בתקופה האחרונה עלו כמה אשכולות בנושא של בקשת מחילה, וכמה ימים אני בהתלבטות האם לכתוב את סיפורי האישי, אבל אולי זה יסייע למישהו אז זה שווה.
לפני קצת יותר מ30 שנה, בהיותי בחור צעיר בישיבה, לא הייתי הבחור המוצלח, ולא המתמיד של הישיבה, וגם לא בחור זורם חברתית, כבני ברקי מלידה היה קשה לי הפרידה מהעיר, והמרחק לא סייע בעדי, לאט לאט בניתי לעצמי קבוצת חברים שכולנו לערך אותו סגנון ויצרנו לעצמנו קבוצה נחמדה, החזקנו בקשר הזה במשך זמן רב, משיעור א' ועד לסוף שיעור ג'.
בחודש תמוז של שיעור ג' [אני מדבר על לפני 30 שנה פלוס....] עמדנו כל הקבוצה יחד בחדר אוכל, אני זוכר את המיקום המדוייק, ולפתע הגיע בחור צעיר משיעור א', ונעמד מולנו ושאל איך אתם מחזיקים ככה קבוצה, אמרנו לו תשובה... והוא אמר אבל איך אתם מסכימים להיות חבר של ר.ב.ב.ש [אני...] הרי הוא כזה וכזה, והשמיץ בסיפורים מסמרי שיער מחרידים, בנושא של בין אדם לחברו ובין אדם למקום ואכמ''ל, ואני באמת הרגשתי שאני עומד למות, האדמתי והלבנתי בצורה נוראית, אבל הבנתי שאני חייב להשאר אדיש,
כשהוא סיים את המילים שלו - אמרתי לו, תשמע מותק, קל להשמיץ קשה לתקן, אבל החתם סופר לימד אותנו שנתת לי את המתנה הכי גדולה בחיים, ואני רוצה לתת לך מתנה בחזרה, קיבלתי מאבא שלי היום 400 שקל לשלם לקאמפ' של הישיבה, אני יסתדר, קח את ה400 שקל מתנה על המתנה שנתת לי.
והוא לקח, ואמר - אמנם כסף טמא, אבל אם זה מאבא שלך אז הכל מעולה.
שתקנו, החברים הבינו בדיוק את המצב וניסו לנחם ולעודד, אבל הבנתי שהם מאמינים.... מה לעשות היה לו אסמכתאות מתאימות.
לא צריך לציין שתוך כמה דקות זה היה הנושא בישיבה, דיברו על ירידת הדורות ועל החוסר בושה של בחור מהישיבה לעשות כאלה מעשים נוראיים, איך יתכן, פנו למשגיח שיסלק אותי מהישיבה, לראש הישיבה שחייבים לעשות חיזוק בישיבה אם יש בחור שכך התדרדר.....
נכנסתי להתייעץ עם אחד מגדולי ישראל זצוקללה''ה והוא אמר לי, תמשיך להתנהג כרגיל, ותאמר לראש הישיבה שלך שאני ישמח אם יכנס אלי, כמובן שראש הישיבה נכנס, ושמע על הלבנת פנים, ועל חובת הישיבה לטהר את שמי,
אבל גם עשרות שיחות של הראש ישיבה והמשגיח, לא יגרמו לבחורים להאמין להם.
הרבה ניגשו לבקש סליחה, בטח לפני ראש השנה ויום הכיפורים, אבל אני התקשתי למצוא חברותות, והחברים היו פחות נעימים ונחמדים, ובזמן חורף נסעתי לישיבה בחו''ל לתקופה של חצי שנה, וחזרתי לישיבה אחרת בירושלים, שם אולי הגיעו השמועות אבל היו מספיק חכמים להבין שאני בחור סביר
ללא ספק הסיפור הזה היה אחד מהאירועים המשמעותיים בחיי, אבל בלב החלטתי לסלוח לבחור, אין לי מושג מדוע הוא עשה זאת, אבל אמרתי לעצמי - מה יעזור לי שהוא יסבול בחיים בגללי.
אחרי שנתיים כבר ברוך השם הייתי נשוי עם בת של אחד מהצוות הישיבה, לצערי לא המשכתי בכולל, אבל נשארתי בעולמה של תורה. מיותר לציין שאשתי שמעה על הסיפור בחצאי משפטים ומילים. אבל לשמחתי לא האמינו לשמועות.
לאחר כמה שנים, שאני כבר אבא לחמשה ילדים אולי ששה, אני פוגש ברחוב אברך נחמד והוא שואל - אתה ר.ב.ב.ש אמרתי לו כן, והוא אומר לי - אתה לא מכיר אותי, שמי כך וכך, אח שלי זה הבחור שפגע בך לפני 8 שנים, ואני מבקש שתסלח לו, הוא נשאר רווק זמן ארוך, ועד שהתארס אז שבועיים לפני החתונה היא ביטלה את החתונה בטענות מטענות שונות וטיפשיות, אני יודע שזה בגלל הסיפור הזה, תעשה טובה תסלח לו, ומיד הוסיף, אני יודע שזה קשה, ההורים שלי החליטו שכל מה שתבקש בתמורה הם יתנו לך.
אמרתי לו שסלחתי ממזמן, אבל אעשה חושבים בלב שלי, ואראה מה אפשרי לעשות שבאמת אסלח, והוא אמר - לא... זה לא עובד ככה.
אתה תבקש משהו יקר בעד, אחרת זה לא באמת מחילה.
אמרתי לו - לא חסר לי בחיים כלום, יש לי הכל בלי עין הרע, אני עובד ומרוויח מאד טוב, אשתי מתקדמת בעבודה, יש לנו ילדים מקסימים, ואז הוא אמר - תשמע רעיון, תחשוב עליו ומחר תתן תשובה,
אני מציע לך שאני ואשתי נשמור לכם על הילדים לשלשה ימים, ואתם נוסעים לחופשה לחו''ל על חשבוננו,
כמעט בכיתי, התקופה הייתה מאד עמוסה, חמשה ילדים כשהגדול בקושי בן 7, ואמרתי לו - אתה מרגש אותי,
סגרנו.
ביום ראשון שלאחריו, היינו על מטוס בדרך לחו''ל, פינוקים מדהימים, וטיול מהסרטים, באמת נהנו,
בסיום החופשה הגענו לציונו של המהר''ל בפראג, אמרתי שם - רבונו של עולם, אתה יודע שאין לי רצון שהוא ייענש, אבל אחרי שבזכותו קיבלתי כאלה כוחות אני מתחנן לפניך, תן לי את הכוחות לסלוח, ותן לו שפע ברכה והצלחה, מבחינתי הסיפור עבר.
גם עכשיו שאני נזכר ברגע הזה אני דומע, ואחרי שבועיים הוא התארס עם בחורה נחמדה ונפלאה, נפגשנו לשיחה כאילו לא היה כלום, דיברנו כמה שעות והחלפנו חוויות חיים,
ולא היה מאושר ממני לרקוד איתו בחתונה, ולשמוח בברית של הבן.
מאז עברו הרבה שנים, אין לי מושג מה איתו, והאמת... גם לא מענין.
אבל למדתי מכך רבות, נכון זה לא סיפור רגיל, ולא עוד פגיעה כזו או אחרת, אבל למדתי מה כוחם של מילים להועיל או להרוס.
ולזו שכתבה כאן את שאלתה - ילדה קטנה לא באמת מעליבה, וגם אם כן זה כרגיל לא ארוע דרמטי ומיוחד, אבל לדעתי [ושוב רק לדעתי] לראות אותה פעם ברחוב, לגשת ולומר, אני חייבת לבקש סליחה, לפני כמה שנים אני זוכרת שהעלבתי אותך, לא זוכרת מה בדיוק היה, אבל אחרי שניה מאז שזה קרה הבנתי שהייתי טיפשה, אני ממש מבקשת שתסלחי לי.
ואגב, בתפילת נעילה אפשר לבקש מחילה גם על בין אדם לחברו. אז עוד רגע יש לך הזדמנות.
ומחכים לשמוע בקרוב בשורות טובות.
הנושאים החמים
Reactions: Chaya Lea, chani5278, ME!! ועוד 3 משתמשים6 //