דרוש מידע שוב בנושא יועצים שמעודדים פגיעה בהורים

[מרחבית]

חשוב לדעת שאי אפשר לבנות קשר בכוח. להפך, ככל שמפעילים כוח ליצירת קשר, הקשר מתרחק.
אם רוצים באמת קשר עם הילדים, ולא רק לאלץ אותם לעשות דברים, כדאי להתרכז בדברים שבונים קשר.
ואם מאוד צריכים עזרה, ורוצים את זה מהילדים, אם זה מסתדר - טוב. ואם לא - אם הילדים לא נותנים את העזרה הזו, אין טעם לנסות לאלץ אותם עד כדי שהם ילכו ליעוץ מה לעשות עם הלחץ הזה.
ככל שיהיה קשר אמיתי וחם, יחד עם כיבוד גבולות השני, חוץ מהרווח העצום של קשר טוב, גם יהיה בסופו של דבר יותר סיכוי לעזרה, ככל שיתאפשר.

 

[shimשימי]

ולהוכחה, כל פגועי הנפש בשכונות ירושלים, בוגרי עץ חיים וחיידרים נוספים שגידלו אותם "בריאים בנפשם" עד שקרסו מההתעללות.

זה שבעבר לא טיפלו בפגועי נפש לא אומר שהם לא קיימים.

נכון!(ולכן רשמתי חלקית בלבד)

אבל תסכים איתי שהדור האחרון לוקה בזה בכפל כפליים

היום יש יועצים מתרבות המערב שבכלל מגדירים את הילד כחבר ולא כבן

צריך להתפרס בפני הילד כמעט
והילד הוא כמעט נהפך להיות האדון
(וזה נכנס למחזותינו במציאות)
כל דבר במשנה זהירות רגישות קיצונית שחלילה שנפשו של הילד לא תפגע

קיצוניות לפה ולפה מסוכנת באותה המידה

אבל נראה לי ברור שאם היו שואלים בצורה מפוקחת מישהו שמבין טוב בעניין
איזה דור יותר טוב היה לגדול בו האם הדור הנוכחי דור העבר מהבחינה הזאת בלבד

אני לא בטוח שהיום זה יותר טוב(אדרבה תקן אותי אם לדעתך אני טועה)

 

[Yerushalmit]

ומה עם כל הזוגות שפשוט לא רוצים לעזור (אין זה אומר שלא צריך עזרה מבחוץ - אללא - לפחות קצת הקשבה ותמיכה רגשית בהורה)
מחפשים לעשות "ויברח" כי לא רוצים לתת יד
אם ההורה לא בצד של נותן וחזק - לא צריך אותו
וגם אפשר להתעלל בו רגשית 0 לא ידעתם?
מכירה מקרים כשאלו
ולא אחת
ולדעתי בגלל שיש אווירה כזאת - ואיך אומרים "ויהי בימי שפוט השופטים" כאשר השופטים - הילדים הנשואים
יש שמנתקים שקר בלי שום בושה כי "האמא צעקה על הילדה כשהיא היתה קטנה" - אולי אכן היא צעקה - אך אני מכירה אישית את האימא והיא נתנה המון אהבה"
וסביר להניח שאותה אחת גם תצעק מדי פעם על ילד שלה - לא?

 

[ככר השוק]

נכון!(ולכן רשמתי חלקית בלבד)

אבל תסכים איתי שהדור האחרון לוקה בזה בכפל כפליים

היום יש יועצים מתרבות המערב שבכלל מגדירים את הילד כחבר ולא כבן

צריך להתפרס בפני הילד כמעט
והילד הוא כמעט נהפך להיות האדון
(וזה נכנס למחזותינו במציאות)
כל דבר במשנה זהירות רגישות קיצונית שחלילה שנפשו של הילד לא תפגע

קיצוניות לפה ולפה מסוכנת באותה המידה

אבל נראה לי ברור שאם היו שואלים בצורה מפוקחת מישהו שמבין טוב בעניין
איזה דור יותר טוב היה לגדול בו האם הדור הנוכחי דור העבר מהבחינה הזאת בלבד

אני לא בטוח שהיום זה יותר טוב(אדרבה תקן אותי אם לדעתך אני טועה)

בלי שום ספק, ומתוך היכרות עמוקה

מודים לה' יום יום שאנחנו חיים היום. בחברה מוסרית יותר שמטפלת בפגועי נפש, ובלקויי למידה. שאוסרת על פגיעה פיזית ומינית בילדים, שאנשים עם מוגבלות לא נשארים במרפסת סגורים אלא באים בקהל.

כשמורידים את הרומנטיקה והמליצות מפעם, מגלים שם את אותן מידות רעות שיש היום, רק בלי מודעות ובלי טיפול.

 

[וסרמן]

בימינו שכל בוגר קורס של 3 חודשים הוא מבין בנפש האדם,
ולאחר עוד קורס של חודש הוא איש מקצוע,
ואחרי חודש של עבודה הוא מבכירי המטפלים החרדיים,
ואחרי חודשיים כבר יש לו דעה על כל נושא.

נראה לי שזה עובד הפוך הפוך.
לפני הכל יש דעה על כל נושא... גם בלי שום קורס

 

[shimשימי]

ומה עם כל הזוגות שפשוט לא רוצים לעזור (אין זה אומר שלא צריך עזרה מבחוץ - אללא - לפחות קצת הקשבה ותמיכה רגשית בהורה)
מחפשים לעשות "ויברח" כי לא רוצים לתת יד
אם ההורה לא בצד של נותן וחזק - לא צריך אותו
וגם אפשר להתעלל בו רגשית 0 לא ידעתם?
מכירה מקרים כשאלו
ולא אחת
ולדעתי בגלל שיש אווירה כזאת - ואיך אומרים "ויהי בימי שפוט השופטים" כאשר השופטים - הילדים הנשואים
יש שמנתקים שקר בלי שום בושה כי "האמא צעקה על הילדה כשהיא היתה קטנה" - אולי אכן היא צעקה - אך אני מכירה אישית את האימא והיא נתנה המון אהבה"
וסביר להניח שאותה אחת גם תצעק מדי פעם על ילד שלה - לא?

תראי חשוב להדגיש שאת שואלת שאלה טכנית אז אפשר עוד איכשהו לנסות לענות(ואגב אל תקחי שום עיצה פה למעשה אלא רק בתור דעה בלבד כי רוב האנשים ובתוכם אני עונים מסברות ליבם)

אבל כשאת שואלת שאלה מעשית פרקטית קשה מאוד לענות צריך לדעת בדיוק מה המקרה
הרבה פעמים ההורה בכלל לא אוחז שהוא פוגע בילד
והילד נפגע מאוד

ולכן זה שאת חושבת שהוא קיבל אהבה יכול להיות שהילד בכלל פירש את זה כשנאה

ודוגמה לדבר

הורה שלא נותן לילד ללכת לטיול כי הוא מפחד שיקרה לו משהו
הילד יכול לפרש את זה כשנאה למרות שבמחינת ההורה זה אהבה

או הורה שנותן לילד שלו חופשיות מוחלטת ההורה יכול לפרש את זה כאהבה
והילד יפרש כשנאה

הכל מאוד משתנה ובדיוק על זה נאמר
"חנוך לנער על פי דרכו"

 

[shimשימי]

בלי שום ספק, ומתוך היכרות עמוקה

מודים לה' יום יום שאנחנו חיים היום. בחברה מוסרית יותר שמטפלת בפגועי נפש, ובלקויי למידה. שאוסרת על פגיעה פיזית ומינית בילדים, שאנשים עם מוגבלות לא נשארים במרפסת סגורים אלא באים בקהל.

כשמורידים את הרומנטיקה והמליצות מפעם, מגלים שם את אותן מידות רעות שיש היום, רק בלי מודעות ובלי טיפול.

אז למה פעם אנשים היו מאושרים יותר?

 

[מנוי פרימיום]

נראה לי שזה עובד הפוך הפוך.
לפני הכל יש דעה על כל נושא... גם בלי שום קורס

והאשכול הזה יוכיח...

 

[וסרמן]

והאשכול הזה יוכיח...

האשכול הזה וכל המקבילים לו...

 

[יופלה אפרסק]

ומה עם כל הזוגות שפשוט לא רוצים לעזור (אין זה אומר שלא צריך עזרה מבחוץ - אללא - לפחות קצת הקשבה ותמיכה רגשית בהורה)

המונח המקצועי זה הוא PARENTIFICATION
ילד לא אמור לקחת את התפקיד של ההורה ולהוות לו לתמיכה.
אם ההורה צריך תמיכה יש צורך לקחת עזרה מבחוץ.

 

[מנוי פרימיום]

האשכול הזה וכל המקבילים לו...

יש אדם שאין לו דעה?

 

[ככר השוק]

אז למה פעם אנשים היו מאושרים יותר?

באפריקה היום כמעט ואין התאבדויות ודכאון. דיכאון הוא מחלה של העולם המערבי. ככל שהמדינה נחשלת יותר, אנשים יותר מאושרים.
למה? כי הם עסוקים בהישרדות קיומית. כשהם מצליחים להביא אוכל לילדים הם מאושרים. הם לא מוטרדים ממחלות כי ממילא אין תרופות. וילדים מתים בגיל צעיר כי ככה זה. אמא בגאנה יודעת שילד בן שנתיים ימות ב50%, והיא לא נכנסת לדיכאון כמו אמא בארה"ב שאם מת לה ילד בן שנתיים זה סוף העולם.

איפה אתם רוצים לחיות, בגאנה המאושרת או בארה"ב המדוכאת?

 

[shimשימי]

באפריקה היום כמעט ואין התאבדויות ודכאון. דיכאון הוא מחלה של העולם המערבי. ככל שהמדינה נחשלת יותר, אנשים יותר מאושרים.
למה? כי הם עסוקים בהישרדות קיומית. כשהם מצליחים להביא אוכל לילדים הם מאושרים. הם לא מוטרדים ממחלות כי ממילא אין תרופות. וילדים מתים בגיל צעיר כי ככה זה. אמא בגאנה יודעת שילד בן שנתיים ימות ב50%, והיא לא נכנסת לדיכאון כמו אמא בארה"ב שאם מת לה ילד בן שנתיים זה סוף העולם.

איפה אתם רוצים לחיות, בגאנה המאושרת או בארה"ב המדוכאת?

אני בהחלט מתחיל להסתפק(אגב לא אני אישית,כי אני מאמין בתורה ובמצוותיה ויודע שיש תכלית וכו)
למה באמת אתה מעדיף את ארצות הברית?

 

[פוטושופר]

רותי דושניצקי- קו תוכן על כיבוד הורים והנחיית הורים
02-9922-321
שלוחה 3 חינמית בנושא כיבוד הורים.
מחובר לדור של היום, ויושב על השקפת התורה
כמובן מיועד לנשים בלבד


בסיום הדברים שלה היא מסייגת לגבי מצבים קריטיים בהם הדבר הנכון הוא להתרחק מההורים. אולם מטרת התוכן הוא ליצור חיבור נכון עם ההורים עם תוכן שמתאים לדור של היום.
למי שיש שאלות אפשר באישי.

 

[ככר השוק]

אני בהחלט מתחיל להסתפק(אגב לא אני אישית,כי אני מאמין בתורה ובמצוותיה ויודע שיש תכלית וכו)
למה באמת אתה מעדיף את ארצות הברית?

כי החיים שלנו הרבה יותר שווים ויקרים ממעגל של לאכול ולמות. החיות הן יצורים מאד מאושרים. כשיש להן אוכל ומחסה טוב להן, כשאין לא, הן חוות פחד מוות כשרואות מול העיניים מוות ולא דואגות את דאגת המחר. האם אנחנו רוצים להיות חיות?
יש לנו נפש. שרוצה מיצוי וסיפוק ולהרגיש ולחוות ולחיות חיים מלאים. אנשים בגאנה מאושרים כי הם לא חושבים על מחר ולא מתכננים. אין להם יעדים להשיג או גרף של התקדמות.

אם המטרה היא להפחית כאב, אפשר לחיות כמו בהמות. אם המטרה היא לחיות ברמה אנושית גבוהה, זה כולל את הכאב שכרוך במודעות.

 

[כפריה]

כי החיים שלנו הרבה יותר שווים ויקרים ממעגל של לאכול ולמות. החיות הן יצורים מאד מאושרים. כשיש להן אוכל ומחסה טוב להן, כשאין לא, הן חוות פחד מוות כשרואות מול העיניים מוות ולא דואגות את דאגת המחר. האם אנחנו רוצים להיות חיות?
יש לנו נפש. שרוצה מיצוי וסיפוק ולהרגיש ולחוות ולחיות חיים מלאים. אנשים בגאנה מאושרים כי הם לא חושבים על מחר ולא מתכננים. אין להם יעדים להשיג או גרף של התקדמות.

אם המטרה היא להפחית כאב, אפשר לחיות כמו בהמות. אם המטרה היא לחיות ברמה אנושית גבוהה, זה כולל את הכאב שכרוך במודעות.

כלומר מי שהתאבד היה ברמה אנושית גבוהה "מדי" ובמודעות יתר?
אזזז???????????
ובמאמר מוסגר, יש את הסקאלה מהמערבי שמחפשי אושר ועד אפריקאי שמשוטט כל חייו אחר מזון ,
וב"ה שאנו לא ככל הגויים ולא נמצאים לא בזה ולא בזה, אנחנו מחוץ לסקאלה הזו.
חיים חיים מלאים וערכיים וגם המוות אצלנו הוא לא הסוף.

 

[shimשימי]

כי החיים שלנו הרבה יותר שווים ויקרים ממעגל של לאכול ולמות. החיות הן יצורים מאד מאושרים. כשיש להן אוכל ומחסה טוב להן, כשאין לא, הן חוות פחד מוות כשרואות מול העיניים מוות ולא דואגות את דאגת המחר. האם אנחנו רוצים להיות חיות?
יש לנו נפש. שרוצה מיצוי וסיפוק ולהרגיש ולחוות ולחיות חיים מלאים. אנשים בגאנה מאושרים כי הם לא חושבים על מחר ולא מתכננים. אין להם יעדים להשיג או גרף של התקדמות.

אם המטרה היא להפחית כאב, אפשר לחיות כמו בהמות. אם המטרה היא לחיות ברמה אנושית גבוהה, זה כולל את הכאב שכרוך במודעות.

נכון בהחלט הרעיון הכללי
אבל פרטות אם תקרא את המאמר הראשון של הרב דסלר תבין שזה תאכלס לא נכון
נראה לי שהתשובה האמיתית היא
שגם הללו שבגאנה ירצו להיות בארצות הברית מתכונת הנפש שרוצה למלא את החסרון שלה
ולא יודעת שהמילוי של החסרון יוליד חיסרון חדש גדול יותר

לא נראה לי שאנשים בארצות הברית עובדים על מודעות נפש בתור רצון להיות אדם שמח
אלא יותר בגדר לברוח מהדיכאון האין סופי שיש שם

מועדנים ברים תענוגי העולם הזה לרוב רובם של האנשים זה יותר בריחה מאשר התענגות בעצם
וכנ"ל גם הטיפולים שעושים

ולכן המודעות שאמרת וכו זה נכון מאוד מאוד לעם היהודי ולנו בתור אנשים חרדים
שצריך ללמוד מוסר להתובנן על כוחות הנפש שלנו ולקדם אותם למיצוי האמיתי שלנו
אבל ממש לא לכיוון שלקחת א תזה

 

[ישראלג]

לדעתי, כל האשכול הזה די מטופש.
כל מקרה לגופו, [נא לשנן את זה אלף פעם] וצריך לשמוע את שני הצדדים... [לשנן אלפיים פעם...].
לפתוח אשכול כזה פרושו, מקום לברברת ופטפטת בלי סוף, וכל אחד מוציא את כל מה שיש לו בבטן מהסיפור האחרון שהוא שמע [כמובן רק צד אחד].
אין מה לדמות, אין מקום להשוואות.
אמר החכם מכל אדם.
"עת לחבוק ועת לרחק מחבק"
תמלול קצר של כל הפוסטים שנכתבו ושיכתבו....

 

[אבן קיסר]

מודים לה' יום יום שאנחנו חיים היום. בחברה מוסרית יותר שמטפלת בפגועי נפש,

המודעות לנפש אכן מבורכת
אך לא הייתי מגדירה את זה כשיפור במוסריות של החברה,
דווקא בעידן שלנו יש ירידה מוסרית גדולה,
כשהפסיכולוגיה המערבית נותנת לזה לפעמים הצדקה ולגיטימציה.

 

[מרחבית]

ומה עם כל הזוגות שפשוט לא רוצים לעזור (אין זה אומר שלא צריך עזרה מבחוץ - אללא - לפחות קצת הקשבה ותמיכה רגשית בהורה)
מחפשים לעשות "ויברח" כי לא רוצים לתת יד
אם ההורה לא בצד של נותן וחזק - לא צריך אותו
וגם אפשר להתעלל בו רגשית 0 לא ידעתם?
מכירה מקרים כשאלו
ולא אחת
ולדעתי בגלל שיש אווירה כזאת - ואיך אומרים "ויהי בימי שפוט השופטים" כאשר השופטים - הילדים הנשואים
יש שמנתקים שקר בלי שום בושה כי "האמא צעקה על הילדה כשהיא היתה קטנה" - אולי אכן היא צעקה - אך אני מכירה אישית את האימא והיא נתנה המון אהבה"
וסביר להניח שאותה אחת גם תצעק מדי פעם על ילד שלה - לא?

איך מגיע מצב כזה, שילד סתם לא רוצה לעזור? איך מגיע מצב כזה שאמא צעקה על ילדה שהיתה קטנה ובגלל זה היא רוצה לנתק קשר?
אני שואלת, כי אני סבורה שאם בכללית יש קשר חם וטוב בין הורה לילד, אז מקרה פה מקרה שם - אפילו מקרים רבים למדי - לא יגרמו לרצון לנתק!
להתנתק מהורה זה צעד דרסטי מאוד גם עבור הילד. גם הילד ירצה להימנע מצעד כזה ככל האפשר! באופן טבעי ילד רוצה קשר עם הורה ורוצה לעזור להורה אם הוא יכול. כשיש בגדול קשר טוב, ילד לא יסכים לנתק קשר גם אם קורים מידי פעם מקרים לא מאוד נעימים.
ילד רוצה נתק כשהוא תחת לחץ גדול מאוד שמזיק לו ולמשפחתו, וכשאיננו יכול לנהל את חייו בצורה בריאה וכדו'.

הקשבה ותמיכה רגשית להורה - אם הילד מסוגל לזה - מה טוב. אם הוא לא עושה זאת, כנראה זה לא ממש באפשרותו. לחץ עליו ואילוצים רק יחריפו את המצב.
במקרה כזה - כדאי מאוד לנסות להרפות, לנשום עמוק ולקחת צעד אחורה. עם כל הכאב, עם כל האכזבה.
ולנסות למצוא מישהו מתאים מבחוץ. מישהו שיהיה עם פחות מעורבות רגשית, עם פחות רגישיות, וכך יוכל לעזור הרבה יותר.
ובמקביל לנסות לבנות קשר חם עם הילדים על ידי דברים שבונים קשר.

אני יודעת שקל לכתוב עצות מבחוץ, וקשה מאוד לכל אלו שבפנים - מהמקרים ששמעת - ליישם. כי הלב במקרים כאלו חווה כאב עצום ואכזבה וחסר גדול.
ובכל זאת אני כותבת, כי נראה לי שאם מישהו מעוניין ומסוגל טיפה לנוע מכיוון של 'הם חייבים לתת' לכיוון של 'איך נבנה קשר' - ייתכן שיהיה לו עם הזמן הקלה משמעותית.