דרוש מידע איזה סוג אנשים אתם?

  • הוסף לסימניות
  • #21
לא כדי ש"ייראה" נקי, באמת חשוב לי ניקיון וסדר.
לא התכוונתי אליך,
אלא לאלו שחצי שעה אחרי צאת החג צעדו מעדנות להקפות שניות וזמזמו שאצלם כבר הכל נקי ומאורגן פרפקט.
סורי, אני לא ממש קונה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
בדיוק בחג הייתי עם משהו שהגדרתי אותו שהוא לא נהנה מהרגע הוא תמיד לחוץ על מחר בבוקר בתפילה ועל ... ועל....
ושהכל יתקתק....השאלה את כמה זה מפריע לחיים רגועים ונינוחים, אם זה מפריע סימן שזה לא בנורמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
התכוונת שבתת מודע היא מחייבת את עצמה להוכיח לעצמה/למישהי אחרת שהיא אכן מאורגנת כשתכלס היא טיפוס איטי ורגוע יותר מ XXXX
לא לא, מה שהתכוונתי זה שיש אנשים (ואני בתוכם) שצריכים לדעת שכל מה שקשור אליהם מסודר ומאורגן, אחרת יש אי שקט כזה, כי יש עול על הראש שיש לי משהו שצריך לעשות, או שלא הכל מסודר לי...
עד כמה שאני הבנתי, גם @שוקוצ'יפס כזאת... אם הבנתי נכון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני פשוט טיפוס עם ראש שרץ קדימה
למשל סוכות- השבוע ירד גשם לכן כדאי לפרק מהר... פסח- להעלות מהר מחר כבר יהיה פה חמץ ואוי ואבוי...
דוקא החנוכיה לא מפריעה לי בחלון ומחכה שיהיה לי כח לטפל בה..
כביסות אחרי חוה"מ 9 הימים- חייבת לראות את רצפת הסלסלה כי שונאת לחפש בגד מסוים ולגלות בכביסה.. אז מסתערת על זה..
סעודה שלישית למשל בשניה שיוצא שבת אני מפנה ותוך 5 דקות בערך הסלון חוזר למצב יום חול. שונאת שחוזרים מביה"כ ויש שאריות של שבת.
אני ממש לא טיפוס נקי ומתוקתק אבל בקטע הזה הכל מלחץ. וראש שאוהב לרוץ הלאה יותר מידי.
לדעתי מונע לי בחיי היום יום את ההנאה מכאן ועכשיו.
(לארח ולשבת עם האורחין ולא להתרוצץ כל רגע למטבח מה עוד לא הבאנו ....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
התכוונת שבתת מודע היא מחייבת את עצמה להוכיח לעצמה/למישהי אחרת שהיא אכן מאורגנת כשתכלס היא טיפוס איטי ורגוע יותר מ XXXX
אם להוכיח למישהו - אז רק לעצמי, אבל לא בטוחה שזו הנקודה.
כי באופי אני באמת מסודרת ומאורגנת, אז מה יש לי להוכיח לעצמי? (שואלת את עצמי...)

הסתבכתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לא לא, מה שהתכוונתי זה שיש אנשים (ואני בתוכם) שצריכים לדעת שכל מה שקשור אליהם מסודר ומאורגן, אחרת יש אי שקט כזה, כי יש עול על הראש שיש לי משהו שצריך לעשות, או שלא הכל מסודר לי...
עד כמה שאני הבנתי, גם @שוקוצ'יפס כזאת... אם הבנתי נכון...
מדוייק
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
זה במחילה, מה שנקרא חוסר רוגע, הראש כל הזמן עובד הלאה, וגם לפי דעתי סוג של צורך מאוד חזק לניקיון וסדר וארגון מסביב, מהיכרות שלי עם אנשים מהסוג הזה, זה לפעמים מתיש ומאבד את חוויות הזמן והשעה...
אפשר להרחיב על זה עוד ועוד, לא תמיד הכל בעיה, צריך לראות עד כמה זה מציק.(בעיקר לסביבה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לא לא, מה שהתכוונתי זה שיש אנשים (ואני בתוכם) שצריכים לדעת שכל מה שקשור אליהם מסודר ומאורגן, אחרת יש אי שקט כזה, כי יש עול על הראש שיש לי משהו שצריך לעשות, או שלא הכל מסודר לי...
עד כמה שאני הבנתי, גם @שוקוצ'יפס כזאת... אם הבנתי נכון...
מעניין,
כי אני גם טיפוס שלא מסוגלת לחשוב שצריך לעשות משהו, ולשבת רגל על רגל...
יכולה לחזור מיום עבודה מתיש+נסיעות, ואם הבית לא מסודר לגמרי, אז אני קודם אסדר הכל, כולל כביסות וניגוב ואח''כ אתפנה לנוח ולאכול משהו..
אני לא יודעת מאיפה זה בא,
מה שכן אני יודעת בוודאות שהרבה אנשים שאני מכירה גם במשפחה הקרובה, ממש לא כאלו, וגם אם הם יחזרו לבית סדום מצידם ללכת לישון שעה ואח''כ ה' יעזור...
אם להוכיח למישהו - אז רק לעצמי, אבל לא בטוחה שזו הנקודה.
כי באופי אני באמת מסודרת ומאורגנת, אז מה יש לי להוכיח לעצמי? (שואלת את עצמי...)

הסתבכתי.
לא יודעת אם אפשר לענות על זה בשלוף, כי זה מגיע מהתת מודע.
אם אדם צריך לשכנע את עצמו במשהו מסוים, במיוחד אם זה במשהו שהוא יודע שהוא כזה, ובכל מקרה מרגיש צורך להוכיח את זה כל פעם,
כנראה שיש מישהו שערער את הביטחון שלך בפרמטר הזה.
לא יודעת אם זה הכיוון שלך, בכ''א בעבר יצא לי קצת מסקרנות לחקור את זה קצת, הגעתי למסקנה שלרובינו זה קיים השאלה איפה ובאיזה מינון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
כי אני גם טיפוס שלא מסוגלת לחשוב שצריך לעשות משהו, ולשבת רגל על רגל...
זה לא משהו שצריך לעשות בכללי, אלא דווקא משהו שאני אחראית עליו/קשור אלי אישית, והוא לא מסודר, אז יש לי אי רוגע פנימי כזה עד שאני יודעת שאני מסודרת. זה לא רק בארגון דברים אלא גם שמתארחים לדוג' אני צריכה לדעת מה המיטה שלי, לארגן אותה, את כל המזוודות והחפצים, ועד שהמקום לא מסודר אני לא רגועה... זה גם בקניות שהכל צריך להיות במקום הכי מהר, ועוד המון דברים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
זה בכלל לא סימן לפרפקציוניזם
אני כזאת שאחרי פסח, סוכות, וגם שבת- רוצה לסיים מהר
ודוקא מהסיבה ההפוכה
כי אם אני לא אגדיר לעצמי זמן לזה
זה יסחב עד שבת/ שנה הבאה...

לא רגועה עד שהבית מפוקסס במוצ"ש עד אחרון הכלים ובגדי השבת במכונה
המגבות האחרונות ארוזות בארון אחרי פסח, וכל הכלים חוזרים למקומם
אחרון הסדינים של הסוכה מקופלים וארוזים לשנה הבאה
כי אם לא...
עד ערב פסח אני אגרור שאריות ומזכרות מכל חג..

ממש לא מעוניינת להתפטר מההרגל הזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אם להוכיח למישהו - אז רק לעצמי, אבל לא בטוחה שזו הנקודה.
מזדהה איתך .
גם אני אוהבת שהחנוכיה חוזרת למקומה בזמן והסוכה מפורקת לפני הגשם...
והכלים למעלה- לפני שהחמץ מגיע וכו'
רק לא תמיד הכל תלוי בנו...

חנוכיה, כלים למקום-זה עוד אפשרי לעשות לבד
אבל סוכה-תפקיד של הגברים יותר
ולכן לא תמיד הרצון של "הכל יחזור למקומו בזמן" - יכול להתממש.

אישית, אני אוהבת סדר וניקיון וינקתי את זה בדם ובעצמות....(גם אם לא רציתי)
אבל עם השנים למדתי להרפות ולעבוד ברגוע. הרגשתי שלסביבה יותר נעים
למדתי שגם אם אני רוצה שהכל יהיה מאורגן ובזמן-אבל הכי חשוב -זה לשמור על שלווה ושמחה

לפעמים טיפוסים מאד מאורגנים-משרים לחץ ומצפים מהסביבה לשתף פעולה ולא תמיד
הסביבה מרוצה מזה.

כלים של פסח נעלה עוד באותו ערב- אבל קודם נשב עם כוס קפה ונתקשר לאחל קיץ בריא....להורים
הסוכה- נפרק ,אבל קודם אוכל והשכבה לילדים /כביסות והסוכה תחכה כמה שעות

ז"א שלא מיד לסדר (על השניה שיוצאת שבת) אלא כן להוסיף מקודש לחול
כמובן לא להדיח כלים ולסדר את הבית משבת- ביום ראשון.......

זוכרת שהייתי מתארחת ואיך שיצאה שבת ,המארחת לקחה את הכלי מיטה ועוד לפני שיצאנו-כבר הספיקה לתלותם...


אולי תנסי לבחון את עצמך -מה תרגישי אם לדוג' החנוכיה תחכה עוד יום?!
אם זה יגרום לך ללחץ/עצבים או מה.

אם את מצליחה לארגן מיד והכל פיקס -ואת רגועה וכולם סביבך מרוצים ורגועים
ו-זה לא על חשבון אף אחד
אז -הכל טוב!!!!! ואשריך!!!!!

ואז- אין סיבה לתת למצפון לשחק...


בהצלחה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני גם כזה
שעה אחרי מוצאי פסח או מוצאי שמחת תורה והבית נראה כאילו יום שישי בשעת הדלקת נרות, מסודר, נקי וכו'
אבל דבר אחד אני מקפיד עליו בשיא, שזה לא יבוא מתוך לחץ ועל חשבון בני המשפחה
אני מבין למה יש מי שרוצה להשתחרר מזה, אבל אם זה נעשה בכיף וברוגע אין צורך להשתחרר מזה,
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
יאווו
קראתי כמעט הכול וברוב הזדהתי אומנם אני נערה אבל נביא דוג' ישר במוצאי שבת /חג תמיד אדאג להחזיר את הפמוטים המגש וכו' למקום ,להחליף מפה, להוריד את הפלטה ועוד, לא יכולה לראות את זה ,אם זה נשאר
זה פשוט מפריע וזה לא תמיד קורה לי ואני חושבת שזה לא מתוך לחץ ,זה פשוט כי זה מפריע לעין לראות משהו שכבר לא צריך אותו
שעבר זמן השימוש שלו, ומי שגם כזאת אז גם קורה לה אולי שרואה ארון פתוח והיא תיהיה חייבת לסגור אותו
או שרואה משהו לפח ישר תזרוק לעומת האלה שלא יפריע להם אבל בכל אופן אני חושבת שזה ברמה נסבלת
ונורמלית אין לחץ וזה רק בדברים מסוימים ממש.
ואם את מרגישה שזה מעיק עליך ואת צריכה לשחרר, שחררי תרפי מעצמך ותראי שדבר לא קורה הכל טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
מעניין,
כי אני גם טיפוס שלא מסוגלת לחשוב שצריך לעשות משהו, ולשבת רגל על רגל...
יכולה לחזור מיום עבודה מתיש+נסיעות, ואם הבית לא מסודר לגמרי, אז אני קודם אסדר הכל, כולל כביסות וניגוב ואח''כ אתפנה לנוח ולאכול משהו..
אני לא יודעת מאיפה זה בא,
מה שכן אני יודעת בוודאות שהרבה אנשים שאני מכירה גם במשפחה הקרובה, ממש לא כאלו, וגם אם הם יחזרו לבית סדום מצידם ללכת לישון שעה ואח''כ ה' יעזור...
כנראה זה ההבדל בין פרפקציוניזם לאנשים שאוהבים סדר וארגון.
אני למשל, יפריע לי מאד שאני חוזרת מהעבודה והבית בלאגן אבל עם כל זאת אשב לשתות קודם כוס קפה ולהתאפס ואח"כ אארגן את הבית...
מאמינה שהבית שלך נראה בית מרקחת, שלי לא.
מאד מסודר ונקי ונעים, אבל לא בית מרקחת...
זה לא משהו שצריך לעשות בכללי, אלא דווקא משהו שאני אחראית עליו/קשור אלי אישית, והוא לא מסודר, אז יש לי אי רוגע פנימי כזה עד שאני יודעת שאני מסודרת. זה לא רק בארגון דברים אלא גם שמתארחים לדוג' אני צריכה לדעת מה המיטה שלי, לארגן אותה, את כל המזוודות והחפצים, ועד שהמקום לא מסודר אני לא רגועה... זה גם בקניות שהכל צריך להיות במקום הכי מהר, ועוד המון דברים...
זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אני גם כזה
שעה אחרי מוצאי פסח או מוצאי שמחת תורה והבית נראה כאילו יום שישי בשעת הדלקת נרות, מסודר, נקי וכו'
אבל דבר אחד אני מקפיד עליו בשיא, שזה לא יבוא מתוך לחץ ועל חשבון בני המשפחה
אני מבין למה יש מי שרוצה להשתחרר מזה, אבל אם זה נעשה בכיף וברוגע אין צורך להשתחרר מזה,
בהצלחה
זה די קשה כי זה אומר שהכל נופל עליך, לא?
אני לא יכולה להשתלט על הכל לבד אז מן הסתם זה נופל גם על אחרים במשפחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מעניין אותי מי הם סוג האנשים האלה, ועל מה זה מראה?
חושבת שזה לא מראה רק על זריזים/ מסודרים מול דחיינים אלא משהו עמוק יותר...

שחצי שעה-שעה אחרי שבת הבית כבר מתוקתק
איך שיצא החג - הסוכה כבר מפורקת וארוזה
במוצאי פסח - הכלים מיד נארזים ומאוחסנים
בסיום חנוכה - החנוכיה לא נשארת אפילו עוד 5 דק' על מקומה

חושבת שהבנתם את הרעיון...
קצת מפריע לי שאני כזאת, כאילו מה יקרה אם הסוכה תפורק מחר?
ומה אם החנוכיה תחכה עוד כמה שעות/ יום?

איך משתחררים מזה?
אני די כזה...

יש אנשים שהם כאלה באופי

אבל אצלי פתאום הרגשתי שזה מפריע לי
והבנתי שמלבד האופי המסודר,
זה נובע גם הרבה מחוסר יכולת לחיות את הרגע על כל מה שהוא מכיל, גם את האי-נוחות
כי הנה, עשיתי הכל מהר מהר ומיד מיד
ומראש חשבתי ותכננתי שאעשה כך וכך וכך וכך, והנה עכשיו הכל מסודר מהר מהר
ומה הרווחתי? לאן אני רץ? אני הרי לא לומד תורה 14 שעות ביממה...
רק "הרווחתי" שעכשיו אין עלי עול של לסדר/לנקות/לארגן
אבל *הפסדתי* שכל החיים שלי משועבדים לצורך שלי להיות בלי עול...
ו*למפרע* פתאום (?!) שמתי לב גם כמה זה השפיע עלי ועל בני המשפחה ולא לטובה (בשעת מעשה לא מרגישים את זה, כי אתה כלוא בתוך תבנית שאתה בתוכה. רק מבחוץ אפשר לקלוט את הזוועה)

ואכן כיום אני יותר חי את ההווה
ומסוגל גם להכיל את אי הנוחות בכך שיש עלי 'עול' להתפלל מנחה/ להכין את השבת/ לסדר את הבית/ לפרק את הסוכה/ לקנות אתרוג/ לתקן את הקיר / לערוך קניות
בה בשעה אני מכיל גם את ההנאה מעצם החיים, מהדברים הפשוטים והנעימים שיש בהווה

זה כמובן מאד 'טריקי'
כי כל הזמן הדפוסים חוזרים
ואתה מוצא את עצמך לחוץ ומתוכנן וחייב להיות רגוע...
זו אכן עבודה מורכבת


אני אוהב סדר, אבל כיום אני גם מעוניין לחיות
ובמקום "לרדוף כל החיים אחרי זה שלא יהיה עלי עול"
אפשר לחיות בשלוה, ולעשות דברים בקצב שיותר מדוייק לי ומרגיש לי נכון ונעים

:)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #39
זה די קשה כי זה אומר שהכל נופל עליך, לא?
אני לא יכולה להשתלט על הכל לבד אז מן הסתם זה נופל גם על אחרים במשפחה.
בדיוק.
בדרך כלל אם אני לא מארגנת מיד בצאת השבת, זה לא קורה....
ולכן אני צריכה "להאציל סמכויות" על בני הבית (בעלי... ;))
ברור לי שצריך להרים פמוטים ולהחזיר את הכריות עליהם ישנו האורחים מיד במוצ"ש,
אבל לו זה לא ברור, ולא תמיד אני מספיקה להגיע להההכללל במוצ"ש. אני חייבת עזרה שלו.
אני חושבת שכשיש ילדים גדולים בבית זה יותר קל. מרגילים אותם.

לדעתי ההרגל הזה מגיע מהבית בו גדלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
השאלה אם זה מפריע לחוויה שלי או של הסביבה
אם בא על חשבון שלווה ושמחה או לא.
זה המדד.
רגשות הם דבר חמקמק ומתעתע
הרבה אנשים חושבים שהם מרגישים אהבה/שמחה/רוגע אבל הם אפילו לא בכיוון...

יש ואדם אומר לעצמו "אני שמח ורגוע" "בבית שלי חיים בכיף" "אני אדם אהוב ונעים" "אני אוהב את ה' " "אני שמח בסוכות" "אני אוהב להתפלל וללמוד" "אני אוהב/ת את אשתי/בעלי"
אבל הוא ממש ממש ממש לא שם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה