בקשת תפילה סגולה בדוקה כיצד להיוושע ביום כיפור!!! העבירו הלאה!!

[ישי.כ]

אכן כן, העיקר שיתפלל על חברו באמת מתוך הלב - ולא יזכיר את עצמו כלל!!!

 

[stars]

אגב, האם באמת לא ניתן להתפלל גם על עצמו? איפה כתוב בגמ׳ שצריך להתפלל רק על חבירו? כתוב להתפלל על חבירו, ולכאורה אפשר שיתפלל גם על עצמו, לא כך?

עריכה:

עיינתי מעט ומצאתי שהמבי״ט בספרו בית אלוקים כותב כך: "וסיבת הדבר, כי בזמן שהאדם מתפלל על עצמו נראה שהכנעתו וכוונתו בתפלה הוא לתועלת המושג לו בתפלתו ואינה תפלה לשמה, אמנם, כשמתפלל על אחרים כוונתו בתפלה לא להשגת תועלת המושג, כי אם שמודיע ומכיר כי אין מי שיוכל להפיק רצון איש ואיש כי אם הוא ית', ולזה הוא משלים חסרון המתפלל תחלה ואח"כ למי שהתפלל עליו, כיון שהוא לא התפלל על עצמו בהיות צריך לאותו דבר ולא כיון גם כן לעצמו, כמו שאמר הכתוב באברהם 'ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך', כי לא היתה תפלתו כי אם על אבימלך, ובאיוב כתיב 'בהתפללו בעד רעהו', שלא כיון לעצמו כלל כי אם לרעהו, והוא ית' שב שבותו קודם".
וכעין זה כתב החיד״א: "צריך שיכוין דוקא על חבירו, ולא שמזה ימשך גם לעצמו, וזה פירשו הראשונים (ראה 'אלשיך' איכה ב, יח יט): 'לא לנו ה'', כי אם לכבוד השכינה, 'לא לנו', שאין כוונתינו שימשך תועלת לנו".

אמנם העיר המגן אברהם (סי' קל סק"ב) שיש לשנות הנוסח שאומרים ב׳ריבונו של עולם׳ שבברכת כהנים, ולהקדים: "בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין חלומות שחלמתי על עצמי", והטעם הוא משום שצריך לבקש על חבירו תחלה.
וביתר ביאור מובאים הדברים בשו"ע הרב (שם): "טוב לומר תחלה 'בין חלומות שחלמתי על אחרים', ואחרי כן 'בין חלומות שחלמתי על עצמי ושחלמו אחרים עלי', לפי שאמרו 'המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה', לכן יש לו להקדים תפלתו על אחרים מעל עצמו".
העולה מכך שגם במתפלל עבור עצמו יש בו את המעלה של 'המתפלל על חבירו הוא נענה תחילה', אלא שהתנאי הוא שיקדים תחילה להתפלל על חבירו, ואז 'הוא נענה תחילה'.

 

[עגורן]

מתי יש זמן בנעילה עבור בקשות פרטיות?
אחרי יהיו לרצון הראשון?

 

[stars]

מתי יש זמן בנעילה עבור בקשות פרטיות?
אחרי יהיו לרצון הראשון?

אכן, וגם לכוון בעת אמירת המילים שבנוסח התפילה.

 

[ישי.כ]

עיינתי מעט ומצאתי שהמבי״ט בספרו בית אלוקים כותב כך: "וסיבת הדבר, כי בזמן שהאדם מתפלל על עצמו נראה שהכנעתו וכוונתו בתפלה הוא לתועלת המושג לו בתפלתו ואינה תפלה לשמה, אמנם, כשמתפלל על אחרים כוונתו בתפלה לא להשגת תועלת המושג, כי אם שמודיע ומכיר כי אין מי שיוכל להפיק רצון איש ואיש כי אם הוא ית', ולזה הוא משלים חסרון המתפלל תחלה ואח"כ למי שהתפלל עליו, כיון שהוא לא התפלל על עצמו בהיות צריך לאותו דבר ולא כיון גם כן לעצמו, ...
וכעין זה כתב החיד״א: "צריך שיכוין דוקא על חבירו, ולא שמזה ימשך גם לעצמו, וזה פירשו הראשונים (ראה 'אלשיך' איכה ב, יח יט): 'לא לנו ה'', כי אם לכבוד השכינה, 'לא לנו', שאין כוונתינו שימשך תועלת לנו".

העולה מכך שגם במתפלל עבור עצמו יש בו את המעלה של 'המתפלל על חבירו הוא נענה תחילה', אלא שהתנאי הוא שיקדים תחילה להתפלל על חבירו, ואז 'הוא נענה תחילה'.

ישר כוח,

בעל הקונטרס העיד שאותו מזכה רבים אמר לו שרק כשהתפלל על חברו בתפילת הנעילה ולא הזכיר את עצמו הישועה פעלה בוודאי, כמו שכתב בשמו שאחד לא היה מסוגל שלא להתפלל גם על עצמו ולא נענה!!!

וגם מדברי המבי"ט והחיד"א שהבאת לא כתוב שיתפלל על עצמו, כתוב שהמתפלל על חברו גורם לכך שהוא יענה תחילה (משלים החיסרון) קודם לחברו.

 

[stars]

וגם מדברי המבי"ט והחיד"א שהבאת לא כתוב שיתפלל על עצמו, כתוב שהמתפלל על חברו גורם לכך שהוא יענה תחילה (משלים החיסרון) קודם לחברו.

כמו שציינתי, נראה שיש חילוקי דעות בין המבי״ט והחיד״א (שסוברים שלא יתפלל גם על עצמו), למג״א ושו״ע הרב (שסוברים שיכול להתפלל גם על עצמו ר׳ שיקדים את התפילה על חבירו לתפילה על עצמו).
[אבל מה לי להתווכח עם תוצאות מוכחות מניסיון אישי של כותב הקונטרס?]