אוֹי, מְדִינָה מְדִינָה.
עַל עַצְמָאוּת הִכְרַזְתְּ, אַיֵּה הִיא הַמֻּכְרֶזֶת?
נְתִינַיִךְ בְּמַחְשַׁכֵּי הַשֶּׁבִי מֻחְזָקִים.
בָּנַיִךְ זֶה בָּזֶה מִשְׁתַּלְּחִים בִּלְשׁוֹן מֻשְׁחֶזֶת
זֶה מִזֶּה סוֹלְדִים וּמִתְרַחֲקִים
וּבְכָל זֹאת, בָּאת לַחְגֹּג עַצְמָאוּת.
עַצְמָאוּת מִמָּה? הַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֶלֶת.
מִשְּׁאָר הָעַמִּים? הֲרֵי אַתְּ עֲדַיִן לָהֶם מְשֻׁעְבֶּדֶת!
אָז אוּלַי מַעֲבָרֵךְ הַמְּפֹאָר אוֹתוֹ אַתְּ מְנָאֶצֶת,
אוֹ מֱאֶלוֹקׇיִיךְ בּוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם אַתְּ נִלְחֶמֶת?
אוּלַי לָכֵן הַשֵּׁם עָלַיִךְ גָּזַר:
בִּמְקוֹם הַשִּׁירָה וְהַגִּילָה,
קוֹלוֹת יִלְלוֹת רִכְבֵי הַהַצָּלָה.
בִּמְקוֹם הָרִקּוּדִים בְּצָהֳלָה,
אֲנָשִׁים נָסִים בְּבֶהָלָה.
בִּמְקוֹם הַזִּקּוּקִים
שֶׁאֶת שְׁמֵי הַלַּיְלָה יָאִירוּ,
לַהֲבוֹת אֵשׁ אַדִּירוֹת
שֶׁאֶת הַכֹּל יַאֲדִימוּ- יַשְׁחִירוּ.
אוּלַי מִכָּךְ רוֹצֶה הַבּוֹרֵא שֶׁלַּהֲבָנָתֵךְ תָּבוֹא הַהַבְלָחָה
שֶׁלֹּא, אַתְּ אֵינֵךְ עַצְמָאִית, אַתְּ נְתִינָה בַּמַּמְלָכָה
אַתְּ נְתוּנָה יוֹם יוֹם שָׁעָה שָׁעָה בְּיָדָיו וּלְמָרוּתוֹ
כָּל הַצְלָחוֹתַיִךְ אֵינָן מַעֲשֵׂי יָדַיִךְ, אַךְ מֵאִיתוֹ!
הנושאים החמים