מהמרכז לצפון: יומן מסע של מעבר דירה
אלי (25)
אני נשוי שנתיים פלוס, הורינו ירושלמים , וכמו כל עם ישראל אך טבעי היה שמיד אחרי החתונה נגור בירושלים בשכירות לצד ההורים של אשתי, וכך היה, אלא שמה לעשות בסוף היחידה הייתה קטנה כבר מלהכיל, ב''ה נולד תינוק קטן ומתוק, והרי לקנות דירה במרכז זה כמעט בלתי הגיוני, וירושלים מאן דכר שמיה??? אזי אין ברירה מחליטים לקבל החלטה קשה ויש שיאמרו אף כואבת,
עוזבים את ירושלים, עוזבים את המרכז,
מרחיקים נדוד, אוספים את המטלטלים ועוברים דירה אל הבלתי נודע.
ואז מגיע שלב הבירורים וההתלבטויות, להיכן? איפה נקבע את המושב העראי שלנו פה בעוה"ז? האם בדרום? נתיבות, ירוחם וכדו' או שמא בצפון, עפולה, קריית אתא, רכסים או חיפה, ועוד ועוד שמות למכביר, ב"ה לא חסר.
לאחר לבטים קשים, אינספור בירורים וסיורים מעמיקים, נפל הפור,
חיפה. עוברים לחיפה.
נהיה חיפאים, אם גרנו בי-ם עכשיו נגור ליד הים...
( מה גם שיש משפחה קרובה באזור ).
ארזנו את מטלטלינו ועברנו לחיפה.
התחלנו בשכירות, אמרנו נכיר את המקום, ונבדוק האם חן המקום על יושביו, או שמא פחות...
הגענו לחיפה לפני כמה חודשים, מה נאמר ומה נדבר, נחמד, כן, לא בושה לומר זאת בהחלט נחמד, הרבה צעירים גם חדשים ממש, שעברו כמונו, יש 'כוילל' יש עבודה לאישה מטפלת לפיצפון, אווירה רגועה אין לחץ כמו במרכז, בסך הכל נעים.
אבל כן יש גם את הקושי במעבר, המקום שונה לחלוטין ממה שאתה מכיר, המגורים - בחיפה (הדר) זה הכל עליות מטורפות ותשתיות זוועה, נראה כמו בני ברק אך המציאות גרוע ומטה, חוץ מזה אתה מהחליף ה-כ-ל - בית כנסת קופ"ח מכולת, חנויות בגדים, פשוט הכל. אז בסדר תגידו מתרגלים, נכון אולי באמת מתרגלים, אבל ההתחלה בהחלט קשה,
מלבד זאת בתכלס' החיים פה יותר יקרים מירושלים, חוץ מהדיור שזה זול בפער מהמרכז. המכולת פה יותר יקרה, וגם חנויות הבגדים, אז נכון לבעלי רכב יש אושר עד במרחק של 7 דק' נסיעה וזה מאד נח, אבל לא על כל כמה פריטים תקפוץ לשם, בקיצור כל מה שצריך לקנות בד''כ יותר יקר, (יהיו כאלו מן הסתם שיחלקו על זה).
אבל כאן נכנס גם המרחק לתמונה. הנסיעות למשפחה בשבתות ובשמחות הפכו לאתגר של ממש: שעתיים לכל צד לירושלים, כשהתינוק צורח מאחור... זה שואב המון אנרגיה.
חוץ מזה יש כאן עניין נוסף, לרגל המעבר קנינו רכב, קצת קשוח להיטלטל בדרכים ולהיות תלוי בלוזי"ם של תח"צ בשעות כאלו ואחרות, על אף שיש פה תח"צ סבירה דווקא, אבל עדיין זה הרבה פחות נח, וליסוע פעמיים בחודש ממוצע לירושלים וגם שמחות כאלו ואחרות שיהיו בעז''ה, אז קנינו רכב, כן רכב פשוט, טיוטה קורולה, רכב ה'אברכים' החדש, אבל מה, זה עולה כסף כל חודש, כאחד שאין לו עבר ביטוחי הביטוח עולה כמעט 400 ש''ח לחודש, ויש דלק ממוצע 3 נסיעות למרכז זה באזור ה 700 ש"ח לחודש , פלוס מנהרות הכרמל עוד כמה עשרות שקלים, נניח בלי ליסוע בכביש 6, בקיצור תוספת של 1200 ש"ח בחודשי, (לא כולל טסט וטיפולים), זה לא כסף קטן בכלל.
ופה מגיעה התחושה המעצבנת, אולי בכלל היה עדיף להישאר בירושלים בשכירות באזור 4500-5000 בפסג''ז נוו"י במקום לעבור לחיפה ולשלם שכירות 3200 ש"ח והוצאות רכב שהגענו בערך לאותו סכום...
אלא אם נניח אני מעוניין לגור פה (חיפה) ואז כן עדיף לעבור כבר, ולהכיר את המקום, לראות איפה רוצים לקנות, ולהתחיל מקום עבודה, וגם ככל שיותר צעירים קל יותר לעבור, אולי ואולי, אני לא יודע.
ולסיכומם של דברים, המעבר מהמרכז לצפון הוא בהחלט לא קל, אבל בחיי השגרה והיומיום זה סבבה לגמרי ולא מורגש כמעט, בעיקר בסופשי"ם ושמחות, בקיצור כשאומרים לכם תעברו לפריפרייה לא קרה שום דבר, אז זה לא נכון, זה בהחלט לא קל, אבל כן זה לא כ''כ נורא.
אלי (25)
אני נשוי שנתיים פלוס, הורינו ירושלמים , וכמו כל עם ישראל אך טבעי היה שמיד אחרי החתונה נגור בירושלים בשכירות לצד ההורים של אשתי, וכך היה, אלא שמה לעשות בסוף היחידה הייתה קטנה כבר מלהכיל, ב''ה נולד תינוק קטן ומתוק, והרי לקנות דירה במרכז זה כמעט בלתי הגיוני, וירושלים מאן דכר שמיה??? אזי אין ברירה מחליטים לקבל החלטה קשה ויש שיאמרו אף כואבת,
עוזבים את ירושלים, עוזבים את המרכז,
מרחיקים נדוד, אוספים את המטלטלים ועוברים דירה אל הבלתי נודע.
ואז מגיע שלב הבירורים וההתלבטויות, להיכן? איפה נקבע את המושב העראי שלנו פה בעוה"ז? האם בדרום? נתיבות, ירוחם וכדו' או שמא בצפון, עפולה, קריית אתא, רכסים או חיפה, ועוד ועוד שמות למכביר, ב"ה לא חסר.
לאחר לבטים קשים, אינספור בירורים וסיורים מעמיקים, נפל הפור,
חיפה. עוברים לחיפה.
נהיה חיפאים, אם גרנו בי-ם עכשיו נגור ליד הים...
( מה גם שיש משפחה קרובה באזור ).
ארזנו את מטלטלינו ועברנו לחיפה.
התחלנו בשכירות, אמרנו נכיר את המקום, ונבדוק האם חן המקום על יושביו, או שמא פחות...
הגענו לחיפה לפני כמה חודשים, מה נאמר ומה נדבר, נחמד, כן, לא בושה לומר זאת בהחלט נחמד, הרבה צעירים גם חדשים ממש, שעברו כמונו, יש 'כוילל' יש עבודה לאישה מטפלת לפיצפון, אווירה רגועה אין לחץ כמו במרכז, בסך הכל נעים.
אבל כן יש גם את הקושי במעבר, המקום שונה לחלוטין ממה שאתה מכיר, המגורים - בחיפה (הדר) זה הכל עליות מטורפות ותשתיות זוועה, נראה כמו בני ברק אך המציאות גרוע ומטה, חוץ מזה אתה מהחליף ה-כ-ל - בית כנסת קופ"ח מכולת, חנויות בגדים, פשוט הכל. אז בסדר תגידו מתרגלים, נכון אולי באמת מתרגלים, אבל ההתחלה בהחלט קשה,
מלבד זאת בתכלס' החיים פה יותר יקרים מירושלים, חוץ מהדיור שזה זול בפער מהמרכז. המכולת פה יותר יקרה, וגם חנויות הבגדים, אז נכון לבעלי רכב יש אושר עד במרחק של 7 דק' נסיעה וזה מאד נח, אבל לא על כל כמה פריטים תקפוץ לשם, בקיצור כל מה שצריך לקנות בד''כ יותר יקר, (יהיו כאלו מן הסתם שיחלקו על זה).
אבל כאן נכנס גם המרחק לתמונה. הנסיעות למשפחה בשבתות ובשמחות הפכו לאתגר של ממש: שעתיים לכל צד לירושלים, כשהתינוק צורח מאחור... זה שואב המון אנרגיה.
חוץ מזה יש כאן עניין נוסף, לרגל המעבר קנינו רכב, קצת קשוח להיטלטל בדרכים ולהיות תלוי בלוזי"ם של תח"צ בשעות כאלו ואחרות, על אף שיש פה תח"צ סבירה דווקא, אבל עדיין זה הרבה פחות נח, וליסוע פעמיים בחודש ממוצע לירושלים וגם שמחות כאלו ואחרות שיהיו בעז''ה, אז קנינו רכב, כן רכב פשוט, טיוטה קורולה, רכב ה'אברכים' החדש, אבל מה, זה עולה כסף כל חודש, כאחד שאין לו עבר ביטוחי הביטוח עולה כמעט 400 ש''ח לחודש, ויש דלק ממוצע 3 נסיעות למרכז זה באזור ה 700 ש"ח לחודש , פלוס מנהרות הכרמל עוד כמה עשרות שקלים, נניח בלי ליסוע בכביש 6, בקיצור תוספת של 1200 ש"ח בחודשי, (לא כולל טסט וטיפולים), זה לא כסף קטן בכלל.
ופה מגיעה התחושה המעצבנת, אולי בכלל היה עדיף להישאר בירושלים בשכירות באזור 4500-5000 בפסג''ז נוו"י במקום לעבור לחיפה ולשלם שכירות 3200 ש"ח והוצאות רכב שהגענו בערך לאותו סכום...
אלא אם נניח אני מעוניין לגור פה (חיפה) ואז כן עדיף לעבור כבר, ולהכיר את המקום, לראות איפה רוצים לקנות, ולהתחיל מקום עבודה, וגם ככל שיותר צעירים קל יותר לעבור, אולי ואולי, אני לא יודע.
ולסיכומם של דברים, המעבר מהמרכז לצפון הוא בהחלט לא קל, אבל בחיי השגרה והיומיום זה סבבה לגמרי ולא מורגש כמעט, בעיקר בסופשי"ם ושמחות, בקיצור כשאומרים לכם תעברו לפריפרייה לא קרה שום דבר, אז זה לא נכון, זה בהחלט לא קל, אבל כן זה לא כ''כ נורא.
הנושאים החמים