או שנטפס בסולם, או שננוח עליו
ולכל אחד סולמו שלו.
מהר.
אם אעבור לידכם, כנראה שתראו רק אבק.
אני בנאדם שעף.
לא מוותר.
יש לי סולם. אני לא מהסס להשתמש בו.
אני בנאדם חולם.
ומיישם.
אני בנאדם
שלם.
זה מה שהיה כתוב בעמוד השלישי במסגרת קטנה למטה בעיתון הישן
שנח לו, מקומט מעט, על השידה הקטנה בחדר המתנה לרופא השיניים.
הגיע תורי, עזבתי את העיתון.
לא עזבו אותי המחשבות.
איזה בנאדם אני??
קריירה היא דבר מפתה, אולי הייתי אומרת- מאלחש. מקומי- כמובן.
היא מרטשת את הגוף , מרגיעה את הנשמה- סיפוק- ככה קוראים לזה.
ואני שואלת- עד מתי?
יום אחד מצאתי עצמי יוצאת לעניין מסויים בשעת בוקר מוקדמת,
שעה שהייתי אמורה להיות בעבודה.
ולא הכרתי את העולם.
השמש היתה קייצית ונעימה- אני בטוחה שהיא כזו כל יום,
אבל החלונות של המשרד בטוח מסננים אותה, מפרידים ממנה נעימות, מותירים רק שמש.
זו הסיבה שהמנהלים שלנו אדיבים כ"כ קנו ווילונות (כתומים..!) הדליקו מזגן, שמש נותרה בחוץ.
ציפורים צייצו באותה שעת בוקר קסומה.
לא ידעתי שאפשר לשמוע אותם תמיד,
אם רק יוצאים מבועת השגעון הזו.
חזרתי הביתה, נטלתי מחברת (חומה...),
בעמוד הראשון כתבתי :אני.
בעמוד השני: מי זו אני?.
בעמוד השלישי: רצונות וחלומות.
בעמוד הרביעי: מציאות.
בעמוד החמישי ניסיתי למצא נקודות השקה, תחומים שיחתכו 4 עמודים, ימצאו מכנה משותף.
לא מצאתי מכנה משותף.
מצאתי מסקנה.
אי אפשר גם וגם.
או קריירה אינטנסיבית או שמש קייצית וציוץ של ציפורים
או שנטפס בסולם, או שננוח עליו
ולכל אחד סולמו שלו.
