מתי יהיה לי אח קטן?

מתי יהיה לי אח קטן?

כתיבה: חוי אייזנבאך

הם חלמו על שולחן שבת ערוך למשפחה גדולה, אך הוא בינתיים מכיל רק לזוג פלוס ילדה
ומה עושה אמא צעירה שמקבלת מדי הרבה רמזים ושאלות, ורק לה אין את מי לשאול

"מתי גם לי יהיו אח או אחות קטנים"? השאלה שעולה שוב ושוב בסיטואציות שונות מלווה הפעם בדמעות שנקוות בזווית העין. היא כל כך אוהבת תינוקות, כבר מזמן הכתירו אותה כמלכת הבייביסטריות הבלתי מעורערת של כל הבני דודים. למרות שהיא רק בת תשע, היא זאת שיודעת להרגיע תינוק בכיין, לשחק עם פעוטה בת שנתיים, ולהצחיק את השובב התורן.

"אמאאאא", היא לא מרפה. "מתי אני אהיה אחות גדולה?".
מתי באמת? היא רוצה להצטרף לשאלה. ומה תגיד לבכורתה, יחידתה, שגם היא שואלת מתי. והיא לא מוצאת את מי לשאול. וכל מה שמתחשק לה זה רק להצטנף איתה יחד בפינת החדר, לרקוע ברגליים וליילל. אהההההה.

רחלי נולדה בדיוק שנה אחרי החתונה. תינוקת רכה וקסומה שמילאה אותם באושר אינסופי. מן 'תפתח' טוב למשפחה ברוכה שהם דמיינו. כשמלאו לרחלי שנתיים ותשעה חודשים הם כבר הבינו שהחלום על משפחה גדולה לא ילך בקלות כמו בדמיון.

היא מוצאת את עצמה צעירונת בת עשרים ושלוש, עוד קצת ילדה בעצמה, מתגלגלת בין רופאי נשים, מחפשת תשובות. לכי תסבירי לגניקולוג חמור הסבר שאומר לך בפנים חתומות: "מה הלחץ, כבר יש לך אחת. את עוד צעירה, למה לך להיכנס לסבב של טיפולים עם השלכות לא פשוטות". לכי תסבירי לאחות במעבדה שלא מבינה למה כל יומיים את באה לבדיקות. תחנקי את הדמעות אחרי שהרופאה התורנית שוב עיקמה את אפה. לכי תסבירי לכל מי שלא מבין. היא רוצה משפחה גדולה.

כשרחלי עלתה לגן חובה, גם החלו השאלות: "נו, מתי עוד אחד" מתעניינת השכנה הנחמדה בגינה. "זה כיף לגדל אותם צפופים", מסבירה לה גיסתה הגדולה והכל מבינה. וכל שאלה מסובבת לה את הבטן. כל התעניינות מכה בה בבטן הרכה. אבל היא לא עונה. רק משפילה מבט, מנסה להעביר נושא.

"יהודית, את בטוח תוכלי לקחת תורנות אצל סבתא", מאיצה בה אחותה. כשהיא מנסה למלמל משהו על עבודה וזמן איכות עם רחלי, אחותה סוגרת עליה עם התירוץ הבלתי מנוצח: "אבל אין לך תינוקים!"

"החיים זה לא פיקניק, את יודעת" מחייכת אליה דודה לאה בחתונה. "הדור של היום לא מבין כמה חשוב להשקיע בדור העתיד, רק קריירה וכסף עומד לכם בראש" מזל שיש מוזיקה רועשת. ודודה לאה גם ככה לא שומעת באוזן שמאל. כי אחרת היא הייתה צועקת שדיייי תעזבו אותי בשקט כולכם.

"הן חושבות שאני מפונקת", היא בוכה בלילה לשמוליק. "שאני בחרתי במצב הזה, שאני רק רוצה להתקדם בעבודה שבכלל החיים שלי תותים עם קצפת".
"את לא צריכה להתייחס", הוא מנסה להרגיע. "הרי את יודעת את האמת". והאמת? האמת שנמאס לה להיות אאוטסיידרית. זאת שלא עומדת בסטנדרטים. זאת שלא סימנה וי בטבלת אקסל של החברה.

***

ליל שבת, היא שרועה על הספה, מעלעלת בעיתון. רחלי משחקת לצידה בקלפים. עוד רגע שמוליק חוזר מבית הכנסת והשולחן עוד לא ערוך. לאחרונה היא דוחה את מלאכת העריכה עד לרגע האחרון. גדול עליה לערוך שולחן קטן.

"אנחנו כאן לכל שאלה". נוצצות אליה המילים מהעיתון בדפוס מרובע. היא קוראת שוב את הטקסט, בולעת את המילים לאט לאט. ביום ראשון היא מחייגת את המספר בידיים רועדות. בפעם הראשונה היא מעזה לשתף, מספרת הכל, מתמללת בשיחה של ארבעים דקות- רגשות של שנים.

וכך הם הכירו את המחלקה של הייעוץ הרפואי בבוני עולם. מוצאים מקום להבנה והכלה. סוף סוף מקבלים אישור שמותר להרגיש חסרים גם אם כבר יש.
היועץ הרפואי של בוני עולם נותן הכוונה רפואית, שולח אותם לרופא בכיר בבית חולים בצפון. ואולי יש תקווה חדשה. ומעל הכל, היא מקבלת פתאום כח לעמוד מול שאלות. היא כבר לא משפילה מבט. כבר לא בוכה כשרחלי מנדנדת בפעם המיליון ואחת: "מתי יוולד לנו תינוק".

"את השתנית לאחרונה",סונטת בה שני אחותה."את יותר נינוחה, יותר שמחה".
היא מחייכת, שומרת לעצמה את הסוד. נכון שאין לה עדיין בטן, אבל עכשיו כבר יש מאחוריה גב.

***

גם את/ה מרגיש/ה שאף אחד לא מבין אותך?

שיחת טלפון אחת- ואתה כבר לא לבד!

המחלקה לייעוץ רפואי בבוני עולם כאן למטרה אחת: לתת מענה לכל שאלה!
מאות הפניות המתקבלות בכל יום במחלקה מתעסקות באינסוף נושאים החל מקשיים פיזיולוגיים בגיל ההתבגרות, אתגרים בחיי אישות, עזרה ותמיכה לזוגות חשוכי ילדים, עקרות משנית, ייעוץ גנטי ועד ליווי הריון בסיכון. לכל הפניות יש משותף אחד: יש תשובה לכל שאלה. יש מענה לכל דילמה. מותר וצריך לשאול הכל.

אנחנו כאן לכל שאלה!