הנושאים החמים
יושבת וחושבת...
איך אפשר לספר על הגשמת חלום אמיתית שזכיתי לעשות למשפחה מיוחדת
בדיוק לפני שנה.
יושבת מול דף מודפס עם מילות הערכה,
ונזכרת בדרך הארוכה, הישנה והטבעית שעבר הדיוקן הזה.
בלי מייל לשלוח את הציור לתיקונים.
רק עם נכדה מוכשרת ויקרה שמגיעה אליי לבית עם תמונות מתוך אלבום,
וחלום:
סבא שלי הרב אריה גמליאל זצוק''ל היה ראש ישיבת שדרות,
ואנחנו רוצים שתציירי לנו את סבא יושב ולומד, משלל התמונות האלה.
כתבתי ספר ביוגרפיה לזכרו ואין לנו למרבה הפלא תמונה שלו בזמן לימוד...
היא מספרת לי שהוא היה תופס בצורה מעניינת את הספר, שולחת תמונות של חדר הלימוד, של כיסא המנהלים עליו ישב..
אני נעזרת בציירת אסנת לב חברתי היקרה כדי להגיע למנח הכי נכון.
שרית הנכדה מגיע לביתי לאורך התהליך משדרות עם הדיסק אונקי,
אני מעבירה לה את הציור לתיקונים,
היא מתקשרת ומסבירה לי מה אביה מבקש לתקן.. וחוזר חלילה..
עד לתוצאה המרגשת...
ככה הכל התחיל:
מצאתי תמונה שהרב מסתכל כלפיי מטה היא הייתה נראית לי הכי מתאימה
ואני מתחילה לצייר:
שרטטתי לאוסנת הציירת מה הלקוח ביקש ואיך זה אמור להראות בערך:
אסנת כמובן חוללה קסמים ושלחה לי סקיצה ראשונית:
עבודה של שעות על גבי שעות
שחברו לימים ושבועות
עד לתוצאה הרצויה:
הציור הודפס בכריכה לספר ילדים שנכתב לזכרו של הסבא והופץ לכל המשפחה הנרגשת..
וכך כתבה לי שרית הנכדה היקרה:
(וריגשה אותי מאד בסגנונה הספרותי והיפה)
להודיה המדהימה!!
לקח לי זמן לנסח את רגשותיי עלי דף..
אבל עכשיו כשמהדורה ב' אוטוטו יוצאת לאור,
ברוך ה' - הם התרגשו, התפרצו והועלו על הכתב...
**************************************************************************************
איך מציירים חלום?
זה לא היה הגיוני, וגם טכנית, לא בדיוק מציאותי.
וככה הגעתי אלייך, נחתתי עם ערימת תמונות ישנות ובקשה דחופה:
"ציירי לי ציור מתמונה שלא קיימת"
כלומר, התמונה קיימת - אבל במוח שלי בלבד.
נטועה עמוק בתוך החלום שהתרקם בתוכי.
ואת, הודיה, בסבלנות נדירה ועם לב ענק שרוצה ויודע לעשות את הכי טוב שיש-
ישבת מולי בשעת ערב מאוחרת, וניסית ביחד איתי, להבין ולראות את החלום הזה...
אני סיפרתי, ואת הקשבת לכל מילה.
סיפרתי על סבא אהוב וטהור, על ספר שיוצא לזכרו, ועל זיכרון ילדות חשוב ומתוק של - "סבא לומד תורה"
הזיכרון החי והמשמעותי שיש לי, ולכל בני המשפחה מסבא שלנו:
הרב אריה גמליאל זצוק''ל.
כי סבא שלנו חי ונשם תורה כל רגע בחייו, בכל המצבים והזמנים.
ובתמונת הילדות שלי סבא שלי היה סבא שיושב בחדר הלימוד שלו, על הכיסא השחור, ומולו שולחן חום גדוש בספרים, סבא שקוע- כל כולו בתוך הספר שאחוז בידו ו- מחייך. מאושר בתורה שלו.
זה היה סבא בשבילי- ואת התמונה הזאת בדיוק, רציתי בכריכת הספר.
אבל.. כמו שלא היו לסבא זצוק''ל תמונות שלו אוכל או ישן,
כך גם לפעולה הכ''כ שגרתית בחייו- הלימוד, לא היה לצערנו שום תיעוד.
ואת הודיה, נתת אמון בחלום שלי, לא ויתרת, גייסת את כל כישורי ציורי הדיוקן שלך
(והם רבים
) ושוב ושוב דייקת, ציירת, שאלת ו---חיכית בסבלנות לתשובות
ובסוף זה קרה, הרצון החלומי שלי התגשם
וכך הוא נראה:
התגובות שהתקבלו מבני המשפחה היו מרגשות, הציור היה כ''כ מתוק ונוגע
והילדים התחברו בקלות ונהנו אפילו רק לשבת ולהסתכל על הכריכה.
היא פשוט כובשת ונדירה (תרתי משמע)
בהערכה
שרית בשם כולם.
איך אפשר לספר על הגשמת חלום אמיתית שזכיתי לעשות למשפחה מיוחדת
בדיוק לפני שנה.
יושבת מול דף מודפס עם מילות הערכה,
ונזכרת בדרך הארוכה, הישנה והטבעית שעבר הדיוקן הזה.
בלי מייל לשלוח את הציור לתיקונים.
רק עם נכדה מוכשרת ויקרה שמגיעה אליי לבית עם תמונות מתוך אלבום,
וחלום:
סבא שלי הרב אריה גמליאל זצוק''ל היה ראש ישיבת שדרות,
ואנחנו רוצים שתציירי לנו את סבא יושב ולומד, משלל התמונות האלה.
כתבתי ספר ביוגרפיה לזכרו ואין לנו למרבה הפלא תמונה שלו בזמן לימוד...
היא מספרת לי שהוא היה תופס בצורה מעניינת את הספר, שולחת תמונות של חדר הלימוד, של כיסא המנהלים עליו ישב..
אני נעזרת בציירת אסנת לב חברתי היקרה כדי להגיע למנח הכי נכון.
שרית הנכדה מגיע לביתי לאורך התהליך משדרות עם הדיסק אונקי,
אני מעבירה לה את הציור לתיקונים,
היא מתקשרת ומסבירה לי מה אביה מבקש לתקן.. וחוזר חלילה..
עד לתוצאה המרגשת...
ככה הכל התחיל:
מצאתי תמונה שהרב מסתכל כלפיי מטה היא הייתה נראית לי הכי מתאימה
ואני מתחילה לצייר:
שרטטתי לאוסנת הציירת מה הלקוח ביקש ואיך זה אמור להראות בערך:
אסנת כמובן חוללה קסמים ושלחה לי סקיצה ראשונית:
עבודה של שעות על גבי שעות
שחברו לימים ושבועות
עד לתוצאה הרצויה:
הציור הודפס בכריכה לספר ילדים שנכתב לזכרו של הסבא והופץ לכל המשפחה הנרגשת..
וכך כתבה לי שרית הנכדה היקרה:
(וריגשה אותי מאד בסגנונה הספרותי והיפה)
להודיה המדהימה!!
לקח לי זמן לנסח את רגשותיי עלי דף..
אבל עכשיו כשמהדורה ב' אוטוטו יוצאת לאור,
ברוך ה' - הם התרגשו, התפרצו והועלו על הכתב...
**************************************************************************************
איך מציירים חלום?
זה לא היה הגיוני, וגם טכנית, לא בדיוק מציאותי.
וככה הגעתי אלייך, נחתתי עם ערימת תמונות ישנות ובקשה דחופה:
"ציירי לי ציור מתמונה שלא קיימת"
כלומר, התמונה קיימת - אבל במוח שלי בלבד.
נטועה עמוק בתוך החלום שהתרקם בתוכי.
ואת, הודיה, בסבלנות נדירה ועם לב ענק שרוצה ויודע לעשות את הכי טוב שיש-
ישבת מולי בשעת ערב מאוחרת, וניסית ביחד איתי, להבין ולראות את החלום הזה...
אני סיפרתי, ואת הקשבת לכל מילה.
סיפרתי על סבא אהוב וטהור, על ספר שיוצא לזכרו, ועל זיכרון ילדות חשוב ומתוק של - "סבא לומד תורה"
הזיכרון החי והמשמעותי שיש לי, ולכל בני המשפחה מסבא שלנו:
הרב אריה גמליאל זצוק''ל.
כי סבא שלנו חי ונשם תורה כל רגע בחייו, בכל המצבים והזמנים.
ובתמונת הילדות שלי סבא שלי היה סבא שיושב בחדר הלימוד שלו, על הכיסא השחור, ומולו שולחן חום גדוש בספרים, סבא שקוע- כל כולו בתוך הספר שאחוז בידו ו- מחייך. מאושר בתורה שלו.
זה היה סבא בשבילי- ואת התמונה הזאת בדיוק, רציתי בכריכת הספר.
אבל.. כמו שלא היו לסבא זצוק''ל תמונות שלו אוכל או ישן,
כך גם לפעולה הכ''כ שגרתית בחייו- הלימוד, לא היה לצערנו שום תיעוד.
ואת הודיה, נתת אמון בחלום שלי, לא ויתרת, גייסת את כל כישורי ציורי הדיוקן שלך
(והם רבים
) ושוב ושוב דייקת, ציירת, שאלת ו---חיכית בסבלנות לתשובותובסוף זה קרה, הרצון החלומי שלי התגשם
וכך הוא נראה:
התגובות שהתקבלו מבני המשפחה היו מרגשות, הציור היה כ''כ מתוק ונוגע
והילדים התחברו בקלות ונהנו אפילו רק לשבת ולהסתכל על הכריכה.
היא פשוט כובשת ונדירה (תרתי משמע)
בהערכה
שרית בשם כולם.
|
|
