דרוש מידע מנגנים? אשמח שתתרמו מעט מניסיונכם...

  • הוסף לסימניות
  • #1
ניסיתי להעלות את זה בפורום מוזיקה אך לא הצלחתי...

כבר כמה וכמה וכמה שנים שאני מאד רוצה ללמוד לנגן בצורה טובה.
האמת שהעדיפות הראשונה שלי היא קלידים.
לפני כמה שנים התחלתי ואחרי מס' חודשים הפסקתי..
זה היה מעניין אבל מצריך המון תרגול שדי הרגיז אותי לשמוע כל פעם מחדש את המנגינות המוזרות שיצאו מתחת ידיי פרי עטו של כותב התווים בחוברת.
חיכיתי לשמוע שיר מוכר וככל שהזמן עבר הבנתי שהדרך ארוכה וזה ייאש אותי מראש...

חשבתי ללמוד גיטרה, אבל האמת שזה כלי שפחות קורץ לי..

כעת אחרי כמעט שנתיים שלא נגעתי בזה בכלל, מאד מתחשק לי הפעם כן לעשות את זה עד הסוף בעז''ה.

אז תכל''ס אשמח לשמוע מנסיונכם כמה זמן בממוצע לוקח עד שיש שליטה כלשהי בנגינה בקלידים?
והאם באמת עדיף להתחיל בכלי קל יותר כגון גיטרה...? משום מה זה נראה לי שונה לגמרי...

יש לציין שב''ה עברו כבר כמה וכמה שנים מאז שסיימתי את צחוק לימודיי בביה''ס כך שאני מאמינה שזה תורם לא קצת לקצב..
ועדיין...אשמח למעט מילות נחמה ועידוד.

תודה רבה מראש לכל אחד שמגיב ותורם מזמנו וניסיונו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תרגול זה המילה. אין דרך אחרת...
אם את רוצה ללמוד מהר יותר כדאי ללמוד (לפחות כמה שיעורים) עם מורה לנגינה. ולקנות כמה ספרים למתחילים.
אני אישית לימדתי את עצמי לגנן בכמה כלים ולקרוא תווים, אבל עם הרבה מאמץ ותרגולים בלי סוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לדעתי
בתור אחד שמנגן מחוש
צריך קודם לשבת על הכלי ולהכיר אותו ולנסות להפיק ממנו משהו לפני שמתחילים ללמוד ואז הסיפוק הראשוני הזה נותן תמריץ לשבת לשקוד על הענין בצורה רצינית ואז מצליחים.
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
וברגע מכירים כלי אפשר ללמוד כלים אחרים יותר בקלות (חוץ מגיטרה שעדיין לא הצלחתי לפאנח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אם את רוצה ללמוד מהר יותר כדאי ללמוד (לפחות כמה שיעורים) עם מורה לנגינה.
הייתי יותר מכמה שיעורים.
למדתי את הבסיס ואז ראיתי שמשו מה השיעורים נמרחים ומה שאני עושה איתה בשיעור אני יכולה מעולה לעשות לבד בבית אז הפסקתי.
ובאמת התקדמתי גם לבד.
אני אישית לימדתי את עצמי לגנן בכמה כלים ולקרוא תווים, אבל עם הרבה מאמץ ותרגולים בלי סוף.
וואוו!
התחלת בגיל צעיר ממש?
כמה זמן לקח לך?
לדעתי
בתור אחד שמנגן מחוש
צריך קודם לשבת על הכלי ולהכיר אותו ולנסות להפיק ממנו משהו לפני שמתחילים ללמוד ואז הסיפוק הראשוני הזה נותן תמריץ לשבת לשקוד על הענין בצורה רצינית ואז מצליחים.
בהצלחה
עם יצירות בסיסיות ממש אני מסתדרת.
ודי הכרתי את הכלי.
אבל משום מה נראה לי שהדרך עוד ארווווווווכה עד שבכלל אצליח לנגן איזה שיר...
וברגע מכירים כלי אפשר ללמוד כלים אחרים יותר בקלות (חוץ מגיטרה שעדיין לא הצלחתי לפאנח)
דווקא הבנתי שזה כלי יותר קל..
חשבתי כבר לעזוב את הקלידים ולעבור אליה, כדי שלפחות תיהיה לי נחמה במשהו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מנסיון אני יכול להגיד
כשמתחילים ללמוד צריכים לדעת התוכנית :
על איזה כיוון אנחנו הולכים ?!
מה אנחנו מתחילים ללמוד?!
תאוריה
אקורדים
יצירה
וכן הלאה
ברגע שמסודר לנו בראש
אנחנו רגועים ולא מתייאשים
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בסיעתא דשמיא

יש מורים/ מורות
שמלמדים ממש בהתחלה
את החומר על שירים חסידיים קלים ומוכרים
זה נותן המון סיפוק כשמנגנים משהו מוכר
כדאי לנסות!

(אבל לא רק, שווה לדעת לנגן מתווים בצורה מושלמת ולהנות להכיר את המוזיקה הכתובה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
התחלת בגיל צעיר ממש?
יחסית - בכיתה ד' בערך
כמה זמן לקח לך?
בערך שנתיים עד שניגנתי לפי שמיעה. בכתה ז' כבר לימדתי את עצמי לנגן בכינור.
דווקא הבנתי שזה כלי יותר קל..
ככה אומרים. אולי מפה יהיה לך ישועה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יחסית - בכיתה ד' בערך
טוב, אני עברתי יותר מעשור מאז...
למדתי קצת אולי בגילאי העשרה אבל עזבתי את זה אח''כ מקוצר הזמן והפניוות.
בערך שנתיים עד שניגנתי לפי שמיעה. בכתה ז' כבר לימדתי את עצמי לנגן בכינור.
טוב זה נשמע שאת כישרון
ובכלל התחלת בגיל מאד צעיר.
כך שאני ממש לא בכיוון...
מנסיון אני יכול להגיד
כשמתחילים ללמוד צריכים לדעת התוכנית :
על איזה כיוון אנחנו הולכים ?!
מה אנחנו מתחילים ללמוד?!
תאוריה
אקורדים
יצירה
וכן הלאה
ברגע שמסודר לנו בראש
אנחנו רגועים ולא מתייאשים
בהצלחה.
יופי.
את זה בדיוק רציתי לשמוע.
אבל אף אחד לא נתן לי את הכיוון הזה.
וזה עיקר הבעיה שהובילה לייאוש..
(אבל לא רק, שווה לדעת לנגן מתווים בצורה מושלמת ולהנות להכיר את המוזיקה הכתובה)
חוששת להתחיל עם הטריקים האלו ואח''כ כשארצה ללמוד בצורה מסודרת זה רק יבלבל אותי.
בנתיים התחלתי תווים ואני מכירה אותם מצוין.
מעדיפה כן להמשיך מכאן בצורה טובה ומקצועית עד כמה שניתן לקרוא לזה כך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
@BS''D נשמע שאת מדברת על שני דברים- ההכרות שלך עם נגינה על פי תווים ושיעורים בסגנון זה, לעומת הרצון שלך לנגן "שיר"- את מתכוונת לנגינה על פי שמיעה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ניסיתי להעלות את זה בפורום מוזיקה אך לא הצלחתי...

כבר כמה וכמה וכמה שנים שאני מאד רוצה ללמוד לנגן בצורה טובה.
האמת שהעדיפות הראשונה שלי היא קלידים.
לפני כמה שנים התחלתי ואחרי מס' חודשים הפסקתי..
זה היה מעניין אבל מצריך המון תרגול שדי הרגיז אותי לשמוע כל פעם מחדש את המנגינות המוזרות שיצאו מתחת ידיי פרי עטו של כותב התווים בחוברת.
חיכיתי לשמוע שיר מוכר וככל שהזמן עבר הבנתי שהדרך ארוכה וזה ייאש אותי מראש...

חשבתי ללמוד גיטרה, אבל האמת שזה כלי שפחות קורץ לי..

כעת אחרי כמעט שנתיים שלא נגעתי בזה בכלל, מאד מתחשק לי הפעם כן לעשות את זה עד הסוף בעז''ה.

אז תכל''ס אשמח לשמוע מנסיונכם כמה זמן בממוצע לוקח עד שיש שליטה כלשהי בנגינה בקלידים?
והאם באמת עדיף להתחיל בכלי קל יותר כגון גיטרה...? משום מה זה נראה לי שונה לגמרי...

יש לציין שב''ה עברו כבר כמה וכמה שנים מאז שסיימתי את צחוק לימודיי בביה''ס כך שאני מאמינה שזה תורם לא קצת לקצב..
ועדיין...אשמח למעט מילות נחמה ועידוד.

תודה רבה מראש לכל אחד שמגיב ותורם מזמנו וניסיונו!
אני קודם למדתי את התווים בלי לגעת בכלי, ולבטא את כל הסולמות בפה, (למדתי מוזיקה מזרחית, שזה יותר מ-60 סולמות - הבסיסיים), לאחר זמן התחלתי לנגן במלודיקה, (זה מה שהיה אפשר להחביא בישיבה...), שם התאמנתי על הסולמות השונים, ולנגן רק מלודיה בלי אקורדים, לאחר מכן, התחלתי לנגן את שאר סוגי המוזיקות למיניהן (בעיקר חסידי - הרי אני בישיבה), וגיליתי שכל שיר מנוגן על סולם אחר, וזה לא גיטרה שאפשר להשים את הקאפו, או באורגן שיש טרנספוזיציה... אלא כל שיר והסולם שלו, בזכות הידע שלי במקאמים הצלחתי לנגן יחסית מהר, ורק לאחר מכן התחלתי ללמוד אקורדים, וזה גם רק ע"י שמיעת שירים, ופענוח האקורד הנכון (שלא לדבר על השירים שגם הייתי צריך לשנות את הסולם וגם ללמוד אותו באקורדים), כיום (אחרי כ-6 שנות למידה) אני מזהה את כל האקורדים יחסית טוב כולל השביעיות, השישיות והבמול 5 למיניהן, ומידי פעם מנגן עם שכנים, דווקא זה כיף לנגן, אבל בפועל, לא יוצא לי מזה הרבה, רק לשגע את האורגניסט בישיבה, או לעלות חזן באיזה בית כנסת.
טוב לדעת עוד משהו בחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
@BS''D נשמע שאת מדברת על שני דברים- ההכרות שלך עם נגינה על פי תווים ושיעורים בסגנון זה, לעומת הרצון שלך לנגן "שיר"- את מתכוונת לנגינה על פי שמיעה?
האמת שאני לא יודעת איך זה נקרא..
אבל התכוונתי להגיע לאיזשהו שלב שאני אדע לנגן שיר/יצירה יותר מוכרת ולא כל מיני מראשים ויצירות מעצבנות.
בתחילת הלימוד באמת היו דברים ממש בסיסים והבנתי את זה אח'''כ כשלמדתי חלק מהאקורדים ציפית להצליח לעשות לפחות משהו אחד שאני אכיר..
אבל מסתבר שלא.
אח''כ כשרפרפתי קצת על תווים לכל מיני שירים מוכרים הבנתי כמה הדרך עוד ארווכה..
וזה אחרי שממש התמדתי בשיעורים אצל מורה מקצועית...
בסיעתא דשמיא
מה יבלבל בזה?
לא יודעת.
תחושה כזו..
אולי אני טועה.
אני קודם למדתי את התווים בלי לגעת בכלי, ולבטא את כל הסולמות בפה, (למדתי מוזיקה מזרחית, שזה יותר מ-60 סולמות - הבסיסיים), לאחר זמן התחלתי לנגן במלודיקה, (זה מה שהיה אפשר להחביא בישיבה...), שם התאמנתי על הסולמות השונים, ולנגן רק מלודיה בלי אקורדים, לאחר מכן, התחלתי לנגן את שאר סוגי המוזיקות למיניהן (בעיקר חסידי - הרי אני בישיבה), וגיליתי שכל שיר מנוגן על סולם אחר, וזה לא גיטרה שאפשר להשים את הקאפו, או באורגן שיש טרנספוזיציה... אלא כל שיר והסולם שלו, בזכות הידע שלי במקאמים הצלחתי לנגן יחסית מהר, ורק לאחר מכן התחלתי ללמוד אקורדים, וזה גם רק ע"י שמיעת שירים, ופענוח האקורד הנכון (שלא לדבר על השירים שגם הייתי צריך לשנות את הסולם וגם ללמוד אותו באקורדים), כיום (אחרי כ-6 שנות למידה) אני מזהה את כל האקורדים יחסית טוב כולל השביעיות, השישיות והבמול 5 למיניהן, ומידי פעם מנגן עם שכנים, דווקא זה כיף לנגן, אבל בפועל, לא יוצא לי מזה הרבה, רק לשגע את האורגניסט בישיבה, או לעלות חזן באיזה בית כנסת.
טוב לדעת עוד משהו בחיים.
עוד אחד מהאנשים שעוד יותר גורמים לי להבין כמה אני בהתחלה...
אבל בפועל, לא יוצא לי מזה הרבה, רק לשגע את האורגניסט בישיבה, או לעלות חזן באיזה בית כנסת.
טוב לדעת עוד משהו בחיים.
לא ממש מסכימה עם זה.
נגינה זה משהו שאפשר להשתמש בו כמעט כל הזמן.
לא צריך לעבוד בזה כדי להנות מזה.
ואולי דווקא להיפך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בסיעתא דשמיא

לא הבנתי על מה היאוש.
צריך למצוא מורה טובה
שתחחבר למה שאת רוצה ללמוד
ותתקדמי מהר בעזרת ד',

חלק מלימוד נכון זה למצוא מורה בראש שלך
ושנחמד לך איתה ומהחומר הנלמד
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בלת"ק
ההבדל בין פסנתר לגיטרה הוא קוטבי, הן מצד הצליל והן מצד הנגינה.
סתם ככה, בגיטרה יש כאבים בהתחלה, מכירה כמה שפרשו בגללם!
אני אישית יותר מתחברת לפסנתר.
שאת אומרת מנגינות מוזרות את מתכוונת לאיך שאת מנגנת או ליצירות עצמן שאינן ערבות לאוזנייך?
כי אם הבעיה היא לנגינה שלך - אין לי דרך לעזור. רק תרגול יועיל.
אם הבעיה היא היצירות עצמן - את יכולה לבקש ממי שתלמדי אצלה שתלמד אותך שיר מסוים שאת אוהבת, אם היא חמודה אחרי כמה שיעורים בודדים (תלוי בקצב שלך!) היא תלמד אותך וזה נותן מרץ.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה