איייי!!!! טחורים!!!!

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כבר מכל שעה "רוקדת" במיטה מרב כאבים,
מרחתי פרוקטו-גליבנול, עזר ככוסות רוח למת,
יש למישהו עצה דחוף? שיהיה סכוי לישון משהו הלילה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אוישש
זה מזכיר לי תקופה לא פשוטה בכלל אם לא שחורה
קחי כמה אקמול, זה הכי עוזר
והכי הכי חשוב אל תוותרי לעצמיך,
תתקשרי מחר לעזר מציון -הפניה רפואית הם יפנו אותך למומחה דרך הקופה שלך
יתכן ולא תראי שיפור ואז אין מנוס מנתוח . זה בכלל לא נורא. החלמה של כמה ימים מאוד פשוטה וחיים חדשים.
בהצלחה ורפו''ש!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אוישש
זה מזכיר לי תקופה לא פשוטה בכלל אם לא שחורה
קחי כמה אקמול, זה הכי עוזר
והכי הכי חשוב אל תוותרי לעצמיך,
תתקשרי מחר לעזר מציון -הפניה רפואית הם יפנו אותך למומחה דרך הקופה שלך
יתכן ולא תראי שיפור ואז אין מנוס מנתוח . זה בכלל לא נורא. החלמה של כמה ימים מאוד פשוטה וחיים חדשים.
בהצלחה ורפו''ש!!
זה הזוי, התחלתי לסבול מיזה סה"כ לפני כמה שבועות...
איך בכלל מאבחנים שזה טחורים? אולי פיסורה?
זה קורא כמובן אחרי שירותים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה קורא כמובן אחרי שירותים...
סבלתי מזה שנה סביב השנה וחצי
שנה וחצי איומות
זה לא דרך השרותים, זה מתגבר בשרותים. הפצע או הטחורים תמיד נמצאים וכל שרותים גורמים לפצע להיפתח
לי אבחנו רופאי משפחה וכו' כטחורים ואצל המומחים גילו שזה פיסורה.
קחי את הטיפול הטוב ביותר. משחה אדומה כזו עם נוזל צהוב, שכחתי את שמה (אולי משהו פה יידע? )
ואם לא עוזר אל תחששי לגשת לניתוח בעצת מומחה.
הוא סביב ה20 דקות והחלמה מאוד פשוטה. לי הוא אמר שזה הטיפול הטוב ביותר ואם לא עזר המליץ ישירות לגשת לנתוח. יתכן שאצלך אם רק כמה שבועות המשחה הזו מאוד תעזור. אני חיכיתי כאמור הרבה מאוד זמן ובנתיים הפיסורה כבר החמירה ולא היה מנוס..
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
סבלתי מזה שנה סביב השנה וחצי
שנה וחצי איומות
זה לא דרך השרותים, זה מתגבר בשרותים. הפצע או הטחורים תמיד נמצאים וכל שרותים גורמים לפצע להיפתח
לי אבחנו רופאי משפחה וכו' כטחורים ואצל המומחים גילו שזה פיסורה.
קחי את הטיפול הטוב ביותר. משחה אדומה כזו עם נוזל צהוב, שכחתי את שמה (אולי משהו פה יידע? )
ואם לא עוזר אל תחששי לגשת לניתוח בעצת מומחה.
הוא סביב ה20 דקות והחלמה מאוד פשוטה. לי הוא אמר שזה הטיפול הטוב ביותר ואם לא עזר המליץ ישירות לגשת לנתוח. יתכן שאצלך אם רק כמה שבועות המשחה הזו מאוד תעזור. אני חיכיתי כאמור הרבה מאוד זמן ובנתיים הפיסורה כבר החמירה ולא היה מנוס..
זה המשחה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
על כל מקרה את צריכה שכירורג וכדאי שזה יהיה משהו מומחה שנמצא בהמלצה אצל עזר מציון
יאבחן קודם מה בדיוק יש לך
המשחה הנ''ל היא לפיסורה בלבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
איך סובלים כ''כ הרבה זמן? o_O
מעניין, למה לא ניגשת לניתוח? מה בסוף עזר לך?
זה באמת היה נורא
הגעתי לרופא אנטיפט
זו היתה בדיקה מביכה ברמות שקשה לי להזכר בה
המצב השתפר
דחיתי את התורים שוב ושוב
ואז הריון שהמצב החמיר אבל לא בא בחשבון ניתוח
ואחרי הלידה סבל בלתי יתואר
וככה בגלים שכל יום אני מבטיחה לעצמי לברר על רופא חביב יותר
ודוחה את זה....
אל תלמדי ממני
לכן כתבתי רק לבנתיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה באמת היה נורא
הגעתי לרופא אנטיפט
זו היתה בדיקה מביכה ברמות שקשה לי להזכר בה
המצב השתפר
דחיתי את התורים שוב ושוב
ואז הריון שהמצב החמיר אבל לא בא בחשבון ניתוח
ואחרי הלידה סבל בלתי יתואר
וככה בגלים שכל יום אני מבטיחה לעצמי לברר על רופא חביב יותר
ודוחה את זה....
אל תלמדי ממני
לכן כתבתי רק לבנתיים
מעניין
כי לי שני מומחים שאחד מהם גדול מאוד ציינו שהמשחה הזו היא הכי חזקה והבא לאחריה ניתוח... נשמע כמו סדרת טפולים..
לא הבנתי אם את עדיין סובלת או לא
אבל ממליצה לך לנסות את המשחה הזו. ואם לא, שוב, לא לפחד. הניתוח קצר ופשוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מעניין
כי לי שני מומחים שאחד מהם גדול מאוד ציינו שהמשחה הזו היא הכי חזקה והבא לאחריה ניתוח... נשמע כמו סדרת טפולים..
לא הבנתי אם את עדיין סובלת או לא
אבל ממליצה לך לנסות את המשחה הזו. ואם לא, שוב, לא לפחד. הניתוח קצר ופשוט.

אחרי שימוש בוזלין
היציאות מחליקות החוצה ולא פוצעות שוב
ואחרי תקופה ברוך ה הכל נרפא לגמרי
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
סבל לא פשוט...
נשמע שאת ממש כואבת
כאבים כאלו זה בדרך כלל פיסורה שזה בעצם חתך פנימי שנפתח בכל פעם שהולכים לשירותים...
תשתי המון מים
על הבוקר 3 כוסות מים כדי לרכך את המעיים
וכן כף שמן זית
להוסיף לכוס מים במהלך היום סיבים תזונתיים עוזר מאד מאד
ירקות ירוקים ועלים
פרוקטו גליבנול בפיסורה רק מחמיר את הכאב
ניפדפין מאד עוזרת
ואם לא עובר אל תסבלי לחינם לכי לפרוקטולוג
בדרך כלל זה נובע מתקופה לחוצה/הריון (שאז בלידה הכל מחמיר...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לפני הרבה שנים סבלתי מזה נורא ואיום,
ברמה שלא הצלחתי לתפקד

חבר המליץ לי על משחה שמיוצרת בבית מרקחת ברחוב רבי טרפון פינת רבי עקיבא בבני ברק,
ובאמת זה הנס וההצלה שלי

אפילו קיבלתי מרשם מקופת חולים לקנות את זה שם, וכשלא הייתה הפניה עולה יותר יקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כאבי טחורים לא חייב להיות קשור דווקא ליציאות קשות או רכות.
אצלי בכל אופן זה הפוך - ביציאות רכות הכאב מתגבר.
מה שעוזר לי מאוד (קראתי כאן https://www.prog.co.il/threads/מידע-בנושא-עצירות-לא-לרגישים-כן-לסובלים.244121/post-3167936 ויש עוד הרבה עצות מועלות באשכול הזה), בזמן יציאה להגביה את כפות הרגליים על שרפרף נמוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כדאי לברר מה זה, המשחות של זה גורמות לתהליך הפוך, לדוג' אם את משתמשת בפרוקטו גליבנול בפיסורה זה ממש מחמיר(מנסיון) יש משחה ממש טובה לפיסורה - אנטרולין, מאד עוזר!
ולמרוח לפני השרותים עזרקאין ואפשר להשתמש במגבונים פרוקטו, מרגיע את המקום
וכן- לשתות הרבה מים ואפשר לקחת נורמלקס לריכוך היציאות.
רפואה שלמה במהרה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לפי התאור, נשמע שזה פיסורה
עשי לעצמך טובה ותזמיני עוד היום תור לניתוח הקרוב ביותר
מילה של מומחית מספר אחת בתחום...
שום משחה לא מזיזה במצב כזה
ואחרי הניתוח, חיים חדשים בס"ד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

תעתועי הזמן ח'
פרק ח'

ציפורה האזינה לאיילת פעורת פה. סיפוריה בלבלו את עולמה המוכר. אף שהייתה ילדה פיקחית וחכמה הידועה לכול בכישרונותיה, עמדה כעת בפני חידה גדולה. היא הייתה מרותקת לשמע הדברים המעניינים והמוזרים שחלקם לא התיישבו במוחה, אך היא לא החליטה עדיין אם עומדת לפניה בחורה מוכשרת וגאונית במיוחד או מכשפה ומעלה באוב או חולת נפש, שהוזה דברים שלא נבראו, שכך גם אימה חושבת. אבל אם היא חולת רוח, היא חולה מעניינת ומרתקת במיוחד.


איילת נאלצה לחיות עם הדימוי הלא מחמיא שהדביקו עליה, מטורפת, ובמקרה הטוב נערה שאיבדה את זיכרונה. היא התכווצה כשנדו לה ברחמנות כל משפחות החצר, אך זה היה עדיף אלף מונים מהרעיון המפחיד של יוחאי שהתעקש שהיא עוסקת בכישוף. בכישוף האפשרות האחת היא סקילה. היא נתונה לחסדי אימו הצדקנית שעומדת על כך שהיא בסך הכול אומללה חסרת מזל. אוי לה מאותו יום שיוחאי ישכנע את הוריו.

כעת צעדו שתיהן במשעול, מובילות שני חמורים הנושאים על גבם נאדים גדולים מלאים במים זכים מהבאר. הן הלכו שעה ארוכה. חום היום הציק להן יותר מתמיד ולכן דאגו לנאדי מים קטנים ומזגו לתוכם מדי פעם מהמשא שעל החמורים.

"ציפורה, לא קשה לך התפקיד הזה, ההליכה המייגעת לשאוב מים ולחזור כל יומיים?"

"יש לי קיצור דרך שאני צועדת בו ימים רבים".

"אם כך מדוע עלינו לצעוד בשמש הקופחת זמן כה רב?"

"הדרכים מסוכנות כעת. עלינו להיזהר שבעתיים מחיות טורפות על שתיים".

"את מתכוונת לחילותיו של הורדוס?"

"אני מתכוונת לכל הלוחמים מכל הצדדים. כולם מסוכנים. אבי הסביר לי שבזמן מלחמה, שדם רב נשפך כמים, רוח אכזרית נושבת ומתיישבת בליבן של הבריות".

"ומדוע שיוחאי לא ילך במקומך?"

"הוא כל הזמן עסוק עם הקנאים. אני חוששת שיקרה לו משהו. קשה לו להתאפק. לא מזמן התגייס לצבא אנטיגנוס. איילת, את כל כך מופתעת שאני מדי קטנה כדי לשאוב מים מהבאר, האם את לא שאבת מעולם?"

"מעולם לא".

"אני לא מאמינה לך".

"את לא חייבת".

ציפורה צחקה בקול מתגלגל והתקשתה להירגע. "את כל כך משעשעת את רוחי. אני מחבבת אותך למרות כל המוזרות שבך". ציפורה שתקה לפתע מהורהרת. החמור הנתון למרותה האט את הליכתו. החום שהתעצם השפיע גם על הולכי על ארבע.

"אני חייבת לגלות את אוזנך, ולמסור לך משהו שעומד לקרות הלילה", לחשה ציפורה הסמוקה בקול ממתיק סוד. האודם שפשט בלחייה הוסיף יופי על מתיקות פניה.

"איילת הביטה בה מסוקרנת. "אני מנחשת שזה משהו משמח לפי הבעת פנייך".

"אני אוסרת עלייך לגלות בינתיים, הלילה אני מתארסת".

"מה?"

"מה שאוזנייך שומעות".

"את רק בת שתים עשרה".

"זה הגיל. יש לי חברות שהתארסו לפני שנתיים וגם לפני ארבע שנים. מה את מתפלאת?"

"איך יכולה ילדה בת שמונה או עשר לנהל בית?"

"עד שאני עונה על תמיהותייך, השיבי נא לי איך יכולה אישה גדולה כמוך ללכת בשיער מגולה כדרך הפרוצות בבנות יוון?"

"אינני נשואה עדיין".

"זה עצמו תמיהה גדולה".

ציפורה חפצה להמשיך ולברר מדוע ועל מה נשארה איילת ברווקותה, אך העדיפה לשתוק. מבחינתה התשובה ברורה. מי החסר דעת שיואיל לחיות עם יצור לא ברור כמו איילת. וכבר תהתה בינה לבין עצמה אם טוב שסיפרה על אירוסיה. אולי עדיף היה לי להבליג. מי יודע אולי הדבר עלול להזיק לשידוך.

"הביטי, שני סוסים אצילים רתומים לעגלה מפוארת עומדים בפתח הבית. מי זה יכול להיות?"

"האורחים הגיעו לאירוסין".

"דברי שטות, הם יגיעו רק כשיעריב היום אחרי מנחה".

"אם כך, אולי אורח חשוב".

"זה חשוד".

כשהתקרבו הביטו בהם הסוסים במבט גאה. רעמת שערת נפלאה עיטרה את צווארם, רצועות מוזהבות הקיפו את ראשם ועל מצחם התנדנדה מדליה עם חותמת המלוכה: בית הורדוס.
<<<<<<<<

נאווה הביטה לראשונה בעוזרת החדשה שהגיע לביתה. היא הייתה צריכה לריב עם שלמה שיעזוב אותה לנפשה. היא מסתדרת מצוין עם הבית. לא זה מה שחסר לה בתקופה הקשה. היא מוכנה לעבוד מבוקר עד ערב, רק שאיילת תופיע שוב. איילת שלה נעלמה כבר חודשים רבים ואין לאף אחד תשובה. את מי לא עירבו בנושא. עם מי לא נפגשו. השב"כ, שרים. ואפילו סנטורים, כדי לבדוק חטיפה בידי גורמים עוינים. אך לשווא. בעלה ניסה בכל דרך להרגיע את נפשה המוטרפת של אשתו. גם בנה אסף נשאר בתחילה בארץ, אבל לבסוף הוכרח לשוב ללימודיו לאחר שנענה לבקשת אביו לדחות את חתונתו. כעת עומדת היא לפני עוזרת בית חייכנית צעירה ודברנית ועליה לתת הוראות איך ומה לנקות. לנאווה היו כללים קפדניים לניקיון שכללו פרטים מדויקים. פטפטנות וקרבה לא התאימו בכלל למצב רוחה האבל. היא תקעה בה מבט קר כאומר: שמרי על מעמדך, עשי את עבודתך ומצאי לך ידידות אחרות.

"אני מצטערת. שמעתי על האסון. אתפלל על בתך יום יום. איילת בת נאווה שתחזור הביתה בשלום".

"תודה". החזירה נאווה בשפתיים קפוצות ובחנה את העוזרת הצעירה. ראשה עטוף במטפחת מהודקת היטב סביב. אה, יש לי עסק עם דתייה. בימים כתיקונם הייתי מבררת קודם.

היא השאירה הוראות לעוזרת והלכה לחדרה לנוח. גם היום שלמה יתעכב מלבוא. כך זה היה מהאסון. לא טוב לו בבית. קשה לו לראותני מדוכאת כל כך. הוא ניסה מאוד לעודד לחזק ואמר שהחיים חייבים להימשך. תחשבי שאיילת תחזור. מה את חושבת שהיא תרצה: לראותנו זקנים בטרם עת מצער או חזקים ומחכים לה באהבה? רק היא יודעת שצערו גדול משלה, אך הוא יודע היטב לשלוט בעצמו.

דפיקות רמות על דלת חדרה הבהירו לה שהעוזרת סיימה. מי יודע כמה זמן חיכתה לה.

היא שילמה ונפרדה מהעוזרת. הפעם השיבה לה חיוך.

הבית נצץ מניקיון. האם הוא היה מוזנח כל כך? היא בחנה כל חדר ונהנתה מניחוח שכבר ימים רבים לא חשה. ידה לחצה בלי משים על ידית חדרה של איילת. זמן רב חשה שאינה מסוגלת לעמוד בזיכרונות חדים וקרובים, אבל כוח בלתי מוסבר דחק בה. הכול היה כפי שהושאר בידי איילת. לא היה לה כוח נפשי להביט ולכאוב. היא העבירה את עיניה על פני החדר היתום. בספרייה עמדו צפופים ספרים המחכים לשוחרי ידע. ספר אחד עמד שמוט במקצת. נאווה הוציאה אותו כדי להחזירו כיאות אך גילתה סימון באחד העמודים.

הכותרת מאירת העיניים הייתה בלתי מובנת. כותרת משנה באותיות קטנות בישרה: "מדענים ידועי שם מגלים", ובגדול: "בקרוב יהיה אפשרי לחזור לעבר, לפחות תאורטית". היא ניסתה לחפש הסבר למשפט הבלתי מובן.

זה מה שמלמדים אותם? פילוסופיות מטורפות? היא סגרה את הספר והחזירה אותו למקומו. היא יצאה מהחדר והרהורים משונים תופסים מקום במוחה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה