דרוש מידע ביות מלא לעומת ביות חלקי

מצב
הנושא נעול.
הייתי בבי"ח שלכאורה אין בו בכלל ביות...
ומלכתחילה לא חלמתי על ביות, אחרי הלידה שעברתי.
שיהיה ברור, אני חיתלתי אותה בתינוקיה והחלפתי לה בגדים. זה לא הנושא
אני יודעת שיש באמת בתי חולים שבביות החלקי האחיות לא כ"כ מסכימות לשמור על התינוקות חוץ משעות הלילה. זה באמת אבסורד. יש זמנים שלא מאפשרים לאמא להיות עם הילד שלה, ובזמנים אחרים לא מוכנים לעזור לה כשהיא זקוקה לזה. עם כל הכבוד, זה הילד שלי, ואתן כאן בשביל לעזור לי כשאני צריכה, ולא להפך...

ומבחינתי- היחס במחלקה הוא אחד מהשיקולים המרכזיים בבחירת בי"ח. (לא הכי מרכזי, כי המצב בחדר לידה חשוב לי יותר, אבל זה עומד אצלי הרבה לפני האוכל, או כמה המחלקה חדשה ומשופצת. שאלו גם דברים חשובים אחרי לידה, אבל יש דברים שחשובים לי יותר)
 
אני יודעת שיש באמת בתי חולים שבביות החלקי האחיות לא כ"כ מסכימות לשמור על התינוקות חוץ משעות הלילה. זה באמת אבסורד. יש זמנים שלא מאפשרים לאמא להיות עם הילד שלה, ובזמנים אחרים לא מוכנים לעזור לה כשהיא זקוקה לזה. עם כל הכבוד, זה הילד שלי, ואתן כאן בשביל לעזור לי כשאני צריכה, ולא להפך...
לא ביות חלקי. אין מושג של ביות בכלל. לא מלא ולא חלקי.
מחלקה רגילה. רגילה!
 
הייתי בבי"ח שלכאורה אין בו בכלל ביות...
ומלכתחילה לא חלמתי על ביות, אחרי הלידה שעברתי.
שיהיה ברור, אני חיתלתי אותה בתינוקיה והחלפתי לה בגדים. זה לא הנושא
אמרת שלא אפשרו לך להשאיר בתינוקיה מה זה אומר?
אני בלידה ראשונה ילדתי בעי"כ ושם במשך היום התינוק איתך. זה גם היה לי מאד מאד קשה כי לא תפקדתי (בלילה שמתי בתינוקיה) אבל הגעתי עם המון הכנה ומודעות לפני לקראת מה אני הולכת אז איכשהו זה עבר...
לידה שניה כבר ב"ה תפקדתי אז בחרתי מרצון ביות מלא.
כל לידה וכל אישה עם נתונים משתנים אחרים, אבל חייבים להבין שאפס ההפרדה בין הבייבי (ש9 חודשים גם היה לך קשה איתו , לא?) לאמא שלו הוא טבעי ביותר...

5 ימים אחרי הלידה הראשונה התאשפזתי בגלל רשלנות בלידה והייתי בלי התינוק, וזה היה קורעעעע אבל ידעתי שזה רצון ה'.
לדעתי כשאישה חושבת מה ה' רוצה ממני עכשיו כל ההתלבטויות נמסות...
 
נערך לאחרונה ב:
ומבחינתי- היחס במחלקה הוא אחד מהשיקולים המרכזיים בבחירת בי"ח. (לא הכי מרכזי, כי המצב בחדר לידה חשוב לי יותר, אבל זה עומד אצלי הרבה לפני האוכל, או כמה המחלקה חדשה ומשופצת. שאלו גם דברים חשובים אחרי לידה, אבל יש דברים שחשובים לי יותר)
אכן. ולכן לא חזרתי לשם
 
הייתי בבי"ח שלכאורה אין בו בכלל ביות...
ומלכתחילה לא חלמתי על ביות, אחרי הלידה שעברתי.
שיהיה ברור, אני חיתלתי אותה בתינוקיה והחלפתי לה בגדים. זה לא הנושא
וסתם אגב, בחיים לא השארת את התינוק שלך עם שמרטפית? אם היתה לך חתונה של אחות חודשיים אחרי הלידה - מה עשית? ואם זה שמעל התינוק רק בן שנה - איך השארת אותו לבד והלכת ללדת?
ולכל אלו שמצדדות בחזרה לטבע - נזכיר שכל המעטפת המשפחתית לא כמו שהיתה בעבר. אם אשה אחרי לידה חמישית/ שביעית חוזרת הביתה לבית מלא בלי טיפת עזרה (לא דרמה. רק הגדולה בת 10, והיא גרה בפריפריה מרוחקת, וההורים מבוגרים מכדי לסייע) - זה ממש דמגוגי לדבר על חזרה לטבע. בעבר כולם גרו קרוב, והיתה משפחה שתסייע בכל השאר (גם ברמה של להביא את הילוד למיטת האם מבלי שתטרח לקום)
חבל שאת כל כך מרירה.
לא נראה לי שיש מישהי שהולכת על ביות כאקט של חזרה לטבע.
העיקרון של ביות הוא לאפשר לאמא להתאושש יותר טוב, כמה שזה נשמע מוזר. תנסי פעם אחת ותראי.
אף אחת לא מכחישה שיש מקרים שבהם עדיף להימנע מזה, כמו בלידה ראשונה כשאין שום עזרה, או בלידות קשות, או אחרי ניתוח וכו'.
כמובן שלתנאי בית החולים יש הרבה השפעה על חווית הביות.
ההתנהלות במחלקה בבית החולים שבו ילדת נשמעת הזויה. זה לא תמיד ככה. חבל לפסול בגלל זה את הרעיון.
 
אמרת שלא אפשרו לך להשאיר בתינוקיה מה זה אומר?
אמרתי שלא אפשרו לי להשאיר אותה בתינוקיה כי היא בכתה. אמרו לי בפירוש שהם מקבלים לתינוקיה רק תינוקות שקטים ו/ישנים.
כשהכנסתי אותה לתינוקיה, ורציתי ללכת לישון - קראו לי אחרי כמה דקות כי התינוקת שלי בוכה.
 
ביות זה טבעי. זה לא מטורלל ולא טרנד. התינוקיה כברירת מחדל הגיעה באותה תקופה בה קשרו ילדות למיטה וחתכו חיץ בלי אבחנה. זו הייתה פריחה של הממסד הרפואי על חשבון האופן הטבעי בו אשה אמורה ללדת. באותה תקופה גם המליצו על ייבוש ההנקה כי יש לנו פורמולות שעומדות בסטנדרטים רפואיים אחידים ולממסד יש האפשרות לשלוט, בניגוד להאכלה טבעית.
הכל שייך לאותו אופן חשיבה שברוך השם הפך למיושן. ברור לכולנו שתינוק שצריך תמ"ל חייב לקבל אותו אבל האכלה טבעית היא ברירת המחדל ולאמא יש את האחריות להחליט לפי שיקול דעתה האם נכון לתת לתינוק תחליף.
ביום בו ביות יהפוך לברירת מחדל והכנסה לתינוקיה תעשה בשיקול דעת נגיע לאיזון הראוי.
 
כשהכנסתי אותה לתינוקיה, ורציתי ללכת לישון - קראו לי אחרי כמה דקות כי התינוקת שלי בוכה.
אחד היתרונות של ביות.
במקום לרוץ הלוך חזור לתינוקיה, כי קוראים לך כשהתינוק בוכה, הוא פשוט איתך צמוד.
את רואה בעצמך מתי הוא רוצה לאכול, ונותנת מיד. התינוק לא צריך להגיע לכדי בכי. יאכל וירדם חזרה.
מה שיקרה בתינוקיה- התינוק יהיה רעב, יתחיל להראות סימני רעב, האחיות כמובן לא יראו, יעבור לבכי, האחיות לא ימהרו אליו, וכשיגיע כבר לצרחות יתקשרו אלייך שתבואי לקחת אותו. את תגיעי אליו כשהוא במצב של אחרי יאוש כבר. צורח ועייף מכדי לאכול ברוגע.
 
חבל שאת כל כך מרירה.
?
מאיפה הבאת את זה? וחבל שאת הולכת למקום אישי. אני הכי לא מרירה. אני כן כועסת על מקומות שמודיעים שיש תינוקיה ולא מאפשרים זאת בזמן אמת. הגיוני, לא?
לא נראה לי שיש מישהי שהולכת על ביות כאקט של חזרה לטבע.
דפדפי אחורה, תראי כמה וכמה שדיברו על זה
ההתנהלות במחלקה בבית החולים שבו ילדת נשמעת הזויה. זה לא תמיד ככה. חבל לפסול בגלל זה את הרעיון.
בפעם הרביעית (חפשי הוןדעות קודמות שלי בשרשור) :
אני לא נגד, ובלידה האחרונה שקלתי את זה ממש ברצינות. מסיבות אישיות זה לא הלך, אבל אני ממש לא פוסלת את הרעיון. רק מבקשת לא להקצין לצד השני (כמו שהיו כאן בכמה הודעות)
 
?
מאיפה הבאת את זה? וחבל שאת הולכת למקום אישי. אני הכי לא מרירה. אני כן כועסת על מקומות שמודיעים שיש תינוקיה ולא מאפשרים זאת בזמן אמת. הגיוני, לא?
מתנצלת. לא התכוונתי ללכת למקום אישי.
דפדפי אחורה, תראי כמה וכמה שדיברו על זה
לפי מה שהבנתי, אלו שהולכות על זה הולכות בגלל היתרונות של הביות.
והדיבורים על חזרה לטבע הם תשובה לשאלה (שלא נשאלת בפירוש), אם זה כל כך טוב איפה זה היה עד היום.
בפעם הרביעית (חפשי הוןדעות קודמות שלי בשרשור) :
אני לא נגד, ובלידה האחרונה שקלתי את זה ממש ברצינות. מסיבות אישיות זה לא הלך, אבל אני ממש לא פוסלת את הרעיון. רק מבקשת לא להקצין לצד השני (כמו שהיו כאן בכמה הודעות)
צודקת.
 
ומה תעשי בבית יום אחרי שתשובי מבית החולים?
גם אז תחפשי תינוקיה לשים בה את התינוקת הצורחת?
אז בטח תאמרי יש לי בעל שיעזור וישמור עליה קצת שאוכל לנוח.
אז קדימה, הוא יכול לבוא לבית החולים גם, במידה והתינוקת צרחנית על, ולהיות איתה קצת שתוכלי לנוח.
ואם יש עוד ילדים שאין איפה להשאיר אותם ומישהו צריך להיות איתם בבית? חשבת על זה?
הלו, עם כל הכבוד לרך הנולד - יש עוד ילדים שאסור למחוק ו/או להזניח.
חוץ מזה שלא כל הבעלים בנויים מזה. ואז מה???
ויום אחרי הלידה אולי האמא מזמינה אליה (רק את האשה והתינוק) ושומרת עליו כדי שהיולדת תוכל לנוח. יכול לקרות? בהחלט. וגם אם לא - אז בגלל שאחרי יומיים היא לא תוכל לנוח, היא תקרע את עצמה גם ביומיים שניתנת לה האפשרות לאגור כוחות? קטונתי
אחד היתרונות של ביות.
במקום לרוץ הלוך חזור לתינוקיה, כי קוראים לך כשהתינוק בוכה, הוא פשוט איתך צמוד.
את רואה בעצמך מתי הוא רוצה לאכול, ונותנת מיד. התינוק לא צריך להגיע לכדי בכי. יאכל וירדם חזרה.
מה שיקרה בתינוקיה- התינוק יהיה רעב, יתחיל להראות סימני רעב, האחיות כמובן לא יראו, יעבור לבכי, האחיות לא ימהרו אליו, וכשיגיע כבר לצרחות יתקשרו אלייך שתבואי לקחת אותו. את תגיעי אליו כשהוא במצב של אחרי יאוש כבר. צורח ועייף מכדי לאכול ברוגע.
ואם את ישנה? את גם רןאה את סימני הרעב? סתם לסקרנות
מרגישה שאני משתבללת.
פרשתי
 
נערך לאחרונה ב:
סורוקה, אחד המקומות שיוכיח שביות מלא זה אסון.
מה אתן רוצות, שאבקש טובה משכנתי הערבייה שתשים עין על האוצר שלי?????
יקרות, הגזמתן.
פרוג, פעם ראשונה בקשה ממני, סגרו את האשכול, יש כאן נשים שחצו את הקווים האדומים.
מתעקשות בכוח לא להבין צדדים נוספים, מדיון ענייני זה הפך לאישי ולא מכבד.
 
אגב, לגבי הבית החלמה שכתבו למה יש? זה משהו שלפעמים באמת משגע אותי -
לפעמים זה נראה שנשים מגיעות לנפוש, ואני לא מבינה למה הן באות אחרי הלידה , שיבואו לפני....

זכותך לחשוב אחרת.
 
מה אתן רוצות, שאבקש טובה משכנתי הערבייה שתשים עין על האוצר שלי?????
אני לא מבקשת מהשכנה לחדר לשמור לי על התינוק בביות מלא. הוא איתי גם במקלחת (במחלקת ביות מלא שערוכה כמו שצריך- יש מקום לעריסה במקלחות)
אם אני ממש צריכה- אני יכולה לבקש מהאחיות שישימו עין.

(ואגב, אני מניחה שבסורוקה זה לא רלוונטי כי יש שם רק ביות מלא. אבל בבתי חולים שיש בהם מחלקות עם תינוקיה ומחלקות עם ביות מלא, לרוב לא תמצאי יולדות ערביות בביות המלא. שזה עוד יתרון בעיני על הדרך...)
 
מישהי יודעת מה קורה באסותא אשדוד?
 
אגב, לגבי הבית החלמה שכתבו למה יש? זה משהו שלפעמים באמת משגע אותי -
לפעמים זה נראה שנשים מגיעות לנפוש, ואני לא מבינה למה הן באות אחרי הלידה , שיבואו לפני....

זכותך לחשוב אחרת.
לא הייתי בבית החלמה. אין לי מושג איך זה נראה שם.
מעדיפה, בדיוק מהסיבה הזו, לצאת עם בעלי לצימר/ מלון זוגי (עם התינוק, כמובן).
כן יכולה לתת צד זכות, כאשה שעוברת הריונות מאד קשים: יש את הצורך להשתחרר, להתאוורר. אחרי 9 חודשים של סבל, שאת לא בן אדם יש את הרצון להתחיל לחיות. זה הכל (לא שאני בעד. כאמור, התינוק איתי רוב היום, ומאמינה שכך זה היה גם בבית החלמה. אבל נותנת צד זכות)
 
את שואלת לגבי ביות?
יש שם מחלקה רגילה, ומחלקת אפס הפרדה.
מחלקת אפס ההפרדה שלהם היא הטובה ביותר בארץ לביצוע אפס הפרדה.
מה ההתנהלות במחלקה הרגילה?
לא חושבת שאהיה מסוגלת לאפס הפרדה.
(אלא אם יש חדרים פרטיים, מה שלא ידוע לי שקיים שם)
 
חזרה לשאלה הטכנית:
בשע"צ אפס הפרדה מלא, חדרים מרווחים וחדר שירותים ענק כדי שיהיה אפשר להכניס את התינוק. המינוס הגדול שם הוא שאין אפשרות שאחות תשמור על התינוק אפילו דקה. זה מינוס משמעותי ואני לא מצליחה להבין את הקשיחות הזאת. פתחו בשנים האחרונות עוד חדרי ביות במחלקה אחרת(אולי ד). לא שהיתי שם אבל כשביקרתי אחות שילדה ראיתי שהם הרבה יותר גמישים. האחות הראשית אמרה לי שזה נוהל שונה שהיא מנהיגה במחלקה שלה. זה היה לפני יותר משנתיים. החדרים שם יותר צפופים ופחות מאורגנים לביות. האחיות בשמחה עוזרות עם מה שצריך אבל בגדול הכל בידיים של האמא. חברת חדר בביות אחרי לידה ראשונה קיבלה הדרכה מדויקת וסבלנית איך לקלח ואיך לחתל. זה מקסים בעיניי! האפשרות לעשות את הצעדים הראשונים בטיפול עם ליווי מקצועי נותנים תחושת ביטחון. בדיקת סינון שמיעה היתה הבדיקה היחידה שנערכה בתינוקיה, סיכוי טוב שזה השתנה.
בעין כרם גם אפס הפרדה מלא כשכל הבדיקות נעשות ליד מיטת האם. חדרים פחות מפנקים אבל בסדר גמור. באופן כללי היחס בעין כרם פחות מפנק לעומת שע"צ שם אפילו המנקות הערביות מחייכות אלייך... האחיות בשמחה שומרות על התינוק בעת הצורך, אין אפשרות להכניס את התינוק לחדר השירותים, נראה לי שברירת המחדל היתה מקלחת בחדר הטיפולים יחד עם האמא אבל כמובן שזה נתון לבחירה. מחלקה מאוד שקטה ולא תראו נשים מפטפטות כמעט בחדר האוכל. מקובל מאוד לאכול בחדר.

אגב, מי שהמפגש עם יולדות ערביות מפריע לה, נדיר לפגוש אותן בביות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה