הנושאים החמים
הרבה שואלים אותנו - קהילת המטפלים - וגם אנחנו לפעמים שואלים את עצמנו,
מי במודע ומי בתחושת אי נוחות עמומה.
- "האמנם?!"
באמת אפשר עם כמה מילים והרפיות והדמיות לרפא בעיות כבדות משקל?
בעיות עמוקות שנמשכות שנים?
והתשובה היא, נכון. יתכן שהטכניקות הן באמת חסרות שיניים ושטחיות, אבל...
אבל גם הבעיות הן כאלה!
אנחנו טועים למדוד עוצמה של בעיה לפי הסבל שהיא גורמת.
אם הבעיה נמשכת כל כך הרבה זמן וגורמת יסורים כל כך קשים בתדירות כה גבוהה, אז כנראה שהיא עמוקה ושורשית, משהו יסודי דפוק בפנים, הלך המנוע, נשרף הלוח-אם.
אבל המדד הזה פשוט לא נכון.
קחו לדוגמא אדם שלא נרדם בלילה, הוא מתהפך על משכבו ולא מוצא לעצמו תנוחה, מה שהוא לא יודע זה שיש מתחת למזרון קובית לגו.
נדודי שינה זה דבר שאני לא מאחל לאף אחד, זה עינוי של הגוף ועינוי של הרוח, וזה נמשך ונמשך ונמשך.
ובלילה הבא, זה קורה שוב.
וכך לילה ועוד לילה, וכשלא נרדמים בלילות איך נראים הימים?
לאט זה מתחיל להשפיע על העבודה שלו ועל הלימודים ועל המשפחה, ובעיקר על עצמו, הוא הופך להיות לסמרטוט מהלך,
לצל אדם.
והנה
יום אחד בא ילד ושולף מתחת למזרון את הלגו.
ומאז.... נפתרה הבעיה ל ח ל ו ט י ן !
איך זה יכול להיות?!
כבר חודשים שהבנאדם הזה שמאטע, ותוך עשר שניות אין בעיה?
כן, אין קורלציה בין כמות הסבל לחומרת הבעיה.
דבר חשוב שלמדתי כשנכנסתי לתחום הטיפול, זה כמה אנחנו באמת בריאים נפשית, כמה הבעיות הן חיצוניות ולא חלק חיוני שבנו.
נפש האדם היא חלק אלוק, וככזאת לא יתכנו בה פגמים מהותיים.
אז לבעיות חיצוניות ושטחיות מועילות טכניקות שטחיות וקלות.
עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אומר שהטכניקות לא חכמות ומיוחדות, הם במפורש כן.
כדי להיות קוסמטיקאית צריך ללמוד הרבה, וחומרי האיפור הם תחכום של המון ידע ושיתוף מוחות, והכלה שיושבת חצי יום בערב החתונה עם המאפרת באמת נראית כמו אדם חדש לגמרי, היא זוהרת כמו נסיכה, אבל עדיין
זו רק קוסמטיקה.
הבפנוכו נשאר אותו דבר.
אנחנו מבפנים מושלמים, בריאים ותקינים, והאור שלנו הוא אינסופי, יש גדרות ומיצרים שחוסמים אותו אבל הם תקלות חיצוניות, נפיל את החומות וכולם יראו את הזוהר שלנו, הזוהר שהיה שם כל הזמן, גם כשמסך אפור הסתיר אותו.
אל תגיד לי כמה הבעיות שלך גדולות,
תגיד לבעיות שלך כמה אתה גדול.
מי במודע ומי בתחושת אי נוחות עמומה.
- "האמנם?!"
באמת אפשר עם כמה מילים והרפיות והדמיות לרפא בעיות כבדות משקל?
בעיות עמוקות שנמשכות שנים?
והתשובה היא, נכון. יתכן שהטכניקות הן באמת חסרות שיניים ושטחיות, אבל...
אבל גם הבעיות הן כאלה!
אנחנו טועים למדוד עוצמה של בעיה לפי הסבל שהיא גורמת.
אם הבעיה נמשכת כל כך הרבה זמן וגורמת יסורים כל כך קשים בתדירות כה גבוהה, אז כנראה שהיא עמוקה ושורשית, משהו יסודי דפוק בפנים, הלך המנוע, נשרף הלוח-אם.
אבל המדד הזה פשוט לא נכון.
קחו לדוגמא אדם שלא נרדם בלילה, הוא מתהפך על משכבו ולא מוצא לעצמו תנוחה, מה שהוא לא יודע זה שיש מתחת למזרון קובית לגו.
נדודי שינה זה דבר שאני לא מאחל לאף אחד, זה עינוי של הגוף ועינוי של הרוח, וזה נמשך ונמשך ונמשך.
ובלילה הבא, זה קורה שוב.
וכך לילה ועוד לילה, וכשלא נרדמים בלילות איך נראים הימים?
לאט זה מתחיל להשפיע על העבודה שלו ועל הלימודים ועל המשפחה, ובעיקר על עצמו, הוא הופך להיות לסמרטוט מהלך,
לצל אדם.
והנה
יום אחד בא ילד ושולף מתחת למזרון את הלגו.
ומאז.... נפתרה הבעיה ל ח ל ו ט י ן !
איך זה יכול להיות?!
כבר חודשים שהבנאדם הזה שמאטע, ותוך עשר שניות אין בעיה?
כן, אין קורלציה בין כמות הסבל לחומרת הבעיה.
דבר חשוב שלמדתי כשנכנסתי לתחום הטיפול, זה כמה אנחנו באמת בריאים נפשית, כמה הבעיות הן חיצוניות ולא חלק חיוני שבנו.
נפש האדם היא חלק אלוק, וככזאת לא יתכנו בה פגמים מהותיים.
אז לבעיות חיצוניות ושטחיות מועילות טכניקות שטחיות וקלות.
עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אומר שהטכניקות לא חכמות ומיוחדות, הם במפורש כן.
כדי להיות קוסמטיקאית צריך ללמוד הרבה, וחומרי האיפור הם תחכום של המון ידע ושיתוף מוחות, והכלה שיושבת חצי יום בערב החתונה עם המאפרת באמת נראית כמו אדם חדש לגמרי, היא זוהרת כמו נסיכה, אבל עדיין
זו רק קוסמטיקה.
הבפנוכו נשאר אותו דבר.
אנחנו מבפנים מושלמים, בריאים ותקינים, והאור שלנו הוא אינסופי, יש גדרות ומיצרים שחוסמים אותו אבל הם תקלות חיצוניות, נפיל את החומות וכולם יראו את הזוהר שלנו, הזוהר שהיה שם כל הזמן, גם כשמסך אפור הסתיר אותו.
אל תגיד לי כמה הבעיות שלך גדולות,
תגיד לבעיות שלך כמה אתה גדול.
ִ
