דרוש מידע ביות מלא בהדסה עין כרם - מחלקה ג', סקירה והמלצות

[שלולית]

נמנעתי מלהגיב עד כאן,
כל אחת תעשה מה שנח לה ומיטיב איתה.
אבל כאן הנקודה
המשפחה בדגש על אמא/שוויגער/אחיות עסוקה בטיפול בילדים האחרים בלעה"ר
או בהערכות לשהות ממושכת של יולדת בלידה ראשונה בבית ההורים

אה, ועכשיו גם לסייע בביות מלא, ובליווי בלילה...

צודקת לגמרי.

ויהיה חכם בכללי להשאיר ראש פתוח בנושא הזה.
בשביל הרבה נשים ביות הוא טעות קריטית.
מגיעות בעקבותיו מותשות בטרוף הביתה.
אני כותבת את זה מנסיון של כמה בסביבה שלי.
זה חשוב לתינוק. נכון בדרך כלל.
לא לכל אחת יש כוח, וקחו פרופורציות. יש עוד הרבה דברים חשובים לו ולאחים שלו ולהורים שלו.

 

[אתיס]

מוכנה לפרט קצת על המחלקה בביות מלא בהר הצופים?
איפה היה חיול? כל הטיפולים ליד המיטה של האמא בחדר?
איך החדרים? היחס מהאחיות?

תודה

בשמחה רוב התיאורים בפוסט מקבילים גם להר הצופים
למעט
המחלקה- קטנה וצפופה ואין מקום לשינה למלווה.
אין פרטיות ותלוי על איזה שכנה נפלת
אבל בנידודים אין במחלקה ג בכלל!!
חלב- יש במקרר...

 

[nori]

בשביל הרבה נשים ביות הוא טעות קריטית.
מגיעות בעקבותיו מותשות בטרוף הביתה

כמי שקרה לה להגיע מותשת מהלידה הביתה אני חיבת רק לתקן ההתשה היא לא מהביות. אלא מכך שנולד כאן תינוק וזה לא תמיד הולך בקלות ובלי רעשי רקע...
אכן, החויה לא פשוטה והיא בהחלט קורית.

בלידה אחרת כשהתינוק כן היה בתינוקיה (אחרי ניתוח) חזרתי כמה מפתיע מותשת הרבה יותר!! במקום לטפל ולהרגיע בחדר חשוך ושקט נאצלתי לעשות זאת בחדר הנקה בתינוקיה עם קהל תינוקות מצווח מסביב (להכניס אותו לחדר לא יכולתי כי זו היתה מחלקה רגילה, להשאיר אותו בתינוקיה לצווח יחד עם כולם גם לא אופציה מבחינתי)

אז כן, לידה וגידול תינוק רך עלולה (?) להיות חויה מתישה. חשוב להתארגן עם מערכת תומכת (מחלקה מכילה, בני משפחה במידת האפשר) אבל העיקר להתארגן נפשית. כי אם לוקחים את זה בחשבון מראש ומכילים את העובדה שלא תמיד תינוקות רגועים כמו שכתוב עליהם בספר. אפשר לעבור את זה בשלום ושלוה.
ועדיין מרבית התינוקות בגיל זה רגועים ואמותיהן נחות כמו שצריך לצידם. אבל אם הם לא רגועים על אחת כמה וכמה חשוב שיהיו בביות..

 

[אידינע]

פירוט עסיסי ומועיל.
אבל @Ruty Kepler , זה למה?

ושל בן הזוג.

מה רע בהורים המסורתי שכתבת בהמשך???
אסור שנתרגל למושג הזה בהקשר המשפחתי.

 

[שלולית]

כמי שקרה לה להגיע מותשת מהלידה הביתה אני חיבת רק לתקן ההתשה היא לא מהביות. אלא מכך שנולד כאן תינוק וזה לא תמיד הולך בקלות ובלי רעשי רקע...
אכן, החויה לא פשוטה והיא בהחלט קורית.

יש גם מי שחזרה בלידה אחת אחרי שהצליחה לנוח במחלקה, ובלידה אחרת אחרי ביות שהתיש אותה ברמה בלתי אפשרית...
במחילה מכולן פה, אבל לדעתי יש טעות או חוסר אחריות ביצירת אווירה שרק רק ביות, ואם לא, את אמא לא טובה. וזו בהחלט האוירה שנוצרת כאן שוב ושוב.
גם הנקה היא דבר חשוב, ולפעמים נכון לוותר עליה.
וגם גידול ילדים יותר בבית ופחות במעונות הוא חשוב מאד מאד.
רק שיש גם הרבה אילוצים.
ולא נכון לגמור את עצמנו בשביל שום דבר מהנ"ל.
העיקרון הנכון הוא שכל אחת צריכה לעשות את המקסימום שלה בהתאם לכוחות הנפש שלה, וכמובן בהתחשב ברמת הקריטיות של הצרכים של הילדים.
לי נראה שהרבה פעמים הצורך של האמא במנוחה בשעות ובימים הראשונם שאחרי לידה, הוא קריטי יותר מהצורך של התינוק בטיפול הצמוד שלה.
זה קשה לי כאמא, כי הייתי רוצה שיהיה לי כוח לטפל בו כל הזמן, ואני ממש לא מזלזלת בצורך הזה שלו.
אבל אני יודעת (גם אחרי התנסות) שהבחירה הנכונה בשבילי היא אחרת.
לי זה ברור, וזה בסדר מצידי, ויש לי בבית ברוך השם לא מעט ילדים אהובים שעברו את הלילות הראשונים שלהם במחלקת תינוקות.
אבל יש גם כאלה שמאבדות את הבטחון בגלל הנימה הנחרצת פה.

ועוד דבר, בשביל מי שמזדהה עם השורות הנ"ל.
אם חשוב לך שהתינוק יטופל טוב, ואין לך כוח לביות - ממה שאני ראיתי, דוקא בביקור חולים יש תינוקיה ממש טובה, עם הענות מהירה לצורכי התינוק.

 

[נעמה CPA]

קצת סוטה מהנושא אבל ממש מעניין אותי לגבי שינה משותפת
איך אתם בטוחות שאתם לא זזות בלילה?
אני תמיד לא מעיזה ומייד מעבירה למיטה
זה כ"כ קטן ושברירי ה3 קילו האלו שתזוזה אחת שלי זה ממש מפחיד

 

[שלולית]

אבל העיקר להתארגן נפשית. כי אם לוקחים את זה בחשבון מראש ומכילים את העובדה שלא תמיד תינוקות רגועים כמו שכתוב עליהם בספר. אפשר לעבור את זה בשלום ושלוה.

טוב ויפה ונכון,
אבל לא ממש עוזר ליולדת כמה שעות אחרי לידה שמתמודדת עם תינוק שצורח שעות על הידיים, ושצריכה בקריטיות את המנוחה בשעות האלה.
במילים אחרות, זה לא רק ענין של גישה נפשית, אלא של כוחות גוף.

 

[החכמה צודקת]

קצת סוטה מהנושא אבל ממש מעניין אותי לגבי שינה משותפת
איך אתם בטוחות שאתם לא זזות בלילה?
אני תמיד לא מעיזה ומייד מעבירה למיטה
זה כ"כ קטן ושברירי ה3 קילו האלו שתזוזה אחת שלי זה ממש מפחיד

אם את לא בטוחה תכניסי לעריסה, מה הבעיה?

 

[אתיס]

קצת סוטה מהנושא אבל ממש מעניין אותי לגבי שינה משותפת
איך אתם בטוחות שאתם לא זזות בלילה?
אני תמיד לא מעיזה ומייד מעבירה למיטה
זה כ"כ קטן ושברירי ה3 קילו האלו שתזוזה אחת שלי זה ממש מפחיד

אם את לא בטוחה תכניסי לעריסה, מה הבעיה?

מה זה רק אצלי ככה??
שברגע שאני מעבירה לעריסה הוא מתחיל לזוז באי נוחות ולהתעורר אחרי חצי דקה או גג חצי שעה??
באמת שיותר נוח לי שישן לידי וככה הוא ואני ישנים מצוין
אומנם לפעמים קמים עם שרירים תפוסים...
אבל לפחות ישנים, זה קורה גם בלי שאני רוצה...

נראה לי כל אחת מכירה את עצמה ואת השינה שלה...
אולי באמת זה לא מתאים למי שישנה מאוד חזק...

רק השאלה עד איזה גיל (של התינוק) זה נוח גם לאמא???

 

[החכמה צודקת]

מה זה רק אצלי ככה??
שברגע שאני מעבירה לעריסה הוא מתחיל לזוז באי נוחות ולהתעורר אחרי חצי דקה או גג חצי שעה??
באמת שיותר נוח לי שישן לידי וככה הוא ואני ישנים מצוין
אומנם לפעמים קמים עם שרירים תפוסים...
אבל לפחות ישנים, זה קורה גם בלי שאני רוצה...

נראה לי כל אחת מכירה את עצמה ואת השינה שלה...
אולי באמת זה לא מתאים למי שישנה מאוד חזק...

רק השאלה עד איזה גיל (של התינוק) זה נוח גם לאמא???

גם אצלי ככה
אבל זה אינדיווידואלי ומשתנה מאחת לשניה ככה שאי אפשר להגיד למישהי מה הכי נוח וכו'
וזה כל הזמן ניסוי וטעיה כזה...
אגב, יש מיטה מתחברת שזה רעיון מושלם!

 

[איזה שם?]

נס שלא פתחה בחכמת נשים, לא לכולן יש חגורה אדומה

מה זותמרת??

 

[Ruti Kepler]

אמא, שויגער, גיסה, הגעת לבקר יולדת? לא בטוח שפטפוט זו הדרך הנכונה. אפשר לשאול את רוצה להכנס להתקלח ואני אהיה קצת עם הבייבי? את רוצה לנוח קצת ואני אשב איתו שעה בלובי? אולי את רוצה שנרחוץ יחד את התינוק?

נכון מאוד, רק הארה אחת - רך נולד לא צריך להתרחץ בכלל.
אפשר בשקט לדחות את המקלחת הראשונה לגיל שבוע.

 

[Without meaning]

במחילה מכולן פה, אבל לדעתי יש טעות או חוסר אחריות ביצירת אווירה שרק רק ביות, ואם לא, את אמא לא טובה. וזו בהחלט האוירה

אני אספר לך את הצד השני של המשוואה-
כבת למשפחה שכל הזמן מדברת נגד הרעיונות החדשים האלו וכו
בלידה האחרונה הלכתי נגד הזרם וניסיתי לביית,
היה מדהים!!!!!!
גם אם אמלא את כל הדף עם סימני קריאה לא אצליח להעביר את התחושה שלי,
מעולם לא היתה לי חווית אישפוז מדהימה שכזו,

אז הפוסט הזה מיועד לכל אותן נשים שמעולם לא חשבו לעשות אחרת ממה שהסביבה שלהן החליטה בשבילן

@Ruty Kepler אני יכולה להעתיק את הפוסט (עם קרדיט) ולשלוח לאחותי שלא מחוברת לפרוג?

 

[נעמה CPA]

אם את לא בטוחה תכניסי לעריסה, מה הבעיה?

כתבו פה על מלא יתרונות של זה אז עניין אותי איך עושים את זה

 

[Ruti Kepler]

אני יכולה להעתיק את הפוסט (עם קרדיט) ולשלוח לאחותי שלא מחוברת לפרוג?

כן, בשמחה.

 

[מירי11111]

יש גם מי שחזרה בלידה אחת אחרי שהצליחה לנוח במחלקה, ובלידה אחרת אחרי ביות שהתיש אותה ברמה בלתי אפשרית...
במחילה מכולן פה, אבל לדעתי יש טעות או חוסר אחריות ביצירת אווירה שרק רק ביות, ואם לא, את אמא לא טובה. וזו בהחלט האוירה שנוצרת כאן שוב ושוב.
גם הנקה היא דבר חשוב, ולפעמים נכון לוותר עליה.
וגם גידול ילדים יותר בבית ופחות במעונות הוא חשוב מאד מאד.
רק שיש גם הרבה אילוצים.
ולא נכון לגמור את עצמנו בשביל שום דבר מהנ"ל.
העיקרון הנכון הוא שכל אחת צריכה לעשות את המקסימום שלה בהתאם לכוחות הנפש שלה, וכמובן בהתחשב ברמת הקריטיות של הצרכים של הילדים.
לי נראה שהרבה פעמים הצורך של האמא במנוחה בשעות ובימים הראשונם שאחרי לידה, הוא קריטי יותר מהצורך של התינוק בטיפול הצמוד שלה.
זה קשה לי כאמא, כי הייתי רוצה שיהיה לי כוח לטפל בו כל הזמן, ואני ממש לא מזלזלת בצורך הזה שלו.
אבל אני יודעת (גם אחרי התנסות) שהבחירה הנכונה בשבילי היא אחרת.
לי זה ברור, וזה בסדר מצידי, ויש לי בבית ברוך השם לא מעט ילדים אהובים שעברו את הלילות הראשונים שלהם במחלקת תינוקות.
אבל יש גם כאלה שמאבדות את הבטחון בגלל הנימה הנחרצת פה.

ועוד דבר, בשביל מי שמזדהה עם השורות הנ"ל.
אם חשוב לך שהתינוק יטופל טוב, ואין לך כוח לביות - ממה שאני ראיתי, דוקא בביקור חולים יש תינוקיה ממש טובה, עם הענות מהירה לצורכי התינוק.

למה אני כל כך בעד?
כי אצלי אני נחה יותר טוב כשהתינוק צמוד אליי.
מבינה את אלו שרוצות לישון אחרי לידה, אבל כן חשוב להסביר את היתרונות בביות כדי שנשים תפסקנה לפחד מהדבר הזה.

בגדול הטבעי זה לידה טבעית, ביות מלא והנקה מלאה.

לא חייבים! מותר גם אחרת! מי שיכולה כדאי שתכיר את היתרונות
שכל אחת תוכל לקחת בחירה מודעת ולא ליפול על זה לפי מה שרגילים ולפי הקריזה של האחיות.

מי שלא מתאים לה זה הכי מובן והגיוני בעולם!!!
רק שתדע מה לא מתאים לה!!!

 

[שלולית]

אני אספר לך את הצד השני של המשוואה-
כבת למשפחה שכל הזמן מדברת נגד הרעיונות החדשים האלו וכו
בלידה האחרונה הלכתי נגד הזרם וניסיתי לביית,
היה מדהים!!!!!!
גם אם אמלא את כל הדף עם סימני קריאה לא אצליח להעביר את התחושה שלי,
מעולם לא היתה לי חווית אישפוז מדהימה שכזו,

אז הפוסט הזה מיועד לכל אותן נשים שמעולם לא חשבו לעשות אחרת ממה שהסביבה שלהן החליטה בשבילן

@Ruty Kepler אני יכולה להעתיק את הפוסט (עם קרדיט) ולשלוח לאחותי שלא מחוברת לפרוג?

פנאטיות וצמצום לא טובים לשום צד.
יפה ומקסים הרעיון של ביות. נהדר להסביר אותו ולפתוח ראש.
לא פחות חשוב להבין שיש כאלה שלא מתאים להן
וגם לקלוט שיצירת לחץ חברתי על ערכים שלא מתאימים לכולם היא מוטעית, והיא גורמת עוול.
גם אם מה שיוצרים זה לחץ פנימי.
כולנו רוצים להיות טובים, וכאמהות זה אפילו באגו שלנו, להיות אמא טובה.
מאה אחוז לדבר על ביות ולהסביר את המעלות שלו.
הרבה פחות זה ליצור סוג של אווירה.

חוץ מזה, שנשים מאד שונות זו מזו בחוויה הפיזית והנפשית שלהן אחרי לידה. וזה חלק מהענין. יש נשים ששבועיים אחרי לידה הולכות בקושי בבית עם סחרחורת, ויש כאלה שיוצאות אז לקניות כדי להתאוורר.
אישה לא תמיד מודעת לעצמה, ולא תמיד מרגישה נוח עם מה שהיא. וכשיוצרים לחץ על תפקוד גבוה יותר בצורה מסויימת, עושים סוג של עוול.
(בדיוק כמו שלא אחד מסוגל להיות אברך 3 סדרים, או להיות אשת אברך כנ"ל, או ללדת ולגדל משפחה גדולה, ועוד ועוד. הרבה ערכים נכונים לכשלעצמם, הם מפסיקים להיות נכונים כשהופכים אותם לסוג של משהו מחייב ונכון לכולם)

 

[מירי11111]

נכון מאוד, רק הארה אחת - רך נולד לא צריך להתרחץ בכלל.
אפשר בשקט לדחות את המקלחת הראשונה לגיל שבוע.

פעם ראשונה שקילחתי את התינוק רק בשחרור.
(תמיד האחיות היו מקלחות, אפילו בלי להודיע...)

יש להם כזה ריח טוב שזה באמת מיותר!!!

 

[שלולית]

בגדול הטבעי זה לידה טבעית, ביות מלא והנקה מלאה.

רק מוסיפה שבגדול הטבעי הזה כלל גם טיפול של המשפחה הקרובה בתינוק.
והרבה משפחות לא יכולות לשלוח עזרה לבית החולים. גם ככה הרבה משפחות על קצה היכולת שלהן בתקופה של לידה.

 

[איזה שם?]

(אגב, לאלו שילכו ללדת במעייני הישועה בגלל הפוסט שלי שמבטיח הפרדה מבנית ולא וילונית, אל תהיו בטוחים. כלומר, אל תבנו על זה.
כי במעייני זה הולך בשיטה בני ברקית מקסימה:
בחציה השמאלי של מחלקת יולדות (5, כזכור לי), כל החדרים חדשים ונוצצים, קירות בין מיטה למיטה, מיניבר חם - קר (שבת! של חב' "נועם") בכל חדר, וכו'.
חציה הימני של אותה הקומה ישן יותר (אם כי לא עתיק ממש), הפרדה בווילונות בלבד, אין מיניבר, וכו'.

באיזה חצי יתקעו אתכם - זה ממש גורל עיוור (או שיש גם פרוטקציות, לכו תדעו). ואלו המנוסים - כבר ברגע שאומרים להם את מספר החדר שישכנו אותם, הם יודעים באיזה גורל הם נפלו הפעם, ולהחמיץ או להאיר את פניהם - לפי איך שהאיר להם המזל את פניו באותה הלידה.

ובמשך שלושת הימים, בכל פעם שמוכי הגורל נסחבים בשביל כוס מים קרים עד החדר אוכל, או סתם בכל פעם שהם עוברים ליד החצי המאושר, הם משתדלים שלא לקנא, ולא לדחוף אף, ולהזכר שבסך הכל יש להם תינוק בריא ולמה להסתכל על חצי הכוס הריקה וכו'.

ולאידך, ברי המזל מסתובבים כטווסים מנופחים, ממש כמו.. אם נמצא משל מתאים... כמו... אולי כמו הורים מאושרים אחרי הלידה.

אמנם, בשביל לגרום אושר רגעי גם למוכי הגורל - החליטו שהפקידה שחותמת על הטפסים של הביטוח הלאומי, יושבת בקומה 3, כל שבאופן חד פעמי הם יצטרכו לבקר בקומה 3.

מה זה קומה 3, אתם (לא) שואלים?

בקומה 3 נמצאת מחלקת יולדות ייעודית לכל ה"בעיות" סוו קולד. לידות בהתערבות ניתוחית כלשהי, פגים, וכל הזקוקים להשגחה רפואית מיוחדת - נגזר גורלם להשלח לארץ הגזירה שבקומה 3.
ושם - זה אופרה אחרת לגמרי. שם זה כבר ממש מחלקה עתיקה משנות התרפפ"ו.
ולשם שולחים את הזקוקות להשגחה מיוחדת. וכפי שנאמר: בתר עניא - אזלא עניותא.

וכל ^^^ הוא חוויה בני ברקית נפלאה ובראשיתית. הייתי אומר - חוויה בני ברקית ראשונית המוענקת לכל זוג שבחר ללדת את ילדיו בבני ברק.

אה. חבל שסקקובסקי עוד לא הוציא על זה משהו.

וסליחה גדולה שסטיתי מהנושא ומהאשכול העוסק בביות בירושלים, ובבקשה לחתום כאן סופית את הדיון על קירות בבני ברק והמסתעף).

הכל נכון אבל עוד נקודה למחשבה על ירוקת המחלקה ה''חדשה '' הצד ההוא חשוף לשמש כמו שיפודים למנגל מניסיון בלידה השישית שלי תחילה הייתי צריכה להיות בהשגחה כך שהייתי ב''צד הלא נכון '' לא ישנתי בשני הלילות הראשונים בגלל שהביאו שתי יולדות במשך הלילה (כולל הכל) ולכן לקראת שבת ביקשתי לעבור לאגף השני -לחדר עם מישהיא וכך לא יביאו לי, עוד יולדת , לא התחשק להם וניסו להגיד לי שאני רוצה חדר חדש וכו ,אבל כשעניתי שחדר חדש בתוך ביה''ח חדש יש לי באשדוד עיר מגורי ובכ''ז בחרתי ללדת במעיני הישועה , העבירו אותי , היה חם , מפנק אבל שקט!